״דייט?״ שאלתי, קצת מופתע, ״עד עכשיו כל הדייטים שלנו היו ממש ספונטניים, אני רוצה לקחת אותך לדייט אמיתי, למסעדה ואז לטיול על חוף הים כמו בסרטים״ הוא אמר וגיחך למשמע דבריו, ״אני שונא חול״ אמרתי, ״אז נלך על המים״ הוא אמר וחיבק אותי, ״אתה ישו ולא סיפרת לי, איך יכולת?״ אמרתי בציניות וזאק גיחך, ״אתה אלוהי״ הוא אמר ונישק אותי נשיקה קטנה על השפתיים. איזה קיטשי.

״דפני״ קראתי לדפני שעמדה עם פניה בתוך הלוקר, מתחבאת ממשהו, ״דפני?״ קצת נלחצתי כשהיא לא הסתובבה, שמתי את ידי על כתפה וסובבתי אותה בעדינות, ״את בסדר?״ שאלתי כשראיתי את פניה האדומות, היא משכה באפה, ״את רוצה ללכת לשירותים לשטוף פנים?״ שאלתי אותה. תמיד כשאני הייתי קטן והייתי בוכה, תמיד אמרו לי ללכת לשירותים לשטוף פנים, אני מניח שזה משהו מרגיע או שיט כזה.

אחרי שהיא הרטיבה את פניה היא התיישבה על אחת האסלות בשירותים באנחה, ״מה קרה?״ שאלתי והיא ניגבה את אחת מטיפות המים מפניה, ״סטיב ביקש שנחזור״ היא אמרה בשקט, ״זה טוב, לא?״ שאלתי והיא משכה באפה שוב, ״אמרתי לא״ היא אמרה ושמה את ידיה על פניה, ״יותר טוב״ אמרתי ושמתי את ידי על רגלה, ״ואז הוא אמר לי שאני מטומטמת ושהוא ממילא אהב יותר את הסתומה הזאת שהוא התנשק איתה״ דפני לחשה ורקעה ברגלה בייאוש, ״הוא סתם חתיכת חרא ענק, אל תתייחסי אליו. את תמצאי מישהו טוב יותר״ אמרתי לה, אני מקווה, את כל מה שהיא צריכה לשמוע.

״תודה ג׳וני. אני מבטיחה לעזור לך לבחור בגדים לדייט שלך״ היא אמרה וניגבה את דמעותיה, ״איך את יודעת עליו?״ שאלתי, קצת מבוהל, ״אני יודעת הרבה דברים״ היא אמרה בחיוך אומלל.

״אתה יכול בבקשה להביא לי את משחת השיניים הכחולה?״ קית׳ שאל אחרי שהבאתי לו את משחת השניים האדומה, ״ברור, אתה רוצה גם קפה בצד?״ שאלתי, קצת עצבני שהוא מטרטר אותי ברחבי הבית כבר שעות, ״ג׳וני, בבקשה״ הוא התחנן וחייך אלי את החיוך שתמיד היה מחייך לאמא כשהיה קטן, ״אתה מביא לי מתנות מלונדון״ אמרתי וזרקתי עליו את המשחת שיניים השנייה.

״אתה לא שכחת את ההסכם נכון?״ הוא שאל והכניס כל מיני דברים למזוודה, ״אני אשקה את הקקטוס שלך״ נאנחתי, ״לא. זאת אומרת, גם ההסכם הזה אבל אל תשכח להתקשר אלי ואל תריב עם אמא״ הוא אמר ועשה פרצוף רציני, ״ואם נגמרת לי הסוללה?״ שאלתי מתחכם, ״אז תטען את הטלפון״ הוא אמר, נראה קצת עצבני, ״ואם אני מאבד את הטלפון?״ שאלתי והוא התעלם.

כשהמונית שקית׳ נכנס אליה נסעה הרגשתי קצת רע, אני אתגעגע אליו, בכל זאת, הוא אחי הגדול והוא אוהב אותי יותר מאמא שלי.

כשנכנסתי חזרה לבניין ראיתי מישהו מזמין מעלית, יכולתי כבר לנחש מי זה.

״שלום לך אדון טובי״ נעמדתי לידו, מרגיש קצת נמוך, על בגדי הכדורסל שלו התנוסס השם ״סטיוארט״ בגדול, ״טובי סטיוארט״ אמרתי את שמו ברשמיות, ״מה שלומך טובי סטיוארט?״ שאלתי והמעלית נפתחה. כשנכנסו טובי חייך, ״מה אתה מחייך לך?״ שאלתי ואחרי כמה שניות שחיוך לא ירד מפניו גם אני התחלתי לחייך, ״אתה יודע שאחי עזב״ אמרתי ולחצתי פעם שלישית על כפתור הקומה שלי, ״קית׳?״ הוא שאל. לרגע שכחתי שהוא מכיר את השמות שלנו מהיום שבו עברנו לבניין ופגשנו אותו.

״כן, קית׳. הוא התקבל לקולג׳ פלצני בלונדון ועזב אותי לבד״ אמרתי, טובי פסק את שפתיו, כנראה כדי להגיד משהו אבל דלתות המעלית נפתחו לפני שהספיק. כשיצאתי מהמעלית והכנסתי את המפתח לדלת משהו מוזר קרה, המפתח לא נכנס.

דפקתי על הדלת כמה פעמים, שמעתי את המים בכיור זורמים ואת מכונת הקפה פועלת. אמא בבית והיא לא רוצה להכניס אותי.

התקשרתי אל דפני יותר מ-9 פעמים בשעה האחרונה, נראה לי שעצבנתי אותה כי בדרך כלל היא עונה לי מיד. זאק אפילו לא היה אופציה.

חשבתי להתקשר לקית׳ אבל אני לא חושב שכדאי. עם כמה שאני שונא אותו, אני לא רוצה לגרום לו לוותר על הדבר הכי טוב שקרה לו מאז שנולדתי.

ואז עלה לי הרעיון הכי מוזר שאי-פעם היה לי.

אני לא מאמין שאפילו חשבתי עליו ואני בקושי האמנתי שנכנסתי למעלית ולחצתי על כפתור הקומה של טובי.

אני אתגעגע לקית׳.
איך הפרק?