יונגי עבר מהכיסא והתיישב על המיטה לצידו של טאהיונג שנראה שבאמת לא יכל לעצור את הדמעות שלו. "דבר ראשון שתעשה... זה לנשום עמוק, לשטוף את הפנים היפות שלך ולחזור לבוש מהמקלחת שנוכל לנהל שיחה רצינית," המנהל האישי אמר בקול רציני והבחור הבלונדיני הסמיק מעט שוב, לא יודע למה הוא כל כך נבוך להיות עירום לפני יונגי כשהוא היה רגיל לגמרי להיות עירופ בפני המון בחורים בעבר, אבל הוא באמת גרם לו להסמיק לגמרי. הבחור הבלונדיני קשיב למילים שלו ופשוט נעלם מהחדר אחרי שבחר בגדים מהארון, חוזר מהמקלחת אחרי ששטף את פניו ולבש את בגדים הגדולים, הרחבים והפשוטים שלו, מתיישב בחשש בחזרה על המיטה לצידו של יונגי.

"אוקיי, זה כבר יותר טוב..." יונגי אמר באותו קול רציני כשהניח את ידו על הכתף של טאהיונג. "עכשיו אתה תקשיב לי, אתה אולי לא מבין את זה אבל מה שהאהוב החמוד שלך עשה... היה לטובתך... הוא רצה לחשוף אותך לעולם... וזה באמת הפך למאוד ויראלי... תסתכל בעצמך," יונגי הקליד את השם של טאהיונג בטוויטר והיו כל כך הרבה תוצאות, עיניו היפות של הבחור הבלונדיני היה פעורות לגמרי כשהחזיק בפלאפון של האחר, היו לפחות שלוש מאות ציוצים עליו בשעה האחרונה, הלב שלו פעם כמו מטורף, כמות הציוצים החדשים על הציוץ של ג'ונגקוק רק גדלה יותר ויותר וכך גם כמות הלייקים. טאהיונג מת מפחד לקרוא את התגובות של המעריצים של ג'ונגקוק, הוא פתח בשקט את הציוץ הראשי שלו כדי לקרוא תגובות ונשך את שפתו התחתונה חזק שכמעט דיממה כתגובה.

ג'ונגקוק בגד באמון שלו כשפשוט פירסם את הרגע האינטימי שחלקו בטוויטר, חושב שזה היה מזל שאהובו לא צילם בוידאו כי שניהם היו עירומים לגמרי באותו הרגע והמחשבה הקטנה הזאת גרמה לו להסמיק לגמרי, זה היה אחד הרגעים הכי אינטימים שחלקו ביחד כשהם שרו ככה אחד לשני, לא מתאר לעצמו שהאהוב שלו יפרסם אותם שרים ביחד. "יונגי... הוא לא שאל אותי או ביקש רשות... אף אחד לא שמע אותי שר לפני," טאהיונג התוודה בכאב, מקשיב בשקט להקלטה שלהם ביחד, עכשיו כשהיה פחות נסער הוא לא נשמע לעצמו כל כך גרוע, להפך, הקולות שלהם דווקא נשמעו טוב ביחד, הקול המלאכי של ג'ונגקוק גרם לו לשכוח מעט את הכעס אבל עדיין הוא היה פגוע ממנו על החשיפה הזאת. זה שהיה מסוגל לעשות דבר כזה מבלי לשאול אותו גרם לו לחשוש שאהובו יעשה עוד מעשה פזיז דומה וזה באמת גרם לטאהיונג לחשוש שמה שהיה ביניהם יכל להישבר לרסיסים.

יונגי ראה את הכאב בעיניים של הבחור הבלונדיני ומבטו הפך למאוד רציני. "אם הוא היה מבקש... בחיים לא היית מסכים... ועכשיו טאהיונג, תסתכל טוב על התגובות... תקרא ותפנים את מה שכתוב שם," המנהל האישי הפציר בו. יודע שזה לא היה קל בשביל בחור כמו טאהיונג, אבל גם את ג'ונגקוק הוא מצא אבוד ברחוב כשהיה מאוד צעיר ועכשיו הוא הרגיש שהוא צריך לאסוף את השברים ולהרכיב פאזל חדש ביחד עם טאהיונג, יודע שהוא בהחלט יכל להפוך גם אותו לכוכב. היה בו את מה שהיה בג'ונגקוק וגם בג'ימין, כשהוא צפה בהם רוקדים על הבמה הם פשוט נראו מדהים, והקולות שלהם היו ייחודים. התשוקה בשילוב הריקוד והשירה שלהם זה היה המתכון המושלם להצלחה בעסק הזה, רק מההופעה הוא יכל לראות כמה הם טוטאלים שהם למדו את הצעדים מהר ולא רק זה, הוסוק בחר בהם להיות הרקדנים הראשיים שעומדים בקדמת הבמה.

הלב של טאהיונג פעם בקצב מסחרר בחזה שלו כשהקשיב למילים של יונגי, הוא צדק, אם ג'ונגקוק היה מבקש רשות הוא לא היה מסכים בשום אופן לזה. המחשבה שאלפי אנשים שמעה אותו שר הבהילה אותו לגמרי אך לבסוף הוא התחיל לקרוא את התגובות כמו שהמנהל האישי אמר לו. כל התגובות שם לא היו שליליות בכלל, להפך, כולם היו סקרנים לגביו מאוד, הרבה מעריצות שלחו לבבות וכתבו כמה שהקול שלו מדהים והפה שלו היה פעור לגמרי, גם בהרבה תגובות שאלו אם מדובר בבחור הבלונדיני החתיך עם השיער הארוך. "זה אמיתי? איך זה יכול להיות?" קולו הנמוך של טאהיונג שאל את המנהל שישב לצידו, ההלם עוד הציף אותו, לא מבין איך זה הגיוני שכל כך הרבה אנשים אמרו את זה על הקול שלו, אפילו כתבו שיש לו קול מלאכי וסקסי, אף פעם אף אחד לא אמר לו דבר על השירה שלו כי הוא מת מפחד לשיר בקול. אפילו ג'ימין כמעט ולא שמע אותו שר, טאהיונג התבייש בקול שלו ברמות שלא יכל להסביר לג'ונגקוק או בכלל. כשגדל ברחוב הוא שמע כל כך הרבה הערות על זה שיש לו קול נמוך שלא מתאים כלל לפרצוף העדין שלו, המחמאות שקיבל עכשיו ממעריצים שלא הכיר הוא מעולם לא זכה להן קודם.

יונגי חייך מעט כשטאהיונג הפסיק להיות כה נסער ממה שג'ונגקוק עשה ובאמת הקשיב לו, מניח שוב את ידו על הכתף של הבחור הבלונדיני הוא הסתכל ישירות לתוך עיניו הגדולות והיפות שהיו אדומות ונפוחות מהבכי שלו ממקודם. "טאהיונג, הקול שלך מאוד מיוחד... הוא עמוק ויכול להיכנס גם עמוק ללבבות של אנשים מבלי שתנסה אפילו," יונגי התחיל להגיד בקול רציני כשהניח את ידו על החזה של האחר איפה שהלב שלו נמצא. "אני לא ג'ונגקוק, אני לא אומר לך את זה כי אני מאוהב בך בטירוף... אני אומר לך את זה כאיש מקצוע," שחור השיער אמר עם חיוך קל על שפתיו, מבטו המשיך להיות רציני כשבחן את התגובה של טאהיונג. "אני באמת חושב שאתה וג'ימין תהיו צמד מדהים... יש לי הרגשה שהקולות שלכם ישתלבו בצורה מושלמת," יונגי המשיך להגיד לבחור הבלונדיני שרק הביט בו במבט מופתע שגרם לו להיראות ממש חמוד בעיניו.

לקח לטאהיונג כמה שניות לעכל בכלל את כל הדברים שהמנהל האישי אמר אך זה היה נכון, מההיכרות הקצרה שלו עם יונגי הוא ידע איזה סוג אדם הוא והוא ממש לא היה אדם שישקר ויוליך מישהו שולל, בעיקר לא את ג'ימין שהוא בעצם היה האדם שהוא מאוהב בו בטירוף. "איך אתה חושב ככה?" הלב של טאהיונג השתגע בחזה שלו כי מעולם לא אמרו לו דברים כאלה טובים על הקול שלו והוא חשב מעט על ג'ימין, המחשבה שהם ישירו ביחד על הבמה קסמה לו אבל הוא לא ידע אם הוא מוכן, מת מפחד מזה. לדמיין את שניהם על אותה הבמה שרים ביחד ומחזקים אחד את השני תוך כדי הוא היה בטוח שאם יש מישהו שירגיש איתו בטוח זה חברו הטוב ביותר ולרגע הוא באמת שקע בדמיון הזה על שניהם מופיעים ביחד. "שמעת אותי שר בקושי בית אחד... אתה לא יכול להגיד דברים כאלה על סמך זה," טאהיונג מילמל, למרות שהתגובות עליו היו מאוד גועשות בטוויטר עדיין היה לו קשה להאמין שמישהו מתעניין ככה בשירה שלו.

יונגי חייך חיוך שובב מעט כששמע את המילים של טאהיונג. "אתה צודק, שמעתי מעט... תשיר לי שיר מלא, אתה טוען שאתה לא טוב? אני רוצה לשמוע, אל תהיה פחדן... טאהיונג, תשיר לי עכשיו כמו גבר!" קולו של המנהל היה מאוד רציני ותקיף כשהוא שמע את המילים שטאהיונג אמר, רוצה לעודד אותו להתגבר על המכשולים ולהתמודד עם הפחד שהיה לו, כי הוא האמין שיש לו פוטנציאל הרבה יותר גדול מלהיות חשפן. ליונגי הייתה שמיעה מוזיקלית והוא ידע לזהות כישרון על פי תו אחד בודד שמישהו הוציא מפיו אבל לשמוע את טאהיונג שר שוב באמת היה רעיון שקסם למנהל האישי ולכן הוא הציע את זה, רוצה שטאהיונג יבין את הכוונות הרציניות שלו לגביו ולגבי ג'ימין. בראשו היה קל מאוד לדמיין את הקול הגבוה של אהובו משתלב עם הקול הנמוך של טאהיונג והוא היה בטוח שיוכל להוציא משניהם צמד מדהים שיכבוש את הלבבות של המעריצות.

טאהיונג נרתע מעט והיסס כששמע את ההצעה של יונגי, לשמוע שהוא צריך להוכיח את עצמו, אף אחד מעולם לא הפציר בו לעשות זאת. אך משהו ביונגי גרם לו להיפתח, משהו בו גרם לו לחשוב שיהיה בסדר לשיר לו, שאחרי שכולם כבר שמעו את קולו מישהו מקצועי כמו יונגי באמת יוכל להגיד לו את האמת. הבחור הבלונדיני הרגיש איך ליבו כלל לא נרגע מכל מה שקרה, לוקח נשימה עמוקה לפני שהחליט להיענות לבקשתו של המנהל האישי. הבחור הבלונדיני התחיל לשיר את השיר someone' like you' של הזמרת אדל, קולו העמוק מילא את החדר בצלילים כה נעימים, לאט לאט צובר ביטחון תוך כדי שהוא שר את השיר שהיה אחד האהובים עליו. עיניו נעצמו ולחיו היו סמוקות לגמרי כשלא הבין איך יונגי בכלל גרם לו לשיר ככה אבל הפעם הוא לא עצר עד סוף השיר, קולו הנמוך פגע בכל תו ותו בצורה מושלמת חושש לגמרי מהתגובה של האחר עיניו נשארו עצומות כשהוא נתן לקול שלו להוביל את הדרך, מרשה לעצמו לפתוח את עיניו באיטיות רק כשהשיר נגמר והוא סיים לשיר.

יונגי באמת היה לגמרי שקוע בשירה של טאהיונג מהשנייה שפתח את פיו, לגמרי מהופנט מגוון הקול המיוחד והנמוך שלו, חושב שהבחור הבלונדיני לא הבין בכלל עד כמה הוא מוכשר. יודע שג'ונגקוק עשה לו טובה ענקית ברגע שחשף אותו ככה כי עכשיו הוא שר באמת בפניו ולא רק זה, היו לו כבר קבוצת מעריצות מבלי שאפילו ראו את הפנים היפות שלו ובהחלט היו לו פנים יפות. ברגע שהאחר סיים לשיר המנהל האישי התבאס מעט, רוצה לשמוע עוד מהקול הנמוך והמרגיע של האחר. מוחא כפיים במהירות כשטאהיונג סיים הוא הסתכל ישירות לתוך העיניים החוששות האלה שלו. "טאהיונג... זה היה, באמת שאין לי מילים... הקול שלך מרגש, הכותב שלנו, נאמג'ון, כתב שיר לג'ימין והוא בדיוק אמר לי שהוא חושב שזה יהיה יותר יפה בדואט... אני יודע שאתה חושב שאתה לא מוכן... אבל אתה יכול לעזור לג'ימיני מאוד... זה החלום שלו..." יונגי ניסה להכניס מעט היגיון לראשו של הבחור חסר הביטחון שישב לצידו.

המילים החמות שקיבל מיונגי חיממו את ליבו של טאהיונג, המבט בעיניו הוכיח לו עד כמה האחר מתכוון למילים שאמר לו, גם מחיאות הכפיים גרמו לצמרמורת נעימה לחלוף בגופו. לשמוע ממישהו שהכיר רק מעט דברים כה נעימים על הקול שלו באמת ריגש אותו. לחשוב שיוכל לשיר דואט שנכתב לג'ימין ביחד איתו לא נשמע כמו רעיון נוראי, משהו בתוכו מת להסכים להצעה הזאת אבל הוא מת מפחד להרוס לחברו הטוב ביותר, ג'ימין היה יקר לו מאוד והוא לא רצה להעמיד אותו במקום שלא נוח לו. "ומה עם ג'ימין בכלל לא רוצה בזה? לא יודע אם החלום שלו בכלל להיות עם עוד מישהו... הוא חולם להיות זמר, לא זמר בצמד," טאהיונג מילמל במבוכה, למרות שלשיר ביחד עם ג'ימין נשמע כמו משהו שהוא לגמרי יאהב לעשות, בכללי להיות לצידו שימח אותו כי אם הם יהיו באמת צמד זה אומר שהם יהיו הרבה ביחד, עכשיו הוא תהה אם בכלל הקולות שלהם ישמעו יפה ביחד, יודע שלג'ימין היה קול ממש כמו של מלאך והקול שלו היה מאוד נמוך הוא תהה אם זה בכלל יעבוד טוב כמו שיונגי חשב.

"טאהיונגי, תראה... לגבי ג'ימין, אני באתי לחדר שלכם אחרי שדיברתי איתו... אין לך מה לדאוג לגבי זה, הוא לגמרי בעניין! הוא כל כך התלהב כששמע את הקול שלך ואת ג'ונגקוק שרים ביחד... מתרגש מהדואט של האנשים שהוא הכי אוהב בעולם... ככה הוא אמר, אני מודה שממש קינאתי," שחור השיער כמעט צחק כי זה היה שקוף שקודם יפנה לג'ימין, גם מהסיבה שהם חלקו חדר וגם כי ג'ימין עצמו לגמרי התרגש לשמוע את טאהיונג שר ככה. "תגיד לי משהו... אתה מעולם פינטזת על לחלוק עם העולם את הקול היפה שלך? יודע מה, עזוב צמד... בוא נעשה צעד, צעד... רק תקליט איתו את השיר הזה ונראה מה קורה..." יונגי אמר כשפרע את שיערו הבלונדיני והארוך של טאהיונג לפני שקם מהמיטה. "אל תיתן לי תשובה עכשיו! תחשוב על זה," המנהל האישי אמר בקול מאוד רציני והצביע על הדלת. "ובוא נצא לאכול משהו, אני מת מרעב... אתה יכול להצטרף אליי ולג'ימין," יונגי אמר עם חיוך חולמני כשרק אמר את שמו של האחר ויצא מהדלת, מקווה שטאהיונג יבוא בעקבותיו, אחרי הכל הוא קיווה שהכעס כלפי ג'ונגקוק יעלם במהירות אבל הוא ידע שכדאי לקחת את טאהיונג לאכול איתם שלא ישקע בעצב או במחשבות שליליות.

🌸🌸🌸🌸
סליחה על השעה חחח גם לא סגורה על זה שהפרק הזה מעניין מספיק אבל אני מקווה שבכל זאת נהנתם!
בבקשה תגיבו ותצביעו הרבה!
שיהיה לכולנו מחר יום חמישי שמח וסופ"ש נעים!
נ.ב
מצחיק לי שתיכננתי לכתוב את הסצנה הזאת מזמן ועכשיו טאה הוציא שיר מושלם ומהמם בטוויטר... הקול שלו כל כך מדהים!! וזה קצת עזר לי לכתוב את הפרק!
למי שלא שמע עדיין: