טאהיונג הרגיש את לבו פועם בחוזקה בחזה שלו, יושב על הכיסא בחדר הישיבות של ביג היט, רגליו רעדו מעט מכל הלחץ שהצטבר בתוכו. ישיבה רצינית עם המנכ"ל של החברה עמדה להתחיל וג'ימין אחז בידו חזק מתחת לשולחן, פחד עמוק השתקף בעיניו של הבחור הבלונדיני שעוד לא יכל לעכל את כל מה שקרה. ג'ונגקוק לא זז ממיטתו אפילו לשנייה מהרגע שהגיע אליו אתמול וגם עכשיו חיכה מחוץ לדלת בשבילו. טאהיונג הרגיש סוג של הקלה כשיונגי אמר שהם לא צריכים לומר דבר והוא ינהל את השיחה הזאת בשבילם בגלל שבאמת היה לו קשה לדבר. משום מה הוא מאוד סמך על יונגי למרות שלא תמיד הראה לו את הצד הכי חם, משהו בעיניים שלו תמיד שידר לו עד כמה אכפת לו וכמה יהיה מוכן להגן עליהם בעת הצורך, וכרגע ג'ימין והוא היו זקוקים להגנה הזאת. כשנודע לבחור הבלונדיני על הטרנד המוביל של ג'ימין ביחד איתו לבו התרסק שוב בגלל שהחלום להיות זמר היה תמיד החלום של חברו הטוב, ולמרות זאת נראה שהיה לו רק אכפת שהוא יהיה בסדר וטאהיונג ידע שלא יכל לבקש חבר יותר טוב מפארק ג'ימין.

אחרי כמה דקות המנכ"ל נכנס לחדר ובחן את הפנים המפוחדות של שני האיידולים החדשים שלו, היה לו מבט מאוכזב משניהם אך מבטו ישר עבר ליונגי, נאנח מעט. "מה אני הולך לעשות עם שניכם? השמטתם ממני את העבר שלכם. מה אתם בדיוק? חשפנים או יותר מזה?" הפרצוף הרציני של באנג שיהיוק בחן את שניהם, אך מה שמשך את תשומת לבו זה הפחד הטהור שהשתקף בעיניו של טאהיונג. "כן, אני לא מסכים עם הדרך שבה הסתרתם את הכל ממני… אבל אין צורך להיראות כה מפוחד, קים טאהיונג… אני לא הולך לפגוע בך," קולו של המנכ"ל הפך לרך יותר כשהרגיש שיש שם משהו מעבר, משהו שהוא לא יודע. "דבר ראשון זה כמובן להוריד אותכם מהקידומים, אני מצטער אבל אין סיכוי שבעולם שנצליח לתת לכם להיות על הבמה לפסטיבל כשיודעים שאתם חשפנים… דבר שני, אני רוצה לדעת את כל הפרטים במדויק שאדע איך ניתן לצמצם את הנזק שנוצר כאן, אל תחסירו שום פרט…" המנכ"ל אמר ואז התיישב במקומו יודע שיונגי יבחר להיות הדובר שלהם, העובדה שהמנהל האישי היקר שלו היה מאוהב בג'ימין גם לא נעלמה מעיניו, אך בגלל שזה לא פגע באיש בעבר שיהיוק פשוט נתן לזה לקרות.

יונגי לבש על פניו הבעה רצינית כשהקשיב לכל שאלה ושאלה שהמנכ"ל שאל, כמובן שבגלל מעורבותו ומבלי שיצטרך לשאול את טאהיונג ידע את הפרטים במדויק לאחר שחברו הטוב, ג'ונגקוק, סיפר הכל בשמו. "הם היו חשפנים במועדון… אני זה שהציע להם את העבודה בתור רקדנים של ג'ונגקוק… בחוקים של המועדון שעבדו בו היה איסור לצלם את החשפנים, אך נראה שעברו על החוק עם התמונות שנחשפו של ג'ימין… אבל הבעיה האמיתית והנוראית בכל הסיפור זה שטאהיונג… הסרטונים שצולמו, נכון שבראשון הוא עשה את עובדתו… אך בסרטון השני, זה היה בניגוד מוחלט לרצונו…" יונגי הרגיש את קולו מאבד מעט מהיציבות שלו. "הבחורים האלה שילמו לו אבל הוא התחרט ברגע האחרון. ואז הם פשוט קשרו אותו והכריחו אותו. הם עבריינים…" יונגי סיים לספר והניח את ידו על כתפו של טאהיונג. "טאהיונגי… לא רוצה שידעו שזה מה שעבר בסרטון השני… קשה לו מספיק עכשיו וכרגע הוא לא רוצה שזה ייחשף," המנהל האישי אמר והרגיש כאב חד בחזה שלו. "אני מבין את זה שלא יוכלו לקדם… אך הם לא יכולים לחזור למקום הנוראי הזה, בבקשה, שיהיוק, אדוני… הם באחריותי, אני לקחתי אותם בידיעה שהם חשפנים,זאת לא אשמתם…רק אני אשם פה... ואולי בזמן הזה הם יוכלו להיות רקדני הרקע של ג'ונגקוק בסבב ההופעות האחרון ביפן ובסיאול…"  יונגי כל כך קיווה שהמנהל שלו יראה רחמים כלפי שניהם ויבין עד כמה היו יותר מזוג איידולים בעיניו.

המנכ"ל הקשיב לסיפור ששמע, יונגי היה בעצם זה שהסתיר ממנו את עברם ולא שני הבחורים שנראו שבורים, אוחזים ידיים כה חזק ונאחזים אחד בשני. הסצנה לפניו הייתה קורעת לב, אבל כששמע מהמילים של המנהל האישי שבעצם טאהיונג נאנס על ידי הבחורים האלה באמת שלא היה לו מה לומר. מכיוון שבסרטון הראשון טאהיונג היה כל כך בתוך זה אז לא יכל לתאר שמה שקרה אחרי זה היה בעצם בניגוד לרצונו. מהסתכלות על פניו המשורטטות והעדינות של הבחור הבלונדיני היה קשה לפספס את הדמעות שזלגו מעיניו ברגע שהסיפור הזה סופר בקול. "אני מצטער, טאהיונג," המנכ"ל לא ידע למה אבל הרגיש צורך לגונן על הבחור העדין הזה בדיוק כמו ההתגוננות שהמנהל האישי הפגין, ונראה שגם ג'ימין וג'ונגקוק שהיה מאחורי הדלת הפגינו כלפיו. "הם עבריינים, נמצא אותם ונדאג לשלוח אותם לכלא… כשטאהיונג יהיה מוכן," מהנהן כששמע את הרעיון שיונגי הציע. "הסקנדל רציני…וכל חברה אחרת הייתה מעיפה את כולכם, גם אותך, יונגי…זה חוסר אחריות ומקצועיות, אסור לך להסתיר ממני פרטים כאלה יותר. ועכשיו תוכל להכניס את ג'ונגקוק? אני רוצה לשמוע איך שניהם הכירו… ואת הסיפור האמיתי שהתחיל את הזוגיות שלהם…" המנכ"ל אמר ברצינות וברגע שכולם הרימו את מבטם אליו עם מבט המום הוא רק הניד בראשו. "אל תסתכלו עליי ככה, נראה לכם שלא שמתי לב?" המבט של שיהיוקנהתרכך מעט ויונגי קרא לג'ונגקוק להיכנס לחדר.

ג'ונגקוק נכנס לחדר ועיניו נפערו כשראה את הדמעות על פניו של טאהיונג, הולך לצידו ומחבק את אהובו מאחורה קרוב אליו והרגיש אותו נשען עליו מעט כדי להרגיש את חום גופו. שומע משיהיוק 'ואיך אפשר לפספס את זה?' לחיו שינו צבע לאדום, מבין מיונגי שהמנכ"ל רצה לדעת הכל. "אנחנו נפגשנו לראשונה בלילה שהם פגעו בו, אני מצאתי את טאהיונג פצוע... הוא לא זכר כלום אבל טיפלתי בו בביתי… והוא… בילה בבית שלי זמן מה…" ג'ונגקוק היה סמוק לגמרי, אצבעותיו מלטפות את זרועותיו של טאהיונג. אדום השיער לקח נשימה עמוקה כשהסתכל על פניו של המנהל של החברה. "התאהבתי… כמו שלא התאהבתי מעולם… ואני לא הולך לוותר עליו… גם אם זה יעלה לי בקריירה שלי," דמעות עלו בעיניו של ג'ונגקוק שפחד לגמרי, המילים האלה נאמרו למנכ"ל המכובד של החברה ולא ליונגי חברו הטוב שהבין אותו ודאג לו. ג'ונגקוק החזיק בלחיים של טאהיונג, לא עומד בכמה שבור היה האהוב שלו ופשוט נשק לו ברכות, מתעלם לגמרי מהנוכחות של שאר האנשים בחדר. "אני פה… טאה שלי, אני פה… בבקשה אל תבכה," ג'ונגקוק אמר לו ברוך והרגיש איך טאהיונג מתחיל להירגע.

"וואי, ילדים… אתם עושים לי חיים מאוד קשים," באנג שיהיוק לא יכל לכעוס יותר כמו שהיה אמור, אחרי הכל הוא היה איש עסקים וזה ממש לא היה טוב לעסקים. מצד שני, לראות את ג'ונגקוק שהתפתח ופרח בחברה שלו הופך לגבר צעיר שאומר שלא יוותר על האהבה שלו באמת ריגש אותו, מבין שטאהיונג היה עם ג'ונגקוק מההתחלה הוא רק שילב את ידיו וקם מהכיסא. "אני מבין שאתה אוהב אותו, הבנתי את זה מהאינטרקציה שלכם… אך עכשיו טאהיונג מעורב בסקנדל, תהיו זהירים… לא עוד נשיקות חסרות אחראיות כאלה. ג'ונגקוק, הדבר האחרון שטאהיונג ואנחנו צריכים כרגע זה מעורבות בעוד סקנדל." המנכ"ל אמר והסתכל על כל הנוכחים בחדר, יונגי וג'ונגקוק היו איתו מההתחלה והיו כמו בנים בשבילו ולדעת ששני הבחורים האלה שישבו ולא הוציאו מילה היו כל עולמם הקשה עליו להיות איש העסקים שהיה. מבחינה עסקית הוא לא יכל לקדם אותם כצמד יותר, זה היה בטוח, אך גם לפטר אותם ולהעיף אותם מהחברה זה לא משהו שיכל לעשות ובאמת שהודה ליונגי שיכל לחשוב על הרעיון שהם יחזרו לאחורי הבמה, לפחות לתקופה מסויימת. "בלי סודות ממני יותר, אף פעם! אני אודיע לכם מה החלטתי לגבי ההופעות של ג'ונגקוק בעוד שבוע. זה הכל, אתם יכולים ללכת," קולו של המנכ"ל אמר לפני ששיחרר אותם לעיסוקים שלהם.

🌸🌸🌸

עברו כמה ימים מאז חשיפת הסרטונים וטאהיונג בקושי יצא ממיטתו בזמן הזה, אחת הפעמים הייתה הפעם שבה יצא כדי ללכת לחברה לשיחה ההיא ועכשיו היה מכורבל מתחת לשמיכות, ג'ונגקוק לא היה בחדרו לטובת צילומים, יודע שאחרי כל הבלגן שהיה האהוב שלו היה אמור לשדר עסקים כרגיל. אף אחד לא ידע את הסוד העצום שבעצם הם היו מאוהבים מעל הראש ושמי שהציל אותו מהלילה הנורא הזה היה האיידול הצעיר. החברה שלהם לא חשפה פרטים על ג'ימין ועליו חוץ מלהגיד שהתמונות והסרטונים צולמו בצורה בלתי חוקית והעבריינים ייענשו. לא נותנים יותר מדי הסברים למעריצים חוץ מכך שההופעות של הצמד וימין מוקפאות עד להודעה חדשה. הבחור הבלונדיני ידע בלבו שג'ונגקוק הספיק לראות את הסרטונים ואת הכל רץ ברשת לפני שביג היט החברה שלהם דאגה להעלים אותן מהשטח כמה שרק יוכלו, מבטיחים עונש למי שיפיץ אותם. טאהיונג לא חשב שיקבל תמיכה כזאת אבל המנכ"ל הפתיע אותו מאוד. גופו היה מכווץ ומכורבל בשמיכה כשחברו הטוב בדיוק נכנס לחדר עם מגש מלא באוכל, מרים את עיניו להביט בו. "אני לא רעב," קולו העמוק לחש, לא התחשק לו לעשות שום דבר, בטח שלא לאכול.

גימין הניח את המגש לצד המיטה ושירבב את שפתיו, מתיישב על המיטה, ידו הונחה על גבו של טאהיונג, מלטף אותו בעדינות. "אתה חייב לאכול… ולצאת מהמיטה… תראה איתי סרט או משהו… אל תהיה לבד," ורוד השיער אמר ונאנח, נכנס למיטה של טאהיונג בכניעה כשלא קיבל ממנו שום תגובה, כורך את זרועותיו הקטנות מסביב לגופו. "נו… בבקשה, הכנתי הכל בעצמי," ג'ימין לחש לחברו הטוב כשהמשיך לאחוז בו קרוב אליו. החלום של שניהם התנפץ במכה, אך בכל זאת הייתה לו תחושה שזה לא הסוף. ורוד השיער ביקש המון מהמעריצים כשיצא מהארון, השמועות שטאהיונג היה המאהב שלו רק גברו בעקבות התמונות. עכשיו שהמעריצות ידעו את האמת ששניהם נמשכו לבנים היה להן קשה לא לחשוב שהם ביחד. מה שהפתיע אותו יותר מהכל זה שבניגוד למה שציפה, ברגע שהתאוששו מההלם היו הרבה מעריצות שעשו טרנד עולמי בטוויטר על זה שהן מתגעגעות לשניהם. למרות שהיו צמד חדש מאוד ובטח שלא ציפה לשום תמיכה אחרי שגילו ששניהם חשפנים, זה גרם לתקווה בלבו לבעור מחדש. הרבה בנות כתבו שזה היה בעבר ואולי לא הייתה להם ברירה אחרת, כל תגובה כזאת ורוד השיער מיהר להראות לטאהיונג.

טאהיונג הרגיש חמימות עוטפת אותו, אומנם החום הזה היה שונה לגמרי מהצורה שבה ג'ונגקוק גרם לו להרגיש אבל הבחור הבלונדיני באמת לא ידע מה היה עושה בלי ג'ימין לצידו. ורוד השיער לא איפשר לו באמת להרגיש לבד ולהישבר, אחרי הטראומה שחווה לפני מספר חודשים טאהיונג היה רק עם ג'ונגקוק אבל עכשיו כשג'ימין היה לצידו זה גרם לו להרגיש אפילו יותר מוגן. קולו של חברו הטוב היה עדין ורך, מתוק וחם ורק הנוכחות שלו שם שיפרה את ההרגשה הרעה שחלפה בתוכו. להיזכר ברגעים הכי אפלים בחייו דרך סרטונים ברורים כאלה הכאיב לו ברמה שלא יכל להסביר במילים אך נראה שגם לא היה חייב להסביר. לא לג'ונגקוק ובטח שלא לג'ימין שרק מבט אחד בעיניים הספיק כדי להעביר להם כמה כאב לו. עכשיו לעומת העבר טאהיונג לא נרתע מהמגע של האנשים שקרובים עליו, לחשוב על מה שקרכ גרם לו לרצות להקיא ולהסתגר אבל האהוב שלו וחברו הטוב ביותר המשיכו להיות לצידו בכל רגע שיכלו ותחושת הכאב והפחד התפוגגה. אחרי כמה דקות של חיבוקים צמודים מג'ימין טאהיונג הסכים לאכול ועיניו של חברו נראו כה שמחות לצפות בו אוכל מהאוכל שהכין לו, אוכלים ברוגע במיטה של טאהיונג.

ג'ימין לקח את הטלפון שלו מהשידה כשצילצל בקול וחיוך קטן עלה על שפתיו. "היי יונגי…" קולו המתוק אמר בשמחה, אוהב את איך שקולו של שחור השיער נשמע כשדיבר איתו בטלפון. "מה! באמת?" ורוד השיער קם מהמיטה בהתרגשות כשהקשיב לכל המילים ששמע מיונגי וחיוך עלה על שפתיו. "תודה! אני אוהב אותך," ג'ימין אמר ברכות לפני שניתק את השיחה ואז חזר למיטה, מחבק את כתפיו של טאהיונג. "יונגי אמר שממחר אנחנו חוזרים להיות רקדני הרקע של ג'ונגקוק… אנחנו נופיע איתו בסיבוב הופעות באסיה," ורוד השיער אמר בשמחה, יודע שהפעם יצטרכו להיות מאוד זהירים שלא יראו אותם, אך העובדה שהמנכ"ל הסכים לזה הראתה לו שבעצם סלח להם שלא סיפרו על העבר שלהם. והתקווה שהחיים האלה שהתחיל להכיר לא נעלמו לגמרי רק גברה, אומנם הם לא יהיו בקדמת הבמה אבל האפשרות הזאת להופיע על הבמה ולרקוד בצורה מכובדת, ג'ימין לא יכל להסביר במילים כמה הוא הודה באמת ליונגי וגם למנכ"ל של החברה שנראה שהיה קרוב מאוד לאמנים שלו. אחרי הכל באנג שיהיוק גילה את הכל, גם על ג'ונגקוק וטאהיונג שניסו להסתיר את הקשר שלהם כמה שרק אפשר וזה רק הראה לו עד כמה היה חד ומעורב בהכל למרות העמדה המכובדת שלו.

טאהיונג נמרח יותר מדי זמן על המיטה ובדירה שלו ושל ג'ימין מהכאב ומכך שבאמת לא יכל להסתובב בחוץ מבלי שיזהו אותו מהסרטונים המזעזעים שנחשפו לרשת, מודה מאוד לחברת ביג היט שלא העיפה אותם כמו שהעיפו הרבה איידולים בחברות אחרות בעקבות סקנדלים אפילו יותר קטנים מזה. לדעת שיצטרך להופיע על במה ביחד עם ג'ונגקוק גרם לו להרגיש קצת טוב יותר, נזכר בסיבוב ההופעות של אהובו ברחבי העולם, איך היחסים שלהם התחממו ולהטו שם, וחיוך קטן עלה על שפתיו. "אתה חושב שאנחנו… נצא מזה?" קולו הנמוך של טאהיונג נשמע מעט מפקפק וחושש אך הוא יכל להרגיש את ידיו הקטנות של ג'ימין מעסות את גבו וכתפיו באיטיות, זה גרם לו לעצום מעט את עיניו כי המגע והמסאז' של חברו הטוב באמת הרגיש נעים ומרגיע וגם לפני ששמע את ג'ימין לוחש לו 'כן...' טאהיונג ידע שהכל הולך להסתדר בגלל שעכשיו לא היה לבד ואפילו באנג שיהיוק דאג לשלומו, נראה היה שאכפת לו ממנו וגם כמובן המנכ"ל לא העיף אותו מכל המדרגות ששמע את הסיפור המלא, כולל את העובדה שהיה בן זוגו של האיידול הכי מצליח שלו.

🌸🌸🌸🌸

עיניו של טאהיונג נפקחו באמצע הלילה כשהרגיש חמימות עוטפת את גופו, מרגיש את לבו פועם מהר כי לא ציפה שג'ונגקוק יבוא ויעטוף אותו בכזה חיבוק חמים, מתכרבל אפילו יותר בין זרועותיו חיוך קטן יצא משפתיו. מסתכל בשעון ורואה שהשעה הייתה שלוש בלילה, זה נראה שאהובו התקלח בגלל שהשיער האדום שלו היה רטוב ונקי ועל גופו הייתה רק גופיה שלא הסתירה את שריריו ובוקסר קצר שגרם לטאהיונג לרצות פשוט לקרוע אותו ממנו. הבחור הבלונדיני ידע שאם הסרטונים האלה היו נחשפים לרשת מבלי שהכיר את האיידול הצעיר ומבלי שתהיה לו ההגנה הזאת, זאת בטח לא הייתה הפעם היחידה שהיו מנסים לפגוע בגופו והמחשבה הזאת הייתה ממש מפחידה. אך כשאדום השיער אחז בו בצורה הזאת זה הרגיש שכל הצרות נעלמות מהעולם ורק שניהם היו קיימים ביקום באותו הרגע, סוגר כל מרחק שהיה ביניהם שפתיו רפרפו ונשקו לשפתיים החמות של אהובו שהיה מכור אליהן בכל צורה אפשרית. "ג'ונגקוקי… אתה יודע שמסוכן לך לבוא לפה," הבחור הבלונדיני מלמל אך היה כה מכור אליו שלא הצליח למצוא שום כוח בעצמו לא להתרחק מהגוף החם הזה של האיידול הצעיר שאהב בכל לבו. טאהיונג שירבב את שפתיו קצת כשבחן את גופו הלבוש של ג'ונגקוק. "אם אתה כבר פה אז לפחות תתפשט," קולו לחש, ספק צוחק ספק רציני אך באמת שהוא התגעגע לאהוב היפה שלו שדאג לקפוץ לבקר אותו כל הזמן למרות שזה היה מסוכן בשבילו.

ג'ונגקוק הרגיש רגוע יותר כשהחיוך היפה חזר לפניו של טאהיונג, החשיפה שזכה לה בשבוע האחרון הייתה מזעזעת. לחזות בכאב של אהובו בסרטון הארור ההוא היה אחד הדברים הכי נוראים שראה, מבטיח לעצמו שיעשה הכל כדי לאתר אותם, לא הולך לוותר ולהתעלם מזה כלל למרות שלא אמר לטאהיונג דבר על הסרטונים, אפילו לא אומר לו שצפה בהם למרות שהיה די בטוח שאהובו ידע את זה. "מסוכן ללב שלי הרבה יותר להיות בלעדיך," אדום השיער ידע שזה נשמע די קיטשי אבל ככה באמת הרגיש, נותן לשפתיו לנשק ולקחת את האוויר של טאהיונג לכמה שניות לפני שבהה בו כששירבב את שפתיו ונראה פשוט כל כך תמים. עיניו נפקחו מעט בהפתעה מהמילים ששמע מהשפתיים העבות והשובבות של הבחור הבלונדיני. "צודק, האם תוכל לסלוח לי?" ג'ונגקוק אמר בקול רשמי וצחקק בחום, זורק מגופו את הגופיה וגם את הבוקסר הוא נשכב עירום לצד גופו הלבוש של טאהיונג, אחרי כל מה שקרה הם לא מצאו זמן להיות אחד עם השני בצורה האינטימית הזאת. זה היה בלתי אפשרי בשביל שניהם, הצילומים ולוח הזמנים של האיידול הצעיר היה מאוד צפוף ובתוספת של הסקנדל העצום בחברה הכל היה אפילו יותר מסובך ממקודם.

טאהיונג שכח מעט איך נושמים כשג'ונגקוק אמר לו דברים כאלה רומנטים, חושב לפעמים על כמה הוא לא ראוי לאהבה מהבחור הטהור הזה. האיידול הצעיר היה הכל בשבילו, הנסיך שהציל אותו מהכאב הכי גדול בחייו, מהיום הכי משפיל שעבר ומהטראומה הזאת שהאמין שלעולם לא תחלוף, הוא ריפא את כל פצעיו מנטלית וגם פיזית והלב שלו פעם רק בשבילו. לפעמים להיות בזרועותיו הרגיש כמו חלום שהיה עלול להיגמר בכל רגע, בעיקר עכשיו כשהזהות המלוכלכת שלו בתור חשפן, חשפן שסרטוני סקס שלו הסתובבו ברשת, הייתה ידועה לכולם. פיו של הבחור הבלונדיני נפתח בפליאה כשאהובו באמת התפשט כמו שאמר, מסתכל על הגוף העירום והשרירי שלו בהערצה. "אני צחקתי… לא היית חייב להתפשט…" טאהיונג חייך כשבאמת לא יכל להתנגד לראות את אהובו ללא בגדים. אצבעותיו הארוכות ליטפו את החזה החשוף והמוצק של ג'ונגקוק, כורך את זרועותיו סביבו בחיבוק. "אוף… אני אוהב אותך," קולו העמוק לחש באהבה, באמת מתחיל להאמין שכל זה בכלל לא הגיע לו. הבחור הבלונדיני הניח את ראשו על החזה של ג'ונגקוק ושילב את רגליו הלבושות שלו עם רגליו הערומות של אהובו. 

גניחה קטנה ברחה משפתיו של ג'ונגקוק ברגע שטאהיונג התחיל להעביר את ידיו על גופו, המגע שלו היה ממכר ובאמת שהאיידול הצעיר אף פעם לא יכל להתנגד לשום דבר שרצה לעשות לו ולגופו, תמיד היה לטאהיונג את הכוח לגרום לו לעשות כל מה שרק רצה, גם אם זה דברים שמעולם לא דמיין שיעשה. אדום השיער הרגיש לפעמים שטאהיונג לא באמת הבין עד כמה הוא יקר לו וכמובן שכל הבלגן שהתרחש רק נתן תחושה מזויפת כאילו שרק רצה להתרחק ממנו וההפך היה נכון. "אין לי בעיה להתפשט בשבילך… אבל אתה לבוש קצת יותר מדי," ג'ונגקוק אמר עם חצי חיוך כשפשוט הפשיל את המכנס והבוקסר של טאהיונג והוריד אותם מגופו, מוריד ממנו גם את חולצתו. מחזיק בגופו מאחור שעכשיו העור שלו נגע בעורו החלק של הבחור הבלונדיני, זרועותיו החסונות נכרכו מסביב למותניו כשהצמיד את איברו לישבן העגול של טאהיונג, מפזר נשיקות חמות על צווארו. "אני אוהב אותך יותר, בוא נישן, יש לנו יום ארוך מחר," ג'ונגקוק לחש באוזנו כשהם היו בתנוחה האינטימית הזאת, כל גופו התגעגע להרגיש את החום הזה של טאהיונג, זרועותיו עוטפות ומצמידות אותו אליו, מחזיק בו בצורה חד משמעית וברורה שידע שהוא רק שלו ושלא יהיה מוכן לוותר עליו בשום מחיר.

🌸🌸🌸🌸

מצטערת אם הפרק הזה שיעמם אתכם... אני מקווה שתאהבו אותו בכל מקרה... בבקשה תגיבו ותצביעו הרבה כי הסיפור מתקרב לסופו... אני מקווה שלא שנאתן את הפרק

נ.ב
אני הצלחתי למצוא רעיון חדש לסיפור... סיפור טאהקוק  קצת שונה ממה שאני כותבת בדרך כלל, השאלה אם תהיו מעוניינים בכלל לקרוא סיפור חדש?

שבת שלום💜🌸