טאהיונג רץ במהירות לחדרו של ג'ונגקוק אבל האיידול היה מהיר ממנו והוא תפס בגופו ושניהם נפלו על המיטה. הבחור הבלונדיני שכב מתחת לגופו של ג'ונגקוק, שיערו הארוך התפזר על המיטה והוא הביט בו עם לחיים ממש אדומות. "אני לא יכול לשיר לך..." הוא מילמל, ג'ונגקוק בהה באחר כשהוא מתחת לגופו, מרגיש את גופו מתלהט מהעובדה הזאת, הקירבה לאחר הייתה ממכרת אבל הוא ניסה לא לחצות את הגבול.

האיידול הצעיר קם במהירות מהמיטה וטאהיונג ניצל את זה כדי לברוח ממנו שוב, רץ ברחבי הבית אבל האיידול הצעיר שוב תפס אותו הפעם בחיבוק אחורי. טאהיונג באמת נבהל והתנתק מהחיבוק במהירות, מועד מחוסר שיווי המשקל אבל ג'ונגקוק סובב את גופו ותפס בו קרוב אליו, הוא בא להתנצל שהפחיד אותו אבל עיניו של הבחור הבלונדיני היו כבויות והוא היה שקוע בזיכרון.

‘באמת תשלמו לי כל כך הרבה על זה?' קולו אמר לבחור העשיר שהיה מלפניו, הוא ראה את כל חייו עוברים בראשו כמו בסרט ופשוט נזכר פתאום, כל מה שקרה לפני, כל הזכרונות שלו חזרו אליו בבת אחת. "טאהיונג...?" קולו הרך של ג'ונגקוק לחש והוא ראה דמעות בעיניו הגדולות והיפות של טאהיונג, זה הבהיל אותו מאוד לראות את האחר במצב הזה והדאיג אותו, הוא שנא כל כך לראות אותו בוכה או סובל בכל צורה, רוצה לראות את החיוך הרחב והמהפנט שלו שגרם לו לשכוח איך נושמים.

"אני זוכר הכל," קולו של טאהיונג לחש ברעד, הוא נזכר שאף פעם לא שכב עם לקוחות שלו לפני, הוא גם לא היה בתול בגלל שהוא שכב עם חשפן אחר שעבד שם איתו כי שניהם היו סקרנים ושניהם לא רצו שהפעם הראשונה שלהם תהיה כואבת ועם מישהו זר. אבל הוא מעולם לא עשה דבר כזה עם הלקוחות שלו. הבחור העשיר בזכרונו אמר שישלם לו המון כסף שיכל להוציא אותו מהמקום הזה. אומנם מועדון החשפנות היה ביתו אבל טאהיונג נזכר שחשב שהוא יוכל לצאת מחיי העוני שלו, זה היה אמור להיות הכרטיס שלו ליציאה.

“ג'ונגקוק... עשיתי את זה בשביל כסף... אני עשיתי את זה לעצמי... רציתי את הכסף כדי להתחיל חיים חדשים, אבל התחרטתי והכעסתי אותם מאוד... הם שילמו לי מראש," טאהיונג לא יכל שלא לבכות עכשיו, הלילה ההוא השתבש רק בגללו, הוא הסכים לשכב עם הבחורים האלה, והוא ידע שהם זרקו אותו מהיאכטה כי הם כבר שילמו על זה. הם הכאיבו לו כי הוא התנגד לזה אבל הם כבר הביאו לו את הכסף מראש לחשבון בנק חדש שהוא פתח. הוא היה זה שדפק את הכל, אם הוא לא היה מתנגד ומכעיס אותם הם לא היו מכאיבים לו ככה ואולי אפילו היו נוהגים איתו בעדינות, אם כמה שאפשר להיות עדינים כששלושה בחורים ממלאים אותך בתורות.

הבחור הבלונדיני כעס על עצמו מאוד שגרם להם לפגוע בו ככה, אבל פתאום הוא חשב שאם הם לא היו פוגעים בו ככה הוא לא היה מכיר את ג'ונגקוק והוא באמת היה מאושר שהכיר אותו, למעשה הוא לא יכל לדמיין את חייו יותר בלעדיו. למרות שהוא בעצם היה מלוכלך כל כך עם מה שעשה והוא מת מפחד שהאחר יתנתק ממנו עכשיו כי חום גופו היה מרגיע ונעים בצורה שלא יכל להסביר והצורה שבה הוא תפס בגופו בכל פעם שהוא עמד ליפול רק גרם לו להתאהב בו יותר. ג'ונגקוק הקשיב למילותיו ועזר לו להתיישר, פניו היפות של טאהיונג היו מלאות בדמעות הוא הרגיש כאילו שהוא לא שווה כלום ורעד עבר בו מהמחשבה שהאחר אולי ירצה לזרוק מישהו כמוהו מביתו.

"בבקשה, אל תבכה..." קולו העדין של ג'ונגקוק לחש ברוך כשהוא אחז באחר צמוד אליו, הוא רק החזיק בו קרוב לליבו, מפזר נשיקות עדינות על פניו. הלב של האיידול הצעיר נשבר לגמרי לדעת שניצלו את הבחור היפהפה שאהב בצורה הזאת. עכשיו הוא ידע שהאחר היה רגיל להתפשט בגלל העבודה שלו אבל הוא ניסה לצאת מהעולם הזה, הוא ידע מה זה להיות בתחתית. עדיין לא יצא לו לדבר על עברו הכואב עם אף אחד, המעריצות רק ידעו שהיה עני וגר ברחובות אבל הוא לא דיבר מעולם על הנושא חוץ מעם יונגי חברו הטוב ביותר והמנהל האישי שלו, מרגיש שהוא חייב להיחשף גם בפני הבחור שהוא בעצם אהב.

"אתה רק חיפשת מוצא החוצה מהמקום שהיית בו... אתה לא אשם... יפיוף עוצר נשימה שלי..." ג'ונגקוק אמר ואז הסמיק מאיך שהוא כינה את טאהיונג שהפסיק לבכות ברגע כששמע איך האחר קרא לו, זה נראה שהוא ממש לא מתכוון לסלק אותו וזה גרם לליבו לפעום מהר, זרועותיו נכרכו מסביב לכתפיו השריריות של האחר כשהוא הביט עמוקות בעיניו, במקום שהוא ירחיק אותו זה נראה שג'ונגקוק רק רצה אותו קרוב יותר והבחור הבלונדיני לא יכל להפסיק לבהות בו, מרגיש את כל גופו מתחמם מהקירבה שלהם, רוצה להיות ככה לצידו לנצח.

"אתה לא שונא אותי או חושב שאני מגעיל?" טאהיונג מילמל בקול הרועד שלו מרוב הבכי הכואב, אבל האחר רק עטף אותו קרוב יותר אליו אם זה היה אפשרי, הוא גם קרא לו עוצר נשימה והבטן שלו התהפכה לגמרי, רק עכשיו נזכר שהם בעצם היו עירומים לגמרי אחד לצידו של השני, אצבעותיו ליטפו מעט את גבו החשוף של ג'ונגקוק, חושב שזאת בעצם הפעם הראשונה שהם היו עירומים ככה לזמן רב כל כך בו זמנית.

למרות זאת טאהיונג לא הסתכל על גופו של האחר כי עכשיו הוא היה עסוק בלבחון את פניו של ג'ונגקוק כדי לדעת איך הוא באמת מרגיש אחרי שגילה את כל האמת עליו, שהוא היה חשפן ושהוא היה מוכן למכור את גופו בשביל כסף, זאת הייתה אחת הסיבות שהוא התחרט באותו הלילה בדיוק. הוא הרגיש זול ולא שווה כלום כשהיה על היאכטה היוקרתית עם שלושת הבחורים העשירים, בהתחלה זה התחיל כמו במועדון והוא התפשט לאט לאט אבל כשהוא היה עירום לגמרי הוא התחיל לפחד ממש, אבל זה היה מאוחר מדי. 

"לא! טאהיונג... אני חושב שאתה מדהים," גונגקוק לחש בכנות כשהוא ליטף את שיערו של האחר באיטיות, משלב את אצבעותיהם ביחד הוא התיישב על הספה ביחד עם טאהיונג לצידו. לא בטוח מתי הם הספיקו להגיע לקומה התחתונה בסלון מרוב שהבחור הבלונדיני ברח ממנו ברחבי הבית, הוא הביט עמוקות לתוך העיניים המהפנטות של האחר. "אני מבין למה עשית את זה... טאהיונג... אני לא סיפרתי לאף אחד על זה חוץ מיונגי..." ג'ונגקוק התחיל למלמל ולקח נשימה עמוקה לפני שהמשיך. "אבא שלי נפטר כשהייתי תינוק ומאז היינו רק אימא שלי ואני, היא עבדה בעבודות רבות... כדי שיהיה לנו אוכל וקורת גג... אבל כשהייתי בן ארבע עשרה היא חלתה... לא היה דרך לטפל בה כי זה היה מאוחר מדי כשגילינו..." האיידול הצעיר נזהר לא להגיד את שם המחלה של אימו כי כאב לו להיזכר בטיפולים האינטנסיבים שהיא עברה.

"כשהיא חלתה זרקו את שנינו לרחוב... כי היא לא יכלה לעבוד ואותי לא קיבלו לשום עבודה בגלל שהייתי צעיר מדי... לא יכולנו לשלם את שכר הדירה..." ג'ונגקוק עצר לרגע והשפיל את מבטו. "אני קניתי תרופות להקל על הכאב שלה... עם כל הכסף שנותר לנו... עד היום האחרון שלה," הוא לחש והרגיש דמעה נופלת על הלחי שלו, לוקח נשימה עמוקה שוב לפני שהמשיך לספר לאחר על עברו. "אני נשארתי לבד... גרתי ברחוב... אני הייתי שר ומקבץ נדבות... יונגי שמע אותי יום אחד... הוא היה גדול ממני רק בכמה שנים והיה מנהל מתחיל בחברה שאני בה היום... אני לא יודע למה הוא בחר בי אבל הוא נתן לי בית, הוא נתן לי הכל... אני חייב לו את הכל... גם אני באתי מהשפל בדיוק כמוך..." האיידול הצעיר מעולם לא חשף את הפרטים האלה לפני חוץ מליונגי שהציל אותו.

אומנם הסיפורים שלהם לא היו זהים אבל גם הוא יכל להגיע למקום מפוקפק כמו טאהיונג, אחרי הכל לשניהם לא היה בית והם גרו ברחוב. הבחור הבלונדיני נשק ללחי של ג'ונגקוק ברכות, הסיפור שלו היה מאוד כואב והוא לא האמין שזה היה העבר של מישהו כל כך אציל ויפהפה כמו האיידול הצעיר. "ג'ונגקוקי... לא היה לי מושג שגרת ברחוב ושסבלת כל כך... א-אני איבדתי את שני ההורים שלי בגיל שמונה... הם מתו בתאונת דרכים, גם אני חייתי ברחוב כמה שנים עד שבחור אחד מצא אותי... ולקח אותי למועדון שלו... בהתחלה התביישתי מאוד... להתפשט, הייתי מתפשט רק בפניו כדי שאשן שם ולא ברחוב... הייתי אז רק בן שלוש עשרה," הלחיים של הבחור הבלונדיני האדימו לגמרי, הוא היה רגיל מאוד להיות עירום בפני אנשים אחרי כל השנים האלה.

"ההופעה הראשונה שלי על הבמה הייתה רק כשהייתי בן שש עשרה, הבוס מאוד אהב לצפות בי מתפשט אז לא היה אכפת לו שאתגורר שם ואעשה לו הופעות פרטיות..." טאהיונג היה נבוך לגמרי לספר לג'ונגקוק את כל הזכרונות שלו שחזרו אליו, אצבעותיו הארוכות ליטפו את הירך החשופה של האחר. "בבקשה תגע בי שוב... בבקשה תגיד לי שאתה עדיין חושק בי," קולו של טאהיונג נשמע שבור לגמרי מהפחד אבל ג'ונגקוק במקום לענות לו פשוט קירב את הגוף של האחר צמוד אליו ונשק לצווארו, נשיקות חמות ואיטיות הוא העביר את לשונו על עצמות הבריח של האחר וטאהיונג גנח מהמגע הנעים הזה, הלשון החמה של האחר ושפתיו הוכיחו לו שהוא עדיין נמשך אליו.

טאהיונג תפס בידיו של ג'ונגקוק והניח אותן על פלחי ישבנו, קופץ מעט מהמגע הוא עצם את עיניו וניסה להירגע. "רק קצת... תגע בי רק עוד קצת," הבחור הבלונדיני לחש לאוזנו כשגופו נרגע ממגע הידיים החמות של האחר על ישבנו, אצבעותיו הארוכות של ג'ונגקוק ליטפו את פלחי ישבנו של האחר בהערצה ולאט זה נראה שהוא התחיל להתרגל למגע הנעים הזה, כבר לא קופץ מזה בכלל הוא התיישב על ירכיו של ג'ונגקוק עם ישבן חשוף לגמרי, מניח את ראשו על הכתף של ג'ונגקוק שרק חייך וכרך את ידיו סביב גופו הרזה של האחר. "ג'ונגקוקי... אני חושב שאני מאוהב בך," טאהיונג לחש בקול נמוך לתוך אוזנו של האחר כשלחיו בערו והוא נשאר ככה בין זרועותיו ובחיקו, מרגיש כל כך רגוע כי הוא סמך על האחר וידע שהוא לא יעשה יותר מלאחוז בגופו קרוב אליו.

"טאהיונג... אני לגמרי מאוהב בך," ג'ונגקוק ענה לו ברוך ולא רצה להתנתק ממנו אפילו לשנייה, הוא ידע שהרגשות אליו רק גדלו יותר בכל רגע שעבר,  יודע שהעבר שלו היה מאוד קשה, ילד יפהפה ועדין כמוהו היה מתפשט רק כדי שיהיה לו מקום לגור בו. הגוף של האחר היה אכן מושלם מכל בחינה אבל הוא שנא את העובדה שהוא נאלץ לעשות את זה כדי לא לחיות ברחובות, הוא כל כך לא רצה שטאהיונג ילך ממנו עכשיו כשהוא ידע הכל על העבר שלו. פוחד לשאול לגבי הכסף שהאחר הזכיר כי זה אמר שאולי האחר ילך מביתו, אם יש לו כסף להתחיל חיים חדשים אולי הוא לא ירצה להישאר איתו, ג'ונגקוק גם דאג לגבי מה האחר חושב עליו אבל כשהוא התוודה שהוא מאוהב בו הוא רק רצה לנשק כל איבר ואיבר בגופו, אבל לבינתיים הוא רק אחז בו צמוד אליו עד שהאחר יבקש ממנו לעזוב אותו, הוא לא רצה לאבד את חום גופו אף פעם.

🌸🌸🌸🌸🌸

מקווה שאהבתם את הפרק.. טאה זוכר הכל וקוקי גם שיתף אותו בעברו... הרבה סודות נחשפו עכשיו חחח מקווה שזה לא יותר מדי בשבילכם..
והכי חשוב הם התוודו לגמרי על אהבתם!
אשמח מאוד לשמוע את דעתכם אז אל תשכחו להצביע ולהגיב!