פרולוג:

בית היתומים על שם פיאורי היה עמוס בילדים שהלכו לחדר האוכל, לחדריהם או לספריה. בין כל הילדים הללו היה ניתן להבחין בנער אחד, שעשה את דרכו במהירות לחדר המנהל.

זה לא שרין היה ילד רע, למעשה הוא ניסה כמה שפחות להתבלט, אבל הנטייה שלו להסתבך בצרות (שלא באשמתו כמובן), גרמה לו להיפגש עם המנהל לפחות אחת לשבוע אם לא יותר. לכן כשאחד התלמידים אמר לו שהמנהל צריך אותו בדחיפות, רין נתקף בפחד, מה הוא עשה עכשיו?

הוא נשם עמוק לפני שדפק על הדלת. רין אף פעם לא הודה בכך בקול רם, אבל המנהל הפחיד אותו, סליחה, הוא גרם לו לסיוטים.

רין נקש על דלת העץ, מצפה לצעקה הרגילה של המנהל.

"תיכנס." המנהל אמר מתוך החדר.

רין פתח את הדלת ונכנס בהססנות לחדר. הוא סגר אחריו את הדלת, מתיישב באיטיות מול המנהל. "אני לא יודע מה עשיתי, או לא עשיתי הפעם, אבל אני מצטער!" הוא אמר במהירות.

המנהל הביט בו. "הפעם אתה לא בצרות, למזלך." הוא אמר.

"אז למה קראת לי?" רין שאל בבלבול.

המנהל הסתכל לצד השני. רק אז רין הבחין בנער שעמד שם.

"תכיר, זה קאיטו. הוא הגיע לפה היום בבוקר. שיבצתי אותו לחדר שלך." המנהל אמר.

"מה?! אבל אנחנו כבר ארבעה בחדר! זה המקסימום! הוא לא יכול להיות שם!" רין מחה.

"אני עומד בדיוק כאן..." הנער, כלומר, קאיטו, אמר בשקט.

"השותף הרביעי שלכם עזב אתמול. קאיטו יצטרף אליכם, וזה סופי. רין, תעשה לו את הסיור. ובבקשה תנסה לא להיכנס לעימותים מיותרים." המנהל אמר.

"אני אשתדל, לא מבטיח כלום." רין השיב. הוא קם ויצא מן החדר, תוך התעלמות מכוונת מקאיטו.

"חשבתי שאתה אמור לעשות לי סיור או משהו כזה?" הנער השני אמר, מה שגרם לרין כמעט לצעוק מבהלה.

"תקשיב, אני לא רוצה לעשות לך את הסיור הזה, הסיבה היחידה שאני עושה את הסיור היא בגלל שאני חייב. בוא נסכים שאני אראה לך את המקום בתנאי שלא נדבר אחד עם השני." כחול השיער אמר.

"אני אמור לשאול אותך שאלות, לא? חוץ מזה, המנהל סיפר לי דברים אחרים עליך." קאיטו ציין, בעודו עוקב אחרי רין.

"מה הוא סיפר לך?" בן שיחו שאל בחשש.

"שאתה נחמד ו-" קאיטו התחיל לומר, אך רין קטע אותו.

"אני לא נחמד. אני לא יודע למה הוא סיפר לך את זה בכלל." כחול השיער השיב בקרירות.

"והוא גם אמר שאתה מסתבך לא מעט." קאיטו הביט ברין.

"זאת לא אשמתי שהצרות רודפות אחריי. יש לך שאלות שקשורות למקום או שסיימת לדבר?" תכול העיניים ספק שאל- ספק אמר.

"...וזה החדר שלנו. המיטה שלך נמצאת בצד ימין." הנער הצביע על המיטה הפנויה בחדר.

קאיטו הניח את הדברים שלו. "אז אתה האחראי על חדר?" הוא שאל.

"זה משתנה בכל כמה ימים." רין אמר. הוא היה כל כך שקוע בלכעוס על הבחור החדש, עד שהוא לא שם לב לנערה שהגיחה מאחוריו.

"אתה החדש, נכון?" הנערה פנתה לקאיטו. "אני רואה ששניכם הספקתם להכיר. אני נאשי." הנערה חייכה.

הנער הבלונדיני חייך. "קאיטו." הוא אמר.

נאשי העבירה את מבטה בין רין לבן שיחה. "אני יכולה לתת לך עצה?" היא שאלה.

"אני מניח." קאיטו אמר.

"לרין יש נטייה להעיד על עצמו כעל אדם לא חברותי, נחמד... בקיצור, אל תאמין לו. הוא הבן הכי נחמד שאני מכירה כאן." היא חייכה.

"נאשי!" רין מחה.

חיוכו של קאיטו התרחב. "אז אני מתאר לעצמי שרכשתי חברים חדשים?" הוא שאל.

"כן, נכון רין?" ורודת השיער שאלה את חברה הטוב.

"בסדר, שיהיה." רין נאנח. הוא בהחלט לא אהב את קאיטו.