כשאני מתעוררת בבוקר, השעה 9:30. אני מנסה לחזור לישון עוד קצת, אך ללא הצלחה. אני נאנחת ומחליטה שזה דווקא טוב שהתעוררתי כל כך מוקדם. ככה אני אנצל את הסופ"ש עד הסוף, ואעשה את כל מה שאני לא מספיקה בדרך כלל לעשות לפני החזרה לשגרה - מחר. 

ברגע שאני נזכרת בליל אמש ובמייק, אני מחייכת לעצמי. אני מקווה שהשמחה שלי על כך שהצלחתי לכבוש אותו, גם אם בדרך הזו, לא תתחלף במשהו אחר. אני כ"כ רוצה אותו ולא יכולה לחכות. אחרי שאני מצחצחת את שיניי ושוטפת את פניי, אני יוצאת אל הסלון בטי שרט ורודה ותחתונים. אליס עדיין ישנה שנת ישרים, וג'ני - הו ג'ני, בטח היא נהנתה כל הלילה אצל שון ועכשיו ישנה כמו תינוקות. 

אני מכינה לעצמי נס קפה חזק ורותח - בדיוק כמו שאני אוהבת, ויוצאת אל המרפסת הקטנה שלנו. אני מתיישבת על אחד מהכיסאות ומדליקה סיגריית בוקר. אני כ"כ אוהבת את השקט שלי שמגיע לעתים כ"כ רחוקות בתקופה האחרונה. זה ללא ספק חסר לי! אני נכנסת אל הפייסבוק מהנייד שלי. אני אוהבת לראות מה חדש, מה קורה עם החברים מהבית שנשארו רחוק ממני. אני מגלה כמה בקשות חברות, ומגלה כי אחת מהן היא ממייק. ברגע שאני מאשרת אותו אני נכנסת אל הקיר שלו ופושטת עליו. אני מגלה את מה שאני כבר יודעת. הוא מאוד אוהב בחורות יפות, והוא אוהב להנות מהחיים שלו. אני בוהה בתמונות שלו כשחיוך של מטומטמת מתפשט על פניי עד שאני מקבלת ממנו הודעה בפייסבוק. 

מייק: נו, כבר הספקת לעשות סריקה בעמוד שלי? ;). קשה לי שלא לצחוק בקול רם. 

מיה: ברור, אלא מה?! אני עונה לו בציניות. אני שקרנית, ברור שכבר עשיתי לו סריקה. אני יודעת עליו הכל. אני מכירה את התמונות שלו בעל פה, ומזהה את כל הבחורות שהצטלם איתן. 

מייק: למה את ערה בשעה כזו? שאלה טובה. 

מיה: אני לא יודעת. התעוררתי ולא הצלחתי להמשיך לישון. למה אתה לא ישן?!

מייק: לא יודע, אני לא מצליח לישון אחרי הלילה הלבן שהיה לי. בזכות החברה שלך והחבר המאוד מתחשב שלי. אבל עזבי, אני מפרגן להם :) אני פורצת בצחוק גדול. 

מיה: אני בטוחה שאתה מפרגן. אני מגלגלת את עיניי. בטח גם הוא עושה כל מיני דברים בדירה כל הזמן ושון מתחשב בו. 

מייק: אני לא מביא בדרך כלל את הבנות אליי לדירה. הוא כאילו קורא את המחשבות שלי, מלחיץ! 

מיה: אלה הבעיות שלך. אני עונה לו ביובש. 

מייק: את כועסת או משהו? את לא מתחרטת על מה שהחלטנו אתמול נכון? הוא מוודא, ואני כבר לא יודעת. 

מיה: אני לא כועסת וגם לא מתחרטת. גם אם ההחלטות שלי לא כ"כ מוצלחות. אני עונה לבסוף. 

מייק: אני שמח לשמוע, ואגב אני לא חושב שההחלטה שלך לא מוצלחת. אני אוכיח לך את זה אל תדאגי. אז, מתי אנחנו נפגשים? :) אני נאנחת בקול רם ומחייכת כמו מפגרת. 

מיה: אני שונאת לדבר פה. תתקשר או תסמס כשתרצה להיפגש, אני אנסה לפנות לך זמן. אני לוגמת את הלגימה האחרונה מהקפה שלי ונשענת אחורנית. 

מייק: מישהי פה ממש  עסוקה. מה, שוב פעם עם המעריצים שלך? הוא מקניט אותי, אבל לפחות שלח את ההודעה דרך הWhatsapp. 

מיה: קודם כל אני שמחה שהעברנו את השיחה לכאן. ודבר שני, תפסיק עם המעריצים הדמיוניים האלה. הם לא קיימים! הוא ממש מעצבן אותי, ואני יכולה לשמוע את הקול הזעפני והמקנא שלו כשהוא מדבר על זה. הטלפון שלי מצלצל כשאני נכנסת בחזרה אל הדירה וסוגרת את חלון המרפסת. הוא לא רציני. מה הוא רוצה ממני עכשיו? השם של מייק מתנוסס על הרקע. 

"אני מניחה שאתה לא מסתפק ברק להסתמס איתי" אני צוחקת כשאני עונה לשיחה. "לא, אני לא. ואני לא מוכן להסתפק ברק לדבר איתך בטלפון. מתי אנחנו נפגשים?" הוא שואל בקול צרוד וכל כך סקסי שאני  נהיית רטובה בשנייה. הנחתי שהוא עדיין שוכב לו במיטה, בלי חולצה.. "מתי שתרצה" אני עונה. אני לא יודעת מה הוא רוצה שיהיה, אבל אני מניחה שאני הולכת להיות סוג של יזיזה שלו. אז למה לעזאזל הוא חופר. שיתקשר אליי כשפשוט יהיה לו חשק אליי ושיעזוב אותי כשלא. ממש אין לי כוח לזה שיבלבל אותי ואת הרגשות שלי שגם ככה סוערות בגללו. "מייק, אנחנו הולכים להיות יזיזים לא? אז פשוט תתקשר כשיבוא לך" אני עונה בתוקפנות. "למה את משתמשת במילה הזו?" הוא תוקף בחזרה. "אז איך אתה רוצה שאקרא לזה? מאהבים ממבט ראשון?" אני מגחכת. "זה מה שהולך להיות. אני לא משקרת לעצמי. אני קוראת לעובדות בשם שלהן" אני נרגעת לקראת סוף הנאום. "יופי מיה, הצלחת לעצבן אותי ולהרוס לי את הבוקר. תודה" הוא אומר בציניות. "אני שמחה, אין על מה" אני עונה בציניות משל עצמי ומגלגלת את עיניי. "את לבד?" הוא שואל אחרי דקה של דומייה. "לא, אבל רק אני ערה. אליס ישנה" אני מעדכנת אותו מבלי לדעת לאן הוא חותר. "מעולה, תסמסי לי את הכתובת שלך. אני יוצא אלייך" הוא מפתיע אותי ומשאיר אותי פעורת פה. "מה? למה?" אני שואלת מבולבלת. "אני ממש לא הולכת להיות איתך כשחברה שלי ישנה בחדר לידי" אני בהלם. "אנחנו לא יכולים סתם להעביר את הזמן בכייף כמו ידידים? אני בטוח שאת רוצה אותי מאוד. אבל לא כרגע מתוקה. אולי מאוחר יותר" הוא אומר בקול המושך שלו, גורם לי להסמיק כמו עגבנייה. היה חשוב לו להוכיח לי שאנחנו לא בדיוק יזיזים, אבל מבחינתי זה אותו הדבר. "כולך הפתעה אחת גדולה מייק" אני אומרת בחיוך גדול. "כן, את לא הראשונה שאומרת את זה" הוא עונה וזה לא מוצא חן בעיניי. אני רוצה להיות הראשונה, והאחרונה. 

"בוא תכנס" אני מחייכת אליו כשהוא עומד בכניסה לדירה, בג'ינס בהיר וחולצה חלקה צמודה בצבע לבן שמבליטה את כל השרירים שלו. אני כמובן לובשת מכנסיים קצרים, לא הייתי פותחת לו את הדלת בתחתונים בחיים. הוא מחבק אותי אליו, וכמו תמיד כשהוא בנוכחותי, הגוף שלי מגיב כפי שאף פעם לא הגיב לאף אחד אחר. "אז?" אני מרימה גבה. "מה אתה מתכנן שנעשה?" אני שואלת בהתגרות והוא מחייך אליי חיוך מושלם. "לא יודע, מה שידידים עושים בדרך כלל?" הוא אומר. "אז אנחנו ידידים עם הטבות?" אני שואלת בטון רגיל. "תאמיני לי שאיתך, אני כבר לא יודע שום דבר" הוא מתקרב אליי ומרים את סנטרי למעלה, אליו. הוא מתבונן בעיניי בצורה שגורמת לי להרגיש חשופה. העיניים שלו בצבע כחול בהיר ואני בוהה בהן. "אל תסתכל עליי ככה" אני מבקשת בשקט ומסיתה את מבטי ממנו. "למה?" הוא שואל, לא מבין. "כי זה מרגיש לי חשוף מדיי" אני לא מפרטת יותר מדיי, אבל נראה שמייק יודע בדיוק על מה אני מדברת. הוא מחבק אותי חזק אליו ומנשק את צווארי. אני מתענגת מכל רגע ולא רוצה להפסיק אותו. "בוקר טוב" אליס יוצאת מחדרה בחיוך ענק. "בוקר טוב" מייק מפסיק עם הנשיקות ומחייך כאילו לא קרה דבר. אבל אני מרגישה מובכת מעט. למרות שזו אליס, עם מייק אני אהיה מובכת בכל מצב. לא הספקתי אפילו לעדכן אותה במה שקרה אמש, היא ישנה כשהגעתי הביתה. 

"מה קורה מייק?" היא מחייכת אליו. "באת עכשיו? או שישנת פה?" היא שואלת בלי בושה, בעוד אני מסתכלת עלייה במבט זועף. "טוב, ואת?" הוא שואל בחיוך קורן ומושלם ומצחקק. "חבל שלא הגעת אתמול" הוא אומר בנחמדות, מתעלם באלגנטיות מוחלטת ממה ששאלה קודם. "הוא הגיע רק עכשיו" אני אומרת בטון מעוצבן לעבר אליס, והיא בתגובה מוציאה את הלשון וצוחקת. "אני עוד מעט הולכת לסופיה לסיים את העבודת מחקר" היא מעדכנת אותי במבט רציני והולכת אל המבטח. "אתם רוצים לשתות משהו?" היא שואלת בצעקה. "לא, אני בסדר תודה" מייק עונה לה. "לא, תודה" גם אני עונה. "תפסיק להסתכל עליי ככה" אני נוזפת בו והולכת אל המבטח, בעוד הוא נשאר בסלון. "את רצינית? אם זה בשביל לפנות לנו את הדירה אז את ממש לא הולכת לשום מקום" אני צועקת עלייה בשקט. "תרגעי כבר, אני באמת צריכה לסיים את העבודה. אומנם זה היה צריך לקרות מאוחר יותר, אבל אני מקדימה" היא צוחקת וקורצת לי בשובבות. "את לא נורמלית" אני אומרת לה בלחץ, ומתהלכת כמו מפגרת מצד לצד. "מה עובר עלייך? את לחוצה?" היא שואלת בהלם ופורצת בצחוק מתגלגל. "מיה, הבחור הזה באמת מוציא ממך צדדים שלא הכרתי ולא חשבתי שיצוצו אי פעם" היא ממשיכה לצחוק ומחבקת אותי אלייה. "את מעצבנת" אני נאנחת בזעף. "אני יודעת, אבל אני מעצבנת שנורא אוהבת אותך. תעשי חיים ואל תחשבי על שום דבר אחר, אם את לא מתחרטת כמובן" היא נותנת לי נשיקה והולכת אל חדרה להתארגן. "היא הולכת בגללנו?" מייק שואל ולרגע אני חושבת שלא נעים לו ממנה. "לא, היא צריכה באמת לסיים עבודה הגשה. אבל היא מקדימה. בגללנו" אני עדיין כועסת. "מעולה" הוא אומר ונותן לי נשיקה על הכתף שמתחילה לעלות מעלה. אני המומה ממנו. "לפחות תחכה שהיא תלך" אני קמה מהספה, מתרחקת ממנו. "בוא נזוז לחדר שלי" אני מושכת אותו, אחרי שהוא החל להסתכל עליי במבטים מסכנים שגרמו לי לרחם עליו. נו באמת, כאילו שזה בן אדם שצריך שירחמו עליו ועל הצרכים שלו. כשאנחנו נכנסים אל החדר אני רואה את מייק בוחן אותו ומחייך. המיטה שלי זוגית וענקית, הארון מתפרס לכל אורך ורוחב הקיר, שידת הטואלט עומדת עם מראה שמשמשת אותי לכל מה שקשור לטיפוח ושולחן כתיבה עם כיסא ומעליו מדפים עם ספרים. כל הריהוט שלי הוא לבן. זה מרגיע אותי. "חדר יפה" הוא אומר ונשכב בחיוך על המיטה שלי. "טיפוסי לבחורה" הוא צוחק ואני מחייכת אליו. "בואי" הוא מושך אותי אליו עד שאני מתיישבת עליו בפישוק, מרגישה את הזקפה העבה שלו מבעד למכנסי הג'ינס. אני מנשקת את פיו, יונקת את שפתיו ונושכת אותן, יורדת אל צווארו ומגניבה נשיקות רטובות וקטנות שגורמות לו להיאנח. אני מרימה את חולצתו ומלטפת את הבטן הקשה שלו ברכות. היא חלקה וחטובה. אני ממשיכה לבחון את גופו.. ואוחזת בזרעותיו הגדולות והשריריות. על אחת מהן יש קעקוע שאני לא מצליחה להבין. עוד לפני שאני מנסה לפענח אותה הוא הופך אותי על גבי. באמת תהיתי כמה זמן יקח לו להשתלט על המצב. אני שומעת את דלת הדירה נטרקת ומבינה שזה הסימן שלי מאליס לכך שהיא משאירה אותנו לבד. מייק מרים את החולצה עד הסוף וזורק אותה על הרצפה, הוא מתחיל לקלף ממני את החולצה, תוך כדי ששפתיו מנשקות את בטני, ומטפסות למעלה אל החזה שלי. הוא משליך את החולצה שלי אל הרצפה ומוריד ממני את החזייה. השפתיים שלו מתבייתות על השדיים שלי. השפתיים שלו מוצצות ונושכות את אחת מהפטמות שלי ואני נעה בפראות ונאנקת. "מייק" אני לוחשת והוא מרים את עיניו הכחולות שנראות ממש שחורות לעברי. הוא מסתכל עליי במבט שאני נמסה ממנו ומסתער על פי. הוא תובעני וגס. אני אוהבת את זה. הוא מתחיל להוריד את המכנסיים הקצרים שלי למטה, תוך כדי שאני מרימה את עצמי. הוא מוריד ממני גם את התחתונים ואני נשארת עירומה מתחתיו. אני רועדת. השפתיים שלו מנשקות את בטני, ואני נעה בפראות כשהוא מדגדג אותי עם פיו באזור הטבור. הוא מתחיל לרדת דרומה, מנשק אותי בבטני התחתונה עד שאני מרגישה את הבל פיו על איבר המין שלי. "מייק, אל" אני מתחננת. "למה לא?" הוא שואל. "אני רוצה לטעום אותך" העיניים שלו נוצצות והמבט שלו כ"כ מגורה, שאני נהיית מגורה בעצמי. "אני לא אוהבת" אני מתרצת. "את לא אוהבת אולי עם אחרים" המבט שלו נראה מעט כעוס. נראה שהוא מקנא בכך שאחרים נגעו בי. "מהיום זה אני, ואת תאהבי את זה. את סומכת עליי?" הוא שואל רציני. "תלוי במה" אני מחייכת. "אוקי אוקיי, תעשה מה שאתה רוצה" אני מוותרת והוא מחייך בניצחון. הלשון שלו מלקקת אותי, מתגרה בי. הפה שלו יונק אותי ואני מתחילה להרגיש את המתח שנבנה בתוכי לאט לאט. אני אוחזת בראשו, דוחפת אותו עמוק יותר עם לשונו לתוכי. יד אחת משתחררת משיערו ואני אוחזת בסדינים. הוא מחדיר לתוכי שתי אצבעות ואני גונחת בקול רם. הוא מחדיר אותן לתוכי בעוד הלשון שלו מצליפה בי. לא תיארתי לעצמי אף פעם שזה ואו. או שזה בגלל שזה דווקא עם מייק? מעולם לא נתתי לאף אחד לרדת לי. אני לא יודעת מה הסיבה. אני חושבת שהרגשתי שזה אינטימי יותר, אבל למייק ויתרתי כל כך מהר? אלוהים. אני מתנשמת בכבדות, גונחת כמעט בצעקות ומתחילה לטפס לעבר הר האושר. "מייק" אני נאנקת. "אני עוד שנייה מתפוצצת" אני כמעט צועקת. "מהר יותר" אני מתחננת אליו והוא מחדיר ומוציא את האצבעות בקצב שהוא בלתי ניתן למעקב. הוא מלקק אותי עד שאני מתפוצצת וגומרת בקול רם. אני מנסה לנשום סדיר תוך כדי שאני מתכווצת. אני עוצמת את עיניי ויכולה לשמוע את הרוכסן במכנסיים של מייק נפתח. אני מרימה את ראשי ורואה אותו נשאר עירום, מוציא קונדום מהאריזה ומלביש אותו על האיבר מין הגדול שלו. עוד לפני שאני מספיקה להגיב הוא נדחק לתוכי. תחילה לאט ומעט ואז חזק יותר ועמוק. "את מתאימה לי כמו כפפה" הוא אומר ומתבונן בפניי הנעות יחד איתו. ידיו חופנות את שדיי. "את אוהבת את זה?" הוא שואל בממזריות. כשאני לא עונה הוא נעצר. "כן, אני אוהבת. תמשיך לעזאזל ואל תפסיק" אני מאיימת עליו, הוא עושה את זה בכוונה. אני חופנת את ישבנו בציפורניי, נאחזת בו. "חכי שנייה, אני חייב להרגיש אותך" הוא רוכן לנשק את פי, על מנת להשתיק את הצעקות שיצאו מפי כשהוא המשיך להדחק עמוק יותר וחזק יותר לתוכי. אני לא חושבת שמישהו מהגברים שהייתי איתם הצליח לחדור אליי כ"כ עמוק כמו שהוא הצליח. אף אחד לא גרם לי לצעוק ברמה הזו. אף אחד לא גרם לי להרגיש את כל מה שאני מרגישה אליו. אני נועצת את ציפורניי בגבו ומתחילה להרגיש את העלייה השנייה לפסגה. אני דוחפת את עצמי לתוכו, עד שאני מתכווצת סביבו וגומרת בצעקה אדירה. הוא חודר אליי אחרי שאני נרגעת כמה פעמים נוספות וגומר בשאגה שקטה. "את מטריפה אותי" הוא לוחש לי בעוד אנחנו מנסים להסדיר את נשימותינו. "מזל שחברה שלך הלכה" הוא מתחיל לצחוק. "לא היינו מצליחים להיות שקטים עם הצעקות שלך" הוא אומר ומנשק אותי. הפעם הנשיקה רכה ורגועה ואני מתענגת עלייה ומחייכת בשביעות רצון. 

מה עוד אני יכולה לרצות אחרי ששכבתי עם הגבר המושלם הזה?! אני יכולה לעלות בדעתי מספר דברים שאני רוצה ממנו. 'אסור לך להרוס את זה מיה. את יודעת שזה בלתי אפשרי שיהיה רק שלך! את ידעת בדיוק למה את נכנסת, אז כדאי שתמחקי מהר את המחשבות המזוינות האלה שמתרוצצות לך בראש' הקול של עצמי דיבר אליי וניסה להכניס בי קצת היגיון.