פרק 40

הרגשתי כאילו הראש שלי נמצא בתוך אמבטיית מים, והאוזניים שלי שומעות את הכל באופן מעומעם. העיניים שלי פיזזו מצד לצד, וכססתי את הציפורניים שלי בעצבנות. כל רגע שעבר, גרם לי לתהות מה לעזאזל נאמר בשיחה הזאת שלהם! מלודי חייכה בשביעות רצון, ורק עיצבנה אותי יותר. נעצתי את עיניי בעינייה המכווצות מחיוך, וברגע שהיא ראתה את המבט שעל פניי, החיוך הענק שהיה על פניה נעלם והיא כמו התכווצה במקומה. ראיתי את מקס שמסתכל עלינו בתורות, המבט שלו הצליח להרגיע אותי ללא מילים. אני יודעת שמייק שלי, הוא תמיד היה שלי.. למרות כל הבחורות האחרות איתן היה משתעשע, אני ידעתי שאני היחידה שיכולה להישאר איתו בסוף הלילה! הייתי נותנת מיליון דולר אם היה לי, בשביל לדעת מה הוא כן מרגיש אל אווה ומה מתרחש שם עכשיו.

מייק

רק מלהביט בעיניים המאושרות שלה, ובחיוך העדין שעל פניה, הרגשתי בן זונה. ידעתי שאני הולך לשבור את הלב שלה לרסיסים. אבל עוד ידעתי שאם זו בחירה בין הלב שלה ללב של מיה, אני רוצה את של מיה. מהרגע הראשון שראיתי אותה רציתי אותה. את העיניים הירוקות שלה עם הריסים הארוכות שמשגעות אותי - מצד אחד הן תמימות ומצד שני נועזות וחצופות. הגוף שלה שמספיק לי רק להביט עליו לרגע אחד בשביל שהזין שלי יעמוד כמו תורן, והלב הטהור שלה. היא הצילחה להקסים אותי והיא הצליחה לשבות את הלב שלי תקופה קצרצרה אחרי שהכרנו. כמובן שהייתי בן זונה מניאק, ועשיתי לה חיים קשים, כמו שאני עושה לכולם. אבל אני חושב שהיא הצליחה להסיר ממני את כל השדים והרוחות שרדפו אותי, וסוף סוף קיבלה את כל כולי, כמו שמגיע לה! כשהיא חזרה לנייט, הרגשתי שהלב שלי מתמוטט, מעולם לא הרגשתי משהו דומה לזה. כשראיתי את הכאב שהזין הזה גרם לה ואת הדמעות השבריריות שלה הבנתי שיותר חשוב לי שתהיה מאושרת, גם אם זה לא איתי. כל הדרכים, אחרי תקופה כ"כ ארוכה, הובילנו אותנו להיות יחד. ואני לא הולך להיות זה שיהרוס את זה, ובטח שלא אתן לאף אחד אחר לעשות את זה.

היא שילבה את הידיים שלה בשלי, והרגשתי את ההתרגשות שלה כשהובלתי אותה לפינה שקטה, מעט רחוקה מהמועדון. "בואי תשבי" פיניתי לה מקום נקי על מדרגה קטנה שמצאנו. היא התיישבה והסתכלה עליי בעיניים גדולות ותמימות, אני אשקר אם אגיד שהן לא משפיעות עליי בכלל. נשמתי עמוק והדלקתי לעצמי סיגריה. "אני יודע שזה מפריע לך, אז אני מצטער מראש" הסתכלתי עלייה במבט מצטער, והיא מרוב אהבה הינהנה ולחשה "זה בסדר, זה לא מפריע לי" עינייה נצצו קצת. שאפתי שאכטה ארוכה מהסיגריה ולא ידעתי אפילו מאיפה להתחיל. "אווה" מילמלתי, אני אלוף בדברים האלה.. בשיחות האלה לבחורות.. אבל משום מה איתה זה לא כמו עם כולן, היא כן חשובה לי! היא חייכה. היא לא מנחשת אפילו על מה השיחה הזאת הולכת להיות? פרעתי מעט מהשיער שלי כמו שאני עושה כשאני עצבני ושוב נשמתי עמוק. "אני יודע מה את מרגישה אליי, ואת יודעת שאני מרגיש אלייך המון דברים שאני אפילו לא יודע איך להסביר אותם" התחלתי, זה חייב להעשות כבר, אני בטוח שמיה יושבת על קוצים ורק מחכה שאבוא ואגיד לה שזה מבוצע. אני והיא מעולם לא זכינו להיות זוג נורמלי, רגיל. חוץ מזה שאני מת בעצמי שכבר נוכל להיות נורמליים. "אני אוהבת אותך" היא מילמלה, מובכת ומעט אדומה, היא נעמדה מולי ומשכה אותי אלייה. לא ידעתי אפילו מה היא מנסה לעשות, זה לא מתאים לה. השתייה הלילה מוציאה ממנה צדדים שלא הכרתי, ואולי בזמן אחר זה היה משעשע אותי. אבל ממש לא הלילה!

זה הולך להיות יותר קשה ממה שחשבתי. הרגשתי את השפתיים החמימות והנעימות שלה על שלי, ועוד לפני שהיא הספיקה לעשות איתן משהו הדפתי אותה בעדינות מעליי. "אווה, אני לא יכול. אני מאוד אוהב אותך, אבל לא באותה הצורה. סיפרתי לך על מיה, את יודעת את הכל מהיום הראשון שנפגשנו כאן" לא הסתרתי ממנה שום דבר, אני לא מפסיק לדבר עלייה, ואווה יודעת מה מיה מהווה בשבילי. היא הרגישה מושפלת, וכאב לי לראות אותה ככה. היא התיישבה חזרה והסתירה את פנייה בין הידיים שלה. כיביתי את הסיגריה עם הרגל על הרצפה, והתיישבתי לידה. אחזתי ביד שלה שהייתה קפואה והרמתי את ראשה בעדינות אליי. "אני יודע לאיזה כאב אני גורם לך כרגע, ואני מצטער.. מגיע לך מישהו טוב כי את בחורה מדהימה ומיוחדת. אני תמיד אהיה פה בשבילך, ואת תמיד תהיי יקרה לי" באמת כאב לי מעט בחזה כשראיתי את הדמעות שלה נוחתות במהירות על לחייה. ניגבתי אותן מעט והיא התייפחה. חיבקתי אותה אליי חזק ונשקתי לראשה. "אני עם מיה, רציתי לספר לך לפני שתגלי את זה לא ממני" זרקתי את המילים, למרות שנאבקתי עם עצמי איך להגיד ומה להגיד. בסוף זה פשוט יצא. היא המשיכה לבכות ואני ניחמתי אותה על הכאב שאני גרמתי לה, אני כזה בן זונה.

"אתה חייב לתת לנו צ'אנס" היא מילמלה בין הדמעות. יכול להיות שהייתי נותן לזה צ'אנס אם מיה לא הייתה נפרדת מנייט, ורק ה' יודע לאן כל זה היה יכול להתגלגל. אבל זה לא קרה. "אווה, אני לא יכול לתת לנו צ'אנס" עניתי לה. "אני לא מתאים לך. אני יהרוס את התמימות שלך, אני יפגע בך" לא שלא פגעתי כבר עכשיו, אבל אני יודע שאני יכול לפגוע בצורה אחרת, מכאיבה יותר. "אתה לא תהרוס שום דבר, אני רוצה שתהיה הראשון שלי מייק" היא חידשה את הבכי שלה ואני ליטפתי את גבה מתייסר עם עצמי מה לעשות בשביל להרגיע את זה. "לפחות תעשה את זה בשבילי, תהיה הראשון שלי. אני אניח לך לאחר מכן אני מבטיחה" העצבים שלי התחילו להתעורר. "את שומעת מה את מבקשת ממני? תפסיקי לדבר שטויות" כעסתי עלייה. אני בחיים לא אעשה לה דבר כזה. "מיה משחקת בך, אתם תהרסו אחד את השנייה, אתה לא מבין את זה?" היא צעקה, והדפה אותי אחורנית. שילוב האלכוהול עם הכעס שלה לא טוב. גיחכתי. אם היא הייתה יודעת איך אני שיחקתי במיה, שסבלה פי מאה ממה שהיא סובלת כרגע. "אווה אני ידעתי שאת תפגעי, בגלל זה גם מעולם לא הלכתי רחוק איתך. זה יעבור לך, ואת תכירי מישהו שיתאים לך ויעשה אותך מאושרת" ניסיתי שוב להרגיע אותה, למרות שאני עצמי כבר הייתי עצבני מהמילים שהיא זורקת פה. אני ומיה לא נהרוס אחד את השנייה! עברנו את השלב הזה! אחרי חצי שעה, היא נרגעה מעט. חזרנו את הדרך בשקט, בלי דיבורים וברגע שנכנסנו חזרה למועדון היא פשוט ברחה ממני. נקשרתי אלייה, התחלתי להרגיש אלייה כל מיני דברים.. לראות אותה בוכה ככה ונשברת גמר אותי. אני חייב לשתות משהו לפני שאני משתגע.

מִיָה

אווה הגיחה כמו רוח רפאים, נעצה בי את אחד מהמבטים הלא תמימים שלה, כאב לי עלייה ולכן כמובן אני לא לוקחת ללב ומתעצבנת. אני מכירה יותר מדיי טוב את ההרגשה של הכאב שמייק יכול להסב. מלודי הלכה איתה אל השירותים, וכולם הביטו זה בזה במבטים המומים. דמיינו את זה קורה, אבל ברגע האמת זה נהיה אפילו מכוער יותר. מייק הגיח גם הוא, ורציתי לתת לו רגע של שקט ממני - לא כי זה מה שרציתי, אלא כי זה מה שחשבתי שירצה, אבל הוא חיבק אותי אליו חזק ונשק על שפתיי ארוכות כאילו היה חייב את זה על מנת להרגע. הוא משך אותי אחריו, מבלי לומר מילה. הוא ללא ספק הפתיע אותי בהתנהגות הזו, שלא צפוייה. היד שלו שהובילה אותי אחריו אחזה בשלי בעדינות. הוא שאל אם אני רוצה לשתות משהו אך הנדתי לשלילה, מספיק עם השתייה ללילה הזה. אני חושבת שהוא יותר צריך את זה ממני. כשנעמדנו ליד הבר הוא ביקש כוס וויסקי נקי, ולגם ממנו מהר. הוא הסתכל עליי בעיניים כחולות מעט כבויות, אך עם המבט הממושך בעיניים שלי, הן חזרו לחיים. הוא התחייל לחייך בהדרגה את החיוך המיוחד שלו, הידיים שלו תפסו את מותניי בשובבות והוא רכן אליי לנשיקה אוהבת. הוא שתה לאחר מכן עוד כוס של וויסקי ואז משך אותי הצידה, לעבר השירותים. הוא הצמיד אותי אל הקיר ורכן אל צווארי. הוא שיכור. "בחרתי בך" הוא מילמל. "בחרתי בך מהלילה הראשון שראיתי אותך" המילים שלו הכניסו אותי למערבולת. "אני אוהב אותך" הוא אמר רציני ומבלי שאפילו אוכל להגיב על כך, הצמיד את שפתיו לשלי. הנשיקה שלנו הייתה רעבתנית. הלשון שלו הצליפה בשלי חזק. התנשקנו כאילו אנחנו נאחזים אחד בשנייה. "אני לוקח אותך הביתה. עכשיו" הוא חייך אליי כשהרגשתי את הזקפה שלו נצמדת אל הבטן שלי. חייכתי אליו בחיוך מהופנט, מאוהב. הבטן שלי התרגשה יחד איתי, הפרפרים הגיחו להם, החום בכל הגוף שלי התגבר. שכחתי מאווה, שכחתי מכל בחורה אחרת שאי פעם הייתה קיימת. זה אני ומייק עכשיו!

Bạn đang đọc truyện trên: AzTruyen.Top