התכרבלתי בין הזרועות שלו, ראשי היה מונח על החזה שלו והשיער שלי היה מפוזר מכל צדדי.

ידעתי שאני רוצה אותו ושהוא רוצה אותי, אבל מעבר לנשיקות הוא לא הסכים להמשיך הלאה. "מה את שקטה?" הוא שאל, לאחר שדממה השתררה עלינו. "סתם, חושבת.." אמרתי מלטפת את החזה שלו ושורטת אותו מעט, גורמת לו לרעוד קצת. "על מה הראש היפה שלך חושב כ"כ הרבה?" הוא שאל, בנימה רגועה ושקטה. "על הכל ועל שום דבר" לא פירטתי. חשבתי על המון דברים ומנגד, ניסיתי לרוקן את המחשבות שלי. היה לי נעים עם מייק. הבנתי הלילה שאני מפחדת, מפחדת לאבד אותו אצל מישהי אחרת. מצד שני הוא כבר כ"כ חלק ממני, שאני מוכנה לעשות בשבילו המון דברים. אני רוצה שיהיה לו טוב. "מייק.." קראתי בשקט, כשהרגשתי שהידיים שלו הפסיקו ללטף אותי, הן רק אחזו בי בעדינות. "מה נסיכה שלי?" הוא שאל ומשך אותי לשכב עליו כשהפנים שלי על שלו. "אתה רוצה את אווה?" שאלתי ועוד לפני שהספקתי לתת לו להגיב הוספתי "אני רוצה שיהיה לך טוב, אם אצטרך לשחרר אותך בשביל זה, אני אעשה את זה" אמרתי בכאב ונשכתי את השפה שלי חזק. "מיה.. את לפעמים כ"כ מעצבנת אותי" הוא מילמל וליטף את השפה שנשכתי לפני רגע. ראיתי שקשה לו להגיב לזה, הוא חיפש כנראה את המילים. "את צריכה לדעת כבר מזמן שיש מישהי אחת שאני באמת רוצה, וזו את" הוא אמר את זה בצורה כ"כ מיוסרת ואז טמן את ראשו בצווארי. התרגשתי מהמילים שלו, כי ידעתי שהן נאמרו מהלב. מייק אלוף בלפזר מילים והבטחות שיכולות לכבוש בחורות כדי להכניס אותן אל המיטה שלו, אבל לא במקרה שלי, אנחנו עברנו את השלב הזה כבר ממזמן . "למה אתה עדיין מפחד מזה?" שאלתי, וכשדבירתי על 'זה' התכוונתי לכל עניין הרגשות העמוקים יותר. "אני לא יודע.." הוא ענה מבולבל. אני יודעת שהוא היה רוצה שיהיה לו משהו אמיתי עם מישהי, אף אחד לא רוצה להישאר כל החיים שלו עם בחורות מזדמנות שמתחלפות כמו גרביים. לאחר מספר דקות בהם לא דיברנו ורק ליטפנו אחד את השנייה, הוא הצמיד את השפתיים שלו לשלי. הנשיקה שלו הייתה כואבת, הוא היה אגרסיבי ונתתי לו את זה. השליטה הייתה דבר חשוב אצלו, וידעתי שברגע שאמר לי את המשפט הזה הוא הרגיש שהוא נחלש. נתתי לו לעשות בי כרצונו, הייתי צריכה שהשליטה שלו תחזור אליו - אני זקוקה לזה.

*** הידיים שלו אחזו במותניים שלי והרימו אותי מעלה, התיישבתי עליו ברגליים מפושקות. הידיים שלו קילפו ממני את הבגדים, ולא לקח הרבה זמן עד שהחזייה והתחתונים שלי ירדו גם הם. הפה שלו ירד אל החזה שלי, הוא מצץ ונשך את הפיטמות שלי וגרם לי לגנוח בקול. הוא שם את ידו על פי ברגע שקולי נהיה גבוה יותר כשנשך חזק מדיי. הוא הדף אותי אל המיטה ונשכב מעליי, הידיים שלי מיששו אותו מלמעלה ועד למטה ומשכתי את תחתוני הבוקסר שלו מטה, עד שהוא העיף אותם בבעיטה ממנו. "אני מצטער שאני בן זונה לא מתחשב, אבל אני צריך אותך" הוא אמר בקול רך, בעוד הידיים שלו והפה שלו המשיכו להיות גסים. השיכרון שנקרא "מייק" כבר אפף אותי, וכבר התלהטתי וציפיתי שיכנס אליי. הוא פישק את רגליי ונצמד אליי, הרגשתי את הזקפה שלו והתפתלתי כדי לקבל אותו. ההרגשה שלי בכל פעם כשאני במצב אינטימי איתו היא כזו שאי אפשר להסביר במילים. אני מרגישה שאני נמצאת על רכבת הרים שסוחפת אותי, והכאב בטן שלי רק הולך ומתעצם. פחד שמכרסם בי ואדרנלין מטורף! מצד אחד ביטחון בשמיים ומצד שני ביטחון שצונח למטה ותלוי בו. הוא נדחף אליי בעוצמה, עד הסוף. צעקתי והוא נהם בקול, השפתיים שלו הוצמדו לשלי, ותוך כדי שהוא הולם בי, הלשון שלו הסתחררה עם שלי.***

הלילה הזה העיר בי הרבה שדים ישנים, מחשבות מפחידות ואת הקול בראשי שניסה להכניס בי קצת הגיון. אני לא רוצה לפגוע בו, ואני לא רוצה להיפגע בעצמי. הכעס על נייט עדיין בער בתוכי. בכל פעם שנזכרתי במה שעשה לי הרגשתי את הלב שלי מתנפץ לרסיסים. לא רציתי שגם אווה תפגע, היא בחורה מקסימה וזה לא מגיע לה! אבל הקול בראשי גם הידהד והזכיר לי שמייק היה שלי עוד לפני שהגיעה. "מישהי חגגה בלילה" אליס וג'ני צצו במטבח ופרצו בצחוק. "תסתמו שתיכן! אתן תעירו אותו" עניתי והתאפקתי לא לצחוק גם אני. אני בטוחה שעשינו הרבה רעש בלילה, קודם בחדר שלי ואז במקלחת. רגשות אשם הציפו אותי, הרגשתי שעשיתי משהו שהוא לא בסדר. "אתם מוזרים, אבל אתם תמיד מוצאים את הדרך אחד אל השנייה" אליס אמרה תוך כדי שהיא מתרווחת על הספה בסלון. אני אוהבת את הבקרים ששלושתנו מתעוררות ביחד, שותות את הקפה שלנו ויוצאת אל יום מפרך. כל אחת לדרכה, לאחר ששאבנו אנרגיות אחת מהשנייה. "בבקשה תגידו לי שלא עשיתי טעות" אמרתי כשאנחנו יוצאות אל המרפסת. "את קורנת, לדעתי זה שווה את זה" ג'ני אמרה ואליס הסכימה איתה. "אני יודעת שיש לך חולשה אל הבחור, אבל תקחי את זה לאט ובזמן שלך" אליס אמרה ובכך סגרנו את הנושא שלי ושל מייק, ועברנו לדבר על דברים אחרים. לפני שיצאתי מהבית, נישקתי את המצח של מייק וכיסיתי אותו, הוא חייך. "לאן את חושבת שאת הולכת?" הוא שאל בקול צרוד ועיניים עצומות. צחקקתי כשהוא משך אותי והפיל אותי עליו. "אני חייבת לזוז, אני מאחרת לשיעור" ניסיתי להשתחרר ממנו כשהתחיל להדביק עליי נשיקות, לחפון וללטף את גופי. כשהתרוממתי מהמיטה וסידרתי את בגדיי, הוא פקח את העיניים שלו ובחן אותי. "את נראת טוב, תלכי לפני שאני אתחרט על זה ששיחררתי אותך" הוא אמר וגרם לי לפרוץ בצחוק. "אתה לא שיחררת אותי, אני שיחררתי את עצמי! ועכשיו אני הולכת. השארתי לך מפתח ליד הארנק שלך, נדבר כשתתעורר" הפרחתי לו נשיקה והוא הביט בי בהלם. "בייי סקסית" הוא צעק רגע לפני שסגרתי את דלת הכניסה. חייכתי לעצמי בשביעות רצון, בתקווה שהיום הזה ימשיך להיות טוב.

כשהגעתי אל המשמרת בבר, העייפות שבי התפוגגה מעט מהמוזיקה הרועשת שהושמעה ברקע והתסיסות שהייתה במקום. מצב הרוח שלי ליווה אותי כל היום ואפילו ג'ניפר הופתעה שאני לא במצב רוח קרבי. חזרתי להיות נחמדה וסובלנית כלפי כל הלקוחות, גם אל השיכורים שיכלו לעצבן אותי בשניות. "משהו עובר עלייך, ואני מחכה לשמוע" היא קרצה לי ואז המשיכה במזיגת הצ'ייסרים.

כשיצאתי להפסקה ראשונה דיברתי קצת עם ג'ני בטלפון, היא סיפרה לי שכולם נמצאים אצלנו והם צופים בעוד סרט מטומטם שמקס המליץ עליו, דבר שלא הפתיע אותי אבל כן גרם לי לפרוץ בצחוק. "האדמונית ואווה גם פה" היא אמרה בחשש. "בסדר, הן לא יעלמו.. אני מבינה את זה" קינאתי, אבל זה לא משהו שאני יכולה להתערב בו. היא התחברה אל החברים של מייק, והרגשתי שמחה בשבילה שהיא מצאה אנשים חברותיים כמוהם, כי במקום כזה לבד, קשה לשרוד ללא זה. חשבתי קצת על אווה ועל אחותה, נזכרתי במה שמייק סיפר לי באותו הלילה והרגשתי צער בשבילה. ניתקתי את השיחה עם ג'ני ושאפתי מהסיגריה, רגע לפני שכיביתי אותה. כשנכנסתי פנימה, העיניים שלי נתקלו בלוקאס.  העיניים שלו בחנו את פניי בעצב. "לוקאס" אמרתי מופתעת וחיבקתי אותו, הוא חיבק אותי חזק יותר. "אני כ"כ מצטער בשבילך קטנטונת, בשביל שניכם" הוא אמר לאוזני לפני שהתנתקתי ממנו. "אני יודעת. הוא פה?" שאלתי מהססת. "כן" הוא אמר וליטף את כתפי. "הוא בא לפה בכוונה?" שאלתי בקצת כעס, מה עוד יש לו לעשות פה?? הוא הרי יודע שאני עובדת פה כמעט כל לילה! "לא, הוא ידע שנתקל בך והוא לא רצה לתת לך להרגיש לא בנוח. אבל אחד מהחברים שלנו חוגג יומולדת, ולא כ"כ הייתה לנו ברירה כשהוא הודיע לנו" הינהנתי בראשי לכך שאני מאמינה לו. "אני אחזור, אם אתה צריך משהו אני פה" הדגשתי את האתה, כי אם נייט צריך משהו, אני ממש לא פה וגם לא אהיה. "תודה מיוש" הוא נשק למצחי והמשיך אל השירותים. נשמתי עמוק, לא הייתי מוכנה עדיין לראות אותו. החלטתי לא להתמקד בסביבה, אלא רק בלקוחות שמגיעים ישירות אל הדלפק של הבר. "אם תראי את נייט בסביבה, תודיעי לי בבקשה" ביקשתי מג'ניפר שהסתכלה עליי מופתעת. "מה השמוק הזה עושה פה?" היא שאלה כועסת. "עזבי, אני רק מתה לשרוד את הלילה הזה בשקט" הלבשתי על פניי חיוך, ולמרות הרעד בגופי והתחושות האיומות שזרמו בו, התעלתי על עצמי. 

כשיצאתי להפסקה השנייה, כמעט ורצתי, אבל כמובן שעם המזל שלי, כל הדברים המחורבנים בעולם יקרו לי! "מיה" ניתקלתי בו. פאק פאק פאק! העיניים הירוקות שלו נצצו באור המעומעם, והרגשתי שהנשימה שלי עומדת להעצר. הסטתי את המבט שלי מעיניו, לא יכולתי להסתכל עליהן. הרגשתי אבודה, כאילו אני נמצאת בתוך מבוך שאין לו מוצא! ניסיתי לברוח, חשבתי מאיזה צד שלו יהיה לי יותר קל אבל היד שלו אחזה בידי בעדינות והרגשתי שאני מתפרקת. "אל.. בבקשה. אל תגע בי" רעדתי, גימגמתי. "אני לא יכולה לראות אותך עכשיו" כמעט בכיתי. הצלחתי להריח את הריח שלו בין כל הריחות המגעילים מסביב. הוא הצמיד אותי אליו לחיבוק כשידיי עומדות לצדי גופי, לא יכולתי אפילו להדוף אותו ממני, לא היה לי את הכוח לזה, ואני חושבת שגם בתוך תוכי לא רציתי. הרגשתי את השפתיים שלו מרפרפות על המצח שלי. "אני יודע, אני אתן לך את כל הזמן שבעולם. אני אוהב אותך" הוא הלך ממני ואני עמדתי משותקת. יצאתי החוצה אל האוויר הקר ופרצתי בבכי. התקשרתי אל מייק שענה בקול שמח, וכששמע את הבכי הכבד שלי הוחלף לקול מבוהל ודואג. "מה קרה מיה???" ידעתי שרק הוא יוכל להרגיע את הכאב הזה, כי כשאני איתו אני שוכחת, מהכל. "אני צריכה אותך מייק" הבכי לא נרגע ורק התחזק. שמעתי את הקול של אווה ברקע ששואל האם הכל בסדר. "את בבר?" הוא שאל, ולא היו לי אפילו את כוחות לענות לו. "מיה!! תעני לי" הוא התחנן. "כן, אני בחוץ" עניתי בין הדמעות. "אני בדרך אלייך, אל תזוזי משם" הרגשתי שגלגל ההצלה שלי בדרך, אני רק צריכה להחזיק מעמד, רק עוד קצת!