שכבנו דוממים. רציתי לחדור אל המחשבות שלו, רק כדי להבין מה מתרוצץ שם. "מייק" לחשתי והוא ירד עם אצבעותיו שליטפו את שיערי, אל השפתיים שלי, משרטט בעדינות מסביב ואז לוחץ מעט על השפה. "אני רוצה שתספר לי מה קורה עם אווה" חפרתי לו עם הנושא הזה. הוא שקט מדיי בנוגע לזה וזה חשוד יותר, מגיע לי שיספר לי! גם אם זה יגרום לכאב נוסף, אני רוצה לדעת! "למה זה טוב?" הוא שאל, כאילו ידע שזה יכאב לי. "אני רוצה להיות מוכנה לזה.." הסברתי בשקט, והרמתי אליו את עיניי. העיניים שלו הסתכלו עליי, והיו כמו שני כוכבים בחושך. הוא נאנח. "אני לא יודע. היא מזכירה לי אותה מדיי" הוא אמר, ובידו הפנוייה פרע את שיערו. "היא ההפך הגמור ממך" הוא הוסיף בשקט. "וזה טוב או רע?" שאלתי אותו, ובתוך תוכי בערתי. "אני לא יודע, אני לא מפסיק לחשוב בכל פעם מה את היית אומרת ומה את היית עושה, בכל דבר אצלה. אני כל הזמן משווה ביניכן" בלעתי את רוקי. "היא רוצה אותך?" שאלתי, מתעלמת לגמרי ממה שנאמר כרגע. "כן, אני מפחד שהיא תתאהב בי, ואז ההיסטוריה תחזור על עצמה. היא כ"כ תמימה מיה" הוא אמר מתרומם מעט מעלה, כמעט לישיבה ומושך אותי איתו. "מה אתה רוצה?" שאלתי אותו, והתיישבתי ממש מולו כשרגליי מקופלות אליי. "את מה שאני רוצה, אני לא יכול להשיג" הוא אמר בביטחון מלא ועיניו המשיכו לחדור לשלי. הרגשתי שהביטחון שלי צונח, ככל שהעיניים שלו המשיכו למסמר אותי. הסתכלתי אל ארון הבגדים שלי, אל החלון של החדר שלי, רק לא אליו. "את מתחמקת" הוא אמר מחייך. "לא, אני לא" אמרתי ונשכבתי על הצד שלי. "אם לא הייתי כזה בן זונה מההתחלה, אולי לא היית של נייט" הוא אמר, כמעט בולע מילים והרכין את ראשו אחורה. אני יודעת כמה קשה היה לו לומר את זה, ומבפנים זה גרם לי לאושר. הסתכלתי עליו, הוא היה נראה מתוסכל. הביטחון ששידר קודם כבר צנח, והעיניים שלו נעצמו. שלחתי את ידי וליטפתי את החזה שלו, הוא נשם עמוק. לפתע הוא משך את את ידי מעט בחוזקה, והושיב אותי על רגליו. היה נראה כאילו הוא נלחם עם עצמו. "ה', אני כ"כ מתגעגע אל המגע שלך" הוא אמר, מתייסר. העיניים שלו נעצמו ונפתחו לסירוגין. הוא ריפרף עם שפתיו על הצוואר שלי, ונעתי מעט במקומי מהצמרמורות שהעביר בי. נלחמתי בעצמי, לא ידעתי מה לעשות. מצד אחד כ"כ רציתי את המגע שלו, ומצד שני ידעתי שזו טעות ושזה יגרום לי לכאב נוראי יותר. "אני יודע שאני מניאק, זה מרגיש לי כאילו אני מנצל אותך, אבל אני לא יכול יותר" הוא נטמע עם ראשו בצווארי ואז הרגשתי את השפתיים הרכות שלו שנשקו לי שם. הוא הרים את ראשו ושפתינו נפגשו אחת עם השנייה. זה היה גן עדן. זה הזכיר לי את התקופה שלי איתו וזה היה טוב. התנשקנו במשך מספר דקות, הלשונות שלנו התערבבו, הוא מצץ את השפה שלי בחוזקה וגרם לי להזדקק אל המגע שלו יותר. אחרי שהתנתקנו, הייתה שתיקה. אף אחד לא אמר דבר. מייק נשכב על הכרית, משך את ראשי אל חזהו וניסה להירדם. "לילה טוב נסיכה" הוא לחש לי בשקט. ידעתי שבמשך שעתיים לפחות, לא אני ולא הוא הצלחנו להירדם. מילה אחת לא נאמרה.

כשפקחתי את העיניים שלי בבוקר, מייק כבר לא היה במיטה שלי. מצב הרוח שלי היה ברצפה.

החלטתי ללכת לעשות מקלחת מרעננת, ואז להעביר את כל היום בלימודים, להעסיק את הראש שלי בדברים אחרים.

"איפה את?" עניתי לשיחה מג'ני בדרכי הביתה. "בדרך הביתה, ואת?" שאלתי בקול עייף, ופיהקתי. "אצל שון. את באה לשבת איתנו קצת?" היא שאלה. היא ואליס ניסו להוציא אותי מהמצב רוח, אבל זה לא משהו שהיה יכול להיות תלוי בהן. אני בספק עם הכאב לב שגרם לי נייט יעבור בזמן הקרוב, זה ילווה אותי תקופה מסויימת - תקופה שאיננה ידועה. אבל השתדלתי בשבילהן, ידעתי שחשוב להן שאשמח קצת יותר. "אני אעבור רק בבית ואחליף בגדים" החלטתי להיות איתה קצת יותר קלילה. הן כ"כ דואגות לי, ונמאס לי לגרום להן לסבל בגלל נייט המזדיין. "מחכים לך" היא אמרה בקול מאושר, וזה גרם לי לחייך.

חשבתי על מייק, זה יהיה מביך אם נפגש פתאום? קצת נעלבתי מזה שהוא נעלם בבוקר כאילו לא קרה דבר בלילה.

לאחר שיצאתי מהמקלחת הסתכלתי על עצמי במראה, רציתי להיות קצת יותר יפה מהרגיל. אני אשקר אם אגיד שזה לא בשביל מייק. לבשתי ג'ינס צמוד שמבליט את אזור האגן שלי בצורה מושלמת, הוא היה עם מעט קרעים מלפנים. חולצה ארוכה עם משבצות באדום ושחור, הכפתורים באזור החזה נשארו פתוחים וחשפו מעט, מה שהשאיר מקום לדמיון. השיער הגלי והארוך שלי התנופף לו אחורנית, והתאפרתי באופן טבעי ופשוט. נראתי הרבה יותר טוב מהימים האחרונים והרגשתי מעט יותר טוב.

לאחר שדפקתי על הדלת, מקס הוא זה שפתח את הדלת בחיוך רחב וחיבוק מחמם. "אני שמח שהגעת. לא נראת טוב בכלל בימים האחרונים ועכשיו את נראת את" הוא אמר בצורה הישירה שלו וגרם לי לצחוק. "אני אוהבת את הכנות שלך מקס, תודה" נשקתי לו על הלחי והוא חייך בשביעות רצון. קייט וג'ני הסתערו עליי בחיבוק ענק, ושון אנדרו וג'ון כל אחד בתורו נשק לי על הלחי בחיוך מעודד. שתי בנות ישבו על הספה הקטנה יותר. אחת הייתה נראת עדינה למדיי, והשנייה גסה יותר עם שיער אדמוני ואיפור כבד. "תכירו, זו מיה" מקס הציג אותי לבנות. חייכתי אליהן, אך לא יכולתי להתעלם מכך שהבחורה העדינה התכווצה מעט. יכולתי לנחש מי זו. "זו אווה, וזו מלודי" הוא הציג אותן. "נעים להכיר" אמרתי בנחמדות, ובחנתי את אווה. "שמעתי עלייך כ"כ הרבה, זה כאילו שאני מכירה אותך כבר" אווה דיברה בקול עדין, וניסתה לחייך. "גם אני שמעתי עלייך" ניסיתי להחזיר לה חיוך. "את מהממת" מלודי אמרה בחונת אותי בגסות, זה גרם לי לחשוב שהיא אולי בקטע של בנות, אבל ברגע שראיתי את המבט שדפקה למקס, הבנתי שלא. "תודה" צחקתי והתיישבתי על יד ג'ני שהסתכלה על כל המתרחש בשעשוע. "איפה מייק?" שאלתי צועקת בלחישה אל האוזן שלה, מיד לאחר שנזרקתי צמוד אלייה, על הספה. רתחתי על הקטע המסריח שדפק לי בבוקר, הוא ברח! והוא לא טרח לדבר איתי במהלך כל היום! "מתקלח" היא ענתה בעיניים בורקות וסקרניות. "קרה משהו אתמול?" היא שאלה בהלם. "אח"כ" ניסיתי להתחמק מזה ונעמדתי על רגליי. מבלי למשוך יותר מדיי תשומת לב ניגשתי אל דלת המקלחת. היה לי דה ז'ה וו מטורף על המקרה שקרה לי איתו לפני בערך נצח! דפקתי על הדלת ושמעתי אותו צועק "אני שנייה יוצא מפה" לא הצלחתי להתאפק ונכנסתי פנימה. כמובן שהוא אף פעם לא נועל את הדלת. הוא היה ערום כשפתחתי את הדלת, הסכלתי עליו בהפתעה ואז הסתובבתי. "כאילו שלא ראית אותי מאות פעמים בעירום" הוא אמר צוחק בקולי קולות וגרם לי להסמיק קשות. "תסתום. למה ברחת היום?" שאלתי והיד שלו נגעה בכתף שלי וגרמה לי להצטמרר. הוא סיבב אותי אליו, וראיתי שכרך סביב חלקו התחתון מגבת. פלג הגוף העליון שלו היה אלוהי, ונוטף מים. "אל תחבק אותי כשאתה רטוב" רטנתי כשהוא נצמד אליי. "לא ברחתי, דחיתי את הרגע" הוא אמר כאילו כלום ונעמד מול המראה, מסדר את שיערו הרטוב. שילבתי את ידיי וחיכיתי לתשובה, שכנראה לא תגיע, כי הוא חוצפן כמו תמיד. "הלכתי" אמרתי, רותחת יותר ופתחתי את דלת המקלחת. "חכי נו" הוא עצר אותי ונגע ביד שלי, הרגשתי זרמים מטורפים, וגם הוא כי הוא קפץ אחורנית. "עזוב, זה לא משנה. אווה נראת אחלה, באמת" אמרתי לו כשמבטי אטום, והשתדלתי שגם עיניי יהיו כאלה. הוא נאנח וליטף את הלחי שלי. "תתלבש" העפתי את ידו ממני ויצאתי.

שמעתי את השיחה של אווה ומלודי, וגילגלתי את עיניי. אני יודעת שאני מגעילה שאני לא מחבבת אותה, כשאני בכלל לא מכירה אותה, וכשאני יודעת שהיא מקסימה, אבל זה חזק ממני. "יש לך ריח טוב" שמעתי אותה לוחשת למייק בקול מבוייש, משהו שלא חמק מאוזניי. עישנתי אל האוויר בחוץ, כשהחלון הגדול שהיה להם בסלון פתוח לרווחה. שמעתי את שניהם מצחקקים, ודקה לאחר מכן כבר הרחתי אותו לידי. "אל.." ביקשתי ממנו בשקט כשהיד שלו עברה בליטוף על גבי. זה גרם לי להרגיש יותר מדיי דברים. דיברנו במבטים. הוא הדליק סיגריה, ובמשך מספר דקות בהן עישן אותה לא הוריד את עיניו ממני לשנייה. "בואי נדבר" הוא ביקש רציני. "אין על מה" עניתי בחוסר רצון והלכתי לשבת ליד קייט. הודעת SMS התקבלה מנייט, בהיתי במסך, הרגשתי שאני מתנתקת. לא פתחתי אותה, פשוט לא הייתי מסוגלת. כשהרמתי את עיניי ראיתי שמייק ואווה יושבים לידי. כנראה שהתנתקתי מכולם למשך יותר מדיי זמן שלא הרגשתי. "את בסדר?" מייק שאל בדאגה. "כן" עניתי בשקט, היד שלו ליטפה את ידי ועיניי קלטו את אווה מסתכלת על הידיים שלנו בעיניים פקוחות לרווחה. שיחררתי את ידי ממנו ודפקתי לה מבט. "אני הולכת הביתה" הודעתי לכולם. "מצב הרוח שלך השתנה מהר" שון נעמד לידי וחיבק אותי אליו. "מה קורה?" הוא שאל, מנסה להוציא ממני משהו. "את יודעת שאת יכולה לבוא אליי תמיד נכון?" הוא שאל מוודא. "ברור, תודה אני ממש מעריכה את זה" אמרתי בחיוך עצוב והוא ליטף את שיערי בחיוך קורן. "אני רוצה לשמוע מה קרה אתמול, את ממש לא הולכת לשום מקום" ג'ני נזפה בי בשקט ומשכה אותי אל החדר של שון.

סיפרתי לה את הכל, והיא כמובן הייתה המומה, אבל לא מופתעת. הרי זה משהו ברור, ולא משהו חדש מאתמול. היא ניסתה לייעץ לי ולעודד אותי עד כמה שניתן היה. היא מחקה את ההודעה שנייט שלח לי, אחרי שקראה אותה והייתה בטוחה שזה לא משהו שיועיל לי אם אני אקרא. יצאנו אל כולם לאחר שנכנסתי קצת לפרופורציות. מייק היה צמוד לאווה, והעיניים שלו הסתכלו עלייה בתאווה. ניסיתי להתעלם מזה, אין בינינו יותר כלום, וגם כשהיה זה לא היה יותר מסקס. אני לא צריכה לכעוס עליו, למרות שאני כן.

כאילו היה לו רדאר אליי, הוא הרים את ראשו ונתקל דווקא בעיניים שלי. הסתכלתי עליו במבט של הבנה, והוא כאילו הבין את מה שאני אומרת לו, אבל סירב לקבל זאת, התרחק מאווה בשניות ונשען אחורנית כשהוא בוהה בי מכף רגל ועד ראש. הייתי מבולבלת. 

******* 
שבוע טוב בנות אהובות ♥
מבטיחה לפצות בפרק הבא ;)