כשהגענו חזרה לדירה של שון ומייק, הייתי כולי בהיי מטרוף. הרגשתי שהלב שלי עומד להתפוצץ. יכולתי להתרגל אל המגע של מייק, שליטף כל מיני חלקים בגוף שלי שלא חשבתי שיוכלו לעורר אותי כ"כ. "חכי שנייה" הוא אומר שנייה לפני שהעניינים מתחילים להיות יותר בוערים. הוא הפסיק עם הנשיקות במורד הגוף שלי והסתכל עמוק לתוך עיניי. "את באמת רוצה לקחת את זה כ"כ רחוק?" הוא שואל בהיסוס. "מה זאת אומרת?" אני שואלת לא מבינה, ופתאום מרגישה כ"כ חשופה ופגיעה. כאילו רק אני זו שרוצה אותו. "אני לא רוצה לפגוע בך, אבל אני לא יכול להבטיח לך שום דבר. אני לא בקטע רציני עכשיו ואם זה בסדר מבחינתך להמשיך הלאה, אז הכל טוב" הוא אומר, גורם לי לפקוח את עיניי לרווחה. כל החום שהרגשתי כתוצאה מתשוקה הוחלפה בחום של עצבים. פתאום הרגשתי יותר ערנית מאי פעם, אני חושבת שבאותה השנייה ההשפעה של השתייה ששתיתי התפוגגה לגמרי. דחפתי את מייק שרכן מעליי והתרוממתי מהספה אליה הוא זרק אותי כשרק נכנסנו לדירה "אני לא מבקשת ממך שתבטיח לי כלום מייק, אל תחמיא לעצמך יותר מדי" אני אומרת מאוכזבת קשות. מה הוא חושב לעצמו? "ומצד שני אני גם לא מוכנה שתתנהג אליי כאילו אני אחת מהזונות שלך" הוספתי. מה אני עושה עכשיו?! איזו מפגרת אני. מה חשבתי לעצמי בדיוק? הוא עוד אחד מהגברים שחושבים שהם יכולים להשכיב אותי ואז פשוט להתעלם מכל המצב. יש לי ניסיון בזה לצערי. "מה את עושה?" הוא שואל כשהרמתי את הגופייה והחצאית שלי מהרצפה והתחלתי להתלבש בזריזות. "זאת הייתה טעות, לא הייתי צריכה להיסחף יותר מדי" עניתי לו בשקט. הוא הרס רגע מושלם! בחיי שלא היה אכפת לי גם אם זה היה סתם סטוץ כרגע, אם לא המילים הנוראיות האלה.  "מיה, חכי" הוא תפס את ידי כשקם מהספה. הוא לבוש רק בתחתוני בוקסר הדוקים מאוד. "אל תעלבי לי עכשיו, את לא הבנת למה אני מתכוון" הוא מסתכל עליי במבט מתחנן. "אני ממש לא נעלבת. אני ואתה מייק, זה מתכון לאסון! זה לא היה צריך לקרות" אני מנערת ממני את היד שלו. עם כמה שהייתי רוצה שהיד הגדולה שלו תיגע בי ותלטף אותי, אני חייבת להיות חזקה. "חבל שהרסת את הרגע, פספסת זיון טוב" אני אומרת לו במבט ציני למדי וריקני, מבפנים הרגשתי שאני עומדת להתפוצץ, עוד שנייה והדמעות שלי מתפרצות. 'תלכי מיה, אל תתני לו את התענוג הזה,תצאי מפה כמו גדולה!' אני מרגיעה את עצמי, טורקת את הדלת ובורחת משם. 

כשאני נכנסת הביתה, אני מתרסקת במיטה שלי. הדמעות זולגות להן ללא הפסקה. אני כזו מפגרת, ואני לא יכולה להאשים אף אחד חוץ מאת עצמי. אני לא חושבת שאם הייתי שוכבת איתו הייתי מתחרטת על זה למחרת. אבל עכשיו, כשהוא אמר את המילים האלה זה הרגיש כאילו יורים אל ליבי חצים. כאילו אני סתם אחת. עוד בחורה אל האוסף. קמתי מהמיטה והתפשטתי, הייתי חייבת מקלחת התעוררות. נשארתי לעמוד מתחת למים משהו כמו חצי שעה, שישטוף את הכל -  את הבכי, את הכאב, את מייק ממני!!!!

"אני מרגישה מושפלת כל כך נייט" אני מתבוננת לעבר כל מקום בפאב אליו יצאנו, חוץ מלעיניו של נייט. סיפרתי לו את כל הסיפור. "טוב שהלכת" הוא מרגיע אותי ומלטף את גבי כאות לעידוד. "את לא צריכה להיות המושפלת. מזל שהוא הפסיק את זה בזמן, אחרת אני לא רוצה לדעת איך היית נפגעת אחרי שהייתם שוכבים" הוא מוסיף ומשתתק. ידעתי על מה הוא חושב. גם הוא מתייחס כך לבחורות. אבל כרגע לא אכפת לי, הוא החבר הכי טוב שלי והוא דואג לי. "אם זה היה סתם מישהו הייתי רק מתעצבנת. אבל אני לא יודעת איך להסביר את זה נייט, אני מפתחת אליו משהו ואני מתה מפחד מזה" סוף סוף הודיתי בזה בקול רם. "בייב" הוא נאנח ומשך אותי לחיבוק חם ואוהב. יצאנו עם כמה מהחבר'ה של נייט. לא רציתי ללכת, רציתי להתבודד ולשקוע בחרא של עצמי. ג'ני ואליס עודדו אותי לצאת קצת, וחוץ מזה שנייט בחיים לא היה מוותר לי. "נו מה אתם מתבודדים?" שמעתי את קולה של ויקי - החברה של החבר הכי טוב של נייט, לוקאס. "קצת זמן איכות עם החברה הכי טובה שלי, מה יש?!" נייט אומר בחיוך גדול ויפה. "הוא התקשר אליי אתמול בלילה כשחזרתי הביתה. והיום פעמיים" אני מגלה לו. "לא ענית אני מניח" הוא אומר מסתכל עליי בעיניים שואלות. "ברור שלא עניתי. על מה יש לי לדבר איתו בדיוק?!" אמרתי וגל העצבים חזר אליי. הדלקתי מהר סיגריה ונייט הצטרף אליי. "את מגנט למניאקים בחיי" הוא אומר ופורץ בצחוק. "ללא ספק" אני מסכימה איתו ומחייכת חיוך קטן ונפול. 

שבועיים עברו להם במהרה. ניסיתי לשכוח ממה שהיה עם מייק, אך ללא הצלחה. כל יום זה דהה, אך לא נעלם. הייתה לי הפסקה של שעתיים בין השיעורים בקולג'. החלטתי לנצל אותה למנוחה ולא ללימודים בספרייה כמו שאני תמיד עושה. התיישבתי בבית קפה ופתחתי את הלפטופ שלי כשכוס קפוצ'ינו גדול מונח על השולחן שלי וסיגריה בידי - ללא ספק ההנאה הגדולה שלי בחיים. דפדפתי בכל מיני כתבות אופנה, עברתי על הפייסבוק - להתעדכן במה חדש עם החברים שלי שהשארתי מאחור וקראתי מיילים בדואר האלקטרוני שלי. 

"מיה?" שמעתי קול מוכר. הסתובבתי במהרה וגיליתי את קייט, לבושה בשמלה פרחונית וקייצית. "היי קייט" קמתי במהרה ונתתי לה חיבוק. היא מקסימה הבחורה הזו, בחיי! "מה שלומך?" היא שואלת בחיוך גדול. "אפשר?" היא מוסיפה בשאלה, בכוונה לשבת. "ברור" אני זזה מעט הצידה ומפנה לה מקום בחיוך גדול. "אני בסדר, מה איתך?" אני שואלת אותה בחזרה. "נפלא!" היא עונה בחיוך גדול. "אני חוגגת יום הולדת בסופ"ש הקרוב" ברגע שהיא אומרת את זה מייק עולה בראשי. אני כ"כ לא הולכת לשם! אני אתנדב למשמרת בבר, הכל, רק כדי לא לראות אותו! "מזל טוב מתוקה" אני אומרת בחיוך, לא מסגירה את כל מה שמתחולל לי בראש. "את באה נכון?" היא שואלת במבט כ"כ מתוק, שכואב לי לסרב לה. "לצערי אני עובדת במשך כל הסופ"ש הקרוב" אני משקרת ואני שונאת את מייק על זה, בגללו אני נאלצת לשקר לקייט, שהיא באמת בסדר איתי. "את חייבת להגיע! אני חוגגת ביום שישי. תנסי להחליף עם מישהו משמרת, אני ממש רוצה שתגיעי" היא נשמעת מבואסת. "אוקיי, אני אשתדל" אני אומרת בעידוד, מחייכת אלייה חיוך גדול. "אז מה קרה עם מייק? אם זה בסדר שאני שואלת כמובן" היא שואלת. "זה בסדר קייט את יכולה לשאול מה שתרצי! אני באמת מחבבת אותך" אני מספרת לה בקצרה על מה שהיה איתו, בכל זאת היא מכירה אותו יותר טוב ממני. אולי היא תדע למה הוא מתנהג כמו פוץ. "הוא תמיד היה כזה. כולנו חשבנו שאולי עם קרול משהו ישתנה, כי הם פאקינג נכנסו למערכת יחסים והפתיעו את כולנו. כמובן שהתבאסנו שזה איתה, אבל תראי גם זה לא החזיק יותר מחודש שזה אגב השיא" היא מספרת, וגורמת לי להתבאס עוד קצת. "אני מאוד אוהבת אותו בתור ידיד, אבל בתור בן זוג הוא נוראי, אז תתעודדי שניצלת מזה" היא אומרת בחיוך, מנסה לעודד אבל לא הולך לה כל כך. "תמשיכי הלאה כמו שהוא עושה. תבואי למסיבת יום הולדת שלי ואני אכיר לך מישהו בגיל שלנו" היא מחייכת בשביעות רצון. קייט בגילי, תהיה בת 21. הבנים - אנדרו, מייק, שון, מקס וג'ו הם בני 23. "אני אגלה לך סוד" אני אומרת בהיסוס. "בחיים שלי לא יצאתי עם מישהו בגילי" אני מחייכת ומתאפקת שלא לפרוץ בצחוק כשהיא מסתכלת עליי במבט מצחיק. "מה? למה?" היא שואלת המומה, פורצת בצחוק. "לא יודעת, זה קטע מוזר שלי. אני לא אוהבת בחורים בגיל שלי, אני באמת יכולה לספור על כף יד אחת לכמה גברים בגילי נמשכתי" תמיד הייתה לי השריטה המוזרה הזו. הכלל בגלל פול, שרדף אחריי מכיתה ח' ועד כיתה ט'. הוא כנראה צילק אותי כשהיה מטריד אותי כל הזמן ומעצבן אותי. "אוקיי, אז הגיע הזמן לשנות את זה! את לא חושבת?" היא קורצת לי. "כל דבר שיעשה לך טוב קייט ועל הדרך גם לי" אני עונה ופורצת בצחוק נוסף שסוחף גם את קייט. אני בהחלט אוהבת את הבחורה הזו. 

"את מלכה!" ג'ני מנשקת אותי אין ספור פעמים על הלחי. "את מגזימה" אני צוחקת ומרחיקה אותה ממני, היא כל הערב לא מפסיקה לחבק אותי ולנשק אותי ולהודות לי. "מה? לא רציתי להיות שם לבד" היא נעלבת. "את לא לבד אף פעם. יש המון אנשים נחמדים ויש לך את שון" אני צוחקת. "כן, אבל כשאת ואליס לא נמצאות אז מבחינתי זה לבד. אני שמחה שלפחות את באה, אליס יותר מדי עסוקה בזמן האחרון" היא אומרת כמו ילדה קטנה, ופותחת את החלון אל המרפסת שבדירה שלנו. "אני חולה עלייך ג'ני" אני הפעם זו שמנשקת אותה נשיקה גדולה על הלחי. "לא אתן לאף גבר מסכן בשם מייק להרוס לי, חוץ מזה שקייט רוצה להכיר לי ידיד שלה" אני אומרת בחיוך ממזרי, אחד אמיתי. "אני שמחה!" היא מחייכת אליי ונשענת על הכתף שלי. הדלקתי סיגריה, והגנבתי גם לג'ני שהתחננה אליי, כמה שאיפות ממנה. "אז, את בסדר?" היא שואלת אותי רצינית. "כן, ג'ני" אני נאנחת. היא ואליס שאלו אותי את זה עשרים אלף פעם במהלך השבועיים האחרונים. "מה? אני דואגת. מעולם לא ראיתי אותך מפתחת רגש כזה למישהו" היא אומרת מעט בכעס. "כן, וכמה צפוי שזה יהיה עוד מניאק לאוסף" אני מחייכת בעצב. "את יפהפייה ומקסימה, ואת תמצאי מישהו שהוא בדיוק כמוך!" היא מנסה לעודד אותי, ותוך כדי מבלי שאשים לב חטפה ממני את הסיגריה ועישנה ממנה. "אבל למה את שלי?" אני כועסת. "את יכולה לקחת לך אחת מהקופסא שעל השולחן אם את רוצה לעשן" אני נוזפת בה והיא מוציאה לשון בתגובה. "אני יודעת, אבל אני אוהבת את שלך" היא מחייכת ומעשנת ממנה. "מעצבנת" אני זורקת ומנידה את ראשי בהלם מזויף. 

"אליס" אני צועקת אליה מהחדר שלי, שיגעתי אותה לחלוטין היום. "מה?" היא מחזירה בחוסר סבלנות מהחדר שלה. "תעזרי לי" אני שוב פעם צועקת אלייה ותוך כמה שניות היא נכנסת אל החדר שלי במבט זועם. "מה עכשיו?" היא שואלת בכעס שמתחלף לצחוק כשרואה שזרקתי חצי מהארון על המיטה. "את יודעת שאת תצטרכי לסדר את זה אח"כ?" היא מצביעה על המיטה שלי. "כן כן" אני מגלגלת את עיניי. "מה אני אלבש?" אני שואלת בייאוש. "בא לי להיות מושלמת היום" אני מוסיפה בהתלהבות. "אני שמחה שמיה חוזרת אלינו" היא מחייכת ומתחילה לחטט בארון ובערימה הגדולה שעל המיטה. לאחר דקה היא מוציאה שמלה שחורה קטנה, עם מחשוף עמוק וכמה שניות לאחר מכן שולפת מהמגירת נעליים שלי סנדלי עקב כסופות. "מעולה, תודה" אני מקפצת בשמחה ומדביקה לה נשיקה דביקה על הלחי. "סורי ששיגעתי אותך היום" אני מתנצלת בחיוך של מלאך. "סולחת לך, כל עוד תשמרי על המצב רוח שלך" היא מאיימת עליי במבט רציני ויוצאת מהחדר בחיוך, ממהרת להמשיך ללמוד למבחן שיש לה בתחילת השבוע. 

"את נראת פצצה אחותי" ג'ני מחמיאה לי לאחר שעשתה לי סריקה, וגם שון מצטרף אל המחמאות. "תודה, גם אתם נראים טוב עד מאוד" אני מחייכת אליהם ומחבקת את שניהם. שון אוסף אותנו אל הבית של קייט, ואני מתרגשת לראות את מייק, לא יודעת כבר אם זה טוב או רע. כשהגענו, ניצב לפנינו בית ענקי, בעל שלוש קומות. הגינה אפילו גדולה יותר מהבית והיא יפהפייה. פתאום חשבתי לעצמי, כמה קל ונוח זה היה יכול להיות אם הייתי נשארת לגור עם ההורים, אבל מהר מאוד אני מסכימה עם עצמי שהייתי מוותרת על התענוג בעד העצמאות שלי. "קייט" קראתי כשנכנסנו אל הגינה. היו הרבה אנשים מסביב. "אני כ"כ שמחה שהצלחת להגיע, תודה תודה!" היא מקפצת בשמחה ומחבקת אותי חזק. "יום הולדת שמח נסיכה" אני נושקת לה על הלחי. שון וג'ני מברכים אותה אחריי. אני וג'ני קנינו לה סט תכשיטים של שרשרת, צמיד ועגילים עדינים מכסף שקלעו בול אל הטעם שלה. היא לבושה בשמלה בצבע טורקיז, שיערה הבלונדיני-ג'ינג'י גולש על כתפייה והיא נראת מקסים. שון מוביל אותנו אל החברים שלו. "היי"אני מחייכת אל כולם ונתקלת בעיניים הכחולות של מייק. אני בוחנת אותו, אוהבת את הסטייל שלו בבגדים. "מיה, את יפהפייה" ג'ו מחמיא לי ומחבק אותי אליו. זה מעורר אותי מהסריקה שעשיתי למייק. "מייק אידיוט, אל תכעסי עליו" הוא לוחש לי באוזן ואני מחייכת. כל אחד ואחד מהחבורה הזו הוא מיוחד, חוץ ממייק. אני מתיישבת בצד השני, הצד הרחוק ממייק ומהמבטים המפשיטים שהוא שולח אליי. הוא לא יהרוס לי את המצב רוח, אין מצב. אני מתחילה לשתות עם כולם, לא מגזימה.. אני רוצה להיות בשליטה הלילה. 

הגיעו הרבה אנשים למסיבת יום ההולדת של קייט. אני בוחנת את האזור ורואה את קייט מתקדמת לכיווני עם בחור גבוה בעל שיער שחור כמעט קצוץ בצבע שחור, לבוש בחולצה שחורה מכופתרת ומכנס ג'ינס כהה. רק כשהיא נעמדת איתו מולי, אני מבינה שזה הידיד שעליו דיברה. "מיה, תכירי את בן" היא מחייכת כשמציגה אותו. "בן, זו מיה המפורסמת" היא אומרת לו בטון שמשכנע אותי שכבר הספיקה לספר עליי הרבה. הוא מסתכל עליי בחיוך גדול וקורן. עיניו בצבע ירוק בהיר, והן נוצצות. זה משתלב בצורה מושלמת עם השיער השחור שלו. "היי" אני מחייכת אליו בחזרה. "קייט אף פעם לא משקרת, את יפהפייה" הוא ממיס אותי עם המחמאה שלו והחיוך. "תודה רבה, גם אתה בעצמך דיי יפהפה" אני אומרת בפלרטטנות האופיינית לי. "דיי?" הוא שואל וצוחק. "למה לא פשוט יפהפה?" הוא מוסיף וממשיך לצחוק. 'שנון' אני חושבת לעצמי. אני אוהבת את זה. לא עניתי לו ופשוט המשכתי לחייך את החיוך הפלרטטני שלי. "בא לך לשתות משהו מיה?" הוא שואל ומושיט את ידו אליי. "בטח" אני מחייכת ותופסת בידו. הוא מוביל אותי אל הבר שמיקמו באמצע הגינה הגדולה. אני מסתובבת לרגע אחורה, כאילו מרגישה שמשהו חסר לי ונתקלת במבט הכועס של מייק. 'יופי שיחנק' אני חושבת לעצמי, ומנסה שלא להתעסק בו יותר מדיי. השירים ברקע היו האהובים עליי ועשו לי חשק לרקוד. "מה את שותה?" בן שואל ומחזיר אותי לכדור הארץ. אני מתבוננת בו היטב, הוא באמת בחור יפה. אני מאוד מקווה שהוא לא עוד אחד מהגברים הדוחים שאני נתקלת בהם לאחרונה. "לא אכפת לי, אני זורמת עם מה שתתן לי" אני מחייכת אליו. "שמעתי שאת ברמנית" הוא אומר בחיוך אחרי שהושיט לי כוס של קאווה. "תודה" אני מודה לו על הכוס קאווה. "וכן, אני באמת ברמנית" אני לוגמת מהכוס בהנאה. אנחנו מתיישבים במקום שבו יכולתי לראות בבירור את המבטים של קייט, ג'ני, מייק וכל שאר החבורה. ג'ני וקייט נראו מחויכות כשדיברו בינהן והעיפו עלינו מבט, ואילו מייק נראה כועס. מה יש לו לכעוס?! אני הושטתי את עצמי על מגש, הוא זה שסירב לקחת. 

"ספר לי על עצמך משהו" אני אומרת בחיוך, מנסה להתעסק בשיחה עם בן מאשר במשחקי מבטים עם מייק. "אני בן 21, לומד משפטים ומברמן בלילות כמוך" הוא מחייך וצחק קלות. עכשיו אני מבינה מאיפה יש לו את היכולת הזו לפלרטט בקלות ובאלגנטיות. "איזה קטע" גם אני צוחקת. "מאיפה אתה במקור?" אני שואלת. "מהצפון, כאן אני שוכר דירה עם שני שותפים" הוא אומר ומפתיע אותי, גם אני שוכרת דירה עם שתי שותפות. "אני חושבת שאני ואתה מאוד דומים" אני מחייכת. "למה?" הוא שואל במבט נוצץ. "גם אני שוכרת דירה עם שתי שותפות, החברות הכי טובות שלי מגיל אפס" אני מסבירה. "נו ואיך זה להיות רחוקה מהבית?" הוא מתעניין. כייף לי שיש לנו דברים במשותף. "הקלה גדולה" אני שופכת בפניו את הלב. הוא  בן אדם כ"כ קליל, שמשרה בטחון ונעימות, שלא היה אכפת לי לשתף אותו בדברים אישיים. "למה? לא היה לך טוב בבית?" הוא שואל בהתעניינות. "היה, אבל רציתי את החופש שלי. אם הייתי נשארת בעיר הקטנה שלי, לעולם לא הייתי מתקדמת בחיים" אני אומרת בכנות. לא הייתי מצליחה ללמוד שם, הייתי נתקעת שם לנצח ועוסקת במשהו שאני לא אוהבת. "מה איתך?" אני שואלת, מנסה לגרום לו לספר לי קצת יותר על עצמו. "הלימודים כאן במשפטים נחשבים הכי טובים, זה לא שהייתי מתנגד להישאר בבית, אבל כשאתה חי לבד אתה כבר מתרגל ולא הייתי מחליף את זה" הוא עונה. הוא כ"כ בוגר לגילו, לגיל שלנו. אחת הסיבות שאני לא סובלת גברים בגיל שלי היא שהם ילדותיים מדיי בשבילי. בן מקסים. 'זה גם מה שחשבת על מייק' אני מכניסה לעצמי. ניסיתי לתת לעצמי הזדמנות להכיר אותו, הוא באמת נראה בחור מיוחד. דיברנו על כ"כ הרבה דברים, סיפרתי לו המון על עצמי. לא קורה הרבה שאני משתפת על ההתחלה אנשים על החיים שלי, זה בדרך כלל קורה עם אנשים שאני מרגישה בנוח איתם. כמו קייט למשל שממש מהר נפתחתי אליה, אני מרגישה שאני מכירה אותה שנים. "בואי נלך לרקוד קצת? אני מרגיש זקן פתאום" הוא צוחק ונעמד מולי. הוא מושיט לי את ידו הגדולה והחמה ומושך אותי אחריו. בדרך לרחבת הריקודים אני רואה את מייק עם מישהי שנמרחה עליו, העיניים שלו מצאו אותי בשנייה, וכמו שהוא אוהב להסתכל - הוא בחן אותי מלמטה, מתעכב על כל חלק בגופי ואז חזר להביט בפניי. כל מבט רק גרם לי לבעור יותר. אחזתי בידו של בן חזק יותר והוא התבונן בי בחיוך יפהפה שהוקסמתי ממנו. ניסיתי להתעלם מהתחושות שהגוף שלי משדר לי כשמייק מסתכל עליי, חייכתי אל בן אבל לא יכולתי להתעלם מהתחושה של ההחמצה כשמייק נמצא לא רחוק ממני. 

ג'ני ושון הפתרעו ורקדו עם מקס וג'ו, אנדרו וקייט התנשקו בצד ומייק היה צמוד לאותה הבחורה. שניהם מחייכים וצוחקים והם מתקדמים לעבר רחבת הריקודים, כשידו מונחת כמעט על ישבנה. אני לא מצליחה להרגיע את הקנאה שבוערת בתוכי, אני בטוחה שהוא יודע את זה כשהוא מוביל אותה ככה לכיוון שלנו. 

"מיה, את עד כדי כך לא נחמדה שאת לא אומרת לי שלום היום?!" מייק מגיח תוך כמה רגעים עם הבחורה שלו ומחייך חיוך שמעצבן ומטריף לי את החושים ביחד. "כנראה שאני לא נחמדה" אני מחייכת אליו חיוך שטני. "מעריץ חדש?" הוא שואל ומסתכל על בן בזלזול. "אין לי מעריצים, תפסיק עם זה" אני מנסה להשתיק אותו במבט כועס. מה המשחק שלו עכשיו? הוא מנסה להרוס לי? 

הבחורה שאיתו, נצמדת אליו עוד יותר וניראת שפוכה מהשתייה. היא לא מפסיקה לגעת במייק בידיים הדוחות שלה במטרה לחרמן אותו. "אני בן" בן מוכיח את עצמו כגבר אמיתי ומושיט את ידו לכיוון מייק. "אני ידיד של קייט" הוא מוסיף בחיוך ששובה אותי. "אני מייק" מייק לוחץ את ידו בהיסוס. "אל תשתי יותר מדיי" הוא אומר לבסוף בדאגה ומפתיע אותי. יכול להיות שהוא מודאג ממה שעומד לקרות אם אני אהיה שיכורה? "אתה לא צריך לדאוג לי מייק, אני יודעת לדאוג לעצמי. אם ארצה להשתכר אני בטוחה שבן ידאג לי, אבל תודה בכל זאת" אני מכניסה לו כמו שצריך, ומחייכת בניצחון כשרואה את המבט המעוצבן, והירוק מקנאה שלו. אני מושכת בידו של בן, רחוק ממייק ומהרעל שהוא זורע סביבי.