chapter 17 - אפילוג
***חמישה חודשים אחרי***
דברים הלכו טוב בחמישה חודשים האחרונים, לא כל כך הרבה וויכוחים, רק כמה מחלוקות קטנות פה ושם וזה הכל בסדר עכשיו.
"היי לוק" מייקל אמר כשהוא נכנס לבית.
"היי מייקי, איך הולך?" לוק שאל, הם היו די חברים עכשיו.
"מצוין, אמ... איפה אש?" מייקל שאל.
"הוא למעלה, שם את התינוקת לישון, למה?" לוק שאל את מייקל.
"טוב... יש לי חברה והיא בחוץ" מייקל אמר.
"אווו, תן לי לראות אותה" לוק התחנן ומייקל נהם.
"אוחח בסדר" מייקל אמר, פותח את הדלת ובחורה נכנסה פנימה.
היא לבשה גופיה, שורט ג'ינס ונעליים. השיער הבלונדיני שלה היה בגולגול מבולגן.
"לוק, זאת בקי, בקי, זה לוק" מייקל הציג אותם ובקי ולוק ניערו ידיים.
"נעים להכיר אותך לוק" בקי אמרה בנחמדות.
"גם אותך" לוק אמר, השניים התחילו לדבר ויש להם הרבה במשותף.
"הו, היי אני חייב לאסוף את קאלום" מייקל אמר.
"הו, כן, אני צריך לאסוף אותו גם" לוק אמר.
"בקי זה יהיה בסדר אם תישארי בזמן שאני ולוק נאסוף את חבר שלנו?" מייקל שאל ובקי הנהנה.
"כן, זה לגמרי בסדר, אבל יש לי הרגשה שמישהו אחר גר כאן" בקי אמרה לא בטוחה.
"כן, החבר שלי אשטון גר כאן, אל תדאגי, הוא נחמד" לוק אמר.
"ייאי! אוקי, עכשיו לכו שניכם, תאספו את החבר שלכם" בקי גירשה אותם מחוץ לדלת בזמן שהם צחקו, ברגע שהם היו מחוץ לדלת בקי התחילה לעשות סיבוב בבית, היא שמה לב כמה נחמד הבית היה, כמה מסודר הוא היה.
"זה בית נורא נחמד, הלוואי ויכולתי לגור כאן" בקי מלמלה, היא הלכה ליד חדר ושמעה מישהו (אשטון) שר, היא חזרה אחורה והשעינה את ראשה כנגד הדלת, אחרי כמה שניות, היא הניחה את ידה על הידית וסובבה אותה בשקט ופתחה את הדלת והציצה פנימה כדי לראות מישהו מחזיק תינוקת ושר.
'אז זה בטח אשטון, הוא שר די טוב' בקי חשבה.
היא ראתה את אשטון מניחה את התינוקת בעריסה ואז בקי עמדה בחדר.
"אתה שר טוב" בקי הגיבה ואשטון קפץ והסתובב רואה את בקי עומדת.
'וואו, הוא די מושך' בקי חשבה.
"אמ... תודה, אמ, אני יכול אולי לשאול מי את?" אשטון שאל.
"הו מצטערת, אני בקי, החברה של מייקל" בקי אמרה ועיניו של אשטון נפערו.
"מייקל? כאילו.. מייקל קליפורד? הבחור שממשיך לצבוע את השיער שלו?" אשטון שאל ובקי צחקה, מהנהנת.
"כן, המייקל הזה" בקי אמרה.
"הו.. טוב, נעים להכיר אותך, אני אשטון" אשטון אמר.
"אני יודעת, פגשתי את החבר שלך למטה" בקי אמרה.
"מגניב, אז.. את רוצה ללכת למטה?" אשטון שאל ובקי הנהנה.
"בטח" השניים הלכו למטה אל הסלון וישבו על הספה.
"אז מה את רוצ-" אשטון התחיל אבל נקטע כשבקי הפריעה לו.
"אני יכולה להגיד שיש לך את השפתיים הכי חמודות שאי פעם ראיתי" בקי אמרה, מפלרטטת עם אשטון.
"אמ... תודה.. אני מניח" אשטון אמר במבוכה, בקי טיפסה לירכיו של אשטון ושמה אצבע על שפתיו.
"ששש, בלי דיבורים, רק נשיקות" בקי אמרה כשהיא חיברה את שפתיה עם של אשטון, והם שניהם שמעו את הדלת נפתחת ואשטון דחף את בקי ממנו, אבל זה היה מאוחר מידי, הם כבר נתפסו על ידי מייקל, קאלום ולוק.
"מה הולך פה?" לוק שאל.
"טוב, אתה רוא-" אשטון התחיל אבל הופרע על ידי בקי.
"אני לא יודעת, הוא מצא אותי חסרת אונים ואז הוא שוט משך אותי לירכיים שלו והתחיל לנשק אותי" בקי שיקרה והפה של אשטון נפל.
"מה?!" מייקל ולוק צעקו וקאלום היה לגמרי אבוד.
"זה לא מה שקרה בכלל, אני נשבע" אשטון אמר.
"אז אתה פשוט בגדת בי?" לוק שאל.
"ל-" אשטון נקטע על ידי לוק שאמר את שתי המילים שהרסו את חייו של אשטון.
"זה נגמר" אלו היו המילים האחרונות שלוק אמר לפני שיצא מהדלת, הוא יצא מהחיים של אשטון.
[אז זהו.. מקווה שאהבתם את זה.. :)
Bạn đang đọc truyện trên: AzTruyen.Top