כשטאהיונג פקח את עיניו הוא היה בחדר קטן שנראה כמו חדר של מלון, קשור באזיקים וגופו היה עירום לגמרי, הלב שלו פעם ממש בחוזקה בחזה שלו, מינקיו התקרב למיטה שהוא שכב עלייה והוא לא יכל להרגיש יותר מבוהל מעכשיו, למרות שפניו היו קרות, הוא השתמש ביכולת המשחק שלו, אין סיכוי שהוא יתן לאחר את הסיפוק בלראות אותו שבור או מפוחד. "מינקיו." קולו אמר בעצבים.

"סוף סוף התעוררת." מינקיו עשה פרצוף קצת כשעברו לפחות כמה שעות מאז שהוא התעלף, הוא התיישב על רגליו החשופות של טאהיונג קרוב לאיברו והזמר לא היה בטוח כמה זמן הוא עוד יצליח לשמור על קור רוח ופני פוקר. "תשחרר אותי! השתגעת לגמרי?" הוא הרים את קולו כשניסה להשתחרר מהאזיקים, גורם להם להשתפשף עם עורו ולפצוע אותו מעט. "תפסיק להשתולל, אתה סתם פוגע בעצמך." מינקיו אמר בקול רציני וטאהיונג לקח נשימה עמוקה. "מה אתה רוצה ממני, חתיכת אידיוט?" הוא אמר בטון קריר.

"אותך, כמובן." ענה מינקיו בקצרה וגרם לאחר לצחוק בבוז. "מינקיו, לא חשוב כמה פעמים תפשיט אותי ותשכיב אותי על מיטה- אני לא ארצה אותך אף פעם!" טאהיונג אמר וגילגל את עיניו קצת, עיניו של האחר נראו כועסות מהמילים שהאחר אמר, הוא תפס באיברו ומחץ אותו, גורם לו להשתנק בהלם.

"מה אתה עושה!" הוא אמר בקול רועד קצת, היה לו מאוד קשה לשמור על פנים רציניות כשהוא נגע בו ככה, זה כאב, מבטו הפך ליותר קריר. "אז מה, אתה הולך להכאיב לי עכשיו? זה לא יעבוד לך... אני רק אשנא אותך יותר." ענה טאהיונג בקצרה והרגיש איך האחיזה באיברו משתחררת, הוא שיחרר נשימה של הקלה משפתיו, מביט בו בכעס.

"בוא לא נאבד את הראש, מינקיו... אתה קשרת אותי באזיקים וחטפת אותי... אתה יודע שזאת עבירה פלילית?אתה יכול להיות בכלא." טאהיונג ניסה להישמע קריר ורציני אבל בפנים הוא מת מפחד, אחרי הכל הבחור השני היה מסובב מספיק בשביל להחדיר את איברו שלו לגופו כשהוא היה מעולף, אז הוא מת מפחד מהמחשבה של מה שעלול לקרות עכשיו כשהוא היה ער.

"אתה מדבר יותר מדי, נשק אותי." מינקיו ביקש והתקרב לשפתיו של האחר, טאהיונג הזיז את ראשו הצידה ונאנח. "זה לא יקרה, מינקיו." הוא אמר בקצרה, אבל אז הוא הרגיש את אצבעותיו של האחר מפסקות את פלחי ישבנו ועיניו נפערו בהלם כשהרגיש אצבע קרה קרובה לפתח שלו.

"מינקיו!לא!" הוא אמר בקול רועד, הוא כבר לא יכל להסתיר את הרגשות שהציפו אותו. "נשק אותי." הוא לחש שוב וטאהיונג התקרב לשפתיו, מנשק אותו בחוסר רצון, מרגיש מחנק בגרונו כשהאחר גרם לו לפתוח את שפתיו והכניס את לשונו לפיו.

מינקיו חייך והתנתק משפתיו בעדינות. "זה היה כזה נורא?" הוא שאל וטאהיונג נשך את שפתיו חזק. "כן." הוא ענה בקצרה, והאחר קם מהמיטה, מפסק את רגליו ממש, גורם לזמר לעצום את עיניו מהפחד. "מינקיו, תחשוב על מה שאתה עושה... אתה לא הולך לאנוס אותי... אתה לא תעשה את זה..." הוא לא היה בטוח אם הוא מנסה לשכנע את עצמו או את האחר אבל הוא הרגיש כל כך חסר אונים עם האזיקים.

"זה כי אני הראשון שלך? הו, אל תפחד טאהטאה..." מינקיו לחש והבטן של טאהיונג התהפכה, הוא ניסה לסגור את רגליו כמה שיכל, הלב שלו פעם ממש מהר מהלחץ, חושב שאולי הוא צריך לשנות אסטרטגיה, כי אחרת הולך לקרות משהו שהוא לא יעמוד בו.

"מינקיו... כ-כן... זאת הפעם הראשונה שלי. אני...מפחד." קולו נשמע מפוחד, הוא באמת פחד אבל לא בגלל שזאת הייתה הפעם הראשונה שלו, אלא כי מישהו פסיכי רצה לאנוס אותו. "בבקשה, תהיה עדין איתי... אתה מתכוון לעשות לי את זה עם אזיקים? ככה תהיה הפעם הראשונה שלי עם בחור?" קולו של טאהיונג השתנה יותר עכשיו, הוא השתמש בקול רך ומפוחד מביט בו עם עיניים גדולות ועצובות, מקווה שיצליח לכבוש את האחר עם המבט הזה.

"הו... לא חשבתי על זה... טאהטאה שלי..." מינקיו אמר אחרי כמה שניות של מחשבה, הוא שיחרר את ידיו של טאהיונג מהאזיקים וברגע שזה קרה, הזמר העיף אותו מגופו ודחף אותו חזק לקיר. "בן זונה... לא למדת את הלקח שלך?!" הוא צעק, קולו היה קר וכועס כשהתחיל לבעוט בו ממש חזק בביצים כמה פעמים ומינקיו התקפל, טאהיונג רכן מעליו, מחפש בכיסיו ומצא צרור מפתחות. הוא ניסה לפתוח את המגירות ומצא את המגירה הנעולה ששם שכבו בגדיו , הארנק והפלאפון שלו, מתלבש אחרי שהוא החטיף לו מכות כהוגן, היו לו מלא שיחות שלא נענו והודעות. 
"אם תעז רק לחשוב על לעשות משהו כזה... רק עוד פעם אחת... אתה תירקב בכלא..תהיה שם כל החיים העלובים שלך... אני לעולם לא אוהב אותך! לעולם! אז כדאי שתשכח ממני, ותודה לי על זה שאני כל כך עדין איתך ולא הרגתי אותך!" טאהיונג אמר בקרירות כשסגר את האזיקים על ידיו של האחר, הוא מצא את המפתח של החדר והזמין מונית לכיוון הדירה המשותפת שלו עם חברי להקתו, הוא היה מאוד נסער מכל מה שקרה, הלב שלו עוד פעם בקצב מטורף בחזה שלו בזמן שהוא נסע לדירה שלהם. ____

בינתיים פלור שהייתה עם חברות שלה בנהר האן בהתה בפלאפון שלה בשקט. "טאהיונג לא שלח לי הודעה אחת אפילו אחרי שהלכתי... או הגיב לי כל היום..." היא מלמלה ועשתה פרצוף, וג'סיקה הסתכלה עלייה. "טוב אולי הוא עסוק בחזרות..." היא אמרה ופלור נשכה את שפתה קצת כי הייתה לה הרגשה רעה.

"כן... אולי." היא ענתה ושלחה להוסוק הודעה. "הובי... הכל בסדר עם טאהיונגי?" בוהה במסך הפלאפון שלה בדאגה ההודעה מהוסוק התקבלה מיד. "חשבתי שהוא הלך אלייך... כלומר, הוא יצא מכאן לפני כמה שעות." עינייה של פלור נפערו כשהיא עזבה את חברותייה והחליטה לנסוע לדירה של הבנים.

כשהיא התכוונה לדפוק על הדלת טאהיונג עלה במדרגות והיא הסתובבה אליו וחיבקה את גופו. "טאהיונגי! איפה היית?" היא שאלה בקול עדין ומודאג והוא הביט בה חסר מילים. "אה? הלכתי להתקרר אחרי שמישהי חיממה אותי..." הוא אמר בקול שניסה להישמע משועשע כמו תמיד, והלב שלה התכווץ קצת כי היא הרגישה שמשהו לא בסדר.

"אהוב שלי, אתה בסדר?" היא לחשה ונשקה לשפתיו בחום והוא רק אחז בה ממש צמוד אליו ונישק אותה באהבה. "כן... באת עד לפה, אז... בואי נכנס." הוא אמר בעדינות כשהוא התנתק ממנה ופתח את הדלת, פלור לא יכלה לנחש מה קרה אבל נראה שטאהיונג לא רצה לחלוק את זה איתה.

זה הדאיג אותה אבל היא כמובן נכנסה איתו, הוא אחז בידה, משלב את אצבעותיהם ביחד כשהוא הוביל אותה לחדר שלו, מנתק את המגע כשהדלת הייתה סגורה ונשכב על המיטה בפוזה סקסית, עם רגליים פתוחות קצת, הוא ליקק את שפתיו באיטיות.  "בואי לפה.." קולו העמוק והסקסי לחש והיא לא יכלה שלא לצחקק, הוא היה סקסי מדי, היא גם לא יכלה להוריד את עיניה מגופו, נשכבת לצידו ומניחה את ידיה העדינות על החזה שלו.

"אני אוהבת אותך... אתה כועס על מקודם?" היא שאלה ברכות ועכשיו זה היה תורו לצחקק. "פאק, אני צריך לכעוס! את יותר מתגרה ממני!" הוא אמר בהלם קצת ופלור חייכה אליו. "אתה התחלת!" היא אמרה בקול ילדותי ואז התחילה להעביר את שפתייה על כל פניו, נותנת לו נשיקות קטנטנות וחמות, משהו הרגיש לה לא בסדר והיא שנאה את ההרגשה הזאת, משהו בעיניים היפות שלו נראה לה עצוב וזה גרם ללבה להתכווץ בשנית.