עבר שבוע מאז שטאהיונג ופלור שכבו ביחד ללא הגנה, היא קצת תפסה מרחק ממנו, זה לא היה בכוונה כמובן, אבל היא פחדה מדי, ורק אחרי שבוע היא יכלה לבצע את הבדיקה אם היא בהריון, טאהיונג חיכה מאחורי הדלת. היא יצאה מהשירותים עם הבדיקה והביטה בעיניו של טאהיונג שרק תפס בלחיים שלה בעדינות כשהיא הניחה את הבדיקה בצד, כי הם היו צריכים עכשיו לחכות. "נסיכה שלי... יהיה בסדר." הוא לחש בקול עמוק וחמים והיא שמחה שהם היו שם לבד כי היא הייתה ממש מבוהלת, והוא היה כל כך עדין ואוהב איתה.

אחרי דקות ספורות היא הביטה בבדיקה והיא הייתה שלילית, היא שחררה אנחה של הקלה. "תודה לאל!" היא אמרה ופניו של טאהיונג היו עצובות, הוא משך את גופה אליו, מחזיק בה באגרסיביות מהמותניים. "חשבתי שאמרת שאת כן רוצה ילד ממני, אולי אנחנו צריכים לנסות שוב..." הוא לחש באוזנה והיא הרגישה את כל גופה בוער, מאז שזה קרה היא לא שכבה איתו בכלל. "טאהיונג!" היא אמרה בקול מבוהל קצת והוא הניח את שפתיו על שלה. "סליחה, אבל לחשוב על תינוק שיהיה יפהפה ומושלם כמוך... זה משמח אותי." הוא לחש בכנות ופלור לא יכלה שלא לחייך. "אוף די כבר להיות כזה חמוד! אם כבר תינוק שלך יהיה מושלם." היא אמרה וצחקקה בעדינות.

"פלור..." הוא לחש בעדינות, וליטף את גבה הלבוש והיא הביטה עמוקות בעיניו המהפנטות עם עינייה הירוקות. "אני שונא את זה... אבל אני חייב ללכת." הוא לחש בעצב, כל כך רוצה לבלות איתה יותר זמן, לא רוצה לעזוב אותה לבד, בעיקר לא אחרי שהוא גילה שהיא לא מצפה לילד ממנו, לא בטוח למה, אבל הוא באמת אהב את הרעיון שיהיה לו תינוק ממנה, ובלי קשר לזה הוא רצה להפוך אותה לשלו שוב, עכשיו שהלחץ עבר הוא קיווה שהיא תרצה אותו, לא רוצה ללחוץ עלייה למרות שהגוף שלו השתגע והתחנן לקרבה שלה.

השעה הייתה מוקדמת יחסית והוא נשק לשפתייה בחום לפני שיצא מהדירה כדי ללכת לחדר החזרות שלהם, היא התיישבה על הספה ונשכה את שפתייה, היא גם מאוד התגעגעה לטאהיונג, לא אוהבת את זה שהוא הלך,זקוקה לזרועות החמות שלו שליטפו ועטפו אותה באהבה, למרות שהוא ישן אצלה לילה שעבר היא הייתה מרוחקת והיא פחדה קצת שימאס לו ממנה כי לא היה ביניהם הרבה אקשן.

טאהיונג לא ידע אם פלור שמה לב, בגלל כל הבלאגן, אבל הם היו חודש ביחד, בדיוק מחר. והוא רצה להפתיע אותה, לראות אותה מאושרת אחרי כל הלחץ שהיה לה. הוא שלח לה הודעה אחרי שהזמין לה ולו חדר לסוויטה, דואג שיהיה שם שמפנייה ופרחים וכל מה שצריך כדי לחגוג ביחד איתה, הוא כבר קנה לשניהם צמידי זהב כסופים עדינים תואמים, לא רוצה להלחיץ אותה עם טבעות, אבל הוא חרט על הצמידים Taehyung&Flor forever מבפנים.

הוא שלח לה הודעה בצהריים. 'לכבוד הנסיכה... כבר חודש שאני ואת ביחד! את מוזמנת לחגוג עמי מחר בעשר בבוקר בסוויטת המלכים בכתובת הזאת, הנסיך שלך יחכה לך.' הוא כתב וקיבל חזרה הודעה. 'הנסיכה לא יכולה לחכות...' הוא חייך באושר מההודעה שלה לפני שחזר להתאמן.

בערב כשהוא היה עייף כבר ג'ונגקוק, ג'ימין, הוסוק והוא יצאו לשתות קצת, יושבים בבר בשמחה ומרימים שוטים, כשטאהיונג חזר מהשירותים הוא נתקל במישהו."אה, סליחה! מינקיו?" הוא שאל ועיניו נפערו, הוא לא ציפה לראות חבר שלו ללימודים.

"וואו! קים טאהיונג! שנים!" הוא אמר וחייך בשמחה, מחבק אותו קרוב אליו לפני שהם ישבו ביחד ושתו מעלים זכרונות ביחד וצוחקים, כשטאהיונג קם לשירותים שוב מינקיו לקח את הפלאפון שלו וקרא את ההודעה שהוא כתב ל'נסיכה היפה שלי' הדם שלו רתח. הוא הכניס למשקה של טאהיונג משהו וכשהוא חזר הוא הביט בו עם חיוך, לא מודע לכלום, טאהיונג לגם מהמשקה. "אז... יש לך מישהי בחיים?" מינקיו שאל בתמימות והיה לטאהיונג חיוך ענקי וטיפשי על הפנים. 
"כן, קוראים לה פלור... אני אוהב אותה כל כך." קולו נשמע שיכור מעט אבל הוא התכוון לכל מילה ומינקיו שנא את זה. "בוא נשתה לחיי זה!" הוא אמר עם חיוך מאולץ כשהם שתו, מחייך כשטאהיונג שתה מהכל. "אני מסוחרר..." טאהיונג מלמל מעט, לא מבין למה הוא הרגיש ככה, אבל מינקיו עזר לו ללכת ושאר חברי הלהקה נופפו להם כשהוא אמר שהוא ידאג לו, כי הם זיהו את מינקיו בתור חבר של טאהיונג מבית הספר.

מינקיו הכניס את טאהיונג למונית ביחד איתו,נוסע לאותו בית מלון שהיה כתוב בהודעה שהוא שלח לפלור, כשטאהיונג כבר התחיל לאבד את ההכרה והוא רק סחב אותו איתו, מזמין את חדר הסוויטה בשם טאהיונג גם ללילה הזה, מחייך לעצמו מעט כשהוא הניח את האחר על המיטה, מוריד מגופו את כל בגדיו, עיניו מעריצות את גופו הסקסי והחשוף שהתגלה בפניו לראשונה.

"איך יכולת להתאהב בבחורה ולא לשים לב אליי כל השנים האלה? אני עקבתי אחריך תמיד." מינקיו אמר עם דמעות לבחור המעולף, אצבעותיו ליטפו את גופו העירום. "תמיד רציתי אותך." הוא לחש והניח את שפתיו על גופו של האחר שלא יכל להגיב בעקבות ההשפעה של סם האונס ששם בכוסו, הוא הוריד מעצמו את בגדיו לפני שרכן מעל גופו של טאהיונג, מפעיל מצלמה ומחייך אליו קצת.

הוא התחיל לרכוב על איברו של הבחור המעולף ולגנוח בקול להרגשה המענגת הזאת של הבחור שאהב בתוכו. "אתה שלי." הוא לחש לשפתיו, ממשיך לענג את עצמו לכמה דקות שלמות לפני שהגיע לסיפוק ונשכב על המיטה לצדו של טאהיונג עם חיוך. "שלי." הוא לחש וחיבק את גופו של טאהיונג צמוד אליו.

בבוקר כשטאהיונג פקח את עיניו הוא היה בהלם מוחלט, מינקיו שכב מחובק איתו, עירום לגמרי! הוא קפץ מהמיטה בבהלה, מחפש את בגדיו שלא היו בשום מקום.

"מ-מה קרה... איפה אני?" הוא מלמל בהלם ובדיוק באותו הרגע פלור נכנסה לחדר, כי יום לפני אהובה הזמין אותה לחדר הזה ודאג שבדלפק יהיה מפתח בשבילה, רואה את טאהיונג עירום לגמרי ובחור אחר עירום במיטה, עינייה התמלאו בדמעות מההלם.

"טאהיונג..." היא אמרה והוא הרים את מבטו והסתכל עלייה בהלם מוחלט. "פלור! זה לא מה שזה נראה, אני נשבע." הוא אמר בקול רועד והלך לכיוונה, תופס בגופה ומביט בה באהבה. "בבקשה..תאמיני לי." הוא התחיל להגיד, אבל הוא בעצמו לא זכר כלום מהלילה.

"טאהיונג, אל תשקר לה... שכבנו ביחד... זה די ברור, אין טעם להסתיר את זה. אתמול בלילה התוודת שאתה נמשך אליי אחרי כל השנים האלה.." מינקיו אמר עם עיניים נוצצות. "ש-שכבתי עם גבר? לא..אין מצב..על מה אתה מדבר? לא!" הוא אמר והלחיים שלו להטו מכעס ובושה.

פלור לא יכלה לשמוע עוד כשהדמעות הציפו את פניה, בורחת מהחדר במהירות, מרגישה ממש טיפשה שהיא לבשה שמלה כל כך יפה והשקיעה במראה שלה בשביל שהלב שלה ישבר למיליון רסיסים, הלב שלה פעם בחוזקה והיא לא יכלה להפסיק לבכות, ממשיכה לרוץ החוצה, כמה שיותר רחוק, כשפלור ברחה ככה וטאהיונג לא ידע איפה הבגדים שלו הוא כמעט יצא עירום לגמרי מהחדר אבל מינקיו עצר אותו.

"אתה במקום ציבורי, אתה לא יכול לצאת ככה החוצה." מינקיו אמר בקול עדין אוחז בזרוע שלו וטאהיונג הביט בו עם פנים רותחות מעצבים, משתחרר מהאחיזה שלו. "אל תגע בי! לא אכפת לי!" הוא אמר ורץ לכיוון הדלת ומינקיו חסם את דרכו, מביא לו את בגדיו, טאהיונג התלבש במהירות ורץ אחרי פלור.