העיניים של טאהיונג התמלאו בדמעות כשהוא רץ בכיוון שחשב שפלור רצה, לא מאמין שקרה דבר כזה , לא מאמין שהוא שכב עם גבר, מתפלל שזה חלום אבל זה לא היה והבטן שלו התהפכה. הוא מצא את פלור ליד הנהר האן, הוא רץ לכיוון כי הוא ידע שהרגיע אותה להיות קרובה לים ונהרות, לראות אותה מכווצת ומסתירה את פניה שבר את לבו, הוא כרך את זרועותיו סביב גופה והיא לרגע שקעה בחום שלו, היא הייתה זקוקה לו כל כך אבל כשהיא הבינה מה היא עושה היא התנתקה ממנו.

"פלור... בבקשה תני לי להסביר." הוא התחיל להגיד בעדינות כשישב לצדה והיא הרימה את מבטה אליו בשקט. "תסביר." היא לחשה בקול רועד והביטה בו עם עיניים גדולות ואדומות מהבכי. "אני אוהב רק אותך... את אהובתי היחידה." הוא התחיל להגיד והיא נאנחה בעצב.

"שכבת איתו?" פלור לחשה ברצינות והוא הביט בה חסר מילים. "אני לא זוכר, אני לא זוכר כלום... אבל אין סיכוי." הוא מלמל והיא הביטה בו בעצב. "אם אתה לא זוכר כלום...אז כן יש סיכוי." היא לחשה חזרה והוא נשך את שפתו חזק. "אני לא... נמשך לבנים, אני אוהב רק אותך... אני נשבע..." טאהיונג אמר כשהבין מה עובר לה בראש והיא הביטה בעיניו המהפנטות שרק אהבה ועצב השתקפו בהן, העיניים שלו היו אחת החולשות שלה.

"אז למה שכבת איתו? זה בגלל... שלא שכבנו ביחד כבר שבוע?" היא מלמלה בקול רועד ופיו נפער קצת. "לא! פלור! אני באמת לא נמשך לבנים...למה שאני אשכב עם בחור? או עם מישהו אחר שהוא לא את? אני... אני לא יודע מה קרה בלילה הזה. אבל משהו שם לא הגיוני! בבקשה, תגידי לי שאת מאמינה לי."  פלור לא ענתה ורק הסתכלה עליו בעצב. "אם אתה מפחד לצאת מהארון... אל תדאג, זה יהיה בסדר..." היא אמרה לבסוף והוא הרגיש את הדמעות מציפות את פניו.

"איך את יכולה להגיד לי את זה? פלור... בבקשה תחשבי בהיגיון! נראה לך שהייתי שוכב עם בחור דווקא בסוויטה שהזמנתי אותך אלייה ביום החודש שלנו ביחד?!" הוא אמר בהלם קצת והיא הביטה בו מעט מבולבלת כי היא באמת לא חשבה על זה, טוב היה קשה לחשוב כשהיא ראתה מה שהיא ראתה.

"אולי היית כל כך שיכור ש... לא שמת לב." היא מלמלה והוא הרגיש איך לבו נשבר שוב, מחזיק בלחיים שלה. "לא!לא... בבקשה, פלור, תאמיני לי... אני אוהב רק אותך, בבקשה.." הוא התחנן בפנייה והיא הרגישה איך הדמעות שלה מתגברות כי כלום לא הסתדר לה במה שקרה והיא לא ידעה מה לעשות יותר.

"תשאיר אותי לבד... טאהיונג." היא ביקשה בקול חלוש, מסתכלת על הנהר האן במבט חלול כשהדמעות לא הפסיקו לכסות את פנייה היפות. טאהיונג הרגיש כל כך חוסר אונים, משהו בלילה הזה לא הסתדר לו בכלל, הוא קם בשקט מהמקום שלו. "אני לא מוותר עלייך." הוא הכריז לפני שנעלם מטווח ראייתה.

כשהוא התחיל לחזור למלון הוא התקשר להוסוק. "היונג... אתה חייב לעשות לי טובה." טאהיונג ביקש בקול שבור, והוסוק התפלא, הוא ידע על התוכניות שהיו לו בשביל פלור היום כי חברו ללהקה לא הפסיק לחפור לו על זה. "טאהיונג אתה בוכה? מה אתה צריך?" קולו של הוסוק נשמע מבולבל וטאהיונג רק נשך את שפתו חזק.

"לך לנהר האן בכתובת הזאת... תמצא את פלור ותעשה הכל כדי לגרום לה לחייך... בבקשה." הוא ביקש בקול שבור לגמרי והוסוק קפא קצת.

"טאהיונג, מה קרה?" הוא אמר בהלם וטאהיונג לא ענה. "בבקשה, היונג, אני מתחנן." הוא ביקש, הדבר שהכי כאב לו יותר מההשפלה, וזה שהיא לא האמינה לו הייתה העובדה שהיא נראתה כל כך שבורה, הוא שנא לראות אותה ככה, רוצה שהיא תהיה מאושרת תמיד. הוא שמח שהוסוק הסכים, יוצא מהבית לכיוון שטאהיונג הנחה אותו, מוצא את פלור יושבת על אחד הספסלים ובוהה בנהר האן, הוא הביא איתו שתי גלידות, משום מה מרגיש שיהיה בזה צורך, הוא התיישב על הספסל לידה וחייך אלייה.

"היי פלור נונה..." הוא אמר ופלור הביטה בו בהפתעה. "הובי?" היא מלמלה והוא הביא לה את הגלידה. "תאכלי..." הוא אמר בחום, היא נראתה כל כך שבורה והוסוק הרגיש כל כך מבולבל. "מה אתה עושה פה?" קולה הרועד שאל כשהיא החזיקה בגלידה, היא באמת הייתה זקוקה למשהו מתוק עכשיו, נותנת ביס בגלידה ומביטה בו בשקט. "טאהיונג אמר לי-" הוא התחיל להגיד ועינייה נפערו בהלם. "מה הוא אמר?" היא אמרה בקול כועס קצת והוא נרתע קצת. "אה- כלום... עברתי בסביבה." הוסוק ניסה לתקן את זה אבל זה היה מאוחר מדי, היא שלחה לו מבט כועס שוב. "טוב, בסדר, הוא אמר לי לעשות הכל כדי שתחייכי." הוא התוודה בחוסר רצון.

המבט הכועס שלה השתנה למבט מבולבל מעט, זה מילא את לבה בחום, טאהיונג רצה שהיא תחייך? היא לא ידעה מה לחשוב. "מה קרה?" הוסוק שאל אותה כי באמת שלא היה לו מושג מה יכל להשתבש, הוא אכל מהגלידה שלו ופלור גם אכלה מעט והביטה בו לרגע. "הוא שכב עם בחור." היא אמרה בקול ממש חלוש אבל הוא כמעט נחנק מהגלידה. "הוא מה?! מתי הוא הספיק?" הוסוק היה ממש בהלם מהמידע החדש, היא הסתכלה לכיוון הנהר כשאכלה מהגלידה בשקט.

"הוא שכב עם בחור בסוויטה שהזמין אותי אלייה." היא מלמלה בשקט ועיניו של הוסוק נפערו כל כך הרבה. "אין מצב! את יודעת כמה הוא חפר לי איזה מושלמת התוכנית שלו להפתיע אותך? אין מצב!" הבחור שהיה חייכן תמיד אמר ממש בהלם והיא נשכה את שפתה. "הוא עמד עירום לגמרי ובחור היה במיטה עירום גם... אז מה זה נראה בעיניך?" פלור לחשה ברצינות והוסוק הביט בה בהלם.

"הוא באמת לא חזר אתמול הביתה, אבל הוא ומינקיו? פלור, אין מצב..." היה לחבר להקה שלו ממש קשה להאמין למידע ששמע ופלור רק בכתה בשקט והוא השעין אותה עליו, מחבק אותה מעט. "טאהיונג כל כך אוהב אותך... הוא עשה לכם צמידים תואמים... הוא כל כך התרגש מהיום." הוסוק חשף הכל ופלור הביטה בו בשקט, מופתעת."משהו מסריח בכל זה, אבל אני בטוח שהוא מאוהב בך..." הוא אמר ברצינות ופלור רק שקעה בחיבוק של האחר, אוכלת עוד מהגלידה ונרגעה מעט, הוסוק השרה בה תחושה מרגיעה וחמה, היא שמחה שטאהיונג קרא לו לבוא. המחשבה שהוא דאג לה למרות הכל גרמה לה לחשוב שבאמת משהו שם היה לא נכון, אבל המחשבה שטאהיונג עלול להיות בעצם הומו בארון שמפחד לצאת לא עזבה אותה, היה לה מאוד קשה לראות מה אמת ומה לא._______

טאהיונג נכנס לסוויטה שמינקיו עוד העז לחכות לו שם עירום, הוא הביט בו בכעס. "אתה!" הוא הרים את קולו על הבחור שהיה בעבר חבר ללימודים שלו, עכשיו הוא רק עורר בו סלידה. "תספר לי מה באמת קרה בלילה!" הוא אמר בקול כועס, מחזיק בבחור מצווארו. "ותתלבש." הוא אמר והרגיש בחילה חולפת בכל גופו, משחרר אותו ומינקיו התלבש, טאהיונג בחיים שלו לא הרגיש כל כך מחולל כמו כשהאחר אמר שהוא שכב איתו, הוא לא זכר כלום, זה בחיים לא קרה לו לפני.