מה המצב לימונקדוס? מה קורה? מה נשמע? איך התקופה הזאת אצלכם בנתיים? אצלי היא פשוט תקופה מוזרה.

הייתי בטוחה שאני עומדת סוף סוף במקום יציב, אבל היי! החיים זה לא דבר יציב. ולפעמים העמידה הזאתי לא תמיד נשארת זקופה כמו בהתחלה. ובעקבות כך יצא לי לחשוב על זה לא פעם, ולא פעמיים, ולעלות אולי ספר פריקות.

למי שלא יודע, בעבר היה לי כאן ספר פריקות, שהיה גם הספר הראשון שהעלתי לוואטפד אי פעם. אבל בגלל האגו (בעיקר), והזעזוע שלי מהפרקים, הוא עף לטיוטיות על טיל. ואני לא מתכוונת להחזיר אותו ספציפית. בשום מצב.

ומכאן בא הרעיון של לפתוח ספר פריקות מחודש. וכל ספר, צריך כריכה.

אז, לכריכה:

אוקיי, אז היא לא יותר מדי צועקת.
חוץ מהאדום והקשקוש על הפנים של הבחור.ה אין לה באמת יותר מדי שואו.
ולמרות זאת, היא לקחה לי שעתיים של עשייה.

בספרים שמשמעותיים עבורי, אני אוהבת לתת משהו ממני. הקטעים שלי לרוב דיי מורידים את המצב רוח ובגלל זה רציתי ללכת על גוונים כהים.

המטרה של הספר היה בעיקר להיות ה"מקום הבטוח שלי" - סוג של ספר פריקות.
כמו שבעבר הספר הקודם נקרא "My place", המשכתי עם ה"מוטיב" של המקום וקראתי לו "Place".

אבל כמו שאמרתי מקודם, בספרים שמשמעותיים אני אוהבת לתת משו ממני. או משו שחשוב לי שקשור. ואם יש משו שהיה גם חשוב לי, גם המקום הבטוח שלי, וגם סבל מהתלונות שלי על בסיס יומי, זוהי המוזיקה.

המוזיקה ליוותה אותי גם בספר הקודם, וגם כשהייתי צריכה. ומכאן בא הרעיון של הכתובות מאחורה. המוזיקה שלי משתנה לרוב כל כמה זמן, אבל היו שירים שלא יכולתי שלא להשאר נאמנה להם גם אחרי חודשים רבים של בכי אל תוך הכרית.

והכריכה הזו היא מין סגירת מעגל.
אז אני לא יודעת עד כמה תצליחו לזהות, אבל יש שם בעיקר את המשפטים או הבתים שהכי השפיעו עליי מתוך שירים.

וזה לקח הרבה זמן. ༎ຶ‿༎ຶ⁩ אבל זה היה שווה את זה.
נכון, הפונט קצת מוזר עכשיו כשאני מסתכלת. אבל לפחות הוא נראה הרבה יותר טוב מרחוק.

אני עדיין לא סגורה על האם איש.ה בלבן או באדום.
האיש.ה בלבן יותר מבליט את הכותרת לעומת באדום שקצת צורם בעין. גם האיכות שלה מעצבנת פתאום.

הפונט של הכותרת לא ואוו, אבל הוא הכי התאים לדעתי. בהתחלה צבעו היה מין לבן או אפרפר כזה, אבל הרגיש לי שהאדום יתאים פה הרבה יותר, ויתן יותר "זוהר" ו- "חיים" לכריכה.

אז זה הכל להיום.
נראה לי זה הכי הרבה פירוט שקיבלתם ממני אי פעם-

עד הפעם הבאה - נתראה לימונקדוס!