אזהרה: פרק זה מכיל תוכן חפירותי מסוכן.

כך שאם אתם משועבדים ברגע זה לנקיונות, ויש איזשהו כפכף מכוון לראשכם,
הייתי ממליצה בחום לגלל עד למטה על מנת לראות את הציור העיקרי 😶

ועכשיו, שנעבור למסיכת ה"עינויים" הפרקית שלי?

ועוד איך 😌

אז ככה, אמנם התרעתי בפרק הקודם שאני איעלם לאיזו תקופת זמן לא ידועה,
אבל לחלוטין שכחתי לקחת בחשבון את חופשת פסח °-°
איזו מתנה נפלאה זו, כי בין שפשוף הבלטות ובין ניקיון קורי עכביש, אני מצליחה ללקט פירורי זמן יקרים מפז.
סו, היר איי אם,
אחרי שאספתי מספיק זמן כדי להעלות את עצמי באוב 🙃

אני לא יודעת בדיוק האם לקרוא לפרק הזה "פרק ספיישל", כיוון שזה לא היה התכנון המקורי שלי, אבל מה שכן,
אין ספק שפרק זה יהיה שונה מקודמיו, ולבטח גם מהבאים.

אני פשוט אקרא לו - "סיפורם של הOC"
כפי שרשמתי כבר בכותרת לעיל.

אז דמויות OC למי שלא יודע, אלו דמויות מקוריות שמיוחדות ליוצרים שלהם.
הן נפוצות בעיקר במשחקי תפקידים, פאנדומים, וכו'.
משמע שוואטפד זו בערך הממלכה שלהן 😶
אני אישית מכירה את דמויות הOC דרך נקודת מבט של עולם האנימציה,
כלומר שבשבילי דמויות הOC, אילו דמויות שהן ההיצג הגרפי של האומן בצורה כלשהי.

כפי שלבטח הבנתם מהרושם הכללי של הציורים שלי פה,
אני מאוד אוהבת ליצור דמויות.
תכל'ס אני לא חושבת שקיים פה אפילו פרק אחד עם ציור שלא מופיעה בו דמות כלשהי.
אך העובדה הזו היא גם בגלל שאני לא אוהבת לצייר נופים 😐
אבל בכל אופן, אמנם אני יוצרת דמויות רבות מספור,
אך כמעט אף אחת מהן לא נחשבת באמת לדמות הOC שלי, לדמות ה"מיוחדת" שלי, לאחת שתסחט ממני את כל הדם והיזע בעתיד לבוא.

אז...
מי הן כן הOC שלי?
ומהו סיפורן?

אז את דמות הOC הראשונה שלי יצרתי כשהייתי בכיתה ט',
לצערי נחשפתי למושג הזה מאוחר מידי, אבל ברגע שהתוודעתי אליו, קטפתי אותו בהזדמנות הראשונה.
במבט לאחור אני יודעת שאותה דמות בקושי הייתה מקורית, אני לקחתי אליה "קצת" יותר מידי השראה מנייטקרולר מאקס מן.

והרי זו היא (הוא) -

כואב לי לראות את הציור הזה 😪
גם בגלל כמה טעויות טורדניות בציור של נייט, וגם בגלל שאני קצת מרחמת עליו כי נטשתי אותו לעזאזל 🙁

(תגידו, רק לי לקרוא דברים שכתבתי לפני כמה שנים מרגיש ממש מוזר? זה כאילו חזרתי בזמן ללא הכנה מוקדמת 0_0)

כשהצטרפתי לוואטפד לפני שנתיים, כתבתי סיפור זוועתי שהוא שיחק בו בתור הדמות הראשית.
(לפרוטוקול אותו סיפור נמחק לאחר שנה)

רעיון גרוע.
כנראה גם זו הסיבה שנטשתי אותו.

האמת שלא יצרתי יותר מידי OC מאז, מלבד דמויות במשחקי תפקידים,
לא באמת היה לי את הרצון להשקיע בעוד תהליך לידה של דמות הייחודית לי.

אבל, לאחרונה אותו הרצון התגבש בחזרה (:

הבנתי שאני ממש רוצה דמויות שיהיו מיוחדות רק לי.
אני רוצה לבנות להן עולם, לבנות להן חיים, וטראומות(🙂) ,
אני רוצה שמעבר לאקספרסיוניזם האופייני לי, אני אביע אותו גם עם דמויות שייחודיות לי. לקחת את האומנות של ריה לשלב הבא.
ומה גם שזו ההכנה המושלמת לקראת קומיקס.

אז יצרתי שתי דמויות,
כרגע הן שתיים כי לדעתי זהו המספר המושלם להתחיל בו בלי להיכוות יותר מידי מהר מהייאוש המוכר של חוסר המוטיבציה.

את הדמות הראשונה אני חושבת שכבר הספקתם להכיר, כי פירטתי עליה קצת בפרק השאלות והתשובות,
אבל בכל זאת-

זוכרים אותו?
זה הרישום הראשוני של מיילס,
את השם שלו קיבלתי מאחותי בת ה12 שזרקה אותו בלי יותר מידי תשומת לב, אבל איכשהו ממש התחברתי אליו.
השם הזה מרגיש לי ממש נוסטלגי, כי מיילס היה גם שם של דמות שאהבתי באיזו תוכנית מצויירת שנהגתי לראות בילדות (פפ זקנה שכמוני).

מיילס הוא רוח רפאים בן 13, שמת עקב כך שהוא ניסה להציל סנאי ש'נתקע' על עץ, ונפל.
(יש לו חיבה לסנאים, אבל אין לו עליהם יותר מידי ידע לצערנו 😐)
הוא מין הריכוז העצוב של ההומור השחור שלי, (לכל הרוחות, לאן אני מדרדרת אותכם)
כי היתה לו בחיים נטייה לאובדניות, אבל הוא תמיד פחד יותר מידי מהכאב.
והוא גם פחד איך ההורים שלו יגיבו אם הוא ימות, משום שהוא לא רצה לפגוע בהם. (אך באותה מידה הוא כן רצה).
זה גם למה הוא נהפך לרוח,
בשבילי רוחות רפאים אילו נשמות אבודות שעדיין לא מילאו את תפקידן כאן, ולכן הן לא שלמות בשביל להמשיך הלאה.
וגם האופן שבו הן מתגשמות בתור נשמות ללא גוף, תלוי ברמה בה הן מחוברות לעולם הזה.
וזה מתבטא ברמה של המוצקות שלהן, בשליטה שלהן וכו'.
וזה למה מיילס מתקשה לשלוט על הגשמיות שלו בתור רוח,
כי הוא כלל לא שלם עם עצמו, ומלא ספקות, פחדים וחרטות שלא מניחים לו לנוח,
או להבין מהו החיבור שלו עם העולם.

והדמות השנייה, הדמות החדשה ביותר שלי, שאף אחד מלבד shapeshifter2004 לא הספיק להכיר.

בכנות שאין לי מושג מאיפה השם פיונה צץ לו 😐. הוא פשוט עלה לי בראש שעה שציירתי אותה, ואיכשהו הצליח להיארג יחד עם קווי המתאר של הדמות, התיישב עליה,
וגירש כל שם אחר שעשוי היה להתאים לה.

פיונה זו דמות שיותר מזכירה אותי בצורה כלשהי, אך אין לי כל כך את הדרך להסביר כיצד.
משהו בכך שיש לה צורת מחשבה עם פרספקטיבה מאוד פתוחה,
ולכן היא רואה את העולם מנקודת מבט די שונה, או משונה.
סגנון הלבוש ה'ייחודי' שלה מתאר לנו קצת מהאופי שלה, היא לא טיפוס שנרתע מאחרים או ממחשבותיהם, כי לא בדיוק אכפת לה מהסביבה שלה.
בייסיקלי, אדישות תהיה המילה המתאימה ביותר לתאר אותה.
היא די אינטליגנטית לגילה, וזה מוביל אותה להיות טיפוס שאוהב לחיות את הרגע כי מבחינתה לחיות בלחץ לגבי העתיד או העבר, זו הצורה הכי נוראית לחיות בתור אנושי.
יש לה גם חיבה לדברים אפלים, על טבעיים ומוזרים, כי היא מרגישה שהם לא מקבלים את תשומת הלב שהז'אנר הזה ראוי לה.

הו, וחשוב לי לציין שיש סיבה לכך שהיא מעשנת,
וזה ממש לא במטרה לעודד את זה 0_0
אבל אני אשמור את סיפור הסיבה לזמן אחר,
כי יש לי תחושה שארצה להקדיש בשביל זה פרק שלם.
(אם תצליחו לנחש, שאפו. אני אהיה בהלם.)

אז אלו הדמויות הOC הנוכחיות שלי,
אני בתקווה להפוך אותן לדמויות הנושא שלי, לדחוף אותן ליותר ויותר ציורים שלי,
ויש לי שאיפה ליצור איתן קטעי קומיקס כדי לקדם את היכולות שלי.

גם מערכת היחסים בין ילדה יוצאת דופן לבין רוח רפאים ממש מסקרנת אותי, ואני כבר מתה לראות לאן זה יתפתח.

אתמול אני ישבתי וציירתי את הציור הראשון שלהן ביחד,

וזה היה ממש כיף.
הציור הזה מתאר בכללי את הוויב של היקום שלהן 😶
חשוב לי גם לומר שתקופת החיים שלהם היא בסביבות שנות ה80, למה כי אני לא רוצה שהטכנופוביה שלי תפריע לי בדרך 😑