אז מצאתי מחברת סקיצות משנה שעברה.

ומסתבר שהייתה סיבה לכך שהייתי מנודה מהחברה.
(לא, לא באמת. אבל לדעתי זה היה נצרך מאוד אז)

אני מתכוונת...

מה לעזאזל עבר בתוך המוח האנושי שלך?!

אוקי, אוקי...

*נשימה עמוקה*,
וטקס העלאה באוב קצרצר.

זה לא עובד,
כבר החליטו להשמיד אותך אפילו שם בגיהינום.
*אנחה*

אין, המקוריות שפעה ממני בימים אלו.
אך בצורה הכי לא הגיונית שיכולה להיות...
למה לכל הרוחות הייתי מציירת פנים מוצללות בלי שום היגיון?!

*דופקת את הראש בקיר*

*הקיר נשבר*

או לפחות המפלצות שמסביב,
זה נראה כאילו דליתי את הרעיונות מתוך ירכתיי שוק הפשפשים.
היכן כל הדם, השיניים החדות והריר המחריד שנוטף מפיות מלאי מעיים?
לכל הרוחות, אני הייתי יותר מידי עדינה.

*שיחת טלפון זריזה לאשמדאי*
"אדוני, יש לך מקרה מיוחד לבקשת התעללות יתר"