חח אף פעם לא חשבתי אי פעם שהמילה הזו תופיע אצלי ככותרת.

ואם כבר התחלתם לפתח תקוות מסויימות,
תנו לי כמה שניות בבקשה בשביל שאביא את מחבט הבייסבול שלי לנפץ לכם אותן.

אז, אוקיי.

*נשימה עמוקה*

הפעם זהו ציור... מעט עמוק מהרגיל,

הוא לא התרכז הפעם באיכותו, או באנטומיה שגם ככה יצאה לא משהו כלל.

הוא יותר בא להראות דבר שלא הצלחתי לבטא במילים (לא שאני מומחית גדולה עם סוג ההברות הארור הזה).

ואני רק מקווה שתצליחו להבין את מה שניסיתי לדלות מתוך מוחי עם עיפרון.

כן...
*אנחה*

אהבה.

המושג הארור שלעולם לא יצליח למצוא מקום בתוך תודעתי ויידחק לירכתיים האפלות,
היכן שנמצאים שאר הדברים שאיני מוצאת לנכון לחבב בכדור הארץ.