הולה!

קודם כל, שיהיה לכן חג שמח ושנה טובה ומתוקה, ותודה תודה תודה על כל ההצבעות והתגובות עד עכשיו, זה ללא ספק מדהים.

תודה שוב!!

מעכשיו הפאנפיק הולך להיות יותר ויותר מעניין, מקווה שתאהבו!

---

לואי עומד לו מול המסעדה שבה קבע לשבת בה עם הארי, לחוץ מהרגיל.

הוא התקלח בפעם השניה לאותו יום, החליף לג'ינס סקיני שחור וחולצה לבנה פשוטה, עם הדפס חמוד ונעלי הוואנס שלו.

שיערו נמשך קדימה לפוני (אימאלה אני הכי אוהבת שהוא ככה - הערת המתרגמת), וצדדיו מרוחים בג'ל.

נייל ממש התרגש בשביל לואי, ואפילו רצה לבוא איתו, אבל כמובן שלואי נאלץ לסרב.

ליאם ממש קינא בכל העניין, והוא פחד שהוא יאבד את נייל.

לואי ידע שזה בחיים לא יקרה, נייל אוהב את ליאם יותר מאשר ליאם אוהב אותו, וזה ה-מ-ו-ן.

לואי הרגיש פתאום יד המונחת על גבו התחתון.

הוא קפץ בבהלה והסתכל אחורה, רואה את עיניו הירוקות של הבוס שלו.

"הבהלת אותי" לואי אמר, מגחך בעצבנות.

"מתיי הגעת?" שאל.

"בדיוק החנתי." אמר מר.סטיילס, והנחה את עיניו של לואי אל עבר המכונית שלו, שחורה וגדולה.

בהשוואה למכונית הזו, ההונדה הקטנה של לואי נראתה כמו חתיכת קקי.

"זה דיי קר, ואתה עם שרוולים קצרים, אתה רוצה להכנס?" שאל מר.סטיילס.

לואי הנהן, ומר.סטיילס החזיק לו את הדלת בעוד שנכנס.

לואי שם את ידיו בכיסיו, מסתכל על גופו של הארי, והולך אחריו בשקט אל עבר המארחת.

"שתיים של סטיילס." אמר מר.סטיילס למארחת בהחלטיות.

"אתה הזמנת את זה מראש?" שאל לואי, מופתע.

הארי הנהן, וחייך לעצמו בשקט.

"מכאן בבקשה." אמרה המארחת וביקשה מהם ללכת אחריה.

הם עקבו אחריה, והתיישבו במקום שבו אמרה להם לשבת, בזמן שהיא הביאה להם את התפריטים.

"המלצר יהיה כאן עוד דקה, משהו לשתות?" שאלה בנימוס.

"מים." אמר הארי, לא מוריד את עיניו מלואי.

"גם אני." השיב לואי בקצרה.

"תיכף אחזור." אמרה שוב בנימוס, ויצאה מהאופק.

"אז, רצית לדבר על המגזינים?" שאל לואי את הארי, מסוקרן.

"כן, אבל לא הבאתי איתי שום דבר." הודה הארי, מחייך.

"זה בסדר, משהו ספציפי?" שאל לואי.

הארי שירבב את שפתיו והניד את ראשו ללא, ואז המלצרית הגיעה עם המשקאות.

"הנה הם." אמרה, והניחה שתי כוסות זכוכית גדולות ומלאות מים על השולחן החום.

"מוכנים להזמין?" שאלה, והם הסתכלו במהירות בתפריטים.

"אני אקח טורטיה עם גבינת מוצרלה וסלט הבית" אמר הארי, מסתכל עליה.

היא הנהנה והעבירה את מבטה אל לואי.

"אני אקח רביולי." אמר לואי, לא מבקש יותר מידי.

היא כתבה את מה שהם ביקשו.

"קיבלתי, וקיבלתי. אחזור כשיהיה מוכן." אמרה, וממש לפניי שיצאה לדרכה אמר הארי, "נוכל לקבל בנוסף שתי כוסות של דוץ ברוט קלאסיקו במקרה?"

היא הנהנה וחייכה, יוצאת לדרכה.

ללואי לא היה מושג מה הארי הרגע אמר.

הוא לא הבין כלום לגבי משקאות כאלו.

"יין, נכון?" שאל לואי, חושד.

"מנסה לשקר אותי הא?" צחק.

הארי צחק איתו.

"חשבתי שזה נחמד לארוחת ערב, פינוק שלי." אמר, ואז נשען קדימה לעברו של לואי.

"אז תספר לי על עצמך." אמר וחייך.

"חשבתי שזה 'ארוחת עבודה', אדוני." אמר לואי וגיחך.

"ובכן, העבודה שלי היא להכיר את העובדים שלי." אמר, ולואי הנהן באיטיות.

"אז.." לואי התחיל אבל המלצרית עצרה אותו.

"הנה היין." אמרה, והגישה להם שתי כוסות זכוכית עם משקה בצבע לבן, ודלי מלא בקרח.

"תודה," אמר לואי, מחייך.

המארחת הנהנה, והלכה.

"תגיד לי איך זה." אמר הארי, מניד בראשו לעבר היין.

לואי לקח את הכוס שלו, וקירב אותה לאפו.

"מריח טוב." אמר.

"אולי כדאי לטעום את זה." צחק הארי.

לואי הנהן, ולקח לגימה קטנה מהכוס.

"זה טוב מאוד," אמר, והניח את הכוס על השולחן.
"אני בדרך כלל לא שותה יין, אבל זה ממש נחמד מר.הארי סטיילס." אמר וחייך אליו.

"דוץ ברוט קלאסיקו. זה מה שזה." אמר הארי עם חיוך גאה.

"אתה יודע מה אומרים על יין?" שאל הארי בשקט.

לואי הרים את גבותיו ושאל "מה?" בלחש.

"אומרים.." הארי לחש, וזה גרם ללואי ללחוץ את רגליו יחד.

המילים האלו שיוצאות מהשפתיים הורודות והנפוחות האלו..

חשב, ונאלץ לנענע את ראשו.

הארי נשך את שפתיו ואמר, "אומרים שככל שהיין יותר משובח, אתה רוקד טוב יותר." הוא ציחקק לו בחמידות וחייך אל לואי, חושב שזה הדבר הכי מצחיק בעולם.

לואי פשוט חשב שזה מתוק.

"אתה מנסה לגרום לי להתשתכר?" לואי שאל בצחוק וגלגל את עיניו.

הארי הפסיק לצחוק וחזר לנשום, "אני לא אמרתי את זה.." אמר.

לואי הניד בראשו , והביט בהארי שותה בשלוק את מה שנשאר לו בכוס היין.

"תרגיע עם זה" צחק לואי.

הבוס שלו משתכר, וזה צריך להיות מעניין.

***

כעבור שעה, שניהם כבר סיימו לאכול.

הם לא השתכרו, לא. אבל כן אמרו דברים שלא היו אומרים אם לא היו שותים את כל היין הזה, צוחקים על דברים לא מצחיקים ולפעמים נוגעים אחד בשני מתחת לשולחן.

"אני חייב לספר לך משהו.." אמר הארי, מוחה דמעת צחוק מעיניו.

"קדימה." אמר לואי, מחייך אליו.

הארי קם, והלך להתיישב ליד לואי.

לואי לא היה בטוח שזה משהו שבוסים עושים בדרך כלל, אבל לא היה אכפת לו.

הארי נשען ממש קרוב לאוזנו של לואי, נשיפותיו מדגדגות את צווארו.

לואי צחקק, נושך את שפתיו, מחכה שהארי יגיד את מה שרצה.

"אני חושב שאתה אדוני, מאוד .. צחקקן." אמר.

"ובכן אתה יודע מה אני חושב?" לואי שאל, מסובב את ראשו כך שהיה מול פניו של הארי.

"מה?" שאל הארי, ולואי יכל לנשום את היין שהיה בהארי.

"אני חושב שאתה.. חמוד." אמר לואי והארי צחקק לו.

"הו באמת?" שאל הארי, מרים גבה.

"מה אם אני גם חושב את אותו הדבר עלייך?" שאל.

הוא באמת אמר את זה עכשיו.

"ובכן.." לואי התחיל. מסתכל על שפתיו הורודות והכל כך נפוחות של הארי, שהוא כל כך רצה לנ-

"מה אם רציתי לנשק אותך?" שאל לואי.

הארי חייך, וקירב את פניו ממש קרוב לשל לואי.

עיניים כחולות פוגשות עיניים ירוקות.

"ובכן.." התחיל הארי.

"למה אתה מחכה?" שאל, ובשניה לאחר מכן, שפתיהם כבר נפגשו.

לואי הרגיש שפתיים כנגד שפתיו שלו.

ולא סתם שפתיים.

השפתיים של הארי.

הבוס שלו.
---

אני ממממממממש מקווה שאהבתן את הפרק כי הוא היה מ ה מ ם!

אני ממש רוצה שעוד אנשים יקראו את הפאנפיק הזה כי הוא מקסים ומלא פילס, אז קדימה אנשים

ל
ק
ר
ו
א

ואז אני אוהב אותכם לנצח.

תגובות, הצבעות, הודעות, חפירות.

זה לא לוקח הרבה זמן, וזה נותן לי המון מוטיבציה.

ואני בטוחה שהפרק הזה היה שווה את זה ;)

אוהבת המוניייייםםםם

נשיקות :******