רצף סרטים וכאוס מהלך

אני ממש ברצף סרטים לאחרונה.

שלשום ראיתי ספיידרמן המופלא ( טכנית זה בגללך uta234). והבנתי גם חוץ מזה שאנדרו גארפילד הוא פיטר פארקר האמיתי, החליפה שלו היא ההכי טובה בפער מכולם, בלי כל המשחקים והפעלולים של סטארק (סורי טוני, אבל לא מתה עליך). די, עכשיו אני רוצה סרט שלישי, רביעי וחמישי איתו. בלי קשר לאוונג'רס בלי קשר לכלום, רק ספיידי- לא צריך יותר מזה.

אתמול ראיתי "נער החידות ממומביי"- שלכו לראות את זה עכשיו, זה סרט אחד היפים ( וזכה בשמונה פרסי אוסקר, שזה עוד סיבה ללכת לראות את זה). חמוד כל כך, עצוב, יפה ומרגש. ואז ישר אחרי זה, שודר "מלון מומביי" עם אותו השחקן מנער החידות ממומביי, אז כבר זרמתי וראיתי את זה גם. גם סרט טוב, וויב מאד שונה.

* אחרי הסרט אמא שלי הגיעה לסלון וישר אחרי התחיל השידור של "חמישים גוונים של אפור" ואני כזה מעבירה מהר ערוץ בלי להראות חשודה. טוב, בעצם ראיתי איתה מלא סצנות * צנזורה אינטימיות צנזורה* של קלייר וג'יימי בזרה, זה באמת כזה שונה כבר? טוב, בעצם לא ראיתי בחיים חמישים גוונים של אפור, אז לא יכולה באמת להשוות*

היום רציתי ממש לראות את "הארי פוטר 5", ואז גיליתי שאין בחינם אז גללתי לי בוי או די של יס, שמלא בסרטים טובים בחינם ( לעומת הוט אהמ) ואז קרץ לי מהמסך הסרט "ת'ור: ראגנארוק". ראיתי את זה בקולנוע עם אבא שלי, והוא היה ממש טובה. זה הסרט היחידי של ת'ור שראיתי, והסרט הכי מצחיק של מארוול אז ראיתי את זה עוד פעם ונהניתי מכל רגע.
אני ממש אוהבת את הלה ואת הביטחון והרוע הטהור שלה ולוקי אהבת חיי. ת'ור דווקא לא משהו וגם האלק לא. 

We are doing GET HELP

אני צריכה לראות את הסדרה של לוקי, חייבת.

ווווווו מחר אני אראה לי "וונדר וומן 2". כן כן, חבר השיג לי קישור לזה במחשב, ואני לא אגיע לקולנוע בשנה הקרובה, גם כשייפתח, אז אראה עכשיו בצורה פיראטית. ולא, אתם לא יכולים להגיד לי שזה לא יפה כשכולם פה רואים באתר סדרות ולילדה שרואה אנימה ( כי חצי האנימות זה פיראטי, למי שלא יודע).

בטח גם אראה מחר עוד סרט של מארוול או משהו. יש את קפטן מארוול חינם בוי או די.............................

והתחלתי גם לקרוא את הספר "החור שברעש" ( כאוס מהלך 1), שייצא מתישהו סרט עליו עם טום הולנד ודייזי רידלי המדהימה. אנחנו לא פה כדי לומר שאני קוראת את הספר בזכות הטריילר של הסרט...אבל אופס, הנה אמרתי. אחד הטריילרים הטובים שהיו בעולם.
בכל מקרההההה עם כמה שהכתיבה נורא נורא מוזרה ושונה בקטע מטורף, טוד ( הדמות הראשית שמגלם טום) קורע אותי מצחוק. די, בבקשה, שמישהו יסביר לילד הזה מה קורה סביבו כי הוא כל שנייה בהתקף עצבים על העולם. רחמים.
והיה קטע...טוב רגע, אני טיפה אסביר על העולם: עולם בו התפשט ווירוס שהרג את כל הנשים וגרם לזה ששומעים את כל המחשבות של הגברים. ומחשבות של גברים...טוב, הרבה מהן על נשים וטוד מתלונן על זה כי הוא רואה תמונות שהוא לא אמור לראות בגילו הצעיר. מסכן שלי, איבד הכל בגיל צעיר מידי.
אבל רגע, סטינו מהנושא.
אז הייתה סצנה אחת, אחרי שהוא והילדה ( דייזי רידלי) נפגשו, שהוא התחיל לחשוב מחשבות שהוא לא רצה שהילדה תשמע ואז הוא קולט אותה בוהה בו והוא כזה: "אוי אלוהים" מכסה את הפנים שלו ומרגיש את הגוף שלו קורס למרות שהוא עומד "אוי אלוהים!".

לא ממש הבנתם את הסיטואציה בטח, ולא ממש את הדמות, אבל אני בכיתי מצחוק. פשוט שמעו את התסכול של טוד צורח מבין השורות. הוא כל כך מתוסכל הילד, כבר נמאס לו והוא לגמרי מתחיל כבר לאבד את זה. I like that.

כל שני עמודים הוא כבר נכנס להתמוטטות עצבים שם. זה כבר הופך להיות למצחיק.

אבל דקה רצינות, תחשבו איזה עולם נוראי זה. שומעים כל מחשבה, הכלללללל. כאילו, אם הייתי בעיר שלהם, הייתי דופקת את הראש מרוב רעש. עכשיו זה לא תמיד רק קולות, כל המחשבות גם מלוות בתמונות לפעמים שקופצות לך. זה נורא ואיום. זה ללכת לקפוץ מצוק.

גם אין לך פאקינג פרטיות, גם אתה לא יכול לשקר, גם אתה לא יכול להתחבא כי ישמעו את המחשבות. כלום.

אני עדיין מחכה לקטע הזה שאני אבין למה כולם אומרים שהספרים האלה הם יצירת מופת. כי בינתיים אני לא רואה את זה.

טוב יאללה, אני כמה מחר בשבע וחצי וכל מה שאני עושה זה לחפור פה. אז יאללה, לילה טוב.

Bạn đang đọc truyện trên: AzTruyen.Top