חוויות הטיול השנתי
צה"ל ארגן לנו טיול שנתי השבוע, וחייבת לציין שהיה ממש ממש נחמד. השקיעו.
אז ככה, שבוע שעבר חזרתי לבסיס אם שלי ליומיים ( מי מפה שיודע מה התפקיד שלי, יודע לאן אני מתכוונת) ולמרות החום הבלתי נסבל וכמויות הזיעה, היה איכשהו ממש מצחיק. הבסיס עצמו קודר ואפל, וישר כשנכנסתי הייתה לי הרגשת נוסטלגיה לא כיפית במיוחד- אבל חברות הפכו לי את היום הזה לממש כיפי.
יש לי משם 3 חברות, שמאז שעברתי בסיס כמעט ולא יצרתי איתן קשר. אבל כשהן ראו אותי בחדר אוכל הן התנפלו עליי בחיבוקים ברמה שכמעט נפלנו אחורה. זה היה ממש מחמם את הלב. אחרי זה ביקרתי אצלן במשרדים לאיזה שעה ומשהו ואחת מהן, כשהיינו לבד, ממש בכתה לי על כמה קשה לה ושהיא שונאת את איפה שהיא נמצאת. והכי כואב זה שאין לי באמת איך לעזור לה בנוגע לזה. להגיד "יהיה בסדר" זה סתם שקר ומעצבן אפילו יותר. היא בעצמה מתעסקת עם טופס 55 ויודעת שלרוב לא באמת מתחשבים בזה. וכאילו, זה באמת אחד הקשים. היא פשוט התפרקה, וכל מה שעשיתי היה לחבק אותה. ועכשיו אני יודעת שהיא שם למשך כל השירות שלה, ושהיא סובלת בכל דקה שם. וזה קשה- תחושת החוסר אונים הזאת מול המערכת. אנשים סובלים, ולא עושים עם זה כלום כי הם יודעים מראש שלא יקשיבו להם או יעזרו להם. זה נורא.
וחוץ ממנה, היא סיפרה לי שחצי מהקורס שלנו סובל שם ולא מוצא את עצמו. ולרגע ממש הערכתי את המקום שאני הגעתי אליו בסוף.
בהמשך הערב יצאנו כל הצוות שלי למסעדה באזור, וכשחזרנו ישבנו בחוץ איזה שעה וחצי נראלי ושיחקנו את המשחק המטומטם הזה של הטיקטוק של המבטים. אני וחברות שלי ישנו בצד אחר של הבסיס, אז פרשנו מוקדם ומהדרך עד שהלכנו לישון לא הפסקנו לצחוק.
ואז...הגיע הזמן לעלות למיטה העליונה במיטת קומותיים. ועדיין הסתבכתי עם זה. למה קיבינימט אין שם סולמותתתתתתתתתת. מה כבר ביקשתי? למה אני צריכה להיראות כמו צפרדע שמנסה לטפס על המזרון בלי להחליק למטה? לא הבנתי. לא ביקשתי לפתח יכולות פארקור או אקרובטיקה. סליחה, אבל פחות הקטע שלי.
וכמו תמיד- המקלחות היו פיציות וקלסטרופוביות ברמה קיצונית, שעות עד שהצלחתי למצוא את הזרם והטמפ הנכונים. השירותים היו דוחים, והיה כבר שחור בתוך האסלה. הכיורים הזכירו לי את ימי הטירונות- אין לך איפה לשים את הדבריםםםם. נשבעת שהמגורים שהייתי בהם בקורס שם, הרבה הרבה יותר טובים. בכיף הייתי ישנה שם עוד פעם.
אני כל כך מעריכה את הבסיס שאני עכשיו נמצאת בו. וואו. תנאים נורמאלייםםםםםם איכשהו נקיים יותר.
Bạn đang đọc truyện trên: AzTruyen.Top