"לפני שגיבש החלטה, הוא נשק למצחן של אחותו ואמו, ובכה. הדרך היחידה להציל אותן הייתה הדרך בו יצטרך לאבד את עצמו".

זה משפט מפרק של תומס באלכס גייר. ואני קוראת את כל הקטע המלא מחדש, וכל פעם מתכווצ'ץ לי הלב על מה עוללתי לילד המסכן הזה.

אני במקום תומס הייתי מתאבדת. הכי פשוט.

איימ סוריייי מיי בייבי יו הב טו סאפר!