אז אני רוצה לספר לכם משהו. היום גם קראתי על הכתובות זוועה שבנים מי'ב כתבו בתיכון בכפר סבא לבנות י', ושאלתי את עצמי: באיזה עולם אנחנו חיים? מי חינך אותם לעזאזל?

ואתמול פעם ראשונה שנלחצתי מנוכחות של בנים. אני חושבת שאפשר לקרוא למה שעברתי אתמול סוג של הטרדה, אבל התעלמתי והלכתי אז זה לא התקדם למשהו. מה שכן, הלב שלי התחיל לדפוק ממש מהר והתחלתי בשלב כלשהו להילחץ.

זה הלך ככה: ירדתי מהאוטובוס בתחנה של החדר כושר שלי, ושמעתי מישהו קורא לי בשם. לא הייתי בטוחה עם שמעתי את השם שלי, או שזו סתם הייתה קריאה רנדומלית שהתערבבה לי עם המוזיקה באוזניים. הסתכלתי לכיוון הקריאה וראיתי שני בנים שנראו בגיל שלי. לא זיהיתי אותם, לכן המשכתי ללכת בלי להתעכב עליהם. בדרך שמעתי שהם קוראים לי והתעלמתי. לא הכרתי אותם, ככה שלא היה לי שום רצון או עניין לענות לקריאה שלהם. בשלב מסוים הרגשתי שהם מתקרבים מאחורי ושמעתי אותם צוחקים. אחד מהם בשלב כלשהו גם אמר בכל מטריד של אישה זקנה: "חמודה, איך קוראים לך?" והייתי היחידה ברחוב לידם. זה היה לי. ברגע הזה התחלתי ללכת הרבה יותר מהר ולמזלי כשפניתי, הם לא המשיכו איתי.
פעם ראשונה שקרה לי דבר כזה, וזה ממש ממש ממש לא היה נעים. כאילו רציני, יש בנים שאני באמת לא מבינה איפה ההיגיון שלהם.

מאז האונס באילת כמעט כל יום תופסים עוד אנס, עוד מטרידן, או עוד פדופיל. מתי זה ייגמר לעזאזל? אנחנו בעולם נורא כרגע. נשים מוטרדות ברחוב, באוטובוסים, ילדות עד זקנות נאנסות. חושבים שאישה זה חפץ, והייתי בטוחה שעברנו את התקופה הזאת.

לא מכלילה את כל הבנים חס וחלילה. יש בנים באמת מדהימים סביבנו וכיף לי שאני מכירה כאלה, אבל גם יש את האלה שחוץ מלקרוא להם פסיכופטים אין לי דרך אחרת לתאר אותם. אותם פסיכופטים חושבים שזה לגיטמי לאנוס, שזה לגיטימי לצחוק על אישה ושאישה קיימת רק כדי שיוכלו להרוס ולרצוח את הנשמה שלה.

אונס זה רצח. מכל בחינה כלשהי. נכון, זה לא מלווה בבריכת דם, אבל זה לא אומר שהבן אדם לא מת.

ואני באמת לא מבינה את האנשים שעושים את זה, מצלמים את זה, מעודדים את זה וצוחקים על זה. אני לא מצליחה להבין איך ההיגיון שלהם פועל.

זה לא הגיוני שאנחנו חיים בעולם כזה. לא הגיוני ולא אנושי.