פרק 50(57)

הכל סביבי קפא. זאת שי-לי המדוברת. זאת שי-לי שגרנט הסתיר ממני. הרגשתי את הדמעות עולות בעיניי אך עצרתי אותן מלזלוג. הייתי צריכה להכין את עצמי לגרוע ביותר ולא עשיתי את זה. אבל, שי-לי! היא כל כך יפהפיה. גבוהה, בלונדינית, קימורים יוצאי דופן, סקסית כל כך. בדיוק כמו שהרופא תיאר לי בפעם הקודמת שהייתי בבית החולים. "את נוי?" קול נשי נמוך העיר אותי מבהייתי באוויר. ניערתי את ראשי והסתכלתי על שי-לי וגרנט. ראשו של גרנט מונח על ירכה של שי-לי. עיניו ננעצו בעיניי לרגעים ארוכים. הנהנתי קלות והיא חייכה אליי חיוך רחב. "גרנט סיפר לי עלייך כל כך הרבה! אני שי-לי, בטח הוא סיפר לך עליי גם." היא אמרה תוך כדי שהיא קמה מהמיטה לקראתי. "אאוץ'!" קולו של גרנט נשמע והוא הרים מעט את ידו והחזיק את ראשו. שי-לי התכופפה וחיבקה אותי וחיבקתי אותה חזרה. היא די נחמדה.
"האמת שהוא נמנע מלספר לי עלייך. כששאלתי אותו עלייך בפעם הראשונה והאחרונה הוא יצא מהחדר עצבני ועשה שלישיה עם אחותו התאומה של ידיד שלי והחבר שלה." פלטתי וגרנט פער את עיניו ומיד האדים מבושה. "טוב זה לא חדש לי פרצי העצבים שלו." שי-לי אמרה וחייכה אליי. "את יכולה להשאיר אותנו לבד שי?" הוא שאל בקול צרוד וחלש והיא גלגלה את עיניה אליו ופנתה אליי. היא תפסה בסנטרי והביטה לתוך עיניי. עיניה ירוקות כדשא ושפתיה הסגולות מדגישות את יופיין. היא קירבה את פניה לשלי ואמרה בקולה הנמוך: "אל תתני לו לשלוח ידיים, הפעם האחרונה שהוא עשה לי את זה, ברחתי לו לכמה שנים טובות." היא נשקה קלות לשפתיי ויצאה מהחדר. מה קרה כאן הרגע?

"נוי" גרנט קרא לי את עדיין לא זזתי ממקומי. למה שי-לי הזו נישקה אותי הרגע? "בואי שבי לידי אני צריך להסביר לך הכל." הוא אמר וקולו מתחנן אליי. נשמתי עמוק והתקדמתי אל הכיסא שליד המיטה אך הוא משך אותי לשכב לצידו. הנוכחות שלו קרובה אליי השרתה עליי רוגע. הוא נשק לצווארי בעדינות, ברכות, באהבה. "התגעגעתי אלייך אהובתי!" הוא מלמל לצווארי בקול חלש והמשיך לנשק אותי. נהנתי מהשהות לצידו, הוא היה חסר לי כל כך.
"אז כמו ששי-לי אמרה לך, אל תתני לי לשלוח אלייך ידיים." גרנט אמר ונאנח. "לפני 4 שנים אני ושי-לי היינו מאוד קרובים עד מה שקרה. מגיל קטן היא נהגה להציק לי ולגעת בי. כן נוי, לגעת בי. כשהייתי בן 6 היא הייתה בת 12 היא לקחה את הרגל שלי ודחפה לתוך הכוס שלה ו..." "זה חולני!" קטעתי את דבריו והוא הנהן ונאנח שוב. "אם זה קשה לך מידי אתה לא חייב לספר לי גרנט, זה בסדר." אמרתי מרגיעה אותו, מלטפת את שיערו הרך. הוא הביט לתוך עיניי ואמר: "והיא אמרה לי להזיז את הרגל בפנים. מובן שניסיתי להוציא אותה אבל לא הצלחתי, כי הי החזיקה אותה בפנים. כשהיא הוציאה את הרגל שלי מהכוס שלה היא הייתה מכוסה בדם. מסתבר שא..." "קרעת לה את הקרום!" התפרצתי והוא הנהן. "היא חייכה אליי למראה הרגל ואמרה לי שאם יש משהו שתזכור ממני לכל החיים, זה את הרגע הזה." המשיך ונאנח. הוא נראה כאילו ממש קשה לו לספר לי, אני לא רוצה שהוא יסבול. "גרנט אולי..." "לא נוי, אני אסיים לספר לך עד הסוף!" הוא פרץ לדבריי ורק הנהנתי.

"לפני 4 שנים, כשאני הייתי בן 12 שי-לי הייתה בת 18. זה היה יום שבת רגיל. הלכנו לבקר את דודה שלי, אמא של שי-לי." כאן נפל לי האסימון, היא לא אקסית ולא ידידה, היא בת דודה שלו! "היא הייתה בחדר שלה עם מייקל, הם דיברו על משהו שאני לא הבנתי כל כך כשהצמדתי את הראש לדלת. כשהדלת נפתחה נפלתי פנימה ושי-לי צחקה. 'למה אתה מצוטט לנו?' מייקל שאל ברצינות אך לא ידעתי לענות לו. הבטתי לתוך עיניה של שי-לי, רותח מעצבים. היא כמובן לא נלחצה מזה ואמרה: 'מייקל לך, אני אדבר איתו.' וכדברה, נעשה."
גרנט לקח נשימה עמוקה ושחרר אותה. כשבאתי לפתוח את פי לשאול אותו משהו, הוא המשיך. "כשמייקל סגר את החדר הייתי כל כך רותח עליה, ידעתי שבגלל שהיא צחקה עליי אני אחטוף בבית ממייקל. דחפתי אותה לשכב על המיטה, העצבים הציפו אותי. התחלתי להיות אלים. קרעתי לה את הבגדים, סטרתי לה, הרבצתי לה ופשוט אנ..." הוא נעצר חנוק. הדלת נפתחה ובפתח עמדה שי-לי, חיוך גדול על פניה ובין ידיה קופסת שוקולדים. "הו אתם כל כך חמודים יחד!" היא אמרה והגישה לגרנט את השוקולדים.