פרק 3(4)

כמה שרציתי להתנתק ממנו לא רציתי. השפתיים שלו כל כך רכות והנשיקה הזו כל כך טובה. הוא התנתק משפתיי וליקק את שפתיו. "את מנשקת טוב זנזונת." הוא לחש וליבי פעם במהרה. "גם אתה מנשק לא רע פריק." הוא שלח את ידו השמאלית אל חזי שעלה וירד מהתנשפות של לחץ שעלה בי פתאום. ברגע שידו כמעט נגעה בחזי הגיע הצלצול הגואל. "לעזאזל!" הוא אמר והתיישב על כסאו. התיישבתי לידו והוא הניח את ידו על ירכי וליטף אותה. "תפסיק" העפתי את ידו והוצאתי את הציוד של שיעור... אומנות? סוף סוף! הוצאתי את הקלמר של שיעור אומנות ואת מחברת הציור. התלמידים נכנסו לכיתה ואחריהם אלינה. "סוף סוף הגיעה השיעור שחיכינו לו, שיעור אומנות." היא חייכה והסתכלה על גרנט. הוא הניח את ידו שוב על ירכי ונאנחתי. "כמו בכל שנה כפי שאתם יודעים מציירים ציור כלשהו והמורה לאומנות מנסה לפענח אותו. אז תוציאו עפרונות, צבעים וכל מה שאתם צריכים. יש לכם שעה לצייר את הציור שהכי מאפיין אתכם ולאחר מכן, בשעה הבאה נדבר על הציורים. אין לכם מה להעתיק מחברים כי לכל אחד יש את האופי שלו. בבקשה תתחילו."

התחלנו לצייר ואני בחרתי לצייר גולגולת, זה מה שהכי מאפיין אותי, לפי מה שהחברות בבית הספר הקודם אמרו לי. קווים התחלתיים אפורים כבר נתנו לי את הצורה של הגולגולת. הסתכלתי לעבר הציור של גרנט וראיתי שלושה גופים. אין לי מושג מה לעזאזל הוא מצייר שם. המשכתי בציור שלי מידי פעם מציצה לציור של גרנט. פאק הוא מצייר כל כך יפה.

"נוי אני רוצה שאחרי השיעור תבואי איתי לשיחה." הנהנתי והרגשתי את ידו של גרנט ממשיכה ללטף את ירכי. "גם אתה גרנט, שניכם איתי לשיחה." הוא הביט בי במבט חצי שואל חצי חרמן. אני כל כך שונאת אותו. היא המשיכה להסתובב בכיתה וגרנט המשיך להסתכל עליי. "אתה מטריד אותי חתיכת פריק." אמרתי והוא רק חייך אליי. חזרתי לצייר מתקשה להתעלם מהמבטים הנוקבים שלו. "תתעסק בדברים שלך!" אמרתי כמעט צועקת וגרנט צחק ואמר: "אחרי שתסבירי לי למה ציירת חצי גולגולת וחצי מהפנים שלי זונה." הבטתי בו המומה ולאחר מכן בציור ובלעתי את הרוק מהלחץ. "אין לי מושג למה, אולי כי בא לי שתמות כבר פריק מטומטם." הוא חייך אליי ואמר: "יש לך 3 שנים לסבול אותי זונה. אולי אפילו יותר." חיוכו הפך שטני והוא המשיך לצייר. לעזאזל איתך גרנט!