פרק 28(34)

"מה לעזאזל? אבל מה עם אבא שלך?" שאלתי והוא נאנח ואמר: "אמרתי לך, ההורים שלי גרושים. לא יצא לי לדבר על זה עם אמא שלי, באותו יום חזרתי הביתה בעצבים והיא הייתה בבית החולים בעבודה." לפתע כל הנקודות התחילו להתחבר לי. האישה שהוא פלרטט איתה בבית החולים זו אמא של גרנט, גרנט התעצבן כשקיללתי את אישתו של המנהל בראון, זו אמא שלו!
"אלוהים גרנט אני מצטערת, אני קיללתי את אמא שלך ואני לא יד..." "הכל בסדר מאמי, הכל בסדר." הוא לחש והצמיד אותי אליו לחיבוק. "נחזור לכיתה להמשיך את הציור או נבריז לבית?" שאלתי והוא נעמד על רגליו ואמר: "להבריז" הלכנו לחדר של אלינה ולקחנו את התיקים. הוא גלגל את הבריסטול והעמיד אותו במקום שלו ואמרתי: "אתה לא פוחד שהוא יגיד לאמא שלך שאתה מבריז?" הוא גיחך ויצא מהכיתה ואני אחריו.

כשהגענו לבית של גרנט עלינו מהר לחדר שלו אך נתקלנו במייקל. הוא נעמד מולי נושף אוויר חם ועיניו בוערות מכעס. "את חושבת שאת יכולה להמשיך לבוא לבית הזה אחרי שהחלטת לנסוע עם החרא הזה ולא איתי?" הוא שאל והתכווצתי מפחד. הרגשתי את גרנט מצמיד אותי אליו לחיבוק והוא אמר: "עזוב אותה, היא הלכה עם מי שהיא אוהבת וזהו." הוא נשק לראשי וליטף את שיערי ברכות. הוא דחף את מייקל מהדרך שלנו לחדרו ונכנסנו אליו. "לעזאזל לא הספקתי לזיין אותה!" שמענו את הקול של מייקל צועק והזדעזעתי לגמרי. מה הקטע של כולם שהם רוצים לזיין אותי? אני כל כך שמחה שהדייט היה עם גרנט ולא עם מייקל, חרא בן אדם!

"לא יכולת לומר לי את זה אם כבר ידעת? למה אני צריך לשמוע את זה מאמא?" מייקל צרח על גרנט לאחר שנכנס לחדר. "אני פאקינג שמעתי את זה מהמנהל שלי אל תשגע לי את השכל עם זה עכשיו מייק, בטח שלא לידה." גרנט צקח עליו חזרה. מייקל תפס את חולצתי והרים אותי מהמיטה. הרגשתי איך אני נחנקת מעט וגרנט מיד משך אותי אליו לחיבוק אוהב. "היא לא מעניינת לי את הזין הזונה הזו שלך. למה לא אמרת לי?" מייקל הביט לתוך עיניי בעצבים כאילו הוא עומד להרוג אותי וגרנט התקרב אליו ואמר בקול ארסי: "אם אתה תקרא שוב לחברה שלי זונה אני אש..." "זונה" מייקל נכנס לדבריו של גרנט וחייך אליי חיוך זדוני. זזתי באי נוחות ואמרתי לגרנט: "אני חושבת שכדאי שאני אלך. אבא שלי בטח דואג לי." "לא את תישארי כאן!" גרנט אמר בעצבים ודחף אותי לשכב על המיטה שלו בזלזול. הבטתי בזוג האחים העצבניים ונשכתי את פנים הלחי שלי בכדי לא לדבר. פחדתי לפתוח את הפה, פחדתי שגרנט יצעק עליי ויפגע בי.

מייקל יצא מהחדר לאחר שסיימו להתווכח וטרק את הדלת אחריו. גרנט נשכב על ידי אך הפנתי לו את גב, לא רציתי לדבר איתו אחרי שדחף אותי למיטה ככה. "בייב?" הוא קרא לי וניסה למשוך אותי אליו. משכתי בכתפיי וכיסיתי את עצמי בשמיכה. "נוי?" הוא דחק בי ומשך אותי בכח אליו וראשי התנגש בחזהו. הוא נאנח ולחש לתוך אוזני: "אני מצטער נויוש, אני לא אוהב שמתערבים לי באמצע מריבה במיוחד עם אחי. לא התכוונתי לדחוף אותך. את סולחת לי בייב?" הוא נשק לצווארי נשיקות קטנות ורטובות שהשאירו שביל חם לאורך כל צווארי. פלטתי גניחה חלושה והנהנתי קלות. "את רוצה לנוח או שאת רוצה שנעלה שלב?" גרנט שאל בחרמנות וחיכך את אגנו בגבי. "לנוח," נאנחתי וסובבתי את ראשי אליו. הבטתי לתוך עיניו והמשכתי בציניות: "אדוני" הוא הצמיד את שפתינו ואמר לתוך שפתיי: "אם תמשיכי לקרוא לי אדוני בציניות כזו אני אראה לך מה זה אדוני שאת לא תעזי לצחוק על זה שוב. את הבנת אותי?" הנהנתי הנהון קל וניתקתי את שפתינו והוא נראה מאוכזב מעט. סובבתי את ראשי חזרה ועצמתי את עיניי. "הבנתי אדוני" מלמלתי ומיד לאחר מכן הייתי מתחת לגרנט כשהוא מביט בי וחרמנות נוטפת ממנו.