chapter 4

השעה אחת וחצי עכשיו. ג'ק מגיע לתא של הבנים עם עגלה עם אוכל. "הנה בנים, ארוחת צהרים לפני שאתם משתחררים" הוא אמר. הם ישר קמו מהמיטה שלהם או איפה שישב והלכו לקחת את האוכל מג'ק. "מה השעה עכשיו?" דרק שאל. "עשרה לארבע" ג'ק ענה מנסה להחזיק את צחוקו. הפרצופים שלהם היו מצחיקים מידי, הוא לא יכל לשמור את זה.

"מה אתה צוחק, אידיוט?!" ג'וש צעק, ופה ג'ק הפסיק לצחוק. "היית אמור לשחרר אותנו בשתיים!" המשיך. "תירגע, מפגר. השעה רק אחת וחצי. עכשיו תאכלו ונשחרר אתכם" סינן בחזרה, מחלק לכל אחד מהם את המגש שלו והולך.

אחרי חצי שעה הוא חזר, לא מרוצה מזה שהם אמורים להשתחרר עכשיו--או בכלל. מצידו? הם יכולים להישאר שם לנצח. הוא שונא אותם. בדיוק כמו החבורה. הם חטפו את קאלום, אחד החברים הכי טובים של אח שלו, וגם את אחותו! מבחינתו הם יכולים למות ולא יהיה לו אכפת [אני שונאת להגיד דברים כאלה.. אבל זה היה הכרחי עכשיו].

"קדימה בחורים... הגיע הזמן" הוא אמר נאנח. הוא לקח את המפתח מכיסו והכניס למנעול. "אחרי שאתם יוצאים את מחכים פה, ברור?" שאל לפני שהם הנהנו והוא סובב את המנעול. "ואני מזהיר אתכם. אם אתם תתקרבו לאחי והחברים שלו שוב זה כבר עסק אישי. אני אדאג לזה שתקרבו פה" הוא אמר בחומרה. הם הנהנו בפחד, אבל יודעים שמשקרים.

הם הולכים להרוס אותם, את החבורה.הם יראו להם אחרי שהם הכניסו אותם לכלא. הם מסוגלים לזה, הם לא מפחדים. אולי כרגע מג'ק, אבל ברגע שהם יצאו מפה, הוא לא יוכל לגעת בהם בלי סיבה.

"בואו אחריי" אומר ומתחיל ללכת. הם הולכים בעקבותיו. הם מגיעים לכניסה של המקום. ג'ק לוקח את המפתח שפותח את האזיקים ששם להם ופותח אותם. "מקווה בשבילכם שתשמרו על החוק, ותתרחקו מהמשפחה שלי" הוא אמר עם חיוך מזויף. "אתם משוחררים עכשיו" המשיך.

הם חייכו ומיד רצו ליציאה. "זוכרים את הדרך, בנים?" דניאל שאל. כולם הנהנו והם מיד התחילו להתחרות למועדון, שגם ידוע בתור הבית שלהם. הם עברו בין סמטאות, רחובות, הם חצו את כל העיר. כשהם הגיעו ל"מועדון", הם נכנסו פנימה, רואים את המקום נטוש ומלוכלך, בכלל לא כמו שהם השאירו אותו.

"מה לעזאזל קרה פה?" דרק שאל מסתכל מסביב כשהשאר עושים אותו הדבר. הספות היו הפוכות, הרמקולים היו שבורים ונראה שלקחו מהם חלקים, הכוסות והבקבוקים היו מנופצים על הרצפה והבר, מלא ניירות היו מפוזרים ומקומטים על הרצפה. משהו רע עבר על המקום.

"אוקי, בואו נחזיר את המקום על הרגליים" דניאל אמר והבנים הנהנו, הם הדליקו את האור, רק בשביל לגלות שהמנורות מנופצות גם כן.

"אוחח כשאני אמצא מי היה פה, אני יהרוג אותו!" דניאל צעק בכעס. "כולנו" בוו מלמל והוציא שקיות זבל מאחורי הבר. "קחו" הוא זרק לכל אחד שקית. "תודה" ענו כולם וכל אחד הלך לנקות. דניאל הרים ניירות מקומטים, בוו ניקה את הזכוכיות הגדולות שיכל היה להרים בידיים באזור הבר, זאק דחף (או ניסה) את הספות מחוץ למועדון עם עזרה קטנה מג'וש, דרק הרים את הזכוכיות הגדולות בשאר המועדון, וטיילר עזר לאחד מהם כל כמה זמן.

ככה המשיך שאר היום שלהם, בניקיון וסידוק הדברים במועדון. "אני הולך לבדוק מה עם הדירה" דניאל אמר והלך לכיוון הדלת הסודית שלהם. הוא עלה למעלה אבל לא ראה שום שינוי. ככה הוא חשב לפחות. הוא נאנח בהקלה, כל עוד לא מגלים את הדירה שבה הם הסתתרו לפני שנכנסו למעצר.

"אוקי בנים, לא נגעו בדירה" דניאל אמר כשירד חזרה למטה. הם כולם הסתכלו עליו והנהנו, חוזרים לנקות.

[אוקי, פרק קצר..אבל לא נורא, בהמשך יהיה עוד פרק קצר... מצטערת, מקווה שאהבתם אותו בכל זאת..]

Bạn đang đọc truyện trên: AzTruyen.Top