Chapter 4:

20.1.2368

תמיד תהיתי האם אתה באמת אוהב אותי.
האם השנאה שחשת כלפי הפכה לאהבה.
אמרת לי שאתה אוהב אותי.
ואני מניחה, שלעולם לא הפסקתי לאהוב אותך.
•●•●•●•

היום העברת לי פתק, היה כתוב בו;
'איזבל, אני מצטער על כל מה שעשיתי לך. אני אוהב אותך. Xx Niall'
זה גרם לפרפרים להתעופף בביטני כל פעם שעברתי על תוכנו. אבל לא ידעתי אם אתה באמת אוהב אותי;

אני זוכרת את המקרה הזה, שהצמדת אותי ללוקרים והכת אותי עד שדם יצא מאפי ומסגרת עיני נצבעה בחבורה סגולה כחולה. אז ידעתי שאתה שונא אותי, אבל האם אתה אוהב אותי עכשיו?;

"אני אוהב אותך, איזבל." לבי נמס ממילותיך. המבטא האירי שלך רק גרם לזה להישמע יותר רומנטי. אני זוכרת שבאותו היום שאמרת לי את זה, אף אחד לא הציק לי;

אני זוכרת שהשבתי לך, "אני אוהבת אותך גם, נייל." ומחיתי את הדמעות מעיני.
זו הייתה תשובה כנה, כי מעולם לא באמת שנאתי אותך.

Xx Isabel

♧♢♤
שוב פעם, סגרתי את המכתב. עבר שבוע מאז שכתבתי לנייל.
אני יודעת שהוא לא שכח אותי; או שאני פשוט רוצה להאמין שהוא לא שכח אותי?

Bạn đang đọc truyện trên: AzTruyen.Top