30.2.2368

המשכת לנסות לגרום לי לסלוח לך.
אבל זה כבר לא ביכולתי יותר.
מעכשיו, אתה לא קיים מבחינתי.
לא משנה מה תעשה, מתי תעשה ואיך תעשה, אני לעולם לא אסלח לך!
•●•●•●•

היי, נייל. זוכר את הניסיון שלך לגרום לי לסלוח לך?
כי אני זוכרת אותו טוב מאוד.
אתה הגעת באחת מהשבתות לבייתי, הייתי רק עם פיג'מה ואתה כרעת ברך מולי עם זר פרחים ושוקולד. אבל זה לא קנה אותי, טרקתי לך את הדלת בפרצוף;

אני לא יכולה לסלוח לך, נייל. אתה שברת אותי לאלפיי רסיסים קטנטנים שאף דבק לא יוכל לחבר אותם;

אני החלטתי, נייל, שאתה לא קיים מבחינתי יותר. אני שונאת אותך כל כך.
אני יודעת שעכשיו אתה קורא את המכתב ועינייך עצובות. אני מכירה אותך.
הלוואי וכל זה לא היה קורה, הלוואי ולא היית נהרס, הלוואי... הלוואי ולא הייתי כותבת את המכתבים האלה ופשוט שוכחת ממך.

Xx Isabel

♧♢♡
אני נזכרת באתמול, היום בו ניסה לגרום לי לסלוח לו. זה היה רומנטי וחמוד. אבל לעולם לא אשכח את מה שעשה לי. לעולם לא אשכח את  ההרגשה הזו, לעולם לא.

החור בליבי לא נסתם, אבל למדתי לחיות איתו. זה נורא, אני בקושי מתמודדת עם תחושת הרעב ויש לי גם את התחושה הזו. אני מרגישה כאילו סכין ננעץ בליבי, זה כל כך כואב. אבל גם משכר; זה כאב משכר.

♧♢♡
עצוב. אתם לא מגיבים. עצוב מאוד.
אני בוכה עכשיו.