Little diary - 41
נכנסנו לפיצרייה וכל רגע הסתכלתי מסביב , הכל פה נראה רגוע , לא הרבה לקוחות , זה בסדר. הסתכלתי על אליסון שנראתה מופתעת מהמקום , ולפי החיוך הנחתי שהיא אוהבת. כל ילד אוהב פיצה , כל אדם אוהב פיצה
״ואוו...״ אליסון פלטה
״חכי שתראי את המטבח״ לואי אמר בחצי חיוך , עיניו מתהדקות , חשתי את לבי פועם בחוזקה אך מיהרתי להסיט את מבטי
״אני רוצה פיצה עם זיתים״ אליסון אמרה בהתרגשות ונכנסה יחד עם לואי , סיבבתי את מבטי ולא ראיתי דבר חשוד , אולי אני קצת חשדן לגבי הפרטיות. ראיתי שדונה מסתכלת עליי מבולבלת , חייכתי וצעדתי אליה
״מי הגברת הקטנה ?״ היא שאלה. אף פעם לא דיברתי פה על זה שיש לי בת
״הבת שלי״ אמרתי , היא פערה את עיניה והיה לה מן חיוך
״אתה רציני ?!״ שאלה ופשוט הנהנתי ״לא ידעתי שיש לך ילדה״
״יש הרבה דברים שאת לא יודעת עליי״ אמרתי.
״מה... אתה נשוי ?״
״לא״ השבתי בפשטות , היא הנהנה והשפילה את מבטה , נראה שהבינה שזה הרגע להפסיק לתחקר אותי. הודעתי לאלכס לבוא לקחת את אליסון מהפיצרייה , אני מתכוון לדבר עם הכלבה הזו על החבר המזויין שלה , אני לא רוצה שאיזה חרא יתקרב לבת שלי והיא תקרא לו אבא שתיים. צעדתי למטבח לראות מה אליסון עושה עם לואי , ושנכנסתי לא הופתעתי לראות שהוא מורח לה מהרסק עגבניות על הפנים , ולפי איך שהיא עוצמת עיניים ולא עושה דבר נראה שזה בהסכמה. רק למה לעזעזל היא תתן לו למרות לה את זה על הפנים ?
״לואי מה...״ לא הצלחתי בדיוק לשאול ״תסביר לי.״
הוא הסתכל עליי בתמימות , גם אליסון , הלחיים שלה אדומות מהרסק עגבניות
״הוא מאפר אותי״ אליסון אמרה. גלגלתי את עיניי ללואי שחייך
״כמו אלזה״ הוא אמר
״אנה !״ אליסון צעקה והוא פשוט משך בכתפיו , הוא מתנהג כמו ילד.
״אל , לא משחקים באוכל״ אמרתי , לקחתי את המגבת שעל השיש והתכופפתי לנקות את לחייה ״אני מסכים לך להכין עם לואי פיצה״
״אני רוצה פיצה !״ אליסון קראה
״בלי ללכלך.״ הזהרתי והיא הנהנה בחיוך ״ואם לואי מלכלך תלכלכי אותו חזרה״
״הי !״ לואי קרא ״אנחנו חברים לאוכל״
״ואוייבים לפשע״ אליסון אמרה , זה נראה לי סוג של משחק קטן שלהם. בהתחלה פחדתי שלואי יתקרב לאליסון , אבל הוא מסתדר איתה די טוב.
״תכינו מגש גם״ אמרתי לפני שיצאתי מהמטבח , והרגשתי שדמי קפץ מחוץ לעורקיי כשראיתי את אלכס , נשענת על הדלפק ונראית ממתינה. וכשהבחינה בי היא גלגלה את עיניה בעייפות
״איפה היא ?״ אלכס שאלה , שיערה אסוף ברשלנות , היא נראית כמו אחת שרק התעוררה
״היא מכינה פיצה-״
״היא יכולה להישרף או להיחתך !״ אלכס קטעה אותי
״זה כולה פאקינג פיצה !״ צעקתי חזרה , ידעתי שמשכנו תשומת לב לא ראויה
״היא לבד ?!״ אלכס שאלה בקול תוקפני
״היא עם אחד העובדים״
״אתה לא יודע לטפל בילדה ?! למה לעזעזל אתה משאיר אותה עם זר ?!״ היא צעקה , ורציתי לצווח כרגע. אבל נשמתי עמוק ״למה אתה ממשיך לעמוד פה ?! לך תביא אותה !״
״את מוכנה לסתום את הקול המסריח שלך ?!״ נשענתי על הדלפק לעברה , הבטתי בעיניה הכהות
״אתה לא אמור להיות אבא שלה. אתה לא טוב בזה בשיט-״
״אלכס תיזהרי ממני״ קטעתי אותה , היא גורמת לי לרצות להרוג מישהו , פאק אני שונא את הכלבה הזו ! אני שונא את זה שהיא חלק מהחיים של הבת שלי
״תביא אותה״ היא ביקשה ולקחה צעד אחורה , הנדתי את ראשי בשלילה
״אנחנו צריכים לדבר.״ אמרתי ״מי הבחור שאת יוצאת איתו ?״
״זה לא אמור לעניין אותך״ היא גלגלה את עיניה
״זה אמור לעניין אותי אם יש לו קשר לבת שלי״
״קוראים לו אלכס״ היא אמרה. הורדתי גבה בבלבול , רציתי לצחוק כי זה מוזר. אלכס יוצאת עם אלכס
״לבחור שאת יוצאת איתו קוראים אלכס ?״ שאלתי בשביל להיות בטוח ששמעתי טוב
״כן״ היא השיבה , גיחכתי
״אלכס ואלכס״ הקטנתי והיא רק גלגלה את עיניה ״בכל אופן אני לא רוצה שאליסון תקרא לו אבא שתיים״
״אל תדאג היא קוראת לו רק אבא״ אלכס אמרה בחיוך , לבי התכווץ והרגשתי את נשימתי נחתכת בגרוני
״א-את צוחקת״ אמרתי
״איפה היא ? אנחנו ממהרות״ היא אמרה. די עצבן אותי שאליסון צריכה ללכת כלכך מהר. היא פה פחות מחמש דקות
״ממהרות לאן ?״ חקרתי
״אני לוקחת אותה לעשות את העגילים הראשונים שלה״ היא אמרה
״העגילים הראשונים שלה ?! אני אמור להיות שם. את לא יכולה לעשות בבת שלי מה שאת רוצה !״ צעקתי
״אני כן אם היא גם הבת שלי !״ היא צעקה חזרה
״את לא יכולה לעשות לה שינויים משמעותיים בחיים בלעדיי ! את לא יכולה גם לא לעדכן אותי !״ צעקתי
״לך תזדיין חתיכת אידיוט גבוה. תקרא לאליסון״ אלכס אמרה בחדות , רעדתי מרוב כעס
״חתיכת כלבה מסריחה אני מקווה שתמותי לך ממחלה קשה ו-״
״הארי״ שמעתי את קולו של לואי וזה קטע אותי , הסתובבתי וראיתי שהוא עומד בפתח המטבח ולידו אליסון , לבי נחת וחשתי את הדמעות חונקות את גרוני , שיט... צעדתי לאליסון והתכופפתי להיות בגובה שלה ״אמא באה לאסוף אותך״
״אבל הפיצה שלי לא מוכנה״ היא אמרה , הנהנתי באיטיות וליטפתי את פניה
״בעוד יומיים את באה אליי ונכין כמה פיצות שתרצי , בסדר ?״ שאלתי , היא הנהנה בחיוך מבוייש ״אבא יכול לקבל נשיקה ?״ שאלתי והבלטתי שפתיים , היא צחקקה ונישקה אותם. הרמתי אותה ויצאתי מהדלפק אל אלכס , אבל לא אמרתי לה דבר , רק הסתכלתי על אליסון והרגשתי עצוב , כי שנאתי שהיא הולכת. ״אני אוהב אותך אל״
״גם אני אוהבת אותך אבא״ היא אמרה , חייכתי , הושטתי אותה לאלכס שמיהרה לצאת מפה , אליסון הסתכלה עליי מבעד כתפה וחייכה , זה נורא לראות מישהו לוקח ממני את הדבר הכי חשוב לי בעולם. זה למה תמיד הייתי עצבני וחסר מצב רוח בתחילת השבוע שהיא לא הייתה אצלי , ואני זוכר שלואי טען שאני פשוט לא טיפוס של בוקר , אבל זה היה כי התגעגעתי אליה
״אתה בסדר ?״ שמעתי את קולו המרגיע של לואי והוא הניח את כף ידו על כתפי , הנהנתי בחיוך מזוייף ובלעתי רוק ״בוא למשרד״
״סקס לא יישפר את הרגשתי...״ מלמלתי ושהוא התרחק זה גרם לי להרים את מבטי לראות את ההבעה המבולבלת שלו
״אני לא התכוונתי לסקס חתיכת אידיוט חרמן.״ הוא אמר בגלגול עיניים ״במקרה אחר הייתי סוטר לך הארי״
״אז למה התכוונת ?״ שאלתי
״לדבר״ הוא כמעט צחק , חייכתי והלכתי בעקבותיו , שנכנסנו למשרד הוא התיישב בכיסא והסתובב איתו , אבל הסתכל עליי ״לא ידעתי שאתם רבים כך״
״אנחנו רבים כי היא חתיכת כלבה״ אמרתי בטיפת כעס
״הארי...״ הוא גלגל את עיניו וקם אליי ״חשבתי שאתה בוגר מזה״
״אל תטיף לי״ אמרתי
״אליסון שמעה הכל , ולפי זה שהיא בסדר גמור הנחתי שהיא רגילה לזה״ הוא אמר וזה גרם ללבי להתכווץ
״היא שמעה הכל ?״ שאלתי בדאגה , הבת שלי לא צריכה לחשוב שאני אדם נורא
״וזו לא הייתה הפעם הראשונה אני מניח...״ לואי מלמל תוך כדי שצעד לעברי
״זו אלכס היא פשוט חתיכת כלבה״ אמרתי
״חשבתי שפעם הייתם חברים ממש טובים״ הוא אמר ונשמע מבולבל
״כן , אבל שיש לנו בת משותפת זה משנה הכל״ אמרתי
״אתה בטח ממש שונא אותה״ הוא אמר , די מוזר להתרגל לזה שהוא כלכך ישר. אני לא חושב שמישהו אחר היה אומר לי את זה
״מאוד שונא אותה״ הסכמתי
״נחסל אותה.״
״מ-מה ?״ שאלתי ופי היה פעור , לפתע הוא צחק
״אני מתלוצץ איתך ! היית חייב לראות את עצמך״ אמר ואז עשה פרצוף מפוחד ״מ-מה ?״
״תשתוק...״ גיחכתי , הוא חייך אליי וחשתי את לבי פועם בחוזקה , איך האידיוט גורם לי לצחוק ? הוא מצליח לשפר את הרגשתי במהירות.
״קדימה זקן , יש לך פיצרייה לנהל.״ הוא אמר וטפח על כתפי
״כן...״ מלמלתי , גירדתי תוך כדי בעורף ״אתה צודק...״
״כמובן שאני צודק״ הוא אמר במובן מאליו ״עכשיו תזיז את עצמך למשרד לפני שאפטר אותך.״
״אתה לא יכול לפטר אותי״ אמרתי בגלגול עיניים ״אני הבוס״
״אתה הבוס כי אני נתתי לך להיות הבוס-״
״לואי זה מטופש״ קטעתי אותו והוא צחק
״בחזרה לעבודה בוס״ הוא אמר בשקט ועקף אותי לצאת מהמשרד. חייכתי והשפלתי את מבטי , לבי הלם בחוזקה , הוא כלכך אידיוט... לעזעזל הוא מדהים.
Bạn đang đọc truyện trên: AzTruyen.Top