כשהתעוררתי יכולתי לשמוע עדיין את הגשם מבחוץ , התיישבתי באיטיות והתמתחתי עם זרועותיי , קמתי מהספה והסתכלתי מסביב , לקח לי מספר שניות להיזכר למה אני פה . עליתי במדרגות לראות אם הוא ישן , אני לא ידעתי אם פשוט ללכת חזרה לביתו של מאט , אבל אני מוכרח להודות לו על הלילה . כשהגעתי לקומה השנייה הסתכלתי על המסדרון , היו ארבע חדרים , שתי דלתות חומות בצד אחד ושתיים בצד השני ממול . לא הבנתי למה הוא צריך את זה אם הוא גר לבד . ידעתי איזה צד החדר שלו וידעתי שזו הדלת האחרונה , אבל רק מסקרנות פתחתי את הדלת הראשונה והייתי מופתע לראות שריק פה , ממש ריק . סגרתי בשקט והלכתי לדלת ממול , פתחתי ולמרבה ההפתעה גם פה היה ריק , אין דבר בפנים , הוא מתעצל להפוך את החדר למשהו מעניין ? אז מה אם הוא אחד , מה אם אחד החברים שלו שוהים אצלו ? גם להם הוא אומר לישון בספה ? סגרתי את הדלת וצעדתי לחדר השלישי שממול החדר שלו , הנחתי את כף ידי על הידית-
״מה אתה עושה ?״ קפצתי מבהלה מהקול העמוק שלו , הלב שלי דפק כמו מטורף
״אתה הבהלת אותי עד מוות !״ צעקתי והסתובבתי , חש את לבי מחסיר פעימה , הוא לובש רק בוקסר ואני מוכרח להודות שהגוף שלו מרשים
״בחיים שלך אל תנסה להיכנס לחדר הזה״ הוא אמר ופנה בדרמטיות למדרגות ואני הלכתי בעקבותיו
״זה נשמע חשוב , אני יכול לדמיין כמה גופות שאתה מחביא שם״ אמרתי ושמעתי אותו פולט גיחוך
״ואם לא תפסיק לדבר תהיה לי גופה מוספת לאוסף״ הוא אמר וזה גרם לי להיעצר
״אתה צוחק נכון ? תגיד לי שאתה צוחק״ ביקשתי , הוא סיבב את מבטו ואז חייך
״כן לואי אני צוחק״ הוא אמר ואז ירד במדרגות ואני אחריו
״אתה זוכר את השם שלי״ אמרתי בחיוך
״אתה לא זוכר את שלי ?״ הוא שאל וסיבב לרגע את ראשו
״הארי״ אמרתי והרגשתי שעניתי על שאלה שבאה מהמורה ״בכל אופן רציתי להודות לך״
״בסדר״ הוא מלמל , הלך למטבח והרתיח מים
״אבל אתה לא ראוי לזה״ גיחכתי ונעמדתי לידו
״אתה על סמים ?״ הוא שאל והחיוך שלי מיד ירד , רציתי לסטור לו כרגע אך בלעתי רוק והסטתי את מבטי
״אני לא על סמים״ אמרתי בפשטות
״אתה מלא מרץ וזה רק הבוקר״ הוא אמר
״כי ככה אני. אל תדאג לא התפתיתי לעציץ המריחואנה שלך שנמצא מחוץ לדלת״ אמרתי והרמתי את ידיי בכניעה , הוא גלגל את עיניו
״זה של חבר״ אמר , שקרן , חשבתי לעצמי
״כן אני בטוח״ חייכתי ״אני מניח שאלך לבית , מאט בטח מחכה.. אם הוא היה לוקח אותי איתו אז אולי המשפט שלי היה אני צריך ללכת לעבודה , אבל אני עדיין מובטל״
״בן כמה אתה ?״ הוא שאל , הסתכלתי לעיניו הירוקות והמשכרות חושים
״תשע עשרה״ לבסוף אמרתי
״ואוו אתה קטן״ אמר מופתע ואני גלגלתי את עיניי ״אם אתה רוצה אני מוכן להעסיק אותך אצלי לתקופת ניסיון״
״הארי אני לא זונה״ אמרתי פעור עיניים , איזה מן עבודה הוא מציע לי ?!
״לא התכוונתי לזנות״ הוא אמר , שילב את זרועותיו החזקות וניסיתי לא להסתכל ״יש לי פיצרייה , זה לא בדיוק שלי אבל אני מנהל אותה״
״מה הקשר אליך ולפיצרייה ? אתה עשיר״ אמרתי בגיחוך
״אתה מוכן לזה או לא ?״ הוא שאל ללא סבלנות 
״פיצה אה ?״ מלמלתי וגירדתי בעורף ״למה לא ? אני נואש לעבודה , אני מוכן לעבוד אפילו בזנות בשבילך זה נשמע כיף חיים״
״אתה מוזר לגמרי לואי״ הוא הצביע עליי ואני חייכתי ״ממש מוזר״
״אני רק צוחק״ אמרתי , הוא הכין קפה ודי הפתיע אותי שלא הציע לי , אני הצעתי לו תה אתמול . לאחר שעירבב חטפתי את הכוס מהשיש וחייכתי למבטו המבולבל והכעוס ״תודה על הקפה , למרות שהמועדף עליי תמיד יהיה תה״ אמרתי ולאחר שלקחתי לגימה ירקתי את זה עליו בגועל
״לואי חתיכת מזדיין אחד ! מה הבעיה איתך ?!״ הוא התפרץ , לקח סמרטוט וניקה את החזה שלו
״מה הבעיה איתך ? אין בזה סוכר״ אמרתי וקימטתי את פניי בגועל ״אני אוהב שתיים סוכר״
״אתה יכול להכין לעצמך...״ הוא פלט
״הייתי רוצה אבל אין לי זמן , אני ממהר״ אמרתי והתכוונתי ללכת אל הדלת
״רגע״ הוא אמר ״עשיתי לך טובה , אני רוצה שתחזיר לי״ אמר , לבי נחת והרגשתי שהנשמה שלי יצאה לרגע מבעד גופי , נאנחתי , אני לא מאמין שהוא אידיוט כמו כולם.. בלעתי רוק וצעדתי לעברו , אחזתי באגנו וירדתי על ברכיי , שהתכוונתי להוריד את הבוקסר שלו הוא לקח צעד אחורה ״מה לעזעזל אתה עושה ?״
״אמרת שאתה רוצה שאני אחזיר לך טובה״ אמרתי ונעמדתי על רגליי , לא יכולתי להתעלם מהמבט הזה שלו
״לא התכוונתי ללרדת לי״ הוא אמר ואבן נפלה מלבי
״הו...״ פלטתי , הוא גיחך ולקח דף קטן שהיה בקצה השיש , הושיט לי עט ולקחתי בלי לדעת למה
״אני רוצה את המספר שלך״ אמר , גיחכתי במעט זלזול
״אתה צוחק הארי ?״ שאלתי ״חוץ מזה הטלפון שלי רטוב והרוס לגמרי״
״אז כדאי שתתחיל לתקן אותו״ הוא אמר , לבי פעם בחוזקה ובטני התהפכה , הוא מפלרטט כרגע ? אני לא יודע אם כן , משום מה רציתי שכן
״בסדר״ מלמלתי , הנחתי את הדף בשיש ורשמתי את המספר , בלי לחשוב יותר מדי
״ואל תשכח מחר לקום בשמונה לעבודה״ הוא הוסיף וזה גרם לי להרים אליו את עיניי
״שמונה ? זונה לא מתעוררת בשמונה , זה מוקדם מדי״ אמרתי
״זה עבודה״ הוא אמר ופשוט נאנחתי והנהנתי
״בסדר״ אמרתי והסתכלתי עליו , עכשיו זה הרגע שאני אמור ללכת אבל פשוט הסתכלתי עליו
״אתה יכול לנסוע איתי מחר כי-״
״בסדר״ מיהרתי לומר בחיוך ״להתראות בחור זקן , תיזהר לא לקבל התקף לב בזמן הקרוב״ אמרתי בדרכי לדלת ויכולתי לשמוע אותו ממלמל ׳אני לא זקן׳ . חייכתי , יצאתי מהבית ושיחררתי נשימה , היו טיפות מים קטנות שלא הזיקו כלכך , הלכתי לעבר הגדר במקום ללכת אל השער , לא ידעתי איפה השער והעדפתי לטפס ולהגיע מהר יותר . לאחר שטיפסתי ראיתי את המכונית של מאט חונה בחוץ וזה נתן לי אישור שהוא בבית , צעדתי אל הדלת וכשפתחתי אותה הצצתי לבפנים , הבית הזה מכוער , יש לו עיצוב של זקנים , ונשאר הריח החזק של הסבתא שלו בכל מקום , באמת , במיטה יש את הריח וזה רק מיטת אורחים , היא אף פעם לא ישנה שם . נכנסתי לבית וסגרתי בעקבותיי את הדלת , עליתי במדרגות בשקט , היה כלכך שקט פה . כשהגעתי למעלה צעדתי לחדר וראיתי את מאט יושב ואוכל , נכנסתי אבל לא אמרתי דבר
״איפה לעזעזל היית ?!״ הוא כעס , שלחתי לעברו מבט קודר
״אתה פאקינג נסעת מפה והשארת אותי לקפוא מקור !״ צעקתי בכעס
״אני מצטער אני כעסתי״ הוא אמר , נאנחתי בחוסר אמון
״זה לא סיבה מוצדקת״ אמרתו לעברו , הוא הניח את האוכל על השידה וקם
״אני קניתי לך בגדים״ אמר והתכוונתי להודות בנימוס אבל עצרתי את עצמי ושתקתי ״בחייך בייב לאן נעלמת ?״
״מצאתי עבודה״ זה כל מה שאמרתי
״זה נהדר״ הוא חייך
״וישנתי אצל השכן הנחמד״ אמרתי והצבעתי עם  האגודל לעבר החלון שמשקיף לביתו של הארי , רציתי לראות איך מאט יגיב , הוא כרגע רק שתק ונראה כלכך כועס ״אני לא שכבתי איתו או משהו , תוריד את המבט הזה״
״אמרתי לך לא ללכת לשם״ הוא אמר וכלכך שנאתי שהוא חשב שאני בשליטתו
״צודק , מצטער , הייתי צריך למות מקור בחוץ״ אמרתי בציניות , שילבתי את ידיי
״זה לא מה שהתכוונתי״ הוא אמר , בלעתי רוק
״הוא זה שהציע את העבודה גם״ אמרתי במשיכת כתפיים , לא אהבתי למרוד לדבריו , אבל הוא הכעיס אותי ואני גם לא עשיתי דבר רע
״אל תתקרב אליו , אלוהים אדירים לואי !״ הוא מעט צעק בכעס ״הוא שקרן ורמאי , הוא עושה את זה בשביל להכעיס אותי״
״אני בכלל ביקשתי להיכנס לביתו בשביל שיחת טלפון , רציתי להתקשר אליך״ הסברתי
״היית צריך לבקש ממישהו אחר״ הוא פלט , זה ברור שהוא כועס
״מאיפה לעזעזל אתה והוא מכירים ?״ שאלתי , ברגע הזה הוא לא יצר עמי קשר עין
״זה לא משנה..״ הוא מלמל
״אתה מסתורי לגביו״ אמרתי את מה שחשבתי
״כי הוא לא משנה״ הוא אמר ואז פלט נשימה ״אני הולך להתקלח״
״תמשיך להתחמק״ אמרתי , לאחר שלקח מגבת ויצא מהחדר צעדתי לעבר השידה ופתחתי את המגירה , לבי דהר בבית החזה שלי , דמי זרם במהירות בעורקיי , ראיתי את שקית הקוקאין והייתי רעב לזה , לעזעזל עם הגמילה , אני נשבע שזו תהיה הפעם האחרונה שאשתמש.