השעה די מאוחרת בערב , קר בחוץ ודווקא עכשיו מאט החליט שזה הרגע שנצא לחקור את העיר , לקנות בגדים , למצוא עבודה , אני שונא את המקום הזה , שכונת העשירים הזו דוחה אותי . הכנסתי את היומן הקטן לתוך הכיס , לקחתי את האייפון מהשידה , בדיוק שהתכוונתי לצאת מאט נכנס ונעצרתי מולו
״אולי נלך מחר ?״ שאלתי בזהירות , אני באמת לא רוצה ללכת עכשיו בקור הזה
״בחייך בייב נעשה את זה מהר״ אמר והניח את כף ידו על כתפי , נאנחתי וגלגלתי את עיניי בכניעה
״אתה חושב שהאייפון שלי מת ? לילה שלם הוא היה במים-״
״אתה הלכת לקחת אותו ?!״ הוא התפרץ לדבריי
״כן , מה הבעיה בזה ?״ שאלתי במשיכת כתפיים
״אני אמרתי לך לא !״ הוא צעק , זקפתי את גבותיי בזלזול ופלטתי גיחוך
״תסלח לי ?״ שאלתי
״לעזעזל לואי לך זדיין״ הוא פלט בשקט והסתובב לצאת מהחדר , שהוא ילך להזדיין ! הלכתי בעקבותיו כעוס
״אני רק רציתי את האייפון שלי בחזרה ! יש שם המון דברים !״ צעקתי , הוא ירד במדרגות מתעלם ממני , ירדתי בעקבותיו ״מה הבעיה בזה ?!״
״הבעיה היא שהלכת לשם״ אמר , אולי בגלל שיצאתי לשם לבוש רק בבוקסר ? לא... מאט לא שם זין על דברים כאלה . יצאתי בעקבותיו מהבית והוא נעל את הדלת
״באמת שאין לי כוח ללכת אם אתה במצב רוח הזה״ אמרתי
״יופי , אתה לא בא״ הוא פלט גורם לשפתי להישמט , הוא הלך לעבר המכונית השחורה שלו
״מ-מה לא בא ?!״ שאלתי בכעס והלכתי בעקבותיו , הוא נכנס וסגר את דלת המכונית , כשניסיתי לפתוח הבנתי שנעל ״מאט תפתח את הדלת המזויינת !״ צעקתי ודפקתי על החלון , הוא נסע אחורה והסתובב עם הרכב בשביל לנסוע מפה , משאיר אותי המום . הוא באמת פשוט השאיר אותי כך ?! ״בן זונה...״ פלטתי והלכתי לעבר דלת הבית , הוא נעל גם אותה . הוא פאקינג צוחק איתי ?! אין לי לאן ללכת ! והקור הזה בלתי נסבל ! לפתע היה רעם שהביא בעקבותיו גשם , כאילו וזה קורה לי בכוונה . נאנחתי בכעס , נשענתי עם גבי כנגד הדלת והתיישבתי ברצפה , טיפות הגשם נוטפות עליי . חיבקתי את רגליי , אולי זה יעזור לי להתחמם . ידעתי שאסור לי לבוא איתו ! אי אפשר לסמוך עליו , כשהוא עצבני הוא לגמרי אידיוט . נשמתי עמוק ועצמתי את עינייי , הקור חלחל מתחת לעורי וכמעט שיתק אותי , היה כלכך קר... כפות ידיי רעדו וראשי מעט כאב משום מה , אני לא מאמין שהסנפתי אתמול , לעזעזל , אני לפחות לא לקחתי היום . רציתי את זה יותר מכל דבר אבל חשבתי על אמא שלי ועל המבט המאוכזב שלה , אני רוצה שהיא תתגאה בי , היא שלחה אותי למוסד גמילה ובגללי היא השתמשה בחסכונות שלה , אני אמור לעזור לה , לא להכביד עליה .
״נעלת את עצמך מחוץ לבית ?״ שמעתי את הקול העמוק והצרוד מהצד , מהבית הסמוך אבל לא העזתי להסתכל , למרות שהרגשתי שאני רוצה , רציתי להסתכל אבל התנגדתי ליצר שלי ״בטח ממש קר לך״
״תשתוק״ אמרתי בלי להסתכל , הוא חתיכת אידיוט מעצבן , שיחזור לבית הגדול שלו וייתן לי להתרטב ולקפוא , אני לא צריך רחמים
״היום זה יום קר מן הרגיל , זה עוד הולך להתגבר״ הוא אמר , גלגלתי את עינייי והסתכלתי עליו בכעס , הוא נשען עם זרועותיו על הגדר וחייך בהתגרות
״מה אתה רוצה ?״ נאנחתי בזלזול ״תחזור לבית שלך . אולי תערוך מסיבה נוספת , חתיכת זקן משוגע.״
הוא צחק וזה רק הכעיס אותי אבל בקושי הצלחתי לחשוב מרוב הקור הזה ״זקן ?״ הוא שאל וזקף את גבותיו , אני לא מבין מה מועיל לו להסתכל עליי כך אם זה אומר שהוא ירטב בעצמו
״אתה זקן , כן״ אמרתי
״בן כמה אתה ? בן עשר ?״ הוא שאל , גנחתי בכעס , תתעלם ממנו לואי . הסתכלתי על האייפון וניסיתי להדליק אבל דבר לא קרה ״זה היה כל הלילה בתוך המים , מה ציפית ?״ הוא שאל וזה רק הכעיס אותי , אבל לא אמרתי לו דבר , כי אולי אקבל ממנו שיחת טלפון , כחכחתי בגרוני והסתכלתי עליו , היה לו חיוך מעצבן שגרם לי לרצות לשתוק אבל אני לא מסוגל להיות בקור הזה יותר
״אז... בחור זקן״ גיחכתי וקמתי ״עם הבית הענק הזה בטח יש לך טלפון עם שיחות , ואני בטוח שלשם שינוי אתה רוצה לעזור״ אמרתי בחיוך , כאילו והצעתי את זה במקומו
״אתה כלכך נחמד שאתה רוצה משהו״ הוא אמר ונשמע ציני , לא הסתכלתי עליו , זה חסר טעם . ״אתה יכול לקבל שיחה״ הוסיף גורם לי לזקוף את גבותיי
״לעזעזל אני נרטב בגשם ולך יש זמן להתלבט״ אמרתי בזמן שצעדתי לעבר גדר ביתו
״אתה יכול פשוט להיכנס דרך השער״ אמר בזמן שטיפסתי את הגדר ושהתכוונתי לעבור לצד השני איבדתי שיווי משקל והוא זז ממקומו ונתן לי ליפול על הדשא ״תודה על העזרה החסרת תועלת שלך״ מלמלתי בזמן שקמתי ״זקן.״ הוספתי , הוא גיחך והחל ללכת לעבר ביתו ואני בעקבותיו , ליד הדלת שלו יש עציצי מריחואנה . לבי קפא והסתכלתי רק על זה
״אני לא זקן אידיוט , אני בן עשרים ושתיים״ הוא אמר , כאילו ומתגאה בגיל המבוגר הזה
״זקן״ פלטתי בגיחוך ונכנסתי בעקבותיו לבית והיה חם , הבית היה גדול , מדרגות בפינת הבית והכל פה בהיר , כלכך אופייני לבחור עשיר ״איפה טלפון הבית שלך ?״ שאלתי והסתכלתי מסביב
״אין לי טלפון בית״ אמר וצעד לעבר המדרגות אז צעדתי בעקבותיו מבולבל
״אז אחרי הכל אין לך אופי זקן . רגע ! זה השיער שלך לא ? כן , זה השיער שלך״ אמרתי בחיוך והוא התעלם ״השיער הארוך שלך גורם לך להיראות בן ארבעים״
״למה לעזעזל אתה לא שותק בנימוס כמו בן אדם נורמלי ?״ שאל , תמיד אומרים לי שאני מדבר הרבה. לאחר שעלינו במדרגות צעדנו במסדרון המפואר של ביתו
״החבר האידיוט שלי כעס עליי כי באתי לחצר שלך להשיב את האייפון שלי״ סיפרתי ומשום מה זה גרם לו לסובב את ראשו ולזקוף גבה לעברי
״אתה החבר שלו ?״ הוא שאל מופתע , חייכתי והצבעתי עליו
״אתה מכיר אותו !״ צעקתי ונעצרנו ״ברור , זה מסביר את הכל . אז מה ? יצאתם או משהו ?״
״אתה באת להשתמש בטלפון או לשאול שאלות ?״ הוא שאל בקשיחות , הכניס את היד שלו לכיס ופחדתי שיצא אקדח קטן אבל הוא הוציא אייפון מה שגרם לי להיות מבולבל
״אם האייפון בכיס שלך למה גררת אותי עד לפה ?״ שאלתי והסתכלתי מסביב ״אתה רוצה לאנוס אותי ? תיזהר אני לא אתנגד״
״אלוהים... פשוט תתקשר כבר״ הוא אמר ודחף את האייפון לחיקי , לקחתי אותו ומשום מה נכנסתי להודעות , הייתה לו הודעה שלא קרא , מ׳זאין׳
״הי חבר , תודה על אתמול היה מהנה !״ קראתי ולאחר שניות הוא חטף את הטלפון מידי בכעס ״נשמע שהיה לך לילה סוער״ גיחכתי , הסתכלתי לעיניו הירוקות ולבי החסיר פעימה , הוא נאנח וגלגל את עיניו
״זה לגבי המסיבה״ אמר ״בעצם אתה לא צריך לקבל הסברים , למה אתה מחטט בהודעות שלי ?!״
״לא ידעתי שאתה משתמש בהודעות , אתה הרי כלכך זקן שאני מופתע מזה שהאייפון הזה שייך לך״ אמרתי בגיחוך , לפתע הוא חייך
״זה בגלל מה שאמרתי לך בבוקר על הסמים אז עכשיו אתה מתגרה בי כמו אידיוט ?״ הוא שאל ושילב את זרועותיו הגדולות
״לא , אתה באמת זקן״ אמרתי במשיכת כתפיים ״ומה שאמרת בבוקר היה לא לעניין !״
״תעשה לי טובה עיניים כחולות...״ הוא פלט והרגשתי את לבי פועם בחוזקה , בלעתי רוק ונשמתי עמוק
״תביא לי להתקשר״ אמרתי וחטפתי את האייפון מידו , כשבאתי לחייג לא באמת ידעתי את המספר של מאט בעל פה ״שיט... רגע ! חייב להיות לך המספר שלו !״
״אבל אין לי״ אמר
״יש לך ! יש לך !״ צעקתי אולי לשכנע אותו
״לא , אין לי״ אמר ״אז כמה זמן אתם יוצאים ?״
״למה ? אתה רוצה אותו ?״ גיחכתי בזלזול והושטתי לו חזרה את האייפון ״הוא עושה רושם שהוא לא סובל אותך״
״תאמין לי שגם אני לא״ הוא פלט וגלגל את עיניו , מבטו כעוס , הגבות שלו מצטמצמות בכעס וככה הוא נראה כל הזמן
״אם תהיה עם המבט הזה כל היום יהיו לך קמטים ותיראה זקן יותר״ הזהרתי והוא גלגל את עיניו
״אני לא זקן״ אמר , הוא לא מודע לעצמו
״כשמזדקנים הזיכרון נהיה חלש , אתה אפילו לא זוכר את שלב ההזדקנות שלך״ אמרתי והוא נראה עייף ממני , זה גרם לי לחייך ״תרצה שאכין לך תה ?״ שאלתי בזמן שהסתובבתי ללכת
״תסלח לי ? לא הסכמתי לך להיכנס למטבח שלי״ הוא אמר וזה גרם לי לגחך
״אני לא אוהב לבקש רשות״ אמרתי וסיבבתי את ראשי בשביל לקרוץ לו , אך כשמעדתי קדימה לבי נחת אבל הוא הצליח לתפוס אותי והסתכלתי באימה על המדרגות שהייתי עלול ליפול בהם
״אתה מגושם״ הוא אמר ועקף אותי לרדת במדרגות ״ופלרטטן״
״יכולתי למות !״ אמרתי בפחד וירדתי בעקבותיו ״אני שונא מדרגות !״
״איך קוראים לך בכל אופן ?״ הוא שאל
״אל תעמיד פנים שאכפת לך , עד מחר נתעלם מאחד השני״ אמרתי בחיוך , נכנסתי למטבח והרתחתי מים , הכל פה נראה יקר אך זה לא הרשים אותי ״עם כמה סוכר אתה שותה ?״
״בלי״ אמר ומיד הסתכלתי עליו
״שומר על בריאות , זה הגיל שחייבים להקפיד , אה ?״ שאלתי , הוא צחק וזה גרם ללבי להחסיר פעימה
״אני לא פאקינג זקן . החבר שלך בגילי ואלוהים אני לא מאמין שהוא יוצא עם נער שלומד בתיכון״ הוא אמר
״אני סיימתי ללמוד״ אמרתי והוא נראה מופתע
״בן כמה אתה ?״ הוא שאל , הסתובבתי לתה ומזגתי את המים הרותחים לשתי הכוסות ״הבנתי , אתה לא מספר כלום , מסתורי״
״אל תדאג , אתה יכול להיות בטוח שאני צעיר ממך בחמישים שנה״ אמרתי והושטתי לו את כוס התה , הוא גיחך וגלגל את עיניו , הוא לקח את הכוס ושפך הכל לתוך הקיור ״למה ? אם לא רצית למה לא אמרת לי ?״
״זה רק תה , אל תתחיל להתלונן כמו ילדה״ הוא אמר
״אתה בן אדם ממש מעצבן , ידעת את זה ?!״ שאלתי בכעס , שילבתי את זרועותיי והסתכלתי עליו
״תגיד... אתה זוכר מה קרה בערב הראשון שבאת הנה ? אתמול ?״ הוא שאל ונראה מתגרה , הוא צוחק איתי ?
״בגלל שהייתי על סמים ?״ שאלתי וצמצמתי את עיניי ״זה לא מצחיק.״
״יש לך פה מלוכלך״ הוא פלט בגיחוך , עיניי נפערו לרווחה
״ירדתי למישהו ?!״ שאלתי , אני באמת לא זוכר
״לא״ הוא אמר , לשנייה בחנתי אותו ומיד הסטתי את מבטי חש את לבי הולם בחוזקה
״אוקיי...״ פלטתי ״ודרך אגב אני לואי״
״הארי״ הוא אמר והושיט את ידו , הוא רוצה שאלחץ את ידו ?
״אלוהים הארי אתה כלכך זקן !״ צחקתי עליו והוא גלגל את עיניו בחיוך
״לחיצת ידיים זה משהו שכולם עושים״ הוא אמר ״מה אתה עושה כשאתה מכיר מישהו חדש ?״
״אני מוצץ לו !״ קראתי אך כמובן שלא הייתי רציני
״אתה אידיוט״ הוא אמר ורק חייכתי , והיה שקט פתאומי שגרם לי לשמוע את הגשם
״הגשם לא נפסק...״ מלמלתי והסתכלתי עליו , הוא הביט בי ללא הבעה ״מה אמרת ? אני יכול להישאר הלילה ? תודה״
״לא אמרתי דבר כזה״ הוא אמר , צעדתי לעברו וטפחתי על החזה שלי שהיה שרירי וגדול להפליא
״אתה לא תשלח אותי לישון בגשם״ אמרתי כדבר מובן מאליו , הוא נראה מבולבל ומופתע ממני , אני בטוח שהוא חושב שאני חוצפן ״אתה תתרגל אליי״ חייכתי ״אז איפה אני ישן ? בספה ? איתך ? אני נוטה לחבק ולגעת״
״אתה לא תישן איתי״ הוא אמר ״לעזעזל לואי יש לך חבר״
״הוא לא נאמן כמו שהוא נראה״ גיחכתי אבל זה די כאב , אני חושב שהתרגלתי לזה
״אני יודע״ הוא אמר וזה גרם לי להביט בו מבולבל
״המצב הזה מוזר , יצאת איתו פעם ?״ שאלתי בסקרנות
״זה לא משנה״ אמר
״בכל אופן אני בטוח שהוא לא יחזור עד מחר בבוקר , מי יודע למי הוא מצץ בשביל להשיג את הסמים ?״ שאלתי בלי ליצור קשר עין
״אז למה אתה איתו ?״ הוא שאל
״זה מסובך.״ מלמלתי וגירדתי בעורף ״אני לא מאמין שדיברתי על זה עם זר״
״זר ? אנחנו מכירים עשר דקות״ הוא אמר
״לא אתה רק חושב את זה״ הסברתי לו ״בגלל שאתה זקן הזמן עובר לך באיטיות ואתה אפילו לא שם לב״
״אתה אידיוט״ הוא צחק , חייכתי והתבוננתי בו , חש את לבי פועם בבית החזה שלי ״בכל אופן אתה יכול לישון בספה״
״תודה״ פלטתי בחיוך ועברתי אותו אל הסלון הרחב , הספות מעור לבן והשולחן די קטן ונמוך מזכוכית שקופה , על הקיר ממול תלויה פלזמה גדולה . נחתתי על הספה ושיחררתי נשימה רכה ״הספה כלכך נוחה !״
״כן.. טוב , לילה טוב״ הוא אמר והביט בי
״לילה טוב הארי״ חייכתי חיוך קטן וצפיתי בו עולה במדרגות , עצמתי את עיניי אבל לא חשבתי שאצליח להירדם , הראש שלי מלא במחשבות משום מה , נשכתי את שפתיי חזק וניסיתי לא לחשוב על דבר , אבל שמעתי את הקול הצרוד שלו מהדהד בתוך ראשי.