נק׳ מבט לואי :

הארולד עצר את המכונית ליד הבית ואז הסתכלתי עליו בחיוך
״היה כיף״ אמרתי ולחצתי על הכפתור האדום של החגורה בשביל להוציא אותה , כפי שהוא לימד אותי . הבטתי בתמונות שבידי ובמיוחד באחרונה .. זו תמונה אינטימית
״אל תראה לאף אחד את התמונות שלנו״ אמרתי והיה לו חיוך יפהיפה שגרם לעיניו לבהוק
״חבל , תכננתי לתלות את זה בפתח הבית״ הוא אמר בציניות וגיכחתי בזמן שגלגלתי את עיניי
״אני רציני , אני נראה מופקר ואתה היחידי שרשאי לראות את זה״ אמרתי והיה לו חיוך קטן שהבליט את החורים העמוקים בלחייו
״למען האמת אני ממש אוהב את התמונות האלו״ הוא אמר ולקח את זה מהיד שלי והביט בהן , התמונות הקודמות יצאו נוראיות . כל מה שעשינו היום היה מה שעשינו פעם קודמת שהיינו בקניון. הוא קנה לי גלידה ועשינו תמונות , רק שהפעם לא רבנו , הפעם אנחנו מאוחדים יותר. לפתע קפצתי מבהל כששמעתי משהו נדפק בחלון המכונית וראיתי את פניו של נייל מוצמדות לחלון והוא מביט בנו ולאחר מכן מחייך ופתח את הדלת
״זו הייתה החצי שעה הכי ארוכה בחיים שלי״ הוא אמר להארולד והארולד פשוט גלגל את עיניו
״זו עבודה נייל״ הוא אמר והתכוון לצאת מהמכונית אז מיד יצאתי גם וסגרתי את הדלת , חייכתי לנייל בנימוס עד שהארולד הקיף את המכונית ובא לעברנו ״מי נמצא שם ?״
״סילבר עם ליאם ונוי שהרגע באו״ הוא אמר והארולד מיד הביט לשם , לא , למה הוא כלכך ... שיפסיק לדאוג כך
״הם באו ?״ הוא שאל והביט לדוכן
״כן... איפה הם היו בכל אופן ?״ הוא שאל , אצל סבתא דורה הם היו . הסתכלתי לדוכן וראיתי את נוי מדברת עם סילבר , הן חברות ? אני מתכוון... לא שמפריע לי שנוי מדברת עם כלבת הים הזו ״בכל אופן אני לא יודע למה אני מודיע את זה אבל אני וסילבר נשארים לישון פה הלילה , הטיסה שלנו חזרה הבית יוצאת מחר בבוקר״
״אתה מוזמן הנה בכל פעם שתרצה״ הארולד אמר וטפח בכתפו לפני שעבר אותו והלך לעבר הדוכן , נמאס לי מזה ... מיד הלכתי בעקבותיו והשמש הכתה בפניי יחד עם הרוח , קולותיהם של בני האנוש היו בכל מקום , נעצרתי אחר הארולד בדוכן ומיד נכנסתי פנימה אל הדוכן בשביל להסתתר מפני השמש . לפתע מישהי התנגשה עם כתפה בשלי וראיתי את סילבר ממשכה ללכת ואז מסובבת את ראשה ומחייכת אליי
״אני כזו מגושמת״ היא גיחכה ומיד פתחה את בקבוק המים והשארתי את כף ידי למטה אך בו זמנית כיוונתי אותה לעברה ושהרגשתי את זרם המים שבבקבוק , היא קירבה אותו לפה שלה ומיד גרמתי למים להתפרץ על פניה והיא נבהלה וזרקה את זה , חייכתי לעברה
״אני כזה מגושם..״ מלמלתי והיא הביטה בי בכעס וניגבה בעזרת כף ידה את המים מהפנים . הסתכלתי להארולד שעמד בין ליאם ונוי ודיבר איתם , הוא כלכך מעורבל , שיעזוב אותם בשקט
״מה לכל הרוחות הבעיה איתך ?!״ היא צעקה ומיד הם הביטו בנו
״מה לכל הגלים הבעיה איתך ?!״ צעקתי חזרה וכיווצתי את עיניי , היא הסתובבה לעבר נייל שעמד מחוץ לדוכן ושילב ידיים על הדלפק
״אני נשבעת לך שהוא סוג של שד , הוא מזיז דברים בלי לגעת בהם !״ היא קראה ונייל פשוט הסתכל עליה בלי לומר דבר
״סילבר , רק כמה דקות בשמש ואת משתגעת ?״ ליאם צחק ומיד הסתכלתי על הארולד ושפגשתי בעיניו הירוקות מיד עיקמתי את ראשי וחשתי את לבי פועם בחוזקה , אני רוצה להסתלק מפה... היא שונאת אותי ללא סיבה , בגלל הזהות שלי , אני לעולם לא פגעתי בה . כל מה שעשיתי נגדה היה בשביל להגן על עצמי , אין דבר שגוי בזה . הארולד הזיז את שפתיו בלי לדבר ויכולתי להבין ששאל אם אני בסדר ומיד יישרתי את שפתיי לקו ישר והנהנתי , שום דבר לא בסדר , בת אנוש ארורה , היא נהגה להיות נחמדה אליי כשרק הכרנו
״לואי אתה כה יפה !״ נוי קראה וראיתי אותה מחייכת ואוחזת בתמונות שלי ושל הארולד בידיה , לבי נחת ומיד עיניי נקרעו לרווחה , הלכתי במהירות לעברם וחטפתי את התמונות מידיה , היא צחקה והסתירה את הפה שלה עם שתי כפות ידיה ״למען סרטני הים אתה כלכך פרוץ !״
״נוי !״ כעסתי אך זה לא מנע ממנה לצחוק עליי , הרגשתי את לחיי מאדימות והבטתי בהארולד שחייך ״אמרתי לך לא להראות לאף אחד את התמונות !״ כעסתי והוא משך בכתפיו
״ליאם רצה לראות ו-״
״מה ?!״ מיד התפרצתי והסתרתי את פניי , בשם אלת הים הוא נוראי ...
״אל תדאג אני לא הסתכלתי״ ליאם אמר ומיד הסתכלתי עליו בחשש , זה כה מביך ״אני נגד תמונות פורנוגראפיות״ הוא צחק ואני לא הבנתי את הכוונה , אני בטוח שגם נוי לא הבינה אבל היא צחקה , גלגלתי את עיניי והבטתי בהארולד , זה כנראה מין בדיחה בשבילו
״הם צוחקים״ הוא אמר ועיקם את גבותיו לצדדים ומיד שיחררתי נשימה והכנסתי את התמונות לכיס שלי
״זה לא מצחיק״ אמרתי עם אצבע מאשימה והוא חייך גורם ללבי להחסיר פעימה , העיניים הירוקות שלו בוהקות והוא נראה כה טהור ... אך הוא לא . ״עכשיו הארולד יש לנו עבודה״
״איזה עבודה ?״ הוא שאל בחוסר עניין ואני פרסתי את ידיי לעבר המקררים
״המקום הזה... זו עבודה״ אמרתי והוא נאנח וגלגל את עיניו ואז הביט בליאם
״קדימה ליאם , זה לא יום החופש שלך״ הארולד אמר וקם מהכיסא
״מה ? אני לא עובד פה״ ליאם מיד אמר והארולד טפח על כתפו
״עכשיו אתה כן״ אמר ונכנס לעבר הדוכן , הוא כלכך פרנואיד.. הוא יעשה הכל בשביל שליאם לא יתקרב לנוי
״אפשר לקבל בירה ?״ מישהי קראה , לבושה במשהו שחור שמכסה את עיניה
״לואי , פחית , צבע ירוק עם הציור העגול עליו״ הארולד אמר ומיד הבנתי למה התכוון והלכתי לעבר המקרר
״למה שלא תגיד פשוט בירה ?״ ליאם שאל בחצי חיוך , כי מאיפה אני אמור לדעת מה זה בירה ?! הארולד עוזר לי בזה שהוא מתאר . ביום שבאנו לפה הוא ניסה ללמד אותי כל דבר וזה עדיין מסובך לי
״כי ככה ותשתוק״ הארולד אמר . חייכתי ולקחתי את הבירה מהמקרר והלכתי לעברו , והנה אנו מתחילים עוד יום של עבודה .

___________________

מיד התרסקתי על הספה ועצמתי את עיניי , אני שונא את העבודה הזו. למען שבלולי הים אני לא מתכוון שונא , אני לא אוהב .
״סיפרת לו ?״ הארולד שאל ושמעתי את טריקת הדלת , פקחתי עין אחת וראיתי אותו משלב את ידיו ועומד ממול נוי.. זו הסיבה שהוא ביקש מליאם לסגור את הדוכן ? בשביל לדבר איתה על דבר מעורבל שכזה ?
״סיפרתי מה ?״ היא שאלה
״על הזנב שלך , על מה שאת״ הוא אמר , מיד התיישבתי בספה וצמצמתי את עיניי , היא לא יכולה לספר לו !
״לא״ היא פלטה בשקט
״נהדר , הגיע הזמן״ הוא אמר , קמתי מהספה ומיד הלכתי לעברו ונעמדתי לידם
״היא לא מתכוונת לעשות את זה , תפסיק ללחוץ עליה״ אמרתי
״אז אל תיפגשי איתו יותר״ הוא אמר , יותר נשמע שקבע זאת ... הוא לא יודע מה יקרה אם היא תיחשף בפני בן אנוש !
״הארולד !״ צעקתי והוא גלגל אליי את עיניו , הוא מכעיס אותי נורא !!
״מה ?״ הוא שאל והסתכלתי לעיניו הירוקות מרגיש חלש מהמבט שלו
״תפסיק״ אמרתי והוא התעלם והסתכל עליה
״אני אעשה את זה״ היא הנהנה ומיד תפסתי את ידה
״את לא תעשי דבר !״ אמרתי והיא השתחררה מהאחיזה שלי והלכה למדרגות , הבטתי בהארולד ושילבתי ידיים כמוהו רק שאני לא נראה מאיים .. אני קטן מולו ואין לי גוף חזק כמו שלו , זה לא משנה
״אל תהיה מעורבל״ אמרתי והוא שיחרר אנחה
״הוא ייגלה את זה במוקדם או במאוחר״ הוא אמר ורק רציתי להטביע אותו . הדלת נפתחה וליאם נכנס ונתן להארולד את המפתח , הבטתי בהארולד במבט מתחנן אך הוא התעלם
״נוי רצתה לדבר איתך למעלה״ הארולד אמר ונשימתי נקטעה בגרוני , לא... הוא לא אמר את זה !
״היא לא״ מיד אמרתי ובלעתי רוק
״היא במקלחת מחכה לך״ הוא אמר ומיד הבטתי בו בכעס
״מה ? למה שם ?״ ליאם שאל ונשמע מבולבל , הארולד משך בכתפיו ושליאם התכוון ללכת נעמדתי בדרכו
״אל תעלה לשם״ אמרתי וליאם הסתכל עלינו , מבולבל אבל נראה דואג
״אם קרה משהו ארצה לדעת..״ ליאם מלמל
״היא רוצה לדבר איתך , לך אליה״ הארולד אמר ומיד הסתכלי עליו בכעס , הוא לא רציני !
״הארולד אתה חתיכת-״ הפסקתי לדבר כששמעתי את צעדיו של ליאם במדרגות ומיד רצתי , הוא הגיע למעלה ופתח את דלת המקלחת ונכנס , עצרתי מרגיש את לבי נוחת ... מה.. מה הוא עשה ? לפתע הוא חייך , לא. הארולד עקף אותי ועלה במדרגות הולך לשם ונכנס אחרי ליאם , הרגשתי קפוא ש... שאני לא מסוגל לזוז . עליתי ונכנסתי אחריהם לחדר האמבטיה , לבי נחת ועיניי נקרעו לרווחה שראיתי שהוא בתוך האמבטיה עם הסנפיר שלה , מביטה בליאם והוא מתקרב אליה , אני לא מאמין שהיא עשתה את זה
״זה איזה בדיחה ?״ הוא גיחך ואז התכופף לעברה , הלב שלי דפק כמו משוגע , היא נחשפה בפניו. זה לא טוב.. בשם אלת הים מה היא חשבה לעצמה ״נוי , מה זה ?״ הוא שאל והיא נראתה חוששת לענות ורק הביטה בו , הוא הושיט את היד לסנפיר שלה ורק רציתי לסלק אותו משם אך לא יכולתי לזוז , אני- אני לא מאמין שהיא עשתה זאת ! ״מה לכל ה..״ הוא פלט ונראה מבוהל , הוא נעמד ומיד הסתכל עלינו ״הארי מה זה ?״
״זאת נוי״ הארולד השיב בפשטות , ליאם הביט בה פעם נוספת לפני שהלך לעבר הדלת ונראה שרצה להגיד משהו אך לא דיבר
״אני מוכרח ללכת..״ הוא מלמל ויצא מפה מבועת
״רגע , ליאם לאן ?!״ נוי קראה , הבטתי בהארולד ולא יכולתי לתאר את האכזבה שלי כלפיו הנדתי בראשי ורק רציתי לנזוף בו , עד כמה אידיוט- כן ! אידיוט ! גם אני מסוגל להיות בוטה !
״למה הוא הלך ?״ נוי שאלה והסתכלתי על מבטה שנחת
״כי בני האנוש מעורבלים וחסרי רגשות״ אמרתי מתעלם מהארולד
״הו , בחייך. אל תאשים אותי״ הוא אמר והתעלמתי , שיעזוב אותי
״תוכלו לצאת מפה ?״ היא ביקשה בשקט ולא הביטה בנו , עיניה בהקו ורק רציתי לחבק אותה אך הנהנתי לבקשתה ויצאתי מפה , שומע את הדלת נסגרת ורק אז ראיתי שהארולד יצא אחריי
״לו , אל תתנהג כמו ילד עכשיו״ הוא מלמל , נשענתי כנגד הקיר והתעלמתי ממנו , הוא פגע בה . הכל בגלל הארולד המעורבל הזה ! מה הוא בכלל חשב ?! ״ידעת שהם לא יהיו יחד״ הוא הוסיף , זה לא קשור אליהם . עכשיו היא בסכנה מזה שעוד בן אנוש יודע עליה
״למה ?!״ התפרצתי בצעקה ועשיתי צעד אחד לעברו ״מפני שבתולי ים ובני אדם זה עולם אחר ?!״
״זה לא מה שאמרתי״ הוא אמר
״אבל זה מה שהתכוונת !״ צעקתי והוא נראה כמתאפק לא לצעוק חזרה , אני יודע שהוא משתוקק לצעוק חזרה , הוא לא מסוגל לשתוק למישהו ״אתה לא מסוגל לראות שמישהו מאושר ! אתה חייב להרוס לכולם את האושר כפי שלך הרסו וזה פשוט מטריף את הסנפיר שלי !״ צעקתי מושך בשיערי והוא הביט בי , לפתע הוא התחיל לצחוק וברגע זה רציתי לצרוח , עד כמה מעצבן זה לצעוק על מישהו והוא צוחק לך בפרצוף ?!
״אתה כלכך קטן , לעזעזל לואי״ הוא העביר את אצבעותיו בתוך שיערו והביט בי , גורם ללבי לפעום בחוזקה ולנשימתי להיקטע . לפתע נוי יצאה מהמקלחת ועקפה אותנו , עטופה במגבת לבנה מסביב גופה . היא ירדה במדרגות ומיהרתי ללכת לשם אך לא ירדתי במדרגות
״לאן את הולכת ?״ שאלתי בדאגה והיא לא הסתכלה עליי אפילו
״לבית האמיתי שלי , נמאס לי מהיבשה הארורה הזו״ היא פלטה ומיד הבטתי בהארולד בכעס , הוא פשוט משך בכתפיו ואני נאנחתי בכעס והלכתי לעבר חדר האמבטיה , סגרתי את הדלת ונשענתי עם גבי נגדה , עוצם את עיניי , הוא גס רוח ועד כמה שמראה שאכפת לו אז ברגע האחרון הוא מתנהג כמו מעורבל אנוכי , אני לא מאמין שהוא נתן לה ללכת . היא בעצמה יודעת שאסור לה להתרחק... וליאם .. הוא רציני ?! לא מגיע לו מישהי כמוהה . היא מדהימה , מצחיקה , טובה והוא פשוט בן אנוש מעורבל ושחצן , אני לא שם בשבילה בגלל ש...שאני מפחד , אני מבועת . אני לא מסוגל להתקרב לאוקיינוס אחרי מה שקרה ... אבל אני לא מסוגל פשוט להיות פה ולחשוב
״לואי״ הארולד קרא מבחוץ ואני רק גלגלתי את עיניי
״תסתלק !״ צעקתי בכעס , אני כועס עליו כלכך , הכל באשמתו !