״לואי..״ שמעתי את הארולד לוחש ופקחתי מעט את עיניי ואז פיהקתי ״הגענו הבית״
״הו..״ פלטתי והתיישבתי ישר , נרדמתי. הדרך הזו ארוכה ומעייפת
״נרדמת באמצע הסיפור המפגר שלי״ הוא צחק וחייכתי רק
״אני מצטער״ לחשתי והבטתי בעיניו הירוקות ״אז מי ניצח בריצה , אתה או נייל ?״
״זה לא באמת מעניין״ הוא מלמל והוציא ממנו את חגורת הבטיחות ואז חייך לעברי ״ואני״
״זה נהדר הארולד״ חייכתי , הוא סיפר לי סיפורי ילדות , שפעם הוא שפך לנייל מרק רותח על הבטן כי כעס עליו , הוא הסביר לי שמרק זה משהו חם ומימי עם ירקות או עוף , וגם סיפר שעוף זה חיה , למען האמת דיברנו המון . אני סיפרתי לו שכריש ניסה לטרוף אותי כשהייתי קטן ורק כך גיליתי על זה שאני יכול לשלוט במים , זה נחמד לשוחח איתו , הוא באמת מקשיב לי . הוא הוריד את חגורת הבטיחות ממני ואז יצא מהמכונית וסגר את הדלת , הוא עשה את הסיבוב לבוא לצד שלי ופתח לי את הדלת ורק אז יצאתי , הוא גם סיפר שלפתוח למישהו את הדלת נחשב מעשה רומנטי , הוא מנסה להוכיח משהו . התמתחתי והגלים של הים התפרצו לקראת החוף , התגעגעתי לים...
״הארולד אולי נצא לשחות קצת ?״ שאלתי והוא קימט את מצחו ונראה חושב
״אמצע הלילה ...״ לחש ומיד חייכתי והתקרבתי לעברו מניח את ידיי על הבטן שלו ומנסה לחשוב על רעיון בשביל שיבוא איתי
״נשחה בעירום״ לחשתי וחייכתי לעברו והוא חייך ואז צחקק
״יש לך זנב , בכל מקרה תצטרך לשחות ערום״ אמר וזקפתי את גבותיי מחליק את ידיי לקצוות החולצה שלו ומעל באיטיות , קדימ בן אנוש מעורבל שכמוך ! אם הוא כלכך אוהב יחסים כמו פרוץ הוא אמור להתפתות לזה
״בבקשה ?״ ביקשתי בשקט ונישקתי את החזה שלו ליד הצוואר , הוא כלכך גבוה
״אני מרגיש מושחד״ אמר וצחקתי , לא מבין את פירוש המילים הללו
״נשחה קצת , לא עמוק מדי״ אמרתי והוא נשך את שפתיו והביט מעבר ראשי אל הים , קדימה הארולד אל תהיה יבש כמו בן אנוש רגיל !
״ממש קצת״ אמר והרים את האצבע כאילו מדגיש זאת ״ואתה לא בורח או מטביע אותי״ הוא לרגע נשמע חושש וצמצמתי את גבותיי
״אני אטביע אותך״ אמרתי ושילבתי ידיים , הוא כה מעורבל ... למה שאטביע אותו ?
״אני רציני״ הוא לקח צעד אחורה וצחקתי
״הארולד הסר דאגה״ אמרתי בחיוך והוא נאנח והחל לצעוד , מניח את ידו באגני ומלווה אותי אחריו
״לא שאני פוחד , אני לא״ אמר ואני הרמתי את מבטי וחייכתי , כמובן שלא , הוא רק חושש שאטביע אותו . אני חושב שג׳מה אמרה לו שטויות בחול
״זה בסדר״ אמרתי וחייכתי כשהבטתי בים , מרגיש את המים , את הזרמים שלהם והגלים המתפרצים , עלינו למזח וצעדנו קדימה , הוא הוריד את ידו ממני ופשט את החולצה זורק על המזח , הרגשתי את הדגים ואת חמישת בתולי הים ש-
״עצור !״ קראתי והפסקתי ללכת , אוחז בידו ומושך אותו אחורה
״מה הבעיה ?״ שאל בבלבול ובחנתי את המים , הם שוחים באיטיות , הם לא עושים תנועות מהירות אז ידעתי שהם לא יתקפו פיזית ״אל תגיד לי שאתה שכחת לשחות״
״לא .. הם פה.״ לחשתי מביט בעיניו ואחרי כמה שניות נראה שהוא הבין על מי דיברתי
״מה זאת אומרת ? אין פה דבר״ אמר ולחצתי על ידו שהרגשתי אותם מתקרבים
״יש פה , הם באים״ אמרתי אך לא ברחתי , אני חזק מהם , במיוחד שאני עם הארולד , אנחנו שומרים על אחד השני , ואני רוצה לדעת מה הם בדיוק רוצים , הלב שלי דפק חזק וכפות ידיי מעט רעדו כשראיתי את ראשו של זאין מציץ החוצה ומשתי הצדדים שלו שתי בתולות ים
״פאק תראה כמה-״
״לא חשבת ששכחנו אותך , נכון ?״ זאין אמר קוטע את הארולד ופי נפער , לחצתי חזק את כף ידו ונשימותיי מעט רעדו
״מה לעזעזל אתה רוצה חתיכת מזדיין ?!״ הארולד צעק וצעד קצת קדימה ומיד אחזתי בידו
״מה אתה חושב שאתה עושה ?!״ שאלתי והוא הביט בי
״אני חזק מהם״ לחש והנדתי את ראשי
״לא מתחת למים״ לחשתי והוא גלגל את עיניו ושילב ידיים
״הבט בך ..״ זאין לחש ובחן אותי ״אתה לבוש כמוהם , בדיוק כמו בני האנוש״
״נייל בחר לו את הבגדים , אהבת ?״ הארולד שאל בציניות , למה הוא לא רציני לגבי זה ? אני משקשק כמו דג ליד כריש
״אתה לא כמוהם , לעולם לא תהיה״ זאין אמר והבטתי בהארולד שהביט בהם בכעס ״ג׳סמין..״ זאין לחש ואז אחת מהבתולות ים התקרבה מעט , שיערה שחור וקצר
״תשחה איתנו״ היא אמרה ויכולתי לשמוע את ההד שגרם ללבי להחסיר פעימה , לא !!! היא מנסה לשלוט במוחו היא-
״הארולד אל תקשיב״ לחשתי אוחז בידו אך הוא בהה בה
״קדימה.. המים נעימים , תיכנס״ היא לחשה שוב והוא עשה צעד ומיד נעמדתי מולו ודחפתי אותו מהחזה אך זה לא עזר , אבל הוא עצר
״הארולד לא , תביט בי , תסתכל בעיניים שלי״ אמרתי אך הוא לא הקשיב , לבי התכווץ ודמעות עמדו בגוני ״לא תוכלו לשנות אותו !״ צעקתי מסובב את ראשי וזאין חייך
״אבל נוכל להרוג אותו״ אמר ופיצוץ היה בגופי וריסק אותי
״קדימה בוא..״ היא לחשה והוא עשה צעד נוסף
״הארולד לא !!!״ צווחתי מרגיש את הדמעות בוערות בעיניי ״הארולד !!״
״אתה הבא בתור לואי״ אחת מהן לחשה ורק הרגשתי את הלחץ הנורא בחזה שגרם לנשימותיי להיחנק
״אסור לך היה להתאהב !״ זאין צעק והצמדתי את פניי לחזה של הארולד שעשה עוד צעד ובכיתי בקול מנסה למנוע ממנו ״בני אנוש ואנחנו לא אותו דבר , הוא לעולם לא יאהב אותך !״
״תשתוק !!״ צווחתי והבטתי בו , אני צעקתי על- על זאין ״אתה חרא , כולם בים שונאים אותך , אתה נוראי !״
״תשמע איזו גסות אתה מדבר״ הוא אמר ומשכתי באפי
״לך תרדנזיין״ פלטתי מנסה להגיד מה שהארולד תמיד אומר והם מיד פלטו קול של הלם
״תשחה איתנו ..״ היא לחשה והוא עשה צעד נוסף שגרם ליבבה חנוקה להיפלט מפי
״הארולד לא !! בבקשה הארולד , תעצור !!״ צעקתי אך הוא המשיך והיינו קרובים לקצה המזח בכמה צעדים
״אני רוצה לשחות איתם..״ הארולד לחש והביט בים , לא... הארולד תעצור , לא , אלת הים , בבקשה
״בסופו של דבר אתה תשנה אותו , אם תרצה ואם לא״ זאין אמר והבטתי בו בכעס
״אני לא כמוכם״ אמרתי והוא צעד שוב , הבטתי בעיניו הירוקות ואחזתי בפניו
״הארולד תעצור , תעצור !!!״ צווחתי את כל קולי ואז הבטתי בו , חש את לבי מתכווץ
״אתה בדיוק כמונו״ זאין אמר והתעלמתי , הארולד... עצמתי את עיניי השענתי את ראשי כנגד החזה שלו . הזיכרון הראשון שיש לי ממנו מהים , בליל , כששחה.. שיום אחרי זה היה בספינה של אביו וראיתי אותו מהחלון , ידעתי שאין לי דרך חזרה ממנו כי הרגשתי זאת , ששרתי לו , ששחיתי איתו , הנשיקה הראשונה , החיוך , הצחוק , החיבוקים שלו בליל , הריבים איתו , הרגעים שהשלמנו , שהוא מביט לתוך עיניי וגורם לי להרגיש שאני טובע בתוכם למרות שאני לא מכיר את התחושה הזו של טביעה . פקחתי את עיניי מביט בו , לא אתן להם לקחת את זה ממני , לעולם לא אוותר עליו
״הארי !!!!!!!״ צווחתי חזק עוצם את עיניי עד ששלו פגשו בשלי ולבי פעם בחוזקה , אני הרגע קראתי לו הארי . ״כן.. תביט בי , תביט רק בי הארולד , תקשיב לקול שלי״ לחשתי מרגיש את הדמעה זולגת מעיניי ומיד מחיתי אותה
״תשחה איתנו״ היא לחשה מאחור אך הוא הביט בי בעיניים בוהקות ולקח צעדים אחורה וחייכתי , מרגיש אבן יורדת מהחזה שלי
״נהדר..״ לחשתי והוא נראה מעט מבולבל ״תסתובב ותחזור לבית , אל תביט לאחור״
״אני לא עוזב אותך איתם״ אמר , אל תהיה עקשן !
״אז תסתובב , אני מתחנן אל-אל תביט בהם״ אמרתי והוא ליטף את לחיי ואז הנהן והסתובב
״אתה אחד נגד חמש״ זאין אמר
״אתה יודע לספור ?״ הארולד שאל בציניות , הושטתי את ידיי לצדדים ועצמתי את עיניי , מרגיש את הזרמים בכפות הידיים ואת האנרגיה הזו , פקחתי את עיניי והרמתי מעט את כפות ידיי רואה משני הצדדים את הגלים הגבוהים שאני תופס
״אנחנו שתיים נגד חמש״ אמרתי ומיד שלחתי את הגלים אליהם וזה העיף אותם אך ידעתי שלא יפגע בהם , מיד הלכתי להארולד ואחזתי בידו מושך אותו לעבר החוף אחריי
״לואי..״ הוא לחש , אנחנו מוכרחים להתרחק , אני פוחד , מבועת . התעסקתי עם זאין ״לואי תירגע״ הוא קרא ונעצרתי מביט בו , הוא הסיט את השיער מהמצח שלי והביט בעיניי גורם ללבי לפעום בחוזקה ולבטני להיקרע , הוא משך אותי לחיקו וחיבק אותי חזק מנשק לראשי , עצמתי את עיניי והרגשתי את הדמעות בגרוני , למה אני רגשן מיד ? אני לא מוכן לאבד אותך הארולד , הם יעשו הכל בשביל להפריד בינינו , לא... אני אוהב אותו יותר מדי
״הכל בסדר...״ לחש וליטף את ראשי, חיבקתי אותו חזק ועצמתי חזק את עיניי מרגיש את הדמעות
״התכוונת ללכת אליהם...״ לחשתי ופלטתי יבבה , נשכתי חזק את שפתיי
״אני פה , הכל בסדר לו , אני פה״ לחש והרמתי את ראשי מביט בו
״בוא הבית ... בבקשה״ לחשתי והוא הנהן והמשכנו ללכת , רציתי לרוץ , לברוח מאיזור הים , אך הוא היה אדיש לגבי זה והלך בקצב רגיל , הוא לא נראה נסער אפילו ממה שקרה , או סתם מפוחד . תמיד הבחנתי באומץ שלו , הוא לא נראה אחד שפוחד , הלוואי שגם אני הייתי ככה. הוא פתח את דלת הבית ומיד נכנסתי משחרר נשימה כבדה ומביט מסביב , הדלקתי את האור ומיד כיביתי והדלקתי שוב , אני אפילו לא יודע למה , כי זה הדבר הכי מדהים שהכרתי ביבשה
״אני מפחד...״ לחשתי והסתכלתי עליו והוא סגר את הדלת וצעד לעברי גורם ללבי להחסיר פעימה
״אני פה״ לחש כדבר מובן מאליו ומיד הנדתי את ראשי בשלילה והרגשתי לחץ בחזה
״אבל אתה התכוונת ללכת.. מה אם היית הולך ומשאיר אותי לבד ?!״ מעט כעסתי ועשיתי צעד אחד לעברו מרגיש את הדמעות חונקות את גרוני כשהבטתי לתוך עיניו הירוקות ״אני לא יכול לאבד אותך״ לחשתי , הוא הביט בי ואז עצם את עיניו ופקח אותם באיטיות , מלטף את הלחי שלי וגורם ללבי לפעום בחוזקה ולפרפרים לקרוע את בטני
״אני לא אתן לזה לקרות״ הוא לחש ונישק לראשי , מחבק אותי קרוב אליו , עצמתי את עיניי ולא רציתי להתרחק , רציתי להיות כה קרוב אליו ולחוש מוגן ובטוח , הרמתי את ראשי מביט לשתי עיניו הירוקות ואז משכתי בכתפיי
״אבל... הארולד אני- אני לא יכול״ פלטתי בבלבול , לא בטוח בעצמי , במה שקורה לי , הרגש החזק הזה כלפיו . שאם הוא לא יהיה פה איתי אז אני שווה כלום , אני מפחד שזה לא יימשך המון זמן , אני רוצה נצח איתו
״לא יכול מה ?״ שאל וליטף את פניי ברכות , התמכרתי למגע שלו וסיבבתי את ראשי מעט מנשק לכף ידו ואוחז בה , מסתכל לתוך עיניו ,אני אוהב אותך כלכך הארולד , יותר משהלב יכול להיות מסוגל
״רק... תישן איתי ?״ שאלתי מרגיש מעורבל ומיהרתי להסביר את עצמי ״אני לא רוצה שנעשה שיחה של.. מה אנחנו . ובסוף נישן לחוד כי אני רק רוצה שתחבק אותי כשאני נרדם בזרועותיך , אני לא מסוגל ל-״
״לואי זה בסדר״ הוא קטע אותי ואז חייך חצי חיוך ״אתה מדבר כמו חתיכת מעורבל״ הוא צחק וזה מיד גרם לי לצחוק
״הוי בשם באוויר , תשתוק אידיוט״ חיקיתי אותו והוא צחק , מניח את זרועותיו מסביב כתפיי ולוקח אותי אחריו לעבר המדרגות
״למען דגי הים..״ הוא מלמל ומיד הבטתי בו מכווץ את עיני , אני לא אומר את זה
״אלוהים אדירים..״ צחקתי ועלינו במדרגות , זה מהנהלחקות אותו
״שבלולי ים מלוחים , אני כה פרוץ ולמרות שעשיתי את זה עם הארולד היום נוכל לעשות זאת שוב , למען ההתאחדות היחס-״
״הארולד !״ הטחתי מכה בכתפו וחשתי את לחיי בוערות ממבוכה , נאנחתי מגלגל את עיניי והוא צחק את הצחוק היפה והממכר שלו , חייכתי מביט בו והיה לו את החיוך היפה ביותר , כל מה שאני צריך זה הוא , אני כה אוהב אותו , תוך רגע הוא גרם לי לצחוק
״אני צוחק״ אמר וחייכתי מהנהן ומתחיל ללכת לעבר החדר , פתחתי את הדלת באיטיות וכיביתי את האור . הדלקתי וכיביתי שוב מחייך לעצמי , הסתובבתי מביט בהארולד שפשט חולצה ומיד הורדתי גבה
״מה אתה עושה ?״ שאלתי וכשהוא זרק את החולצה לעבר המקלחת אני מניח שזרק לסל הבגדים שנמצא שם
״אני יושן עם בוקסר״ אמר פותח את כפתורי הג׳ינס ואהבתי איך עשה זאת והביט בי , לבי פעם בחוזקה ומיד הסטתי את מבטי ״תמיד אהבתי לישון כך אבל כשהגעת לא רציתי שתרגיש .. מוטרד ?״ כיווץ את גבותיו והוריד את המכנס ״אבל אז חשבתי לעצמי... ראית אותי כה הרבה פעמים ערום שחלק הבד הזה לא ישנה לך דבר״ אמר ואני מיד גלגלתי את עיניי , הוא עוקץ כמו מדוזה , הוא רומז שאני פרוץ , הארולד המעורבל
״תירגע״ אמרתי ונכנסתי לחדר פותח את הארון שלו ולוקח לו מכנס שחור מבד רגיל
״אני חושב שהתבלבלת״ אמר והסתכלתי עליו בזמן שהורדתי את החולצה
״במה ?״ שאלתי ופתחתי את כפתור של הג׳ינס ההדוק הזה
״זה המכנס שלי , לך יש מדף משלך , לא שיש לי בעיה עם זה״ הוא אמר והתיישב במיטה בזמן ששילב את ידיו
״אני יודע״ אמרתי והורדתי את הג׳ינס הלוחץ הזה ״אבל אני אוהב את הבגדים שלך , הם נוחים יותר כי גופך ענק כמו של פיראט״ אמרתי בחיוך וסיבבתי את ראשי מעבר כתפי להסתכל עלי והוא משך בכתפיו
״בסדר״ הוא פלט . לבשתי את המכנס שלו עליי והלכתי לעברו באיטיות עם חיוך קטן על פניי והתיישבתי על ברכיו כורך את זרועותיי מסביב צווארו , מרגיש את לבי פועם בחוזקה כשהבטתי בעיניו , איבריי נתלשים אחד אחרי השני ודעתי משתבשת , הוא לפתע חייך והתקרב אליי מנשק ברכות את שפתיי וגורם לבטני להתהפך , העברתי את אצבעותיי בתוך שיערו ונעתי עם שתיי כנגד שלו , אני לא מוכן לוותר על נשיקה איתו , כי זה מרגיש כה טוב ונכון , זה מרגיש שאני שייך לו , שמצאתי את המקום שלי , וגם אם אני לא באוקיינוס אני לא אתלונן , משום שאני איתו
״ליל מנוחה״ הוא לחש ומיד צחקתי ונשענתי עם המצח שלי על אפו , הוא צוחק על הדיבור שלי ?
״לילה טוב״ אמרתי מביט בעיניו ובחיוך שעל פניו קמתי ממנו ועליתי למיטה נכנס מתחת לשמיכה צופה בו ממולי מעיף את השמיכה ואז נשכב ומתכסה בה , השתוקקתי לחיבוק שלו כרגע כלכך , ולא הרגשתי שוב מבוכה ממנו או אי נוחות אז פשוט התקרבתי לחיקו והנחתי את ידיי כנגד החזה הקשה והחזק שלו , הוא כרך את זרועותיו מסביבי והרגליים שלי נקשרו בשלו , שמעתי את נשימותיו והרגשתי את לבי הולם בחוזקה , מרגיש גם את שלו כנגד שלי , הפנים שלי קבורות בצווארו והוא מריח כה טוב , הריח האהוב עליי
״אף פעם לא חשבתי שתהיה כלכך חשוב לי..״ לפתע הוא לחש גורם ללבי להחסיר פעימה ולנשימתי להיקטע בגרוני ומיד חיוך קטן עלה על פניי
״אני חשוב לך ?״ לחשתי בשקט והרגשתי את הפרפרים שקרעו את בטני ושיתקו את גופי
״יותר מכל אחד אחר.״ הוא אמר , נשכתי חזק את שפתיי וניסיתי לתפוס את החיוך שגדל על פניי , הוא מתחיל להיפתח בפניי , כאילו ושברתי את הסלעים מסביב לבו
״תודה״ לחשתי , עצמתי את עיניי ונשכתי את שפתיי
״על מה ?״ שאל והרמתי את ראשי מחייך לעברו
״על זה שאתה מי שאתה . בן אנוש מיוחד עם לב ענק כמו לוויתן , אתה יודע לשפר לי את מצב הרוח ו.. לפני שהכרנו , כשהייתי עצוב הייתי צריך לחכות המון זמן שזה יעבור , תמיד הרגשתי לבד״ הודיתי וקברתי חזרה את פניי בצוואר שלו
״גם אם אתה מוקף באנשים זה תמיד מרגיש לבד..״ הוא לחש ופשוט הנהנתי , נדמה שהוא מבין אותי
״כן״ לחשתי כנגד עורו והאחיזה שלו מעט התהדקה סביב גופי
״עכשיו אנחנו לבד ביחד״ אמר כבדיחה אני מניח ופשוט גיחכתי , למרות שזה די נכון
״איך זה שלא פחדת שם ?״ שאלתי והוא משך בכתפיו
״כשאמרת לי להסתובב... כל מה שחשבתי עליו היה ש.. לא משנה כמה כועס אני ורוצה פשוט לחסל את המפגרים האלו , פשוט סמכתי עליך״ אמר וחייכתי לעצמי ״אתה נראה כה קטן ועדין לפעמים , אבל אתה חזק. אתה יודע איך להגן על עצמך ולעמוד על שלך , וזו תכונה שאני מאוד מעריך אצל אחרים״
״אני מעריך את התכונה שלך ש.. אתה אמיץ , לא מפחד מדבר״ אמרתי , מרגיש את לבי פועם בחוזקה ודמי בוער בעורקיי
״כל אחד פוחד ממשהו״ הוא לחש וליטף את ראשי , אבל הוא לא נראה אחד שפוחד . הוא מלא ביטחון ומתייצב נגד כל מה שיעמוד בדרכו , כשנעלמתי הוא יצא עם הספינה בשביל למצוא אותי ואף פעם לא הבנתי איך הוא לא פחד
״ממה אתה מפחד ?״ שאלתי , מחכה לתשובה
״לאבד אותך.״ הוא לחש ולבי החסיר פעימה ומיד חייכתי וניסיתי לעצור את החיוך הזה
״הארולד , אתה כה רגשני״ אמרתי והבטתי בו מגלגל את עיניו , הוא תמיד אומר לכולם ׳תפסיק להיות שיין רגשני׳ , צחקתי וקברתי חזרה את פניי בצווארו
״למען שבלולי הים תסתום את הפה בעזרת דג״ הוא אמר ונאנחתי , הוא לא יודע לחקות אותי
״אף פעם לא אמרתי את זה״ אמרתי ושמעתי אותו מגחך
״ובכן.. אחרי איך שדיברת שם יכולתי לראות שאתה גס רוח כמו כריש״ הוא אמר וגיחכתי , שיפסיק לדבר כך , אבל זה מצחיק.. אני קיללתי את זאין מכעס , כי לפעמים המילים פוגעות יותר ממעשים , למילים יש את ההשפעה הגדולה ביותר
״זה היה יום ארוך״ לחשתי
״אתה יודע מה זה יום ?״ שאל ומיד גלגלתי את עיניי ועצמתי את עיניי
״אני לא מעורבל״ אמרתי והוא נשם עמוק
״כשחושבים על זה .. זו הייתה הפעם השנייה שהצלת אותי״ הוא אמר והבעתי הייתה מבולבלת
״מתי בדיוק הייתה הפעם הראשונה ?״ שאלתי ואצבעותיו עברו בתוך שיערותיי ברכות והוא נישק נשיקה קטנה
״אני הייתי הילד שטבע מתחת לספינה״ אמר ומיד הבטתי בו , מה ? הוא מדבר על הילד שהצלתי בעבר ?
״הארולד ! שיערך היה מעט בלונדיני !!״ קראתי בחיוך גדול והוא חייך מנסה לעצור את הצחוק שלו
כן..״ מלמל ואז חזרתי לשכב בזרועותיו
״ותראה אותנו עכשיו ...״ לחשתי וחייכתי , איך-איך הוא כלכך בטוח שזה הוא ? ״אתה זוכר את זה ?״
״רק הרגע שטבעתי ... את הרגע שפתחתי את עיניי והייתי בבית חולים , כולם היו בהלם שהגעתי לחוף מעומק כזה״ הוא אמר ומיד חייכתי , עוצם את עיני ונושך את שפתיי
״אתה היית עדיין גדול ממני אז״ לחשתי נזכר באיך שתפסתי את גופו וחיכיתי שיגיב אך עיניו היו עצומות , הנחתי אותו בחוף ופחדתי מדי אז חזרתי מיד לים
״תצטרך לחכות ליום שתהיה גדול ממני״ הוא לחש והסתכלתי עליו
״אני אוכל להיות גדול ממך ?״ שאלתי בסקרנות
״בטח , תשאיר אותי במקפיא ותגדל״ אמר והוא נשמע ציני אז מיד גלגלתי את עיניי , מבין שהוא מתבדח
״ליל מנוחה״ לחשתי עוצם את עיניי
״לילה טוב לו..״ הוא לחש .
זו הדרך האהובה עליי להירדם , בזרועותיו , לחוש את חום גופו ולשמוע את נשימותיו , לא יכולתי לרצות משהו יותר חוץ מזה שזה יימשך לנצח.