נק׳ מבט לואי :

נשימותיי היו מעט חנוקות מתחת למים ורק ניסיתי להתרכז ולעצום את עיניי , לנסות לסלק ממני את הכאב הזה שמנקר בתוכי , שמפלח כל איבר אחר איבר , את הזיכרון שרץ בראשי , של המבט שלו , הכעס , הדיבור שלו כלפיי. לא הייתי צריך להגיד לו שאני אוהב אותו . לא מגיע לו את זה , הוא בן אנוש רע ! אני רוצה ללכת אליו ופשוט לצעוק עליו את זה ! למען שבלולי הים !! לעולם לא אומר לו דבר כזה , על מי אני עובד ... בלעתי רוק שצרב בגרוניי ושרף את בית החזה שלי , שחיתי למטה ולקחתי כמה צדפות , מסדר אותן בצורת לב ... עצמתי את עיניי מי מטיח את הסנפיר שלי על זה ומפרק את זה , אני כלכך עלוב . הארולד לא אוהב אותי כי אני נוראי , אני מפלצת , כמו שסילבר אמרה... לעולם לא אחזור לביתו של הארולד . אתן לכרישים לטרוף אותי לפני שאחזור . שחיתי למעלה מציץ עם ראשי ורואה רק מים מסביב , נושם נשימה עמוקה מהאוויר , אני לא מרגיש את הדמעות בגלל כל המים המעורבלים הללו ! אני לא טהור יותר.. אני נתתי לו את עצמי , בכל המובנים שקיימים , סמכתי עליו יותר משסמכתי על עצמי והוא אכזב אותי ! שיתפתי אותו בפחדים שלי בשביל שהוא יגרום להם להיעלם , נתתי לו את הגוף שלי ועשינו יחסים כי הרגשתי שאני שייך לו שהוא ישמור עליי . כי ידעתי שלא משנה מה יקרה הלאה , אם זאין והשאר יבואו לקראתי , הארולד יגן עליי. אני מרגיש מנוצל , בשם אלת הים... יבבה נפלטה מפי והלב שלי התכווץ ודימם מבפנים , מפלח את בטני כמו עשרות דקירות , כמו להתרסק ללא יכולת לקום , הוא ריסק אותי , שבר אותי ורמס אותי . הוא קיבל ממני כנראה מה שרצה וזהו , הדבר הכי נורא בזה הוא שאני מרגיש לבד עכשיו . לא בגלל שאני נמצא לבד באמצע הים , אלא בגלל שהוא לא פה , בגלל שאני מתגעגע אליו ורוצה לקוות שכל זה חלום של ליל ירח נוראי . בגלל שאני כנראה הבכתי את עצמי למולו , לעולם לא אחשוף בפני אף אחד את רגשותיי , זה לא שווה הכאב הזה , כי גם השחייה עם הדולפין לא גרמה לי לחייך , אני רק החלתי לבכות כמו יונק שנולד . אני מרגיש שאני נשרף עד שאהפוך לאפר , אני בטחתי בו , למה הוא עשה את זה ? נכנסתי למים והמשכתי לשחות , לכיוון החוף רק בגלל שמסוכן לי להתרחק יותר מדי . בכל אופן זה נגמר , אם לא אשמור על עצמי אף אחד לא יעשה את זה ,אני לא אסכן את עצמי יותר , כשאראה את נוי אקרא לה חזרה לאוקיינוס ונשחה יחד , אצטרף אליה. הרגשתי את הראש שלי נתקל במשהו ומיד עברתי את זה והמשכתי לשחות מרגיש שאני נוגע בחולות ונמצא בשפת הים , לבי נחת ונשימתי נעצרה , היה מעט חשוך אחר שהשמש שקעה אני בחוף של היבשה
״אחי מה זה התחפושת המוזרה הזו ?״ שמעתי מישהו שואל והשתנקות יצאה משפתיי , סיבבתי את ראשי רואה בחור מתקרב וניסיתי לחזור למים בעזרת ידיי , הוא מביט בי בבלבול ולפתע צמצם את עיניו ״מה לכל ה...״ היא פלט ולפני שיכולתי לברוח חזרה למים הוא אחז בסנפיר שלי גורם לצעקה להיפלט מפי , הבית של הארולד לא פה , אני רחוק יותר ! הרגשתי שהמילים תקועות בגרוני וחונקות אותי
״מה..״ הוא מלמל מושך אותי לחוף ואני נאנקתי וניסיתי בעזרת ידיי להימשך חזרה למים , נשימותיי רועדות ולא יציבות ויכולתי להרגיש את עיניי בוערות
״תעזוב אותי !״ צעקתי מרגיש את הדמעות , בבקשה , הארולד ! הוא עזב אותי כשהגענו לחול והביט בי ממש בוחן כל דבר בי , הסתכלתי מסביב והחוף ריק מבני אנוש , הרמתי את עיניי באיטיות אל בן האנוש הזה וחשתי איך רעדתי בכל גופי , מיד ניסיתי לזחול למים בעזרת ידיי אבל הוא תפס בקצה הסנפיר שלי גורם לי להאנק בכאב לעברו , בבקשה ... הדמעה זלגה מעיניי ויבבה רועדת נפלטה מפי
״זה... פאק , מה אתה לכל הרוחות ?״ הוא לחש וליטף את הסנפיר שלי גורם לשפתיי לרעוד ולדמעות לחנוק את גרוני ״אתה איזה פריק שמנסה להתחפש לאריאל ?״ צחק עליי , למה בני האנוש כה רשעים ? בבקשה ... אני מתחנן שיעזוב אותי ! התכוונתי לנסות לזחול שוב אך הוא התיישב על הסנפיר שלי , הנשימה שלי נקטעה בגרוני ועיניי נקרעו לרווחה , הוא נגע במותן שלי מוריד את היד שלו לסנפיר ורעדתי נגעל מזה , תפסיק . חשבתי עוצם את עיניי חזק , תפסיק !
״זה ... זה חלק ממך , אין מצב שזה אמיתי״ אמר והסתכל על עיניי , לפתע הוא חייך בהתנשאות גורם ללבי לנחות ״תנחש מי הולך להתעשר בזכותך.״