I'm drowning - 52
נק׳ מבט לואי :
שמעתי צחוק , קולות לא מוכרים... ניסיתי לחסום את הרעש והסתובבתי לצד השני , תחדלו רעש... אני ישן ! עוד צחוק , צעקות , קולות . פקחתי את עיניי מסתובב ולבי צנח שראיתי שאני לבד במיטה
״הארולד ?״ לחשתי ומיד קמתי מהמיטה הולך לעבר הדלת ושומע את הקולות חזק יותר , פתחתי את הדלת ובחוץ עמדו נייל , חברתו ואדם נוסף שאני לא מכיר
״איפה הארולד ?״ התפרצתי לשיחתם וזה משך את תשומת הלב שלהם
״הוא נמצא למטה , הלך לאכול משהו״ נייל אמר והתכוונתי לרדת במדרגות ושהתקרבתי למטה לבי החסיר פעימה שראיתי את אבא שלו יושב בספה , הוא הביט בי ובלעתי רוק נעצר במקומי . משום מה הוא הביט חזרה למסך שהיה תלוי על הקיר והתעלם ממני . כאילו ולא איים עליי בפעם האחרונה שנפגשנו . יכולתי לשמוע את הצחוק של נוי וזה הגיע מהמטבח , הלכתי לשם והארולד עמד לצידה ונראה שמדבר איתה על ... מאכלים ? אמא שלו עומדת ממול שתיהם ומביטה בהם בחיוך
״הארולד״ קראתי והוא מיד הביט בי והתקדם לעברי עוזב את השיחה
״היי , מתי התעוררת ?״ שאל ונעמד מולי ושהבטתי בעיניו הירוקות לבי החסיר פעימה שוב והרגשתי שבלעתי את המילים
״ממש הרגע ... תהיתי איפה אתה ו... נייל אמר שאתה פה״ השבתי
״לואי !״ נוי קראה וחייכתי אליה מנופף והיא עשתה אותו דבר , אני די מופתע שהיא רצתה להצטרף למסע הזה שנקרא ביתו הנאה של הארולד . אבל היא יכולה לעשות מה שבא לה , לא נתנו לה חוקים אז אין לה למה לציית.
״הארי !״ שמעתי מישהו קורה והבטתי הצידה רואה את נייל וסילבר ולידם הבחור שכרגע קרא להארולד , מי הוא ? למה לא נותנים לנו לשוחח למען אלת האוקיינוס ?!
״כן , זה אני״ הארולד אמר בקול יבש והבחור התקדם לעברו בחיוך
״לא ראיתי אותך המון זמן !״ קרא והארולד גיחך בזלזול לרגע
״אני פתחתי לך את הדלת והכנסתי אותך״ הארולד אמר ולבחור ממול ירד החיוך בהדרגה
״באמת ?״ שאל מצמצם את עיניו ״בכל אופן אני.. כנראה שלא שמתי לב״
״נהדר״ הארולד פלט
״ומי זה ?״ שאל והביט בי , מה לכל הדגים אכפת לו ? בלי להישמע גס רוח , אני פשוט לא אוהב שמציגים אותי
״אני לואי״ אמרתי בקול שקט
״אני נוי !״ נוי צעקה מושכת את תשומת לבם של כולם
״ובכן , אני ליאם״ אמר בחצי חיוך לעבר נוי וצעד אליה אבל היא פשוט חייכה והסתכלה אליו בחיוך קטן
״אנחנו חשבנו להכין אוכל״ הארולד אמר לי
״את רעבה ?״ ליאם שאל את נוי על פי מה שהארולד כרגע אמר
״כמו כריש״ אמרה והוא צחק
״אני אקח אותך איתי , אני מכיר מסעדת דגים נהדרת ב-״
״ממש לא״ הארולד מיהר להגיד וללכת לעבר ליאם למשוך אותו אחורה מנוי , הוא מגונן עליה , זה חמוד ״אתה לא מתקרב אליה ולא לוקח אותה לשום מסעדה״
״אבל אדוארד , הוא ממש חמוד״ אמרה , אני לא הייתי אומר על ליאם חמוד , למען האמת חוץ מהארולד אין מישהו אחר שיכול לעלות במוחי עם הגדרה כזו , וגם היא לא מכירה אותו
״שמעת אותה ? היא רוצה לבוא איתי !״ ליאם אמר
״לך זדיין ליאם , בסדר ?!״ הארולד נראה כועס ואני לא התכוונתי להתערב כרגע
״אני אלך איתו , אתה לא שולט עליי״ נוי אמרה ויצאה מהמטבח , נשכתי את שפתיי והשפלתי את מבטי , אף פעם לא הבנתי איך היא לא פוחדת להיות כלכך קרובה לבני האנוש , היא הרי שמעה שהם מסוכנים לפי השמועה שמתרוצצת בים . ולמרות הכוח שלה לשלוט על השינוי זה עדיין מסוכן .
״קדימה נויה״ ליאם אמר מביט בהארולד בהתנשאות והארולד נראה עצבני
״נוי״ היא תיקנה אותו ומעדה אך הוא מיד תפס אותה
״אנחנו מצטרפים אליכם״ הארולד קרא לפתע אוחז באגני והולך אחריהם , זה לא בסדר.. הוא לא מוכן להביא לנוי להסתובב קצת עם הליאם בחור הזה ? למה ? הוא נראה בסדר גמור
״נייל , סילבר אתם מצטרפים ?״ ליאם שאל ונייל מיד הניד בראשו , מה קורה כאן בשם האוקיינוס הכחול ? לאן אנחנו הולכים ?
״לא , אן רצתה לשלוח אותנו לסופר״ אמר בחיוך
״קדימה , ארבעתנו״ הארולד אמר בחיוך מאולץ , מה קורה כאן ?! הוא התחרפן ! אבל למרות הכל לא התנגדתי כי אני אוהב להיות עם הארולד , אז אני פשוט מתכוון ללכת איתם עכשיו למסעדה , מה זה בכלל מסעדה ? אני מאוד מקווה שזה מקום כיף .
***
הגענו לנקיון ובפנים הייתה מסעדה וכמובן שזה לא מה שדמיינתי , זה מקום של אוכל כנראה... ויש שולחנות בכל מקום , בחלקם אנשים יושבים וחלקם פנויים , הארולד נעצר ליד שולחן ריק וכמובן שהלכנו אחריו
״נשב פה״ אמר והתיישב תוך כדי ואני התיישבתי לצידו , ליאם משך את הכיסא שממולנו אחורה ושנוי התיישבה הוא קירב אותה לשולחן ולאחר מכן התיישב לידה וחיוך על פניו
״זו מסעדת הדגים הכי טובה שאני מכיר !״ ליאם אמר ומיד הבטתי בהארולד שנאנח והשפיל את ראשו , מסעדת דגים זה אומר שאוכלים פה דגים ?! רוצחים ! למען שבלולי הים , למה הם לא אמרו קודם ?!
״אתה רציני ?״ נוי שאלה אותו בחיוך ״לא ידעתי שדגים יודעים להכין אוכל״ אמרה
״לא , אוכלים דגים״ ליאם אמר בחיוך , בשם אלת הים זה נוראי !
״הוא ממש בן אדם נחמד נוי , אה ?״ הארולד שאל בחיוך והיא נראתה מבולבלת , שיחררתי נשימה והבטתי בשולחן , הרגשתי את הרגל של הארולד נקשרת בשלי וחייכתי מרים את ראשי ומביט בו , הוא הסתכל עליי והרגשתי את לבי פועם בחוזקה
״טוב , אני אלך להביא את האוכל , מה תרצו ?״ ליאם שאל בזמן שקם מהכיסא , זה נורא לאכול דגים . ראיתי המון פעמים איך בני האנוש
תופסים אותם ברשת או בחוט עם האוכל בקצה , הייתי בטוח שהם מתכוונים לגדל אותם אבל הם לא . וזה כואב לדעת שפשוט אוכלים אותם כמו כרישים טורפים
״שלושתנו נשמח לקבל כוס תה״ הארולד אמר וליאם הלך לעבר האנשים עם האוכל מה שזה לא יהיה , הו ! הארולד לימד אותי ! זה נקרא עסק !
״מה לעזעזל חשבת לעצמך שהסכמת ללכת איתו ?״ הארולד לפתע כעס על נוי
״הוא מאוד נחמד״ אמרה והארולד נאנח בכעס
״הוא לא נחמד והוא לא בשבילך אז פשוט תפסיקי לזרום איתו״ אמר והיא פשוט גלגלה את עיניה ושילבה ידיים , היא לא מצייתת לאף אחד אז כמובן שלא תציית להארולד
״חזרתי״ ליאם התקרב לעברנו עם משהו בידו שעליו יש כוסות עם שתייה חמה ובצלחת עגולה מונח משהו עם... עם עור של דג . בשם אלת הים. הוא הניח את זה במרכז השולחן ולאחר מכן התיישב
״תודה !״ נוי קראה בחיוך ולקחה את כוס התה שלה . הארולד הושיט לי את שלי וחייכתי ברכות לוקח את זה מידו , ובכן אמ .. לא כיף פה , חשבתי שאהיה רק עם הארולד , כמו פעם קודמת
״אז עברתם לפה לתמיד ?״ ליאם שאל את הארולד והארולד פשוט משך בכתפיו
״אני לא יודע אם זה לתמיד אבל בנתיים אנחנו פה״ הארולד ענה
״ואתה לא מתגעגע לבית שלך ?!״ ליאם שאל מופתע , אני לא רוצה שהארולד יחזור לביתו הישן , אני יודע שזה מאוד רחוק
״למה יש לי להתגעגע שם ?!״ הארולד שאל חזרה בזלזול
״אליי !״ ליאם קרא ״ברצינות אחי נעלמת ! גם כל היום הזה לא קיללת אותי ולא קראת לי קירח״ ליאם אמר , הוא אפילו לא נראה קירח , אני מניח שזו בדיחה פרטית
״אולי התבגרתי ?״ הארולד שאל , שילב את ידיו על החזה הקשה שלו
״התבגרת ?״ ליאם גיחך ממשיך בשיחתם , החיוך שלו ירד קצת והוא הביט בי ואז חזרה בהארולד. שיחררתי אנחת ייאוש והבטתי בנוי שבהתה בכוס התה שלה , אני זוכר ששתיתי עם הארולד תה באותו יום שהייתי איתו בחוף , בדוכנכן שלו . כמה נהדר להכיר דברים חדשים כאן ביבשה
״אז מאיפה אתה לואי ?״ ליאם לפתע שאל ושפתיי נפרדו מאחת השניה , הרגשתי שבלעתי את הלשון . אני לא יכול להגיד מאיפה אני , למה הוא שואל ?! אוקיי לואי , תמציא משהו . משהו שיישמע מציאותי
״אני נסיך . באתי הנה מהארמון שלי.״ אמרתי ושתיתי לגימה מהתה מניח אותה ומביט בליאם בעודי משלב ידיים ומנסה להיראות סמכותי
״ו... אה... איך שניכם הכרתם ?״ שאל והבטתי בהארולד ובו זמנית הוא הביט בי והרגשתי שהאוויר נעלם מריאותיי ברגע הזה ולבי פעם בחוזקה
״הארולד היה משרת הארמון״ אמרתי ושמעתי את הארולד נאנח
״ראיתי אותו בחוף . הוא היה הומלס והצעתי לו את ביתי החרא והחם״ אמר ואני גלגלתי אליו את עיניי , מה זה לכל השדים והדגים הומלס ? אני מקווה שזה דבר נחמד
״וכמה זמן אתם יחד ?״ ליאם שאל ולא עבר שנייה עד שהארולד ענה לו
״אנחנו לא יחד.״ הארולד אמר במהירות , הרגשתי צביטה בחזה . אז מה זה כל זה למען שבלולי הים ? הנחתי את היד שלי מתחת לשולחן פותח אותה ומרגיש את הזרמים שבכף יד שלי , הרגשתי את השתייה החמה ... התה של הארולד ונתתי לזה ליפול בעזרת כוחי וכל המים נשפכו עליו והוא נרתע אחורה
״אוח זין !״ צעק ומיד ונעמד בזמן והביט בעצמו רטוב מהתה , אתה דרשת זאת הארולד . איך הוא מסוגל לומר שאנחנו לא ביחד ?! אז מה זה כל מה שקורה בינינו ? אני לא מופקר
״מעניין איך זה קרה ...״ מלמלתי מושך בכתפיי
״מעניין באמת !״ הארולד קרא בכעס והביט בי , חייכתי לעברו ומיד הסתובבתי להביט בנוי ובליאם
״ו.. מאיפה את באה ?״ ליאם שאל אותה והיא הסתכלה עליי מבולבלת
״מאיפה אתה בא ?״ שאלה אותו בחזרה ושיחקה בשיערה הארוך
״את מצחיקה״ הוא חייך לעברה והיא צמצמה את גבותיה
״אתה מצחיק״ אמרה
״אז קדימה , מאיפה ברצינות את באה ?״ שאל שוב והפה שלה היה פתוח ולא נשמע דבר מבעדו , הארולד חזר להתיישב לידי עם מבט כועס אבל זה לא הרתיע אותי , אני רק רוצה לקום מפה ולחזור לאוקיינוס
״מאיפה ברצינות אתה בא ?״ שאלה אותו בחזרה , היא צריכה הצלה
״היא באה מהארמון שלי״ אמרתי והארולד נאנח
״כל זה ... כל זה כלכך מפגר , אלוהים.״ הארולד אמר בייאוש וגלגלתי לעברו את עיניי
״זה לא מה שליאם חושב , נכון ליאם ?״ נוי שאלה ואחרי כמה שניות שהביט בה הוא הנהן בחצי חיוך, איך הארולד יכול להיות כלכך גס רוח ?! אנחנו לא יחד ?! אז מה זה כל מה שקרה בינינו ?! אני ... למען שבלולי הים , אני נתתי לו את הגוף שלי והוא נגע בי בדרכים שמעולם לא נגעו בי ו... מה אלה הנשיקות האלה שהוא נותן לי ?!
״אני מצטער אני... צריך ללכת לספוג מים.״ אמרתי קם מהכיסא והולך בין השולחנות מפלס את דרכי ליציאה ואני אפילו לא יודע היכן אני נמצא ! יכולתי לשמוע את הארולד קורא לי אך התעלמתי , אני כלכך מופקר... לעולם לא אזכה למחילה על כך באוקיינוס , אין לי לאן ללכת , הארולד כבר לא אופציה , אני כלכך מעורבל ! כשהתכוונתי לדרוך על המדרגות הזזות והמגניבות האלו הוא בדיוק אחז בידי וסיבב אותי אליו
״מה ?!״ התפרצתי משחרר את האחיזה שלו ממני והוא חייך משום מה
״על מה לעזעזל אתה כלכך עצבני ?״ שאל וגלגלתי את עיניי לא מביט בו
״אנחנו לא יחד .. ?״ שאלתי בשקט חש את לחיי מסמיקות ולבי פועם בחוזקה , למה שאלתי את זה בשם האוקיינוס הכחול !
״זו הסיבה ?״ שאל מניח יד אחת על מותניו
״ובכן.. כן״ לחשתי לא מביט בו
״לואי אנחנו לא יחד . אתה באמת חושב שאני אשמור אמונים למישהו אחד ? אני לא בוטח באנשים״ אמר את זה כאילו זה דבר מובן מאליו ואני פשוט הבטתי בו בפה פעור , הוא צוחק עליי כמו תמנון כרגע ?! חשתי את לבי מתכווץ ונעשה לי קשה להחדיר אוויר לריאותיי , למה שהוא יאמר דבר שכזה ? חלקנו המון רגעים יחד . וחוץ מזה אני בוטח בו ! עד כמה מעורבל יכולתי להיות ?! אני הפרתי כלכך המון חוקים ! למה לא פשוט המשכתי לשחות בים כהרגלי ?! הנה . הכרתי את היבשה , אין להם רגשות , הם לא כלכך נחמדים כמו שהאמנתי... אבל בים אם מישהו יראה אותי אז הוא ינסה לפגוע בי
״נחמד.״ פלטתי בשקט לא מביט בו , הוא חתיכת מעורבל ! ״בוא נחזור הביתה הארולד , בבקשה קח אותי הביתה״ ביקשתי בשקט וקולי נשמע מעט חנוק והרגשתי את עיניי בוערות , כמו שבתולת הים אנה אמרה לי ׳לואי , אתה יפה כמו דולפין מכדי לבכות׳ , היא צודקת . שהבטתי בראי הבנתי שהיא באמת צודקת , אני יפה כמו דולפין .
״לא עשינו כלום רק הגע-״
״לא אכפת לי ! קח אותי עכשיו הביתה !!״ התפרצתי בצעקה מושך מעט תשומת לב לא רצויה והוא הביט בי ולא אמר מילה , לפתע הוא שיחרר אנחה מביט לרצפה ואז הרים חזרה את ראשו
״זה באמת פוגע בך ? אתה הרי ידעת שאני לא מתכוון להיות איתך ב-״
״מעניין לי את הסנפיר של אלת הים הארולד ! עכשיו ברגע זה קח אותי הביתה !״ צעקתי , לא אכפת לי אם מסתכלים גם
״אני לא מתכוון לקחת אותך לשום בית תירגע״ אמר והבטתי מאחורי הכתף שלו , נוי שצחקה עם ליאם וזרועו על כתפיה
״אתה אפילו לא שומר טוב . מפוטר הארולד . החבר שלך נוגע בנוי בכל אופן , תקרא לה ואנחנו הולכים״ אמרתי בלי להביט בו כי זה ישבור אותי יותר . אני אחזור לים ולעולם לא אשוב הנה . היבשה נוראית , הארולד נוראי ! איך הוא היה מסוגל לתמרן אותי כך ?! איפה כל המילים שנהג לומר לי ?! כל זה היה משחק , ואני כמו דג זהב שיחקתי במשחק שלו . כמו שפה הם אומרים , נפלתי לרשת שלו .
Bạn đang đọc truyện trên: AzTruyen.Top