נק׳ מבט לואי :

למה הוא לא זז ? שאלתי את עצמי . משכתי אותו אל החוף , נסחבתי עם הידיים על מנת להגיע לכאן ומיד עלה לי חיוך לפנים , לקחתי נשימה עמוקה והבטתי מסביב , ואוו , תמיד רציתי להיות כאן , רק שאף אחד לא יימצא אותי . הבטתי בבן אנוש שמתחתיי שוכב מחוסר הכרה , למה הוא לא זז ? התקרבתי והרחתי אותו .. יש לו ריח של האוקיינוס , ליקקתי את הלחי שלו וטעמתי , הוא בסדר גמור
״בן אנוש״ ניערתי אותו , רק רציתי שיישחה איתי , זאין כועס עליי יותר מדי ולא רציתי להיות בחברתו . ראיתי את השמש מתחילה לזרוח
״הי ... תתעורר״ אמרתי וסטרתי לפניו , מה אני אמור לעשות ? קדימה , אני לא מוכן להישאר ביבשה הארורה הזו . זאין הזהיר אותי מבני האנוש , אולי אם אני יעזוב הוא יקום ? אולי הוא צריך להיות עוד קצת מתחת למים ? למה הוא לא רוצה לשחות איתי ? למה אף אחד לא בא לשחות איתי ? נאנחתי בייאוש והתיישבתי עם זנבי מקופל מאחורה , הנחתי את הידיים שלי על החזה שלו , הבטתי בו ועיקמתי קצת את ראשי , תפסתי בפניו ופתחתי את העין שלו , לבי פעם בחוזקה ופי התעקם לחיוך קטן , יש לו צבע יפה. הוא ענקי , מה אם הוא פיראט ?
״ארר תקום ארר..״ אמרתי והוא לא הגיב , החיוך שלי ירד , נשענתי קצת על החזה שלו בשביל להתבונן קרוב יותר ולפתע החזה שלו זז למטה ולמעלה , התקרבתי קצת יותר והתרחקתי מבהלה כשהוא ירק מים מהפה שלו , ואוו , חשבתי שרק דולפינים יכולים לעשות את זה
״זה מדהים !״ קראתי בהתרגשות , הוא השתעל ותוך כדי יצא לו מים מהפה , ואוו ! מחאתי כפיים , הוא כיווץ את עיניו והביט בי ואז נשכב חזרה אל החול ועצם עיניים
״אין פה שום דבר , תתאפס על עצמך אין פה שום דבר..״ הוא לחש לעצמו והתקרבתי מעט להביט בו קרוב יותר
״מה ?״ שאלתי והוא פקח את עיניו והסתכל עליי בזמן שהתנשם נשימות גדולות
״למען השם , תצא מזה , אתה רק הוזה !״ הוא הטיח ועצם חזרה את עיניו ואני צחקתי
״לא , זה אמיתי , השמש באמת זורחת. אף פעם לא ראית את זה ?״ אמרתי בחיוך והוא פקח את עיניו ופיו קצת פתוח , לבי פעם בחוזקה והוא התיישב בחולות בזמן שהביט בי בבלבול , מה קרה לו ? הוא הושיט יד לתפוס בי אבל מהר זחלתי עם הידיים שלי אחורה , מה אם הוא ייתפוס אותי ? אסור לי להיתפס ! אף אחד גם לא יודע שאני פה
״מה... איך זה ייתכן ?״ הוא שאל והסתכל עליי ״חתיכת אפס מזדיין אתה ניסית להטביע אותי ?!״ הוא התפרץ ונרתעתי , למה הוא צועק עליי ?
״לא , מה פתאום ! אני רק לקחתי אותך לשחות איתי״ הושטתי את ידיי קדימה כמגן על עצמי , הוא בהה בי לכמה שניות ופתאום גיחך
״למען השם...״ מלמל והעביר את ידיו בשיערו לאחור
״מה השם שלך ?״ שאלתי והתיישבתי מספיק רחוק ממנו אבל עדיין קרוב
״אתה צוחק איתי ?״ הוא שאל וזקף את גבותיו , מה.. אמרתי משהו לא במקום ? ״לך תזדיין ... אני לא מאמין לכל זה״
״לא מאמין למה ?״ שאלתי והוא קם על רגליו ולרגע נראה גבוה אז מיהרתי להתרחק אחורה עם ידיי אבל פתאום הוא תפס אותי מהסנפיר ונפלט לי צעקה קטנה , בין רגע הוא נשכב מעליי והצמיד את מרפקי היד שלי לחולות , התנשמתי בכבדות והסתכלתי עליו בפחד
״לא , אל תיקח אותי בבקשה אני מצטער , אני לא אקח אותך לשחות יותר רק תשחרר אותי !״ צעקתי בעיניים עצומות , אני יכול בעזרת המים להעיף אותו . לא , אני לא יכול להשתמש בזה לרעה
״תירגע״ הוא לחש ובאיטיות שיחרר את הידיים שלי אז פקחתי את עיניי פוגש בירוק , לבי פעם בחוזקה והרגשתי שהייתי מהופנט , הבטתי למטה והרגליים שלו היו כל אחת בצד אחר של הסנפיר שלי , ואוו , המון זמן לא ראיתי כאלה . נשענתי עם המרפק שלי קדימה והושטתי את היד נוגע בירך שלו
״מה לעזעזל אתה עושה ?!״ הוא שאל בכעס ותפס ביד שלי חזק
״אני רוצה להרגיש את זה״ אמרתי והוא גיחך
״את הזין שלי ?! מה הבעיה איתך לכל הרוחות ?!״ הוא צעק , הוא גס רוח 
״את הרגליים״ אמרתי , הוא נאנח וקם מהחולות
״מאיפה לעזעזל באת ?״ הוא שאל ושילב את ידיו , הזזתי את סנפירי מעלה פעם אחת וכשהוא נפל זה העיף קצת חולות עד לברכיו
״משם״ אמרתי והצבעתי לים , לבי צנח כשראיתי את הספינה הגדולה באה , לא ... זה לא טוב
״משם... תעשה לי טובה , כל זה אובססיה מוזרה ואתה כנראה ניתחת את כל זה״ הוא הצביע על הסנפיר שלי
״מה זה ׳ניתחת׳ ? בשם אלת הים , דבר מובן !״ אמרתי
״אלוהים ...״ הוא העביר את אצבעותיו בתוך שיערו , הרגשתי גירודים בסנפיר והלב שלי פתאום דפק חזק , אני חייב לחזור לשם
״אני צריך ללכת״ אמרתי וזחלתי עם הידיים שלי קדימה אל הים והוא תפס את קצה הסנפיר שלי  , לבי נחת ״תעזוב !״ צעקתי והוא משך אותי אל החוף ולא יכולתי להתנגד , אני חייב לחזור לפני שזה ייקרה
״איך קוראים לך ?״ הוא שאל וסגרתי את פי , אני אמור להגיד לו ? אני לא סומך על בני אנוש
״לואי״ אמרתי ולרגע התחרטתי , זה רק שם. ״אני צריך לשחות מכאן .. ספינה מתקרבת וזה הולך לקרות לי , אני לא יכול להישאר״ אמרתי וזחלתי אל המים עד שהרגשתי אותם נוגעים בחזה שלי וחייכתי מהמגע של המים
״אני.. לעזעזל חכה , אני הארי״ הוא אמר מגמגם ונכנס קצת לתוך המים עד שהגיע לו לברכיים , חייכתי ונופפתי לו
״להתראות הארולד״ קראתי והתכוונתי להיכנס למים
״מה- לא.. זה הארי , רגע מה להתראות ? לאן אתה הולך ?״ שאל , למה הוא נראה המום ?
״לבית שלי״ חייכתי והסתכלתי למים
״אל תגיד לי שיש ארמון מסתורי מתחת למים״ הוא צחק וכיווצתי את עיניי
״לא , למה שיהיה ארמון מסתורי מתחת למים ?״ שאלתי בגיחוך קל אבל הוא רק הוריד את חיוכו באיטיות
״כי... עזוב לא משנה״ הוא אמר ונאנח , הסתכלתי לתוך עיניו ושחיתי באיטיות לעברו בחיוך קטן , לא יכולתי להתקרב יותר מדי כי המים שהוא עמד בהם היו נמוכים מדי בשבילי
״תחזור הבית בן אנוש״ אמרתי והוא צחק
״לעזעזל אני עדיין לא מבין מה קורה פה״ הוא גיחך ורק חייכתי אליו , החיוך שלו יפה , החורים שנכנסים לתוך לחייו נראות מתוקות , כמו בן אנוש קטן- ראיתי את הספינה חונה קצת רחוק מאיתנו ונבהלתי מקול הצופר , מיהרתי להסתובב ולשחות בכל המהירות שיכולתי , ולמזלי יכולתי לשחות מהר .