התעוררתי בגלל קרני השמש שסינוורו את עיניי , הסתרתי את זה עם כף היד שלי בזמן שהתיישבתי באיטיות , הייתי בטוח ששמעתי קול מוכר של מישהי ועיניי נפקחו לרווחה , הצחוק המעצבן , הקול הנמוך .. נייל הביא הנה את סילבר ?! הוא התהפך על כל השכל ? למה היא הסכימה לבוא ?! זה רחוק מהבית שלה . פלטתי אנחה וקמתי מהמיטה מביט בחדר המבולגן ובמזוודה שעדיין לא סידרתי , אך התעלמתי מזה והמשכתי ללכת לעבר הדלת , פתחתי באיטיות את הדלת מביט החוצה והיה ריק מאנשים , יצאתי והלכתי אל החדר של נייל , שפתחתי ראיתי את סילבר יושבת בקצה המיטה שלו וצוחקת מזה שהוא מספר איזושהי בדיחה
״הארי !״ היא קראה וקמה במהרה לחבק אותי
״הי..״ מלמלתי וניסיתי להרחיק אותה ממני אבל כמובן שהחיוך עדיין על פניה , איך היא יכולה להיראות כלכך מאושרת כל הזמן ? הסתכלתי לעבר נייל ונשענתי על המשקוף בשילוב ידיים ״נצטרך לדבר אחר כך , אתה יודע את זה.״
״מה ? היא עברה באזור !״ הוא צעק בזמן שיצאתי מהחדר וירדתי במורד המדרגות , ראיתי את אמא מבשלת ארוחת בוקר במטבח ואבא מארגן תיק
״סופסוף ראית שאנחנו לא רוצים אותך פה ואתה עוזב ?״ שאלתי בטון מזלזל , התיישבתי בכיסא והוא נעצר ונאנח בזמן שהביט בי
״אל תדבר אליו ככה״ אמא כעסה ואני נתתי לו מבט קודר
״זה בסדר מותק״ הוא ניסה להרגיע אותה ואני גלגלתי את עיניי ״לידיעתך אני מתכוון ללכת לעבודה״ הוא חייך .
״במה אתה עובד ? בחרא מזדיין ש-״
״זהו זה !מספיק !״ אמא קטעה אותי בצעקה ״אתה לא הולך להמשיך לדבר אליו ככה , זה אביך !״
״אן , מותק זה בסדר , הילד קצת מבולבל ממה שקורה פה״ הוא אמר לה , מבולבל ? מה אני בן חמש שלא מבין מה קורה סביבו ? שיעשה לי טובה .
״קווין התקשר , החתונה תהיה בחודש הבא , אתה תבוא הארי , נכון ?״ אמא שאלה בזמן שתיבלה את מאכליה ועמדה עם גבה אליי
״כל הזמן היכרות שלי עם קווין הבנתי ממנו שהוא ילד זין , אני לא מתכוון ללכת לחתונה המסריחה שלו״ אמרתי ושתיתי מכוס המיץ תפוזים שהיה על השולחן
״אני מזכירה לך שהוא אחיך״ היא אמרה וגיחכתי בזלזול, הוא לא אח שלי
״יש לי רק אחות וגם אותה אני לא מכיר״ פלטתי , משכתי את צלחת העוגיות אליי והתחלתי לאכול מהם , יכולתי להבחין באיך שאבא מסתכל עליי , לא מגיע לחרא הזה את הכינוי ׳אבא׳ . הסתכלתי לכיוונו והוא נראה המום , בסך הכל התנהגתי די טוב הבוקר , אני חושב שאני משתפר בהתנהגות שלי כלפיו , הוא אמור להיות מרוצה .
״בוקר טוב אן״ נייל ירד עם סילבר במורד המדרגות לבוש רק בבוקסר וגופייה לבנה ״בוקר טוב מארק״
״בוקר טוב חמוד״ אמא השיבה לו ואבא רק חייך אליו , הם צעדו לעברי והתיישבו לידי , סילבר נראתה קצת מובכת בסביבתם וזה גרם לי לחייך , אני רגיל לראות אותה צועקת . נייל כלכך אוכל בולשיט , איך הוא האמין לזה שהיא ׳עברה באזור׳ ? זה ברור שהיא באה הנה בשבילו , או שהוא סתם זיין לי בשכל והוא היה זה שביקש ממנה לבוא
״מארק , למה התיק הגדול הזה ?״ נייל שאל ואבא חייך אליו
״לעבודה שלי״ הוא השיב ואני רק הבטתי בהם והקשבתי לשיחה
״מה אתה עוסק ?״ שאל , הרמתי את הכוס והנחתי בין שפתיי ממהר לשתות
״אני דייג״ הוא אמר ותוך רגע הרגשתי שאני נחנק והשתעלתי
״אתה בסדר ?״ אמא שאלה בדאגה
״כן״ אמרתי בזמן שהסתכלתי אל אבא , הוא דייג ? נכון , האידיוט הזה דייג. שאני חושב על הים אני נזכר ביצור הכחול מאתמול , זה היה הדבר הכי מדהים שאי פעם ראיתי , זה היה דולפין עם גוף עליון של אדם והזנב שלו בהק , אני נשמע זין רגשני
״מה דעתך שאני אבוא איתך לעבודה ?״ שאלתי , אני לא מאמין שבאמת שאלתי את זה עכשיו .
״מה ?״ הוא היה בהלם
״אני אוהב את הים אז ... כן , לא יזיק לי ללכת איתך , חוץ מזה אין לי שום דבר לעשות היום״ אמרתי
״ברור שיש לך מה לעשות היום ! התכוונו ללכת יחד לבקר בקולג׳ שתכננו לעבור אליו !״ נייל התפרץ
״נייל מותק .. תלכו ביום אחר , תן להארי ולאביו לבלות קצת זמן איכות יחד , בסדר ?״ אמא שאלה בנימה נחמדה ושהבטתי בה זה נראה שהיא עומדת לבכות , אלוהים אדירים .זה לא שום זמן איכות .
״קדימה הארי , נצא״ אבא אמר בחיוך ומיד קמתי מהכיסא הולך אחריו , יצאנו מהבית והלכתי אחריו , ירדנו אל החוף והסתכלתי לרגע על הדוכן הסגור שנתן לי
״אתה לא יכול לדוג כאן דגים , זה קרוב מדי לחוף״ אמרתי בזמן שהבטתי אל הים
״אני לא התכוונתי לדוג כאן , אנחנו מפליגים״ הוא אמר וצחקתי
״כן בטח״ אמרתי והוא סיבב את ראשו להביט בי
״באמת , הנה .הספינה שלי״ אמר והצביע על ספינה גדולה שלידה עומד בחור בגילו , נעצרתי , מה... זה הפאקינג ספינה שלו ?! היא ענקית ! אלוהים ! ראיתי אותה מדי פעם אבל לעולם לא חשבתי שזה שלו ! האידיוט הזה מרשה לעצמו כמה דברים טובים
״קדימה , בוא״ הוא קרא וניערתי את ראשי מנקה את המחשבות ואז רצתי לעבר הספינה , ניסיתי לא להראות את ההתלהבות שבי , אני הולך לעשות בה כלכך הרבה סיבובים כשהוא לא יהיה פה.
״זה הילד שלך ?״ חברו שאל והביט בי הסתכלתי על אבא שהסתכל גם עליי ופשוט גלגלתי עיניים ואז רק עליתי אל הספינה הגדולה והלכתי לעבר המעקה שבקצוות , נשענתי עליו והרגשתי את הרוח החזקה מצליפה בפניי , חייכתי כשהבטתי לחוף , הצבע הכחול של הים מדהים .
״הארי , אל תעשה שטויות !״ אבא צעק בזמן ששתיהם התקדמו ואני רק התעלמתי , איזה שטויות לעזעזל ?! אני ילד טוב
״אז אתה הארי ? שתדע לך שאביך מדבר עליך המון !״ החבר שלו אמר והסתכלתי עליו עם חצי חיוך מאולץ
״אני בטוח בכך״ אמרתי בציניות
״אני רוברט״ הוא אמר והושיט את ידו בכדי שאלחץ אותה אבל לאחר כמה שניות שהסתכלתי עליה חזרתי להסתכל לים , מפה אפשר לראות כלכך הרבה ... ועכשיו גם יש שמש ולא חשוך אבל אני לא רואה את מה שראיתי אתמול .
״אנחנו מפליגים !״ אבא צעק ולפתע הספינה זזה קצת והתקדמה על הים ״הארי בוא אני יראה לך את כל הספינה״ אבא קרא והסתכלתי עם ראשי אחורה והלכתי אליו , ירדנו במדרגות שמובילות למטה והמקום כאן נראה כמו סלון , יש בקבוקי שתייה בתוך קערה עם קוביות קרח , זה מעין בית קטן
״אם תהיה עייף אז תוכל ללכת לישון״ אמא אמר ופתח ווילון שהיה לידנו וזה הראה מיטה יחידה
״הו .. נהדר״ אמרתי בחוסר עניין והסתובבתי לעלות למעלה אבל הוא אחז בידי ועצר אותי
״אתה מוכן בבקשה להפסיק להתנהג אליי ככה ? אני אבא שלך״ הוא אמר והביט לתוך עיניי , שיילך להזדיין !
״תעיף את היד המסריחה שלך ממני ! אני ייתנהג איך שאני יירצה״ סיננתי ופשוט העפתי את היד שלו ממני ועליתי במדרגות למעלה , חזרתי לעמוד בקצה ולהסתכל על הים , איך החרא הזה מעז להגיד את זה ?! אני לא מתכוון אפילו לבזבז עליו מחשבה מסריחה
״אתה מחפש שם משהו הארי ?״ רוברט שאל מאחוריי והסתכלתי אליו , הוא עמד מאחוריי ההגה וניווט אותנו כנראה
״לא ,שום דבר״ אמרתי
״ואוו , מאין לך השרשת הזו ?״ הוא שאל בתדהמה בקולו והסתכלתי על השרשתרת שלי , החוט שלה הוא פשוט , בצבע חום כהה ויש את התליון זה נראה כמו קובייה שקופה אבל בתוכה יש כמו חול בצבע הים למעשה , סבתא הביאה לי אותה , לא הורדתי אותה מאז שקיבלתי אותה
״מתנה״ אמרתי בחיוך לרוברט והוא חייך חזרה וחזר להשתלט על ההגה ״תגיד רוברט ..״ מלמלתי
״כן נערי ?״ הוא שאל וגלגלתי את עיניי מהכינוי המפגר הזה
״אני לא רוצה להישמע מוזר...״ מלמלתי וגירדתי בעורפי בזמן ששטתי עם עיניי ממקום למקום , פשוט תדבר הארי ״אתמול אני הייתי בחוץ ו.. וחשבתי שראיתי-״
״תפסתי !״ שמעתי את אבא צועק וזה קטע את דבריי , הוא משך את החכה והעלה דג קטן שהשתולל באוויר , אבא חייך בגאווה והכניס אותו לתוך דלי שעשוי מכסף
״נהדר מארק !״ רוברט צעק ונשמע ציני משום מה ״מה רצית לספר לי נערי ?״ הוא שאל ופלטתי נשימה , אני ייצא אידיוט
״עזוב , לא משנה.״ אמרתי וחזרתי להישען על המעקה הסתכלתי לים והדבר היחיד שראיתי היה דגים שוחים , איפה היצור הימי שהיה אתמול ? למה אני כלכך רוצה לראות אותו בכל אופן ? הרי זה נשמע באמת מוזר , אולי באמת דמיינתי כי לא קיימים דברים כאלה . הייתי בים הזה המון פעמים בעבר ולעולם לא ראיתי דבר דומה .
״כמה זמן אנחנו מתכוונים להפליג ?״ שאלתי
״עד אמצע הלילה , אל תדאג יש לנו אוכל ושתייה , הכל יהיה בסדר״ רוברט ענה ועיניי נפקחו לרווחה , אמצע הלילה ?! אני חשבתי רק לכמה שעות !