התעוררתי כששמעתי כמה צעקות מהחדר של נייל ופלטתי קללה בשקט , אי אפשר גם לישון במקום חרא הזה ?! פלטתי אנחה והחזרתי את ראשי לכרית מרגיש את אפי מתנגש בשיער עם ריח של הים .. היד שלי אוחזת בגופו קרוב אל שלי והאצבעות שלנו משולבות , זה נראה כאילו נרדמנו ככה ... פערתי את עיניי ולבי החסיר פעימה . משכתי את היד שלי באיטיות מנסה לא להעיר אותו , קמתי מהמיטה והלכתי לעבר הדלת , עצרתי נותן בו מבט אחרון בו ואז יצאתי מהחדר , נכנסתי במהירות לחדר של נייל וסילבר , היא בדיוק צחקה ממשהו שכנראה אמר והוא הצטרף אליה אך כשראו אותי הם הפסיקו
״אתם הערתם אותי ! אני לא ישנתי כל הלילה וכל מה שאני מבקש זה לישון בשקט !״ צעקתי בכעס
״אנחנו מצטערים״ סילבר אמרה
״על מה יש לנו להצטער ?״ נייל שאל ושילב את ידיו ״השעה חמש בצהריים , הגיע הזמן שתקום״ הוא אמר
״חמש בצהריים ?״ זקפתי את גבותיי
״כן״ הוא השיב ונאנחתי
״פשוט תפסיקו להרעיש בבקשה״ אמרתי ונתתי בהם מבט אחרון , נייל משך בכתפיו וסילבר רק הנהנה , יצאתי מהחדר שלהם וסגרתי אחריי את הדלת , חזרתי אל החדר שלי ולואי ישב במיטה , כאילו והרגע התעורר
״היי״ לחשתי בחצי חיוך ונכנסתי סוגר אחריי את הדלת ומתיישב במיטה לידו
״אני עדיין לא מאמין שאני מחוץ לים״ הוא אמר בחיוך קצת מתרגש ושפשף את עיניו עם ידו הקטנה
״איך התעוררת ?״ שאלתי והוא משך בכתפיו
״הרגשתי שלא היית פה ופחדתי שאני יהיה לבד ומישהו ייתפוס אותי״ הוא אמר והביט לאצבעותיו
״אני מבין״ אמרתי , למה שמישהו ייתפוס אותו ? אם לא האוזניים החדות האלה והדיבור המעט שונה אף אחד לא יבחין בזה שהוא לא לגמרי אנושי . הוא הרים את מבטו אליי
״הארולד...הבטן שלי משמיעה רעשים מוזרים , מה קורה לי ?״ הוא שאל ונראה מודאג , הוא רעב ?
״אולי אתה צריך לאכול משהו״ אמרתי והוא נראה קצת מבולבל
״אבל אני אף פעם לא אוכל״ הוא אמר וזקפתי את גבותיי , בולשיט , זה לא יכול להיות הגיוני
״אף פעם לא אוכל ? בכלל בכלל ?״ שאלתי והוא חייך והנהן
״הו ! אולי רק לפעמים , ממש לפעמים אני מוצא באוקיינוס שבלולים ואני שואב אותם מתוך הבית המוצק שלהם״ הוא אמר וגיחכתי
״הקונכייה״ תיקנתי אותו אבל נראה שהוא לא מבין , בכל אופן לאכול שבלולי ים חיים זה ממש ממש מגעיל
״אתה אוהב את זה ?״ שאלתי והוא הנהן בחיוך
״אבל אני לא קורא לזה אוכל , הפעם האחרונה שאכלתי שבלול היה ממש לפני הרבה זמן חול , זה סתם בשביל שלא יהיה לי משעמםם בפה״ הוא אמר וקרקוק נוסף נשמע מהבטן שלו והוא הביט לשם בדאגה
״אל תפחד זה נורמלי , אתה רק צריך לאכול משהו״ אמרתי והוא זקף את גבותיו
״איפה נמצא אוכל במקום הזה ?״ הוא שאל בדאגה ולרגע אני לא הייתי בטוח אם הוא צוחק
״בוא נרד למטה , אמא שלי כנראה בישלה משהו לאכול״ אמרתי והוא צחק בזמן שקם
״בישלה...״ מלמל וצחק שוב
״כן , קדימה״ אמרתי וקמתי מהמיטה מושיט אליו את ידי אבל הוא הניד בראשו בשלילה
״לא , אני יכול ללכת , אני רק צריך להתרגל לזוג הרגליים האלו״ הוא אמר והנהנתי , הבטתי בו עושה את צעדיו בדיוק כמו תינוק שרק למד איך הולכים , הוא הולך רגיל , אולי כל רגע מועד אבל שום דבר לא קורה לאחר מכן . ירדנו למטה ולא היה שם אף אחד , הדלקתי את האורות ולואי צעד אל המטבח והסתכל על כל הדברים עם עיניים בוהקות , זה נראה שלעולם לא ראה דבר כזה
״למה יש לכם כלי מלחמה כאן ?״ הוא שאל ותפס מזלג
״אוכלים עם זה״ אמרתי והוא הביט בזה ומיד הניח על השיש
״זה לא נראה טעים ...״ הוא מלמל והצביע על המקרר
״מה זה ?״ הוא שאל והתקרבתי נשען על השולחן עם היד
״זה מקרר , שמים בתוכו אוכל והאוכל נהיה קר , הבנת ?״ שאלתי , הוא הנהן ופתח את הארונות שלמעלה
״בני האנוש כלכך מוזרים ..״ הוא מלמל ואני חייכתי , מביט בו עומד על קצות אצבעותיו בשביל להגיע למקומות גבוהים , נשכתי את שפתי התחתונה ומיהרתי להשפיל את ראשי , אני לא אמור להסתכל עליו , לא ככה .
״הארי ?״ שמעתי את אמא וראיתי אותה באה לעברנו , לואי מהר סגר את הארון והתקרב אליי תופס את המרפק שלי חזק ומתחבא מאחורי
״חיפשנו משהו לאכול״ אמרתי והוא ניסתה לראות את לואי , למה הוא פוחד ? היא לא תפגע בו
״חיפשתם ? מי זה ? איפה נעלמת כל היום ?״ היא שאלה
״הייתי בחדר״ אמרתי והיא העלתה את שתי ידיה להסתיר את פניה
״מה עשית בחדר ? זה... משהו שקשור אליו ?״ היא שאלה וגלגלתי את עיניי , וגם אם הייתי מזיין מישהו בפאקינג חדר שלי זה לא עניינה ! זה לא שזה לא קרא לעולם !
״אני ישנתי״ עניתי בפשטות
״הו.. אני מבינה״ היא אמרה והעבירה את עיניה על שתינו בוחנת כל דבר
״ומי זה ?״ שאלה , הסתכלתי על לואי שנראה מפוחד
״לואי״ אמרתי , היא הביטה בו ואז בי
״לואי ?״ היא שאלה והנהנתי
״אנחנו רעבים וחיפשנו אוכל-״
״לא ! אני יכין אוכל ! אל תדאגו , נעשה פה ארוחה כולנו יחד וככה אולי גם נזכה להכיר בלואי , לא ככה ?״ אמא שאלה בחיוך
״באמת ?״ שאלתי וזקפתי את גבותי ,ממתי היא נחמדה לגברים שאני מביא הבית ? היית בטוח שהיא הולכת להשתגע מזה שתראה כאן מישהו איתי . לפני שבאנו היא אמרה לי שבבית הזה לא להביא אף אחד , למרות שלואי לא כמו הגברים האחרים שהיו שימושיים ללילה אחד , אני לא מתכוון לנצל את התמימות שלו , כי אני יודע שהוא סומך עליי מזה שאגן עליו ולא אתם לאף אחד להתקרב אליו , אני לא יודע איך זה לסמוך על מישהו אחר , אני סומך רק על עצמי . ואם פעם ראשונה מישהו סומך עליי במשהו אני לא מתכוון לאכזב אותו.