סגרתי את הדלת ולואי הסתכל על כל החדר בהתרגשות , התיישבתי במיטה והוא הלך אל הכיסא של המחשב והתיישב עליו , אני חייב להודות שהמכנס שלי נראה די טוב על הגוף הקטן שלו
״אני יכול לשאול אותך משהו ?״ שאלתי והוא הביט בי
״גם לי יש מה לשאול אותך״ הוא אמר והצביע לאוויר כמו ילד שמבקש רשות
״קדימה בתורות״ אמרתי ושילבתי ידיים מתכוון לשאול אותו אבל הוא הקדים אותי
״אתה חושב שאני מוזר ?״ שאל בקצת חשש בקולו ולבי החסיר פעימה
״מה ... מה פתאום , כמובן שלא״ אמרתי על מנת שיירגע מהמחשבה הזאת
״בסדר , מה השאלה שלך ? ותדע . אני לא מתכוון לספר לך הכל אז אני מצטער״ הוא אמר , חייכתי והנהנתי
״איך אתה עושה את זה שהזנב שלך פתאום דולק באור ? זוהר כזה... והעיניים שלך״ מלמלתי ונזכרתי בזה , בלילה שהייתי בספינה וראיתי דרך החלון את העיניים שלו , זה היה יפהיפה
״אני לא יודע איך להסביר את זה.. אני פשוט שולט בזה , זה כמו כפתור שאתה פשוט לוחץ עליו . כמו שאתה בוחר לקום וללכת וזה מה שאתה עושה אז ככה אני בוחר שזה יידלק וככה זה נדלק״ הוא אמר , זה מטורף לגמרי
״נולדת ככה ?״ שאלתי והוא בהה בי ונראה פגוע
״למה אתה שואל ? כי אני מוזר , נכון ?״ הוא שאל
״לא ! ממש לא אני רק רציתי לדעת !״ צעקתי בטעות והוא צחק ״אתה לא מוזר״ אמרתי , למה הוא שואל את זה ?
״תשאל שאלה אחרת בבקשה״ הוא אמר בחיוך קטן והנהנתי
״למה אתה אף פעם לא יוצא מהמים ? יש לך רגליים״ אמרתי והוא פלט אנחה
״אז מה ? אני לא נראה בן אנוש בכל זאת . תראה את האוזניים שלי , הציפורניים שלי״ הוא אמר והושיט ידיים בשביל להראות לי , קמתי מהמיטה והלכתי אל הארון מוציא משם כובע גרב , בכל הלילה הארוך הזה היה לי זמן לפרק את המזוודה שלי לארון . הלכתי אליו וחבשתי את הכובע על ראשו בשביל שייכסה את זה שהאוזניים שלו חדות
״מה אתה עושה ?״ הוא שאל והביט בי בבלבול
״עכשיו אתה לגמרי אנושי״ אמרתי בחיוך וחזרתי לשבת במיטה
״אני אף פעם לא יהיה בן אנוש״ הוא חייך כאילו ורוצה לצחוק על זה . הדלת נפתחה ונייל התפרץ פנימה
״לעזעזל איתך הארי ! אתה עשית את זה בשביל לעצבן אותי נכון ?!״ הוא צעק
״על מה אתה מדבר ?״ שאלתי והוא הצביע על לואי
״מביא גבר לזיין אותו לפנות בוקר , הבנתי את הנקודה שלך , כועס כי עזבתי אותך בדוכן לבד , בסדר . עכשיו תעיף אותו מהחדר.״ הוא אמר ושילב את ידיו . פלטתי נשימה ארוכה והסתכלתי על לואי שהיה עם עיניים פעורות לרווחה ושתי כפות ידיו מכסות את פיו
״תזדיין מפה״ אמרתי וקמתי מהמיטה לעברו , הוא לא יכול להגיד לי מה פאקינג לעשות ! לפני שיכל להגיד משהו דחפתי אותו החוצה וטרקתי את הדלת , חתיכת חבר חרא .
״הארולד .. למה אתם מדברים ככה ?״ לואי שאל וסיבבתי אליו את ראשי , נבהלתי ששמעתי דלת נטרקת והבנתי שזה מהחדר של נייל , חתיכת אידיוט
״איך ככה ?״ שאלתי והתיישבתי חזרה במיטה
״אתם צועקים אחד על השני , זה לא יפה , זה גס רוח״ הוא אמר ושיחק עם אצבעותיו אחת בשנייה , לא יפה ? גס רוח ?
״תעזוב את זה״ אמרתי
״מי זה ? מה אם הוא בא לתפוס אותי ?״ הוא שאל ונראה מפוחד , הוא קיפל את רגליו וחיבק אותם קרוב לחזה שלו
״תירגע , האידיוט הזה לא יכול לתפוס פרפר אפילו , אתה בטוח כאן״ אמרתי והוא הנהן אבל נראה עדיין מפוחד
״אז איך לעזעזל הזנב שלך צומח חזרה ?״ שאלתי והוא צחק
״צומח ? ״ הוא שאל ״אם אני נוגע במים או שהם נוגעים בי״ הוא אמר
״ואם אתה למשל ... בוכה ? הדמעות הם כמו מים .. לא ?״ שאלתי והוא גיחך
״אני אף פעם לא בוכה , אין לי סיבה . אני שמח״ הוא אמר וגלגלתי את עיניי , אף בן אדם לא יכול להיות עד כדי כך שמח , הו רגע , הוא לא ממש בן אדם אני מניח . בכל זאת , אין סיכוי שהוא לא בוכה
״אבל אם אתה כן ?״ שאלתי
״לא ייקרה כלום כל עוד זה יוצא מתוך הגוף שלי״ הוא אמר והנהנתי ״אז מי היה מי ששחה הנה קודם ?״ שאל .
״מי ששחה הנה קודם זה נייל״ אמרתי והוא הקשיב ונראה סקרן ״הוא חבר שלי מאז שאני ילד קטן . גרנו אותו שכונה , ככה הכרנו את אחד השני.״ אמרתי ולואי נראה קצת מבולבל
״אתה משתמש במונחים שאני לא מכיר״ הוא אמר ״אבל אני חושב שהבנתי למה אתה מתכוון . למה הוא נמצא איתך כאן בבית ? חשבתי שבני האנוש גרים רק עם המשפחות שלהם״
״האבא שלו רצח את אמא שלו והתאבד , זה קרה לפני ארבע שנים אני חושב .. אמא שלי הציעה לנייל לישון אצלנו ומאז החלטנו שהוא נשאר , הוא עכשיו כמו אח שלי , אתה מבין ?״ שאלתי והוא הנהן, פיהקתי ונשכבתי אחורה , זה סיפור נורא ולפעמים אני שוכח שהוא בכלל קרה
״ועכשיו לואי... אני חושב שאני אלך לישון .. לא ישנתי כל הלילה הודות לך״ אמרתי ועליתי לכיוון הכרית מניח עליה את ראשי ועוצם את עיניי
״מצטער .״ הוא מלמל
״רק אל תצא עד שאני יתעורר , אני לא צריך לשמוע את אמא שלי צועקת עליי למה יצא מהחדר שלי מישהו שמתקשה ללכת והוא חצי ערום לובש את המכנסיים שלי , תאמין לי... זה לא ייראה טוב״ מלמלתי בקול ישנוני ובין רגע הרגשתי התרסקות על המיטה שלי ופתחתי את עיניי מסתכל אל לואי שזחל לכיווני במיטה ״מה אתה עושה ?״ שאלתי והוא חייך
״גם אני לא ישנתי כל הלילה , אני לא יכולתי לחזור הבית , הם לא ייתנו לי לחזור לכיוון היבשה.״ הוא אמר ושכב בחצי השני של המיטה הזוגית הזו
״לילה טוב״ אמרתי והוא צחק
״ליל מנוחה הארולד..״ הוא אמר ואני גיחכתי מביט בו , הוא עצם את עיניו ונראה רגוע , נשימתי נקטעה בגרוני ולבי פעם בחוזקה , חייכתי ללא סיבה ועצמתי את עיניי , ליל מנוחה גם לך .