עמדתי מול המראה וסידרתי את החולצה המכופתרת הלבנה עליי, ואז ג׳ק בא מאחורי וכרך את זרועותיו מסביב אגני, מנשק נשיקה קטנה לצוואר שלי.
״אתה כלכך יפה״ לחש לאוזני וזה גרם לי לחייך ולהסתובב אליו
״אתה בטוח שלא תוכל לבוא היום ?״ שאלתי, עושה לו פרצוף עצוב והוא חייך והסתכל הצידה.
״אני מצטער״ אמר, נישק לשפתיי וליטף את פניי בעדינות ״המרתון הזה ממש חשוב״
״מאחל לך להגיע למקום האחרון״ אמרתי בציניות והוא נתן לי דחיפה קלה
״תשתוק״ אמר. צחקתי וגלגלתי את עיניי.
״אתה תיקח את מייסון לאמא שלי ?״ שאלתי, הוא הנהן ונתתי לו נשיקה אחרונה לפני שנפרדנו לשלום ויצאתי מהבית. רוקי חיכה לי בחוץ עם המכונית הכחולה שלו ונכנסתי, מסתכל במראה ומסדר שוב את שיערי.
״תראו אותך״ אמר ועשה שריקה. גלגלתי את עיניי ועצרתי את החיוך שהיה לי ״את מי אתה מנסה להרשים ?״
״זאת חתונה, אני חייב להיראות במיטבי״ אמרתי, חוגר חגורת בטיחות ורוקי החל בנסיעה.
״אתה נראה נהדר״ אמר והסתכלתי עליו מצמצם את עיניי
״רוקי, ממתי אתה מחמיא לי כך ?״ שאלתי ״כשאני לובש חליפות אני לא מקבל מילים כאלה חמות״
״אוי תשתוק...״ מלמל, צחקתי והסתכלתי מהחלון, הוא פנה לאיזור מוכר שלא הצלחתי להבין מאיפה אני מכיר, ואז נפל לי האסימון. ״אוספים את הארי ?״
״כן, אני הנהג הפרטי של כולם היום מסתבר״ אמר בציניות ״יש בעיה עם זה ?״
״ל-לא, פשוט לא ידעתי״ אמרתי, בולע רוק וחש את לבי הולם. לא הייתי בטוח אם הוא הוזמן, רציתי לשאול אותו אך אם הוא לא הוזמן זה ישאיר אווירה לא נעימה.
״מסתבר שאשתו של גרג היא אחות של הארי, אולי הוא כן קיבל פרוטקציות להתקבל הנה אחרי הכל״ אמר וצמצמתי את גבותיי בבלבול, אני בטוח במיליון אחוז שלהארי אין משפחה, אין לו אף אחד. רוק עצר ממול ביתו והסתכלתי על המקום, עכשיו הכל נראה שונה באור היום. זכרתי אותו בלילה, את המכות בעיקר, את הארי ניגש אליי עם קרח ועוזר לי להיכנס לביתו. פתאום הכל צף בזכרוני. רוקי צפר ונאנח בחוסר סבלנות, הסתכל עליי ונראה כה לחוץ, כאילו אם נאחר העולם יושמד.
״אני חושב שהארי הזה דלוק עליך״ רוק אמר ולבי החסיר פעימה יחד עם חיוך נבוך
״זה מגוחך״ מלמלתי בקול שקט, מתעלם מההערה.
״הוא תמיד נותן בך מבטים כאלה״ רוקי ניסה לתאר, גלגלתי את עיניי אך למעשה זה די החמיא לי ואהבתי לשמוע את זה, אבל לא רציתי לשמוח על זה כי לא רציתי להשלות אותו כמו אדם שמשחק בליבו של מישהו. למרות שאני חושב ששתינו הבהרנו אחד לשני ששום דבר לא יהיה.
״רוק... הכרנו לפני כמה שנים, בגלל זה״ אמרתי
״ידעתי !״ הוא מיד קפץ ״ושיקרת לי שלא״
״נושא רגיש״ אמרתי מהדק את שפתיי
״אני חושב שאתם נורא מתאימים-״
״רוקי, הפסק״ אמרתי הפעם בטון רציני, לא אהבתי את משחקי הפסיכולוגיה ההפוכה הזו, לא רציתי לחשוב על זה בכלל.
״איפה ג׳ק, דרך אגב ?״ שאל
״ריצת מרתון חשובה להגברת המודעות של הטבעונות״ נאנחתי בתסכול
״ג׳ק טבעוני ?״
״לא.״ השבתי בפשטות, הוא פשוט אוהב את המרתונים האלה.
דלת ביתו של הארי נפתחה והוא יצא משם. הוא לבש חולצה שחורה אלגנטית מכופתרת עם ג׳ינס שחור ומגף נמוך, שיערו מסודר לאחור והוא העביר את אצבעותיו בשיער כשבא אלינו. לבי החסיר פעימה ובטני התהפכה, בהיתי בו עד שנכנס למושב האחורי ואז השפלתי את מבטי.
״אתה מתרגש הארי ?״ רוקי שאל והתחיל לנסוע, הסתכלתי מהחלון בלי באמת להסתכל על משהו.
״אני לא מאמין בטקסים האלה״ הארי אמר, וקצת לא הבנתי איך הוא אומר דבר כזה על חתונה.
״ברור שלא תאמין״ אמרתי, מסובב את מבטי ופוגש במבט הקצת משועשע שלו, כאילו רצה לחייך אך לא עשה זאת. ״אתה בחור ממורמר ובודד״
״כואב״ רוקי פלט בשקט, גלגלתי את עיניי והסתובבתי חזרה.
״אתה צריך ללמוד להקשיב לדעות של אחרים, לא לסטור אותם כי הם נוגדים את הדעה שלך״ אמר. ידעתי שהוא צדק, שמתי לב לזה שקשה לי להסכים לדברים שאני לא מאמין בהם, זה כי אני חושב בהיגיון יותר. ״ואני נגד חתונות כי אני לא חושב שחתיכת טקס יכריע אם הזוג יהיו יחד עד שהמוות יפריד ביניהם״ הארי הסביר, גלגלתי את עיניי.
״יש משהו בזה״ רוקי הצטרף אליו ומיד הסתכלתי עליו בכעס, באיזה צד הוא ? ״תראה כמה זוגות מתגרשים היום״
״זה לא אומר ש-״
״דעה נוגדת דעה, פשוט אל תסטור את מה שאמרתי״ הארי קטע אותי, פלטתי נשימה והנהנתי, בסדר, דעתו. ״מה אתה חושב על הנושא ?״
״שזה טהור״ אמרתי וחיוך קטן נמרח על שפתיי, נשמתי עמוק חש את לבי הולם ״זה להישבע אמונים לאדם שאתה אוהב הכי בעולם, להבטיח לו נצח-״
״אבל כמו שרוקי אמר, כולם מתגרשים היום״ הארי קטע את דבריי, ומיד הסתובבתי בכעס.
״הארי, דעה נוגדת דעה, אל תסטור את מה שאמרתי״ חזרתי על מילותיו, הוא חייך והסיט את מבטו, ואז הסתכל עליי ולקח נשימה.
״תמשיך״ אמר, ושוב הסתובבתי חזרה בחיוך. ״אני פשוט אוהב את הטקסים האלה, ושהם מקריאים את הנדרים ומשתפים את האהבה שלהם כלפי אחד השני זה...״ הרגשתי את הניצוץ בעיניי ״זה מדהים.״
״דמיינת את עצמך מתחתן ?״ הארי שאל ולבי החסיר פעימה
״למען האמת לעולם לא, לא חשבתי על זה״ אמרתי ושמעתי גיחוך ממנו
״אתה כלכך מתחבר ואף פעם לא חשבת על זה ?״
״תשתוק הארי, זה שאני אוהב את זה לא אומר שאני רוצה את זה״ אמרתי בטיפת כעס, להיות נשוי נשמע עניין רציני, פתאום להיות אחראי יותר. אבל למען האמת למה שמשהו ישתנה אחרי החתונה ? זה אמור להיות אותו הדבר.
״אתה בחור מבלבל״ רוקי אמר ״אני חושב שהגענו.״
רוקי עצר מחוץ לאולם גדול, יצאנו מהמכונית וצעדנו פנימה יחד, הולכים לשולחן השמור לנו. התיישבתי ליד רוקי והסתכלתי מסביב, לא אהבתי להיות בסביבה לא מוכרת. הסתכלתי על הארי שפנה אל הכלה, כפי שרוקי אמר אחותו. היא לבשה שמלה לבנה וארוכה, שיערה החום אסוף בצורה יפהיפיה וחיוך רחב על פניה, היא חיבקה את הארי ותוך כדי שצפיתי בהם שתיתי מהכוס יין שהיה בשולחן. הארי אמר לה משהו, אני לא בטוח מה-
״תפסיק לבהות״ רוקי אמר ומיד התעוררתי מהבועה שנשאבתי אליה, הסתכלתי על רוקי שעלה לו חיוך. ״כמו שאמרתי, כלכך מתאימים״
״רוק הפסק מיד״ אמרתי ״היה פעם חיבור אבל היום זה נעלם, אנחנו מדברים עסקים בלבד.״
״ג׳ק יודע על זה ?״ שאל, הוא לא אהב את ג׳ק, וזה היה הדדי ביניהם.
״ג׳ק יודע הכל, זוגיות בריאה זה זוגיות שבה אתה לא מסתיר דבר מהבן זוג שלך״ אמרתי, מחייך ולוגם מהיין.
״קרה לי משהו דומה... כשהתחלתי לצאת אחרי הגירושים פגשתי את הגרושה שלי ברחוב יחד עם מי שיצאתי איתה, אבל היא התחרפנה מזה״ סיפר ונאנח, גירד במצחו ״אמרתי לה רק שלום בנימוס והבחורה שיצאתי איתה אכלה סרט על זה, היא פשוט התחרפנה״
״אני כלכך מכיר את זה״ הנעתי בראשי בתסכול ״ג׳ק קנאי מטורף, בהתחלה זה החמיא לי ואהבתי את זה עד שזה חנק אותי״
״אתה לא טיפוס שיבגוד״ אמר ולבי נחת, השפלתי את מבטי והידקתי את שפתיי ״אוי לא, אני מכיר את המבט הזה״
״אני מתכוון...״ מלמלתי, מצמצם את עיניי ומסתכל לעברו ״הוא בגד בי קודם״
״מי זה היה ?״ שאל
״קראו לו דרק, היה החבר הרציני הראשון שלי שפשוט השתגע עם הזמן״ סיפרתי, לא מתכוון להרחיב ושתיתי בלגימה את כל היין שבכוסי, מניח את הכוס בשולחן ומחליק את אצבעותיי מסביב לזכוכית שלה.
״איך הרגשת אחרי זה ?״ שאל, מחייך כאילו הייתי אמור להרגיש טוב.
״רע, זה היה עם הבוס שהיה לי״ סיפרתי, ואחר כך עם הארי, אבל את המידע הזה החסרתי.
״דמיין לך שהיית שוכב עם גרג-״
״רוקי, בבקשה !״ קטעתי אותו והוא צחק, ולפתע הארי התיישב בצידו השני והסתכל עלינו.
״על מה אתם צוחקים ?״ שאל והחיוך הקטן ירד מפניי, הנדתי בראשי.
״בגידות״ רוקי אמר, מביט בהארי ״אתה בגדת פעם ?״
״לא היה לי חבר״ הארי אמר והסתכל לרוקי בעיניים, לבי התכווץ והידקתי את לסתי, ובכן, כן. מה שהיה בינינו בעבר היה פשוט מסובך.
״כן בטח״ רוקי גיחך, וכשהסיט את מבטו עיניו של הארי היו עליי, ולבי הלם בחוזקה כאילו רציתי לשמוע את המילים שלא יצאו מפיו כרגע, אבל ידעתי שהן היו שם. וראיתי את זה במבט שלו.
בהמשך הערב היה נורא משעמם, כל המשפחה של גרג פה וחברים, וכולם רקדו, הסתכלתי על רוקי והארי שרקדו כמו שתי אידיוטים וצחקו יחד עם עוד מישהו שעובד בחברה שלנו, לעולם לא זכרתי את שמו. שיחקתי עם המזלג שלי בשאריות האוכל שהיו בצלחת, קצת מתחרט שלא נשארתי בבית עם מייסון וצפיתי איתו בסרט ילדים מטופש. שנאתי להתחרט על דברים וניסיתי לקחת אחריות גם על הדברים האלה, להגיד ׳זה בסדר, פעם הבאה אדע לבחור טוב יותר׳. הפסיכולוגית שהייתה לי לימדה אותי את זה. המוזיקה צעקה באוזניי והרגשתי כלכך רגוע משום מה, היין השתיק אותי, שיחרר אותי אבל לא שיכר, הוא היה במידה טובה.
״תפסיק להיות בצד, בוא״ רוקי לפתע הופיע מולי ואמר. שפתיי נפרדו והנדתי בראשי
״אני מעדיף שלא״ אמרתי ונשכתי את שפתיי ״נחמד לי לשבת פה-״
״אתה כזה אבא משעמם״ רוקי אמר וזה גרם לי לגלגל עיניים, שיפסיק לנסות לעשות עליי פסיכולוגיה הפוכה. ״בסדר, הבנתי אותך״
הוא הלך ולפתע השירים הרועשים הוחלפו בשיר שקט, שיר נורא שקט ונעים. החתן והכלה רקדו צמודים, נראו כה מאוהבים ומשכו את תשומת ליבם של כל הנוכחים. ואז הצטרף עוד זוג לרקוד יחד, ועוד, ואז רוקי לקח את סילביה שעובדת בחברה שלנו ורקד איתה. צחקתי לעצמי כשצפיתי בו עושה את זה בצורה מגוחכת, ואז ראיתי ממולי הושטת יד שגרמה לי להרים את מבטי לבחור עם העיניים הירוקות.
״ריקוד ?״ שאל ולבי הלם בחוזקה, זה ריקוד זוגי, לא יכולתי להסכים לזה.
״לא תודה הארי״ סירבתי בנימוס, משפיל את מבטי אך היד שלו נשארה באוויר, אז הסתכלתי עליו שוב.
״ידידותי בלבד, לא אנסה שום דבר״ אמר, לא רציתי לרקוד כרגע, גם לא רציתי שאנשים שמכירים אותי יגבשו עליי דעות לא נכונות. ״קדימה לואי, אתה לא באמת מתכוון לשבת פה כל האירוע, נכון ?״
״אני לא יודע הארי״ נשמתי החוצה, נושך את שפתי התחתונה קצת נבוך.
״קדימה, ריקוד קטן״ אמר, ביקש יותר נכון. חייכתי והסטתי את מבטי תוך כדי, הוא ממש עקשן. הנחתי את כף ידי על שלו והוא אחז בה בזמן שקמתי לעברו, צועד איתו לעבר כל הזוגות ואז הוא החליק את ידו לאגני וגופי נתקף צמרמורת, אש בערה בעורקיי ולבי הלם כה חזק. בלעתי רוק והסתכלתי לתוך עיניו, לא בטוח איפה לשים את ידיי אז הסתכלתי הצידה, אל כל הזוגות השקועים אחד בשני. העליתי את ידיי לעטוף את צווארו וחייכתי, קצת נבוך וקצת כי לא שלטתי בזה ולא הייתי בטוח למה.
״היה כלכך קשה ?״ שאל בשקט עם קולו הצרוד שחדר לי עמוק לנשמה, הוא ריסק אותי. וכעת חששתי מלהביט בו כשגופי צמוד כך לשלו ואני כלכך קרוב אליו. הוא אחז בגופי כה טוב, הרמתי לבסוף את מבטי והוא היה כלכך קרוב. נשימתי נעתקה מגרוני והייתי שבוי למבט שלו, למלחמה הלא פוסקת בראשי.
״זה נחמד...״ אמרתי בשקט, מסתכל על שפתיו ושוכח מהכל, ואז לעיניו וחייכתי חיוך קטן.
״אני רשאי להגיד לך שאתה נראה ממש טוב היום ?״ לפתע שאל ולבי החסיר פעימה, שפתיי נפערו בהפתעה. הייתי מופתע לשמוע את זה, גם לא ציפיתי. אבל חייכתי, נושם עמוק ורוצה להגיד לו את אותו הדבר, אבל שוב, המלחמה הבלתי פוסקת הזו שהתחוללה בתוכי ניצחה.
״תודה הארי״ אמרתי בשקט, מרגיש מבוייש כרגע מהקרבה הזו.  זזנו מצד לצד באיטיות, פשוט אוחזים זה בזה וכה צמודים, הרגשתי שאני מרחף. עם אצבעותיי שמאחורי העורף שלו ליטפתי בעדינות את קצוות שיערו.
״אני רשאי להגיד לך שאתה צריך להסתפר ?״ שאלתי והוא חייך, חושף את הגומות המתוקות שלו.
״אני אוהב את זה ככה״ אמר, מביט בעיניי עד שעצמתי אותן, מתקרב ונשען עם המצח שלי כנגד שלו, אפי משפשף את אפו אך שתינו ידענו שפה זה הגבול. או שכבר חצינו אותו ולא המשכנו עד הסוף. אבל הגבול הזה הרגיש כלכך טוב, להרגיש את נשימותיו הרכות כנגד שלי, להרגיש שלם כמו שלא הרגשתי שנים, והתחושה החמה שמילאה אותי הפכה לבוערת וחזקה. פקחתי את עיניי וראיתי שגם שלו עצומות, ליטפתי את שיערו בחיוך קטן ושוב עצמתי את עיניי.
״אני מתגעגע לזה״ לפתע לחש ולבי נחת, פקחתי את עיניי, מתרחק מעט בשביל שאוכל להסתכל עליו בצורה נורמלית.
״אף פעם לא רקדנו יחד הארי״ אמרתי, מגחך ומגלגל את עיניי.
״לא לריקוד״ אמר ולבי הלם בחוזקה, נשכתי את שפתיי והשפלתי את מבטי, ואז הוא משך אותי קרוב לגופו כך שפניי כנגד החזה שלו, ועצמתי את עיניי נשען עליו, כאילו ונאחזתי בו בשביל לא ליפול. כף ידי כנגד בית החזה שלו והידקתי אותה, נושך את שפתיי בחולשה, והוא עטף אותי.
הרגשתי כלכך טוב בין זרועותיו, לא חשבתי על דבר וכרגע גם לא היה אכפת לי מדבר, הייתי שבוי בקסמיו, הרגשתי שאני עומד להתרסק על הקרקע.
ואז גם אני חשבתי לעצמי, התגעגעתי לזה.