הסתכלתי על ג׳ק שיושב בכיסא שמאחורי הזכוכית, הרים את הטלפון והסתכל עליי, הוא לבש כותונת כתומה ונראה בהלם. התיישבתי מולו והרמתי את הטלפון.
״ג׳ק...״ פלטתי בשקט, מרגיש שאני עומד להישבר
״הם לא יכולים פשוט להכניס אותי לכלא על משהו שלא עשיתי-״
״זה בסדר״ קטעתי אותו ״הם אמרו שתהיה פה שבוע עד הדין אבל לא אחכה שבוע, אתה יוצא מפה עוד הלילה״
״לואי אל תהיה מגוחך״ גלגל את עיניו ״איפה מייסון ?״
״שמתי אותו אצל אמא שלי.״ אמרתי, נשכתי את שפתיי והשפלתי את מבטי ״אסביר להם שזאת אי הבנה-״
״זה נראה לך הגיוני ?!״ לפתע הוא צעק וחבט בזכוכית, וכששוטר התקרב לעברו הוא התנצל בשקט ונשם עמוק ״בחור כמוני לא ישרוד בכלא יום״
״ג׳ק, אדבר עם השוטרים״ אמרתי ״חוץ מזה אני חושב שאני יודע מי הגיש תלונה לשוטרים״
״השכנה ממול, נכון ?״ לפתע אמר, וזה לא היה בכיוון.
״תן לי לטפל בזה, עד מחר אתה בחוץ״ אמרתי והוא נראה מבועת
״אמרת קודם שהיום בלילה אצא-״
״בסדר, לא אפשרי השוטרים לא יקבלו אותי עכשיו, תן לי עד מחר״ ביקשתי, הוא גלגל את עיניו ״מי חשב שמייסון יגרום לצרה כזאת ?״
״פשוט תטפל בזה״ אמר בטיפת כעס ועזב את הטלפון, הולך מפה ומשאיר אותי לבד. לא כעסתי על זה, הייתי מגיב אותו הדבר ואולי גרוע יותר אם הייתי נכנס למעצר על האשמות שקריות בהחלט.
הורדתי את הטלפון ויצאתי מהתחנה, הולך למכונית שלי ונוסע מפה לביתו של הארי. רוקי שלח לי כתובת, אלך לשם ואתעמת איתו כי כל הדבר הזה נראה מגוחך בעיניי. תהיתי לעצמי עד כמה זה יהיה מוזר כשיראה אותי בביתו באחד בלילה, זה כלכך מוזר.
עצרתי מחוץ ביתו ויצאתי מהמכונית, הולך לדלת ומרגיש את לבי הולם חזק יותר בכל צעד, הייתי לחוץ, ואולי הוא אפילו ישן ולא יפתח. אבל אני חייב לפתור את זה, לא הגיוני שחבר שלי יושב במעצר בגלל דיווח שקרי.
דפקתי בדלת והמתנתי, מביט ברצפה במתח ונושך את שפתיי, היה כלכך חשוך שלמען האמת די חששתי ותכננתי דרך מילוט במידה ופושע יבוא לעברי. דפקתי בדלת שוב, הפעם חזק יותר.
״רגע !״ שמעתי את קולו מבפנים, לאחר מכן שמעו מפתח מסתובב במנעול ואז הדלת נפתחה, שפתי נשמטה ונשימתי נקטעה בגרוני. הארי עמד ממולי לבוש במכנס קצר בלבד, זרועותיו נראו שריריות וחזקות, והקוביות בבטן- ״לואי מה לעזעזל אתה עושה פה באחד בלילה ?״
״מה אני עושה פה ?!״ צעקתי, דוחף אותו ונכנס לביתו, מסתובב אליו בחזרה. ״אתה השתגעת ?״
״מה ?״ שאל מבולבל, שיפסיק להעמיד פנים ! ״בנתיים אתה נראה המשוגע היחידי, מופיע בביתי באמצע הלילה וצורח״
״אמרתי לך לא להתערב, שאני לא רוצה שום קשר אליך בחיי !״ צעקתי ״אל תחשוב שאם ג׳ק יצא מהתמונה זה ישתנה, כי אני באמת לא רוצה דבר איתך, אז תפסיק לנסות למצוא דרכים ל-״
״אל מה אתה מדבר ?״ הוא קטע אותי וצמצם את עיניו. בלעתי רוק, מרגיש את כפות ידיי רועדות מכעס.
״על שדיווחת למשטרה שג׳ק הכה אותי״ אמרתי
״ג׳ק הכה אותך ?״ שאל, כאילו זה כל מה ששמע.
״אלוהים הארי לא !״ כעסתי ״אבל ככה דיווחת למשטרה !״
״תירגע לואי״ הוא נאנח והלך למטבח, השיש בצבע שחור והארונות לבנים. הכל כלכך מסודר, כמו שהיה בעבר בביתו. ״אני לא מתערב עם משטרות״
״אני לא מאמין לך״ אמרתי, הוא זקף את גבותיו ולקח תפוח, נגס בו ונשען על השיש, מביט בי באדישות שגרמה לי להילחץ מעט וללבי להלום, בלעתי רוק והרגשתי את לחיי מאדימות.
״אני מתעמת עם דברים בעצמי״ אמר ״אני לא צריך שיתערבו בשבילי, חוץ מזה אתה לא מעניין אותי, הבהרת את עצמך ולקחתי לתשומת לבי״
״מ-מה ?״ פלטתי ״ואם באמת היו מכים אותי ?״
״בעיה שלך״ משך בכתפיו, גלגלתי את עיניי ״ג׳ק יכסח אותם בשבילך, אני מקווה...״
״אנוכי״ אמרתי והוא גיחך בעודו לועס, הוא נראה כלכך... מושך, אבל לא רציתי לחשוב כך. נשכתי את שפתיי מסיט את מבטי כל רגע.
״תפסיק עם הפיצול אישיות הזאת לואי, צא מהבית שלי אני צריך לישון.״
״מה ?״ שאלתי מבולבל ״אז מי לעזעזל דיווח על ג׳ק ?״
״בהצלחה עם לפענח את זה״ אמר, מביט בי וזה גרם לי לגלגל את עיניי, נאנחתי והסתכלתי עליו
״מצטער שהופעתי בשעה הזאת ככה״ אמרתי, בטח הפרעתי לו לישון, כך חשבתי עד שיצא גבר מחדרו שבדיוק לבש חולצה וכשראה אותי ירד לו החיוך.
״אתה לא מתעייף״ אמר להארי ואז צחק וצעד אליו ״נהניתי הערב״
״תבוא בכל פעם״ הארי אמר לו בחיוך פלרטטני והבחור נתן לי מבט שנאה, בהחלט מבט שנאה ממש שנייה לפני שנישק את הארי. בלעתי רוק והסטתי את מבטי, רציתי להסתלק מפה. הרגשתי צביטה בלבי משום מה. לא יכולתי לדבר איתו על זה מחר ? הסתכלתי לעברם וכשסיימו להתנשק הבחור נתן להארי מבט עם חיוך והסתובב לצאת מהבית, וכשעבר מולי כתפו התנגשה בשלי וזה הכעיס אותי.
״חתיכת חצוף״ אמרתי, והוא עצר בפתח הדלת, מסובב את מבטו
״תסלח לי ?״ שאל בחצי חיוך מתנשא, שיערו חום ומסורק הצידה, רק ברשלנות מסויימת, עיניו חומות וגוון עורו נורא בהיר.
״תתנצל״ אמרתי, ואז הוא גיחך והתקרב אליי
״מי אתה חושב שאתה חתיכת נקבה ?״ שאל בתוקפנות וכשהתקרב הארי מיד נעמד בינינו והרחיק אותו
״תלך הביתה״ הארי אמר בשקט
״לא לפני שאכסח את הבן ז-״
״לוקה, תלך הביתה.״ הארי קטע אותו, ואני לא יודע איזה מבט הוא עשה לו שגרם לבחור העונה לשם לוקה ללכת, וכשהדלת נטרקה הארי הסתובב אליי ״זה באמת היה נחוץ ?״
״הוא התחיל״ אמרתי ושילבתי את זרועותיי
״בוא נפסיק להיות ילדים קטנים לואי...״ מלמל, חזר לקחת את התפוח שלו ונגס בו, מביט בי ״לא מצאת מה שחיפשת, תלך״
נשכתי את שפתי התחתונה והסתכלתי מסביב, הבית שלו יפהיפה. הסתכלתי עליו והוא עיקם את ראשו, מביט בי ומחכה שאגיד משהו.
״או שאתה רוצה להישאר ?״ שאל בחצי חיוך פלרטטן ולבי החסיר פעימה, שפתיי נפרדו ומיד לקחתי צעד לאחור
״לא, לא תודה״ אמרתי, רוצה לכעוס אך הופתעתי. הוא מנסה להזרים אותי ? גלגלתי את עיניי וצעדתי לדלת ״לילה טוב הארי״
״הוא יכל להיות טוב יותר אם לא היית מפחד״ אמר והרים את גבותיוה בוחן את גופי ואז נתן מבט עמוק לעיניי.
״אתה רציני ?!״ כעסתי, נאנח ומסיט את מבטי ״לך תזדיין הארי.״
״יכולתי לעשות את זה עכשיו אבל-״
״ביי !״ צעקתי ויצאתי מביתו טורק את הדלת. נשמתי עמוק והסתכלתי על החשיכה שבחוץ, מרגיש את לבי הולם ונשכתי את שפתיי, מרגיש את פניי כה אדומות, אני מופתע כל פעם מחדש מהחוצפה שיש לו.
קפצתי מבהלה כשראיתי מולי את הבחור שהיה בביתו לפני כן.
״אתה כלכך אמיץ לידו״ אמר בחצי חיוך ואז צחק כמו עבריין, לבי נחת ונתקפתי פחד
״מה לעזעזל אתה רוצה ?״ שאלתי והוא התקרב, חשבתי שהוא מתכוון להגיד לי משהו אך הוא נתן אגרוף לפניי שגרם לי למעוד אחורה ולהיאנק בכאב, נשימותיי נעשו קשות וגבי התנגש בקיר, נפלתי מרגליי לרצפה שכפות ידיי מכסות את פניי הצורבות. ראיתי במעורפל אותו מתקרב אליי בתוקפנות ולפתע מישהו אחר הודף אותו והכה אותו, ורציתי לעצום את עיניי, יכולתי לראות אותו מטיח בלוקה אגרופים שוב ושוב. הרגשתי כלכך חלש.
״לואי ?!״
זה היה הארי, תפסיק לנסות להיות הגיבור על הסוס הלבן הארי, אני בסדר.