״אני אבוא מחר אמא, אדבר איתך מאוחר יותר״ ניתקתי את הטלפון ופלטתי אנחה, נשען על השולחן ועוצם את עיניי. תירגע לואי, זה רק יום אחד. אבל יהיו עוד כאלה, אני מודע לזה. התפקיד דורש מה שהוא דורש.
״אתה מוכן לואי ?״ רוקי שאל וכשהסתכל עליי הוא חייך חיוך קטן שגרם לי לגחך ולהסיט את מבטי ״אתה תהיה בסדר״
״כל החברה על הכתפיים שלי עכשיו״ אמרתי והסתכלתי לעיניו, הוא הנהן וצעד אליי, מניח את ידו על כתפי כאות תמיכה.
״מישהו יסכים לשלם, בסופו של דבר החברה הזאת היא טובה, בסדר ?״ שאל והנהנתי, מסדר את החליפה שלי ומעביר את אצבעותיי בשיערי. ״קדימה, קח דקה להתאפס על עצמך ותבוא.״
הוא יצא מהחדר והותיר אותי לבד, לעזעזל... חשבתי אולי להתקשר לג׳ק אך אצא חלש, שיתנצל קודם. לא אעמיד פנים שהכל בסדר לאחר כל ריב, נמאס לי להעמיד פנים כל הזמן במקום לנסות לתקן את זה. הוא לא שלח הודעה כל היום וזה למען האמת די חשוד, תמיד לאחר ריב הוא שולח משהו קטן, אפילו סתם שיהיה לך יום טוב. הסתכלתי במראה, השיער שלי מוברש כלפי מעלה, החליפה גורמת לכתפיים שלי להיראות רחבות. נישקתי את טבעת המזל שלי ולקחתי נשימה עמוקה לפני שיצאתי אל הבמה, נותן מבט חטוף לכל האנשים שנכחו ונעשה לחוץ. אולם מלא, שורות של כיסאות שבכל אחת מהן יושב מישהו חשוב.
״מצטער על העיכוב״ אמרתי בחיוך קטן, מסתכל על הדפים והמצגת שהעובדים של החברה הכינו. ״שנתחיל ?״

***

הייתי כלכך גרוע, ועם התחושה הזו הלכתי הביתה. יש סיכוי שאני אשם לפיטוריהם של כמעט עשרים עובדים, אנשי משפחה שזקוקים לעבודה הזו, לעזעזל... נכנסתי לבית והתכוונתי להוריד את הג׳קט של החליפה אך עצרתי. עוגה קטנה הייתה על השולחן עם שתי נרות בצורת המספר עשרים ושבע. חייכתי לעצמי והורדתי את הג׳קט, רואה את ג׳ק בא ועוצם את עיניו בתסכול
״לעזעזל לולו, התכוונתי להפתיע אותך״ הוא נאנח ושלף מצית מהכיס, מדליק את הנרות שעל העוגה והדרך הספונטנית והלא מאורגנת הזאת גרמה לי לצחוק. ״מזל טוב״
״אני לא מאמין שזכרת...״ אמרתי והתקרבתי אליו לנשיקה קטנה על שפתיו.
״לעולם לא אשכח״ אמר בחיוך וליטף את הלחי שלי ״אבל רק בגלל שזה יוצא על חג המולד, אחרת לעולם לא הייתי זוכר״
״תשתוק״ גיחכתי ונישקתי נשיקה נוספת לשפתיו, נשאר קרוב והוא ליטף את פניי.
״אני מצטער על אתמול״ אמר בשקט והנהנתי בחיוך, שמחתי שהתנצל כי זה ישב עליי כל היום.
״גם אני, פשוט כל הלחץ עם ה-״
״היי, אתה לא צריך להסביר זה בסדר״ אמר. ״איך היה ?״
״נוראי״ אמרתי בתסכול ״היה חלק שגמגמתי וראיתי מישהי שמפהקת, לעזעזל לא הצלחתי לעניין אותם.״
״אני בטוח שזה לא היה כזה נורא״ אמר רק על מנת לנסות לנחם אותי, לעזעזל הוא לא יבין. הנהנתי בחיוך מזוייף.
״אז כל הערב רק שלנו ?״ שאלתי והחלקתי את אצבעותיי על החזה השרירי שלו, מביט לתוך עיניו עם להט והוא מיד חייך והנהן.
״כל הלילה״ אמר בשקט לפני שנישק אותי ואז הרים אותי אך לא אחז טוב וזה גרם לי ליפול ולצחוק בקול, הוא כלכך טיפש. ״הרסתי את הרגע הרומנטי ?״
״אוי ג׳ק, פשוט תעזור לי לקום טיפש״ אמרתי והושטתי את ידי, הוא עזר לי לקום והתקרבתי לנשק את שפתיו. צעדנו יחד לתוך החדר והוא הפיל אותי על המיטה, פושט את החולצה מגופו ומתלהב מהשרירים היפים שלו. המקצוע שלו זה מאמן אישי, החיים שלו מסביב לספור וכושר, ולכן הגוף שלו תמיד נראה כאילו הוא יצא מתוך מגזין סקסי. הוא התקרב אך מיד עצרתי אותו וריחקתי אותו ממני
״האור״ אמרתי, הוא גלגל את עיניו
״אולי הפעם תתן לי לראות אותך ?״ שאל וניסה להישמע סקסי, אך זה לא עבד עליי. לא הסכמתי שיביט בגופי.
״לא, האור ג׳ק״ אמרתי. בחוסר רצון הוא כיבה את האור ולאחר מכן הרגשתי את גופו מעליי וזה גרם לי לצחוק.
״זה היה מהיר נכון ?״ שאל בשקט אך משום מה הייתי להוט לעשות את זה, אולי בגלל כל הזמן שעבר מאז הפעם האחרונה שעשינו את זה.
״תשתוק ותזיין אותי כבר״ לחשתי לאוזנו, קצת נבוך לדבר מלוכלך אך זה הדליק אותו גם.
״התחת הזקן שלך יעמוד בזה ?״ שאל וזה גרם לי לגלגל את עיניי, אני אהרוג אותו.
״אני נשבע שאלך לישון ולא נשכב-״
״לא לא, רק צחקתי״ הוא מיד אמר ואז נישק את שפתיי, זקן... עשרים ושבע זה לא זקן, חוץ מזה יחסית לגיל שלי השגתי יעדים ממש מרשימים, אני גאה בעצמי, עברתי חתיכת דרך.

טם טם טםםם
תגובות יתקבלו בברכה 😌