כבר שבוע שאני מתעורר לצידו אחרי לילה פראי ומלא במין, הנאה ומה שזה מביא איתו. פקחתי את עיניי והתבוננתי בו מספר שניות, חש את לבי הולם בחוזקה ודמי מתפרע בעורקיי. נשכתי חזק את שפתיי וטמנתי נשיקה בעורו המושלם, מרגיש בין שניות את הזרוע שלו זזה. הסתכלתי לעיניו הירוקות שגרמו לגופי לקרוס באיטיות.
״בוקר טוב״ אמרתי וחשתי את לחיי מאדימות מעט, למה הרגשתי נבוך איתו כך ? כששכבנו לא הייתי נבוך לשנייה, אך בבקרים אני מסמיק לאחר משפט קטן ופשוט. לא הייתי מופתע מזה שלא ענה, התרגלתי. הוא פשוט בוהה בנקודה מסויימת וחושב מחשבות. אנחנו גם אף פעם לא כלכך מדברים, זה לא הסיבה שאני פה במיטתו, לדבר. עצמתי את עיניי ולא רציתי להסתכל על הטלפון, כל השיחות של דרק. ההודעות של ׳איפה אתה ?׳.
״תכין לי קפה.״ לפתע אמר וגרם לי לפקוח את עיניי ולהסתכל עליו מבולבל, קפה ? בלעתי רוק והתיישבתי, בוחן אותו ולשנייה סורק את גופו המושלם. ״גם אסיע אותך לעבודה, אני ממהר״
״בסדר״ השבתי בשקט. קמתי ממיטתו והסתכלתי מסביב לחדר בשביל למצוא את תחתוני הבוקסר שלי. כשעיניי עצרו עליו לבי החסיר פעימה כשהבחנתי שהוא מתבונן בגופי, מבטו קשוח ומרתיע אך כה מושך בו זמנית. נשכתי את שפתיי בביישנות והוא נשם עמוק.
״אתה יכול ללבוש בנתיים את החולצה שלי״ הוא פלט וזרק לעברי את החולצה שהייתה לצידו, חולצה שחורה עם כפתורים. לבשתי אותה וסגרתי כפתור אחר כפתור, מסתכל על עצמי במראה הגדולה שבצד חדרו ומגחן.
״זה נראה כמו שמלה...״ פלטתי והסתובבתי אליו, רואה שעל פניו חיוך שלא הכרתי, חיוך יפהיפה שגרם ללבי להלום בחוזקה. ״כמה סוכר ?״
״אחד, שלא יהיה חזק מדי״ פלט והניח את הזרוע שלו על עיניו בעייפות. יצאתי מהחדר שלו וצעדתי אל המטבח, מתרשם מביתו הגדול והיפה. המטבח שלו היה פתוח ואהבתי את זה למען האמת. הרתחתי מים ולקחתי שתי כוסות, שם כפית של קפה טחון ונשען על השיש, ממתין למים שירתחו. הסתכלתי על המקרר וזה היה מוזר בעיניי שאין מגנטים עם תמונות, הוא כה מסתורי. קפצתי מבהלה כשהרגשתי את גופו מאחוריי, אפילו לא שמעתי שבא. הוא טמן נשיקה לצווארי שגרמה לי לעצום את עיניי ולהתרסק, בלעתי רוק פולט נשימה מעונגת. אצבעותיו גלשו בירף שלי ללמעלה עד שסחט את הישבן החשוף שלי גורם לי לחוש חסר נשימה.
״הבוקר אתה לא לחוץ שאתה מאחר ?״ שאל לאוזני והסנטר שלו מונחת על כתפי, חייכתי חש בלבי הולם כה חזק בבית החזה שלי.
״זה נעשה מיותר להיכנס ללחץ כל יום מחדש״ אמרתי. הוא עזב אותי והסתובב ללכת לסלון. פלטתי נשימה שהייתה קטועה בגרוני ובלעתי רוק, מסובב את מבטי להסתכל עליו. הוא עדיין עירום, הוא מרגיש ממש בנוח. מלאתי בקפה מים רותחים עם כפית סוכר אצלו, אך שתיים אצלי. תפסתי את הכוסות והסתובבתי אל הסלון, מניח את זה מולו בשולחן. הסתכלתי עליו והוא זקף את גבותיו לעברי, גורם לי לחייך ולנשוך את האצבע במבוכה. ״אל תודה לי על הקפה, זה בסדר״ אמרתי בציניות והוא גיחך והשפיל את מבטו, הוא יפה. כשמחייך נחשפו הגומות שלו, הוא מושך. אמרתי את זה כי הוא לעולם לא מודה, נימוסים זה לא הצד החזק שלו.
״בוא״ אמר בקולו הצרוד וסימן לי לשבת על הברך שלו, התכוונתי לסרב וחשתי את לחיי מאדימות אך משהו בו משך אותי. נשכתי את שפתיי והתיישבתי על הברך שלו, כורך את הזרוע שלי מסביב צווארו. ״אתה מעשן ?״
״סמים ?״ שאלתי מיד ופרעתי את עיניי
״סיגריות״ אמר ולבי החסיר פעימה, פשוט ראיתי אותו מעשן סמים.
״עישון זה לא הצד שלי״ אמרתי והוא גלגל את עיניו. היד שלו החליקה באגני מתחת לחולצה על עורי החשוף. נשכתי את שפתיי והסתכלתי עליו, טובע בירוק שבעיניו. רציתי לנהל איתו שיחה נורמלית, רציתי לדבר איתו סתם כך. אך אני יודע שהוא לא יזרום עם זה. הוא התקרב ולחץ על לחיי עם יד אחת שלו, מקרב אותי אליו ומנשק את שפתיי לנשיקה סוחפת ומעוררת חושים. תחבתי את אצבעותיי לשיערו ונישקתי את שפתיו, מחליק את הלשון שלי כנגד שלו ומנשק אותו בקצב מושלם. החלקתי את כף ידי במורד החזה החזה שלו, חש בלבי הולם בחוזקה. הפרדתי את שפתיי משלו, מביט בו שניות ומבחין ברעב שהיה בעיניו. פתחתי את כפתורי החולצה באיטיות, מסתכל לעיניו ואוהב לראות כמה הוא רוצה אותי. הורדתי את החולצה נשאר עירום מולו וצעדתי אליו באיטיות, עומד בין רגליו ומתכופף מעט בשביל לנשק את שפתיו. עמדתי עם ברכיי על הספה מעליו, כל רגל בצד אחר של גופו ואהבתי לראות כמה הוא מחזיק את עצמו. הסתכלתי לאיבר מינו שהיה קשה וחזק וזה גרם לי לחייך ולנשוך את שפתיי. החלקתי את היד שלי על איבר מינו בעדינות וזה נראה גרם לו רק להישבר מתוך הדמות המאופקת שיצר. התקרבתי קצת, מרגיש את איבר המין שלו כנגד הישבן שלי ואהבתי לראות אותו חלש. הוא הניח את ידו באגני אך מיד הורדתי אותה ממני תוך כדי שאני מסתכל בעיניו. הוא פרש את זרועותיו על המשענת של הספה ובחן את גופי, גורם ללחיי להאדים. תפסתי את איבר המין הגדול שלו והתיישבתי כשהוא חודר לתוכי, פולט גניחה חלשה יחד איתו.
״פאק״ הוא פלט, נעתי מעליו, דוהר בקצב אחיד וגונח בהנאה. לפתע הוא סטר לישבן שלי גורם לי לגנוח קצת חזק יותר, נשכתי חזק את שפתיי ונשענתי עם ראשי כנגד החזה שלו, הוא אחז באגני ואחז בגופי בצורה שתהיה יותר מענגת עבורו. היד שלו עטפה את איבר מיני ומיד עצמתי את עיניי בחולשה, נושך את שפתיי וכשהניע את ידו גניחותיי יצאו במהרה, לעזעזל הוא טוב. דהרתי מעליו וכרכתי את זרועותיי מסביב צווארו, עיניו עצומות וראשו מושען לאחור. הטמנתי נשיקה קטנה לצוואר שלו לפני שגניחה נוספת נפלטה מפי.
״הארי״ גנחתי, מתענג מכל רגע, ולא יכולתי פתאום לא להרגיש שיש בזה משהו קצת שגוי. לא יכולתי להסתכל על הבן אדם שרציתי להיות, ואז על הבן אדם שאני היום. נצמדתי לגופו קצת יותר ודהרתי בעזרת ברכיי, הוא אחז בישבני ודאג שיחדור עמוק לתוכי ובמהירות.
״אתה לא בקצב״ הוא גנח. ניסיתי לנוע בצורה מהירה יותר, שיסופק מזה יותר. רציתי לענג אותי כפי שהוא אותי, רציתי להיות טוב בשבילו. הרגשתי שהוא רטוב ונשכתי חזק את שפתיי, מרגיש קצת בכאב החד אך המענג, הוא נשך את שפתיו והשעין את ראשו לאחור, גונח גניחות צרודות וסקסיות. התקרבתי לנשק נשיקה בצווארו, פולט גניחה מסוף גרוני לפני שמצצתי את הנקודה והרגשתי שהוא אוהב את זה. ״מהר יותר לואי״ לחש.
״ת-תשתוק״ פלטתי, נושך חזק את שפתיי וחש בכפות ידיי הרועדות, בגופי שקורס מעונג ומחולשה.
״אני אזיין אותך...״ הוא פלט וגרם לי לגחך, זה לא מה שהוא עושה כרגע ? נעתי כשאיבר המין שלו בתוכי והרגשתי כה חלש, אני לא יכול להמשיך. גופי מזיע והברכיים שלי רועדות, נשכתי חזק את שפתיי ודהרתי מעליו, גונח. הגניחות שלו היו צרודות ונהפכו כבר לכה מוכרות, הוא נשמע סקסי. הסתכלתי לעיניו הירוקות שתוך רגע נעצמו, שפתיו התפוחות שהיו פרודות והדבר היחידי שנשמע היו גניחותיו המעונגות.
לאחר מספר דקות הרגשתי שאני עומד לגמור. היד שלו שפשפה את איבר מיני במהירות ולבי דהר. נשכתי את שפתיי ונשענתי עם מצחי על כתפו, גונח וחש את גופי מתכווץ במכה אחת לפני שהנוזל הלבן יצא ממני כנגד גופו. נשענתי כנגד החזה שלו בחולשה, מרגיש מספר רגעים אחרי שהוא גמר בתוכי, הנוזל שלו היה חם ודביק. נשכתי את שפתיי והנחתי את ראשי על כתפו, עוצם את עיניי ונותן לו למלא אותי. כפות ידיו אוחזות בישבן שלי ושתינו התנשמנו נשימות כבדות. התכוונתי לקום שאיברו יצא ממנו אך הוא מיד אחז בי גורם לי להסתכל עליו, לבי החסיר פעימה לפני שהוא תקף את שפתיי לנשיקה רעבה שגרמה לי לקרוס.
״זה יותר מדי לעשרים וארבע שעות״ פלטתי והוא נשך את שפתיו ובחן אותי.
״אני לא חושב שבסקס קיים המושג יותר מדי״ אמר, ידיו על ירכיי וכרגע לא התביישתי ממנו כלל. הסתכלתי לעיניו הירוקות שסרקו את פניי כרגע, לא אהבתי שהביט בי. אני לא בטוח למה, אולי חששתי שלא אמצא חן בעיניו. קמתי ממנו אך התיישבתי על ברכיו, עדיין מתנשם מעט. ״מה מספר הטלפון שלך ?״
״מה ?״ שאלתי מבולבל וזקפתי את גבותיי, חשבתי שהוא לא מעוניין במספר הטלפון שלי. ״הארי זה מחמיא לי אבל יש לי חבר.״ אמרתי, הוא בחן אותי כשאני עדיין יושב עליו וידיו על גופי, אני יודע מה המבט הזה ! ״הי, אל תשפוט אותי״
״אני לא שופט״ אמר בפשטות ״ואני לא מתחיל איתך גם״
״אז בשביל מה אתה רוצה את הטלפון שלי ?״ שאלתי בגיחוך תוך כדי שקמתי, מסתכל על הקפה שבטח התקרר. לבשתי את החולצה הגדולה שלו בשביל להסתיר את גופי העירום ותוך כדי הסתכלתי עליו. ״בשביל לקרוא לי לביתך כשתרצה כאילו ואני זונה ?״
״זה אתה אמרת״ אמר. גלגלתי את עיניי ופלטתי נשימה, אני לא רוצה את זה כך.
״יותר קל לי להגיע מתי שמתחשק לי״ אמרתי. הוא קם מהספה והעביר את אצבעותיו בשיערו, מביט לצדדים.
״אתה לא תמיד מוזמן״ אמר, זה מוזר שהוא רוצה את מספר הטלפון שלי, אני כמעט בטוח שהוא רוצה בשביל השעות שבהן הוא חרמן, אני לא מתכוון לשלוח לו תמונות שלי כמו חתיכת אידיוט. ״לך להתלבש, צריך לצאת״
״אני יכול להתקלח ?״ שאלתי
״לא״ אמר בפשטות והלך לחדרו.
״בן זונה...״ פלטתי בשקט ולאחר שניות הלכתי אחריו לחדר, לוקח נשימה עמוקה. שנכנסתי לחדרו מצאתי את הבוקסר שלי זרוק על המיטה ולבשתי אותו, שונא את התחושה הדביקה שנשארה ממנו.
לאחר שהתלבשתי יצאנו אל המכונית שלו, זה מרשים כל מה שיש לו. בית גדול ומכונית יפה, מאיפה יש לו את הדברים האלה ? נכנסתי למכונית וחגרתי מיד, מבחין בזה שהוא לא חגר.
״למה אתה לא דואג לבטחונך ?״ שאלתי והוא גיחך בזלזול בזמן שהחל בנסיעה.
״אני לא חושב שחגורת בטיחות במכונית תדאג לבטחוני״ אמר. הסתכלתי עליו ועל כמה שהוא מרוכז בנהיגה, מסתכל רק על הכביש עם עיניו הירוקות. העיניים שאהבתי לראות אותן מביטות בי. לבי החסיר פעימה ומיהרתי להסיט את מבטי אל החלון, מחפש הסחת דעת. דרק לא מבחין בזה שאני כבר לא ישן בבית ? אני מתכוון, הוא לא גר איתי אז הוא בעצמו לא יודע, אבל לאחרונה הוא גם לא ישן אצלי. הפסקתי לנסות לתקן את מערכת היחסים הכבויה הזו, זה מרגיש גם מאוחר מדי. איך אוכל להסתכל לו בעיניים אחרי מה שעשיתי עד עכשיו ?
״שיט...״ הארי פלט קוטע את חוט המחשבה שלי.
״מה ?״ שאלתי
״השארנו את הקפה בסלון״ אמר וזה גרם לי לצחוק, הוא באמת חושב על זה ?
״תקנה קפה בתחנת דלק״ הבאתי רעיון והוא גיחך והניד בראשו
״רציתי לטעום את שלך״ אמר ולבי החסיר פעימה. היה לו חצי חיוך שגרם לבטני להתהפך ולחיוך להתפשט על שפתיי.
״פעם הבאה״ אמרתי. הוא הסתכל לכביש וזקף את גבותיו.
״מה גורם לך לחשוב שתהיה פעם הבאה ?״ שאל ואני גלגלתי את עיניי, הוא לא יכול להעמיד פנים שהוא לא רוצה אותי. את גופי לפחות.
״לא תחזיק מעמד בלי התחת הזה״ אמרתי בקול חלש ובחנתי אותו, הוא לא אמר דבר ולא שינה את הבעת פניו. חייכתי לעצמי וחזרתי להסתכל על החלון.
לאחר מספר דקות הוא עצר ממול המבנה שדרק עבד בו. תמיד כשהסיע אותי הנה הייתי לחוץ שדרק יצוץ ויראה אותי יוצא מהמכונית של הארי.
״אוכל לשאול משהו ?״ הארי שאל לפני שיצאתי, גורם לי להביט בו.
״ממתי אתה כזה מנומס ?״ שאלתי, הוא הביט בי מספר שניות נושך את שפתו התחתונה.
״מה יש לך בבטן ?״ שאל ולבי נחת. למה הוא מתכוון ?
״מ-מה ?״ שאלתי מבולבל
״בימין, כל השבועיים האלה אני רואה את זה״ אמר מבולבל. הוא מדבר על האיזור שדרק מזריק לי בכל בוקר. בלעתי רוק וחייכתי
״זה שום דבר״ אמרתי מניד בראשי. הוא הסתכל עליי וידעתי שהוא מזהה את זה שאני משקר. בלעתי רוק לחוץ ופלטתי נשימה. ״אוכל לקבל את הטלפון שלך רגע ?״
״לא״ אמר בפשטות. חשבתי שהוא מתלוצץ אך הוא היה רציני.
״לשנייה-״
״לא.״ אמר שוב והדגיש את מילותיו. מה כבר יש בטלפון שלו ?!
״אז אתה לא רוצה את מספר הטלפון שלי ?״ שאלתי ולפתע הוא חייך, גורם ללבי להלום בחוזקה. הוא כה מושך כשהוא מחייך.
״לא בטוח אם אתה שווה את זה״ אמר, הוא אידיוט. משכתי בכתפיי ופתחתי את הדלת של המכונית אך הוא מיד נשען לכיווני בשביל להגיע לדלת ולסגור אותה. הסתכלתי עליו חש את לבי הולם. הוא התיישב במקומו ופלט נשימה, מוציא את הטלפון שלו. חטפתי מידו את הטלפון שלו ונראה שהוא התכוון לחטוף את זה חזרה אך עצר את עצמו. כתבתי את מספר הטלפון שלי והושטתי לו, מסתכל לעיניו ומהסס אם לחטוף את הטלפון שוב, למחוק את המספר שלי ולא ליצור איתו קשר לעולם, או להשאיר את זה כך.
בלי לומר דבר כמו תמיד, ירדתי מהמכונית והמשכתי לכיוון הבניין. מרגיש את לבי נוחת רק מלדמיין את עצמי שוכב במיטה למעלה ומקבל זריקה. בלעתי רוק בלחץ ופניתי אל המעלית, נכנס ולוחץ לקומה השלישית. הסתכלתי על עצמי במראה והבחנתי בשיערי הפרוע ומיהרתי לסדר אותו במהירות, נושם עמוק ומסתכל על כפתורי החולצה שלי שסגורים עד הסוף. פתחתי כפתור אחד ובחנתי את עצמי לרגע, מעקם את ראשי בשביל לראות את עצמי בצורה טובה יותר. אני חושב שזה באמת מושך יותר כשכפתור אחד פתוח. דלתות המעלית נפתחו ויצאתי לעבר חדר הניסויים. כשנכנסתי מיד צעדתי על דרק שגלגל את עיניו ממני, לא הופתעתי. המצב בינינו מתוח מספר ימים. התיישבתי והרמתי את החולצה שלי מעט, נשכב במיטה ולוקח נשימה עמוקה. הוא הסתכל עליי מספר שניות כאילו רצה לומר משהו אך לבסוף סגר את שפתיו ולקח את המזרק, מזריק את החומר הלא ידוע בצד ימין בבטני התחתונה והידקתי את כפות ידיי כה חזק מהכאב שחשתי כרגע, עוצם חזק את עיניי ונאנק.
״לעזעזל...״ פלטתי בכאב ונשימותיי כבדות ולבי הולם. הרגשתי את הקור של הצמר גפן עם חומר החיטוי ובלעתי רוק, מרגיש כאב חד מבדרך כלל ורוצה לצווח, אך נשארתי משותק, קפוא.
״איך אתה מרגיש ?״ דרק שאל והסתכל לעיניי. מדוע הוא שואל ?
״הזרקת לי רעל ?״ שאלתי והוא גיחך
״לא אידיוט״ אמר. בלעתי רוק והתיישבתי באיטיות, אוחז בבטן שלי ומהדק את לסתי בכאב, למה זה כואב כך ?
״תן לי מים״ אמרתי ושפתי התחתונה רעדה מעט, נשימותיי קצת קשות ולבי דהר בלחץ. הוא הסתובב אל המדף המלא דברי מדע שלו ולקח משם את בקבוק המים שלו, חטפתי את זה ממנו במהירות ושתיתי מספר לגימות, מביט למטה אל הבטן שלי ולבי קפץ. לא אהבתי את הסימן שהזריקות משאיר, סימן כחול וורידים קטנים שבולטים מתוך העור. ״איך זה נראה בעיניך ?״ שאלתי והסתכלתי לעיניו, חש בלבי מתכווץ.
״אל תעשה את זה...״ הוא הניד בראשו והסתובב לסדר את הדברים שלו, הוא העביר את כפות ידיו בפניו וסיבב חצי ממבטו, כאילו חושב על משהו.
״אני רוצה להפסיק עם זה״ אמרתי והוא הסתובב והסתכל לעיניי, מבטו אמר לי שזה לא אפשרי, ללא מילים. ״דרק אני לא מסוגל.״
״עוד קצת״ לחש והתקרב אליי, מניח את ידיו על ברכיי ומביט בי, דמעות עלו לעיניי ואבן עמדה בגרוני. הוא ליטף את פניי והתקרב מעט ״עוד קצת בייב״ לחש ונישק את שפתיי ברכות. כמעט שכחתי איך זה לנשק אותו.
״אתה לא איתי בזה״ אמרתי מביט בעיניו והוא הניד בראשו וליטף את פניי בדרך מרגיעה.
״אני פה״ אמר, הוא לא מבין ? בלעתי רוק ועצמתי את עיניי בזמן שנשענתי לעברו, מנשק את שפתיו ומוצא בזה נחמה אך בו זמנית רוצה לברוח מהרגע הזה. שפתיי רעדו והתבוננתי בו מספר שניות. הוא שלח את ידו למחוא את דמעותיי והסתכל עלי במבט שואל, הנהנתי בלי להביט בו.
״תלך לעבודה ואבוא לאסוף אותך שתסיים, נצא לאיזה מסעדה נחמדה״ אמר בחיוך קטן והמילים שלו עיוורו אותי, הנחמדות שהופיעה פתאום. הנהנתי והוא חייך ונישק נשיקה קטנה למצחי.
ועכשיו איך אני יכול להסתכל לו בעיניים ?