4.
הטלפון שלי צלצל שוב וגלגלתי את עיניי להסתכל למסך אך זה שוב היה דרק. ניתקתי והנחתי את ראשי על הכרית, עוצם את עיניי ונח. המון תמונות ומחשבות עברו בראשי, בעיקר לגבי זה שלאחרונה אני שוכב עם הארי בכל יום, שוכב איתו וחוזר לבית כאילו ודבר לא קרה. אני חושב על כך בלי סוף... אני חושב על שפתיו כנגד שלי וחש בלבי הולם, אני חושב על הדרך שבה הלשון שלו נוגעת בעורי לפני שהוא מנשק וגופי רועד למגע שלו, אני נזכר בזרועותיו שנוגעות בי בדרך שלעולם לא נגעו בי. אף פעם לא אהבתי את המושג הזה שנקרא לילה חד פעמי. לא אהבתי את הסיפורים על אותם אנשים ששוכבים עם גבר זר ואז עוזבים בוקר למחרת ומדברים על כמה טוב זה היה, לא אהבתי לדמיין איך זה נראה בעיני האדם האחר, כאילו הוא קיבל זונה ללא שכר והוא פשוט יגע בלו בלי לכבד אותו. אך עכשיו אני במקום הזה. אני במקום האחרון שרציתי להגיע אליו, ואני בוגר יותר משהייתי בשביל לחשוב על זה שזה מגעיל או משהו כזה, למעשה זה מהנה. נשכתי את שפתיי ונשימתי נקטעה בגרוני, אני בטוח שאם דרק לא היה משתנה אז לא הייתי בוגד בו לעולם, אבל כרגע אני לא מרגיש כפי שהרגשתי בעבר. אני לא רוצה להתעורר וללכת לקבל את הזריקה, אני לא רוצה להתקפל מכאבים בבטן בגלל הדבר הלא מזוהה שהזריק לי, ואני בעיקר לא רוצה להתעורר מכאבים באמצע הלילה הקר והחשוך.
אני רוצה את העבר, אני רוצה את דרק שלוקח אותי לעבודה ומכין לי ארוחת צהריים חמה כשאני חוזר, דרק שמסוגל לגעת בי כמו כל בן זוג נורמלי, ולנשק אותי ללילה טוב. לא דרק האובססיבי לניסוי המדעי הכושל שלו, לבוש בחלוק מעבדה רוב זמנו ושואל אותי איך הזריקה השפיעה עליי. אותו אני לא רוצה.
דלת חדרי נפתחה וזה גרם לי לקפוץ מבהלה, אך זה היה רד ליאם.
״הבוס שלך התקשר אליי שוב, אמרתי לו שאתה לא מרגיש טוב-״
״אמרתי לך לא לענות לו״ מיד התפרצתי לדבריו לחוץ, זה מה שחסר לי. שאפוטר מעבודתי שאני עוסק בה כבר שנתיים.
״הוא הבין, תשכב איתו הוא בטח יסלח לך״ אמר כבדיחה אך זה הכעיס אותי וזרקתי לעברו כרית
״ליאם תשתוק !״ צעקתי והוא צחק, הוא צעד לעברי והתיישב במיטה, גלגלתי את עיניי מודע לשיחת הנפש שהוא מתכנן ליצור איתי ברגעים אלה. ״אני עייף״
״לא אתה לא״ אמר, מסתכל לעיניי מספר שניות לפני שנאנח מבולבל ״מה קרה לך ?״
״מה קרה לי ?״ גיחכתי חש את לבי מתכווץ מבפנים, הוא באמת שואל את זה ?
״איפה היית הבוקר ?״ שאל ועיניי נעצרו בנקודה באוויר, פלאשבקים שלי עם הארי עלו לראשי, הגניחות הצרודות שלו, שפתיו על עורי החשוף, והתאווה ששררה בין שתינו. בלעתי רוק מנקה את מחשבותיי במהירות ונושם עמוק, מושך בכתפיי.
״טיילתי...״ מלמלתי
״אתה לא יכול לשקר עליי״ ליאם אמר ״אתה לא נהגת להיות ככה לעזעזל, תעזוב את המזדיין הזה-״
״זה לא דרק״ גיחכתי ואז עצמתי את עיניי והסתרתי את פניי נבוך, לעזעזל זה כן. ״זה הכל יחד, זה...״ בלעתי רוק שצרב בגרוני ולא רציתי להמשיך את השיחה, כי לא רציתי לבכות. ״תראה איפה אני נמצא בגיל עשרים ושתיים.״ אמרתי פורש את זרועותיי ומפיל אותן על המיטה ״חשבתי שבגיל הזה אהיה עם חבר ונהיה מאורסים וחיי יהיו מושלמים״
״להיות מאורס זה מושלם בשבילך ?״ שאל בזלזול
״להיות מאוהב״ אמרתי ושפתיי נפרדו, לבי נחת כשחשבתי על כך. נשמתי עמוק והסטתי את מבטי ממנו. ליאם חי את הרגע, הוא לא יבין אותי.
״מאוהב ?״ שאל ודמעות הופיעו בעיניי, בלעתי רוק שצרב בגרוני
״במקום זה אני סובל עם אדם שלא אכפת לו ממני ומתנחם עם זין של אדם זר״ אמרתי בבת אחת ונשכתי את שפתיי ״אלה לא החיים שרציתי ליאם״
״לואי בחייך, הכל בסדר״ הוא אמר וזה גרם לי לגחך בזלזול, הוא פשוט לא יבין אותי, אין טעם לנסות. הוא לא מבין את הכאב הפיזי לאחר כל זריקה, את הכאב הנפשי לאחר כל מילה יבשה שדרק זורק לעברי, הוא לא מכיר את זה.
״אולי אתה צודק״ ניסיתי לחייך, רק בשביל לגרום לו להניח לי כרגע. הוא טפח על כתפי בחיוך וקם מהמיטה, וכשיצא מהחדר החיוך שלי ירד מיד ונחתתי על המיטה עם עיניי עצומות ודמעה שלא איחרה לבוא. מחיתי אותה ונשמתי עמוק, שומע את צלצול הטלפון שוב ומגלגל את עיניי, עייף מכדי לענות לשיחה הזו. אך לקחתי את הטלפון והסתכלתי על המסך, זוקף גבה כשלא זיהיתי את המספר, זה בטח טום, הבוס שלי.
״כן ?״ עניתי והעברתי את אצבעותיי בשיערי בתסכול, הרמתי את ראשי נושם באיטיות.
״היי״ לבי החסיר פעימה כששמעתי קול צרוד, עיניי נפערו ושפתיי נפרדו. הארי ?
״היי״ פלטתי בשקט
״עכשיו אתה כן עונה ?״ לבי נחת כשזיהיתי שזה קולו של דרק בכלל, כשאמר היי הוא נשמע צרוד וחשבתי שזה הארי.
״מ-מה ?״ גמגמתי, בולע רוק בלחץ ״אני לא מרגיש טוב-״
״יש לנו בעיה לואי ?!״ הוא צעק לטלפון גורם לי לקפוא, נשימותיי היו קשות מעט ונותרתי חסר מילים. ״מה קורה לך ?״
״למה אתה מתכוון ?״ שאלתי, נושך את אגודלי בלחץ ועוצם את עיניי, לא הייתי צריך לענות.
״איפה לעזעזל היית הבוקר ?״ שאל ולבי נחת והאוויר התרוקן מריאותיי, לא ידעתי לענות לו. ״אני יודע שלא היית בעבודה אז אל תעז לשקר לי.״
״בבית״ אמרתי בפשטות, שומע שקט לאחר מכן ״לא הרגשתי טוב... אבל למה שתדע דרק ? לא אכפת לך, אני עכבר הניסויים הקטן והמסכן שלך-״
״תפסיק להגיד את זה״ הוא קטע אותי ופלט קללה ברקע ״אני בא אליך ונדבר, בסדר ?״
גלגלתי את עיניי ״אני לא רוצה לדבר״ אמרתי, אך הוא כמובן לא מקבל את זה כתשובה.
״אני בדרך, נתראה.״ אמר וניתק. זרקתי את הטלפון לצד השני של המיטה והתכסיתי בשמיכה, מרגיש כאב ראש ובחילה.
לאחר כמה דקות דלת החדר שלי נפתחה אך התעלמתי בלי להתאמץ להסתובב ולראות מי זה, הנחתי שזה דרק. לפי זה שהמיטה שקעה הבנתי שהוא התיישב ואז הניח את ידו עליי.
״לואי...״ הוא לחש, בהחלט דרק. נשארתי עם עיניי עצומות, מתוסכל מהמצב הזה. ״תסתכל עליי״
״אני ישן״ קולי יצא צרוד וחלש.
״תסתכל עליי.״ הוא ביקש שוב. הורדתי את השמיכה והסתובבתי באיטיות, פוגש בזוג עיניו החומות וחש בלבי מתכווץ, רציתי להסתובב חזרה. ״אתה רעב ?״
״אין לי חשק לכלום״ אמרתי
״גם לא למאכל סיני ?״ שאל ומיד עיניי נפערו, שלא יעז לשלוף עליי את קלף האוכל הסיני. חייכתי ונשכתי את שפתי התחתונה, מבחין שהוא מחייך יחד איתי. ״ידעתי...״
״תן לי רק ללבוש על עצמי משהו...״ מלמלתי והעפתי את השמיכה מגופי, קם אל הארון שלי ולוקח חולצה אקראית ומכנס אקראי לפני שיצאנו.
***
אכלתי תוך כדי שהסתכלתי על האוכל וניסיתי להימנע מלהביט על דרק. אני לא זוכר מתי פעם אחרונה יצאנו סתם לאכול. זה נראה שהוא דואג לי, אבל אני תמיד ארגיש כאילו זה בגלל שהוא מבצע עליי את הניסוי שלו.
״הכל בסדר לואי ?״ שאל. הסתכלתי עליו וראיתי שידיו משולבות על השולחן בזמן שמביט בי כמו פסיכולוג. משכתי בכתפיי והמשכתי לאכול.
״כן.״ אמרתי בפה מלא, לא רוצה להתעמק על כך. הוא יודע שדבר לא בסדר איתי, בכל בוקר אני מתלונן על כאבים ולו לא אכפת.
״אני לא רוצה שנשכח את עצמנו בתוך כל הסיפור הזה״ אמר בשקט וראשי קדח מכעס
״בנתיים יש מישהו אחד ששכח את עצמנו בסיפור הזה, דרק.״ אמרתי מסתכל לעיניו וניקיתי את הרוטב הסיני מסביב לפה שלי. הוא גלגל את עיניו והניד בראשו, מסתכל עליי ואוחז בידיי.
״אתה טועה״ אמר בגיחוך והסתכל לעיניי כאילו מתחנן שאאמין לו, אבל לא היה בי דבר יותר כלפיו. לא היה רגש, לא היה אכפתיות. ״אני אוהב אותך, אתה יודע את זה.״
המשכתי להסתכל לעיניו בלי להגיב, לא רציתי לומר משהו אחר, לא רציתי לפגוע בו. אז הנהנתי ואחזתי בידיו בחזרה.
״ואני כלכך קפדן לגבי הניסוי כי זה חשוב לי העתיד שלנו, מה שרצינו בעבר-״
״ואם איני רוצה בזה יותר ?״ התפרצתי לדבריו ועזבתי את הידיים שלו ״אני לא רוצה את זה.״
״מ-מה ?״ הוא צמצם את עיניו, לאחר מכן מגחך בבלבול. ״בטח שאתה רוצה את זה, דיברנו על זה ימים״
״על להתחתן כמו זוג מלאכותי ולהביא ילד לעולם ?״ שאלתי בזלזול ״זה סיפור אגדות, לא מציאותי״
״בחייך לואי״ הוא חבט בשולחן גורם לי לקפוץ מבהלה, בלעתי רוק ונשמתי באיטיות על מנת להירגע. ״אני לא יכול להציע לך עכשיו, אנחנו צעירים״
״אני כבר לא רוצה״ אמרתי ושפתיו נפרדו, לבי נחת עד שהבנתי מה אמרתי. נשכתי את שפתיי והסטתי את מבטי, לא חשתי בנעימות בשיחה הזו.
״לא רוצה להתחתן איתי ?״ שאל וזה גרם לי להסתכל עליו. ושוב לחשוב על כך, לא נותר בינינו דבר ממה שהיה בעבר, אנחנו סתם מושכים את זה בשביל הניסוי.
״אני לא מוכן״ הנדתי בראשי, משקר לו ולעצמי, התשובה הפשוטה היא שאני פשוט לא רוצה. הוא חייך ואחז בידי, מקרב אותה אליו ומנשק, משאיר אותה קרוב לבית החזה שלו.
״שנהיה מוכנים זה יהיה מדהים, אני אתה והילד הקטן שלנו.״ אמר בחיוך אך אני נלחצתי מהמילים הללו, כי לא רציתי. יש רגעים שדרק נראה מושך בעיניי כלכך, ויש רגעים שאני פשוט לא מסוגל להביט בו.
״איך אתה חושב שיגיע ילד לעולם מגבר ?״ שאלתי, אותה שאלה ששאלתי עשרות פעם והוא לא באמת השיב. ״בנים מזדיינים דרך התחת דרק, זה חדש לך ?״
״לא סתם עשית את הניתוח לפני שנה-״
״עדיין לא הגיוני.״ אמרתי וגלגלתי את עיניי בכעס.
״כשנהיה מוכנים ננסה״ אמר, הסתכלתי עליו מבולבל.
״ננסה ?״ שאלתי
״כן, כמו כל זוג שמנסה להיכנס להיריון נקיים יחסי מין מדי לילה עד שתיכנס״ אמר ולבי נחת, הוא חושב שאשכב איתו כל יום ? כאילו אני מכונת ניסויים שמחכים שהיא תעבוד ?!
״אתה יודע שג׳ים וריק שוכבים כמעט כל יום כבר חודש ודבר לא קורה ?״ שאלתי בטיפת כעס, הוא גלגל את עיניו כאילו מילותיי לא נכנסות לראשו. ״אשכב איתך מתי שארצה אם ארצה דרק, אני לא עכבר הניסויים שלך״
״לא אמרתי את זה״ הוא הגביר את קולו, אך קול שבלט יותר היה הצעקות של הבחור מאחור שמשכו את תשומת לבי ולבי החסיר פעימה... לא יכול להיות. הארי יושב בישיבה רשלנית ממול בחור שמן שלובש מעיל עור רחב, הם התווכחו על משהו שנראה גרם לו ממש לכעוס. מ-מה הוא עושה פה ?! איזה צירוף מקרים. ״לואי, אתה מקשיב לי ?״ דרק פוצץ את הבועה שנכנסתי אליה וגרם לי להיבהל, בלעתי רוק והנהנתי, מה הוא אמר ?
״מה ?״ שאלתי, מציץ למאחורי כתפו, אל השולחן המרוחק בו הארי היה וצעק על מישהו, הוא מרתיע.
״איך אתה רוצה שזה יתבצע ?״ שאל אך לא נראה באמת מעוניין בתשובתי.
״בהסכמה.״ אמרתי ולפי שגלגל את עיניו קצת ידעתי מה עובר בראשו. ״ההסכם שעליו חתמתי לא הופך אותי לבובה, אני לא זונה שלך דרק... לעזעזל״ גיחכתי חש את לבי מתכווץ. ״אתה יכול לראות אותי כבר ?!״
״אני רואה אותך בייב-״ קול ניפוץ זכוכית וצעקה משכה את תשומת לבם של כל הסועדים. לבי נחת והסתכלתי על השולחן הבעייתי שגרם לדממה הזו, הארי כמובן. מה קורה שם ? ״פראי אדם... תתעלם מהם.״
״כן״ פלטתי מבולבל, חש בלבי הולם כשאני מסתכל לשם מדי פעם.
״אני חושב שאם שתינו נרצה מספיק ילד נצטרך לעשות משהו בשביל זה.״ אמר בקול עדין אך יכולתי לראות בראשי איך הוא נהנה לשכב איתי בכל לילה בזמן שאני לא רוצה, וזה הדבר האחרון שאעשה. אין מצב... אין מצב שאתן לו לגעת בגופי כמו אנס כשאני לא רוצה, אין מצב. הבחנתי בהארי הולך בכעס למסדרון המוביל לשירותים ובלעתי רוק, נושך את שפתיי ואז מביט בדרק שממתין לתשובה ממני.
״א-אני חושב שיגיע הרגע נחליט יחד״ אמרתי, אך בראשי זה היה שלילי. ״אני צריך לשירותים״
״בסדר, תחזור מהר״ אמר ושתה מכוס היין שלו בזמן שאני הלכתי, מרגיש אידיוט שאני הולך כי ראיתי את הארי הולך לשם, איך יצא ששתינו באותו מקום ובאותו זמן ? שנכנסתי לשירותים לבי החסיר פעימה כשראיתי שהוא מסניף חומר לבן שסידר על השיש, שפתיי נפרדו ועמדתי קפוא. הוא עושה סמים ? ז-זאת אומרת בעולם המודרני שבו אנו חיים כמעט כולם עושים סמים, בעצם... אני לא יכול להיות באמת מופתע, נכון ? לפתע הרים את מבטו אליי גורם ללבי לבחסיר פעימה והוא מיד חייך חיוך רחב בו חשף את שורת שיניו הלבנות והגומות המושכות שלו.
״ידעתי שראיתי אותך...״ אמר, מושך באפו ונושם עמוק, מסתכל עליי באיטיות גורם ללבי להלום, בלעתי רוק וניסיתי לחייך אליו.
״מה אתה עושה פה ?״ שאלתי בשקט וצעדתי אליו באיטיות.
״לא עניינך״ זקף את גבותיו ושיחק עם הלשון שלו בצד פיו, מסתכל לעיניי וגורם ללבי להלום בחוזקה ולדמי לבעור בעורקיי. ״כמה אצטרך עוד להעיר לך ?״
״מה ?״ שאלתי חש בלחיי מאדימות ללא סיבה, מלחץ, ממתח. הוא צעד לעברי ופתח כפתור אחד בחולצה שלי, מסדר אותה לטעמו ואני הרשיתי לו לעשות את זה.
״זה החבר שלך שם בחוץ ?״ שאל והסתובב ללכת לברז המים לשטוף את ידיו, צעדתי אליו ונשענתי על השיש.
״כן״ השבתי בפשטות, הוא הסתכל עליי ולבי הלם בחוזקה
״השיחה שלכם נראית מותחת״ אמר כהערה
״אתה הסתכלת עלינו ?״ שאלתי נבוך והוא הסתכל עליי עם חצי מבטו
״זה מפריע לך ?״ שאל והסתכל עליי דרך המראה, חייכתי נבוך מעט. ״גם אתה הסתכלת עליי, אני ראיתי.״
״ל-לא, זה לא בדיוק כך-״
״אל תהיה נבוך לואי.״ קטע את דבריי והסתכל עליי בחיוך, הסתכלתי על עצמי דרך המראה ושהבחנתי בפניי נורא אדומות רציתי לקבור את עצמי.
״לגבי השיחה עם החבר שלי כן היא מותחת...״ מלמלתי ופלטתי נשימה
״תצא מזה ותהיה חופשי להזדיין עם מי שבא לך״ אמר. אך לא רציתי את זה, זה לא הדרך שבה אני מאמין. ״אני בטוח שהוא לא הרגיש את גופך לאחרונה...״ לחש והושיט את ידו לאגני, מחליק אותה לישבן שלי ולוחץ, גורם לנשימה להיפלט מסוף גרוני. הוא צעד אליי ונעמד מאחוריי, מושך באיטיות את אגני צמוד לגופו, כך שהמפשעה שלו צמודה לגופי. ״אני בטוח גם שהוא לא יודע כמה אתה אוהב את זה.״
״הוא לא.״ פלטתי בשקט מסתכל עליו דרך המראה שממולנו. הוא ירד עם שפתיו לצוואר שלי גורם לי לעצום את עיניי ולגופי להתכווץ כששפתיו הרכות היו כנגד עורי. הידקתי את כפות ידיי מנסה לקבל איזון אך חש שאני קורס.
״אני רוצה לזיין אותך כלכך חזק״ לחש לאוזני ונכנעתי לקולו, מתמסר אליו עם גופי. ״אבל זה לא יקרה עכשיו.״
פקחתי את עיניי מסתכל עליו דרך המראה נבוך, היה לו חיוך והוא בחן אותי.
״מה אתה עושה מאוחר יותר ?״ שאל.
״חוזר הביתה לישון-״
״אז אתה בא אליי, שים משהו סקסי.״ לחש לאוזן שלי והסתכל לעיניי שניות בודדות לפני שעזב אותי ויצא מפה. הסתכלתי על עצמי במראה נבוך, חש בלבי עדיין הולם בחוזקה ולא נרגע, גופי בכל רגע עומד לקרוס. נשמתי עמוק ויצאתי מהשירותים, וכשצעדתי לשולחן הסתכלתי על השולחן של הארי שהיה ריק, הוא הלך. התיישבתי ממול דרק וכחכחתי בגרוני, מבחין במבט השפטני שלו אליי וזה גרם לי להילחץ, מדוע הוא מביט בי כך ?!
״מה זה ?״ שאל, מסתכל על הכפתור הפתוח שבחולצתי.
״ניסיתי משהו חדש״ אמרתי בחיוך והוא גלגל את עיניו ״אני מניח שזה לא מוצא חן בעיניך.״
״אתה נראה כמו זונה, תסגור את הכפתור.״ אמר ולבי נחת ושפתיי נפרדו, מ-מה ? הוא הרגע אמר את זה ?! הידקתי את כף ידי מתאפק לא לסטור לו, אך הסתכלתי עליו בכעס, ופתחתי כפתור נוסף.
״לואי-״
״לא חתמתי על חוזה שאוסר עליי לפתוח כפתורים בחולצה.״ קטעתי אותו והוא נאנח.
״כל דבר אתה מקשר לדפים שחתמת עליהם״ אמר, אינו מבחין בכך שהוא מתנהג כאילו הוא שולט בי ? ״זה עד כדי כך גרוע ?״ שאל.
״מה אתה חושב ?״ שאלתי והסתכלתי לעיניו שניות ארוכות עד שקמתי ממקומי ״תודה על האוכל, אני יוצא לנקות את הראש.״
״לואי...״ הוא קרא בייאוש
״זה בסדר דרק, אני רק צריך זמן עם עצמי להבין לאיזה חרא נכנסתי״ אמרתי בקול מאופק ויצאתי מהמקום בכעס, צועד ברחוב ובועט בבקבוק שהיה מונח ברצפה בכעס. לעזעזל ! צפצופים של מכונית הסיחו את דעתי והסתכלתי הצידה, מבחין במכונית שחורה ומוכרת. התקרבתי אליה והחלון נפתח, הארי.
״כנס״ אמר, זה גרם לי לצחוק ולהסתכל לשתי הצדדים, הוא צוחק ?
״למעשה אני חושב שאלך באמת לנוח הערב״ אמרתי ומבטו היה עליי, הוא נראה כה מושך שאני מהסס בעצמי פעם אחר פעם. בלעתי רוק מחכה לתגובה ממנו, למה הוא לא אומר דבר ? ״גם לא שמתי על עצמי משהו סקסי כפי שביקשת״ אמרתי בציניות והמבט שהיה לו גרם לי לפרוץ בצחוק, זה מגוחך. ״לילה טוב הארי״
״פעם אחרונה, כנס״ אמר, פותח את הדלת מבפנים ומסתכל לעיניי, הוא ליקק את שפתיו ולבי הלם בחוזקה, נשימתי נקטעה בגרוני ובהיתי בו. בלעתי רוק מתאפס על עצמי, הסתכלתי לשתי הצדדים בשביל לזהות אם יש פה מישהו שאני מכיר וכשלא ראיתי אף אחד נכנסתי למכונית, חוגר מיד ואז פולט נשימה. הסתכלתי על הארי שהיה עם חיוך מרוצה, ברור שיהיה מרוצה.
״תחגור״ אמרתי לו כשהבחנתי שהוא בלי חגורת בטיחות, כמו דרק. דרק לעולם לא חוגר.
״אני לא צריך״ אמר ונסע במהירות.
תוך כדי הנסיעה חשבתי על דרק, על השיחה הלא טובה שניהלנו ועל רגשותיי. לא רציתי לבגוד בו, לעולם לא רציתי להיות האדם שבוגד בבן הזוג שלו כמו טיפש גמור. אבל מצד שני לא רציתי להיות האדם שנשלט על ידי איומים של חוזה, לא רציתי להיות האדם שמקבל זריקה כל בוקר ואפס יחס מבן זוגו.
אבל אני האדם הזה עכשיו.
Bạn đang đọc truyện trên: AzTruyen.Top