בזמן שאכלתי את העוגייה פתחתי את הארון בחיפוש עוגיות אחרות, התעוררתי הבוקר עם חשק למתוק.
״ליאם, אכלת את כל השוקולדים שהיו ?״ צעקתי בשביל שישמע אותי מחדרו
״אתה אכלת תשעים ותשע ואני רק אחד אדון שמן-״
״תשתוק !״ קטעתי אותו וגלגלתי את עיניי. אני חייבת לצאת לאכול גלידה, גלידת שוקולד עם עוד שוקולד על הגלידה. נשכתי את שפתיי, אני רק משמין בהיריון הזה, עכשיו אני מתחיל להבין את תסכולן של הנשים בהיריון.
״איך אתה ?״ ליאם בא וגרם לי להיבהל, חייכתי במהירות והנהנתי
״בסדר גמור״ השבתי, אך הוא לא נראה כלכך שמח היום. צמצמתי את גבותיי בבלבול וחיכיתי שיגיד משהו, אבל הוא הסתכל הצידה וחשב.
״זה...״ פלט ושתק, נאנח. ״ג׳ניפר ואני בוחנים לאחרונה את מערכת היחסים בינינו, כמה רציני זה״
״זה נשמע נהדר״ אמרתי. בהתחלה לא חיבבתי אותה, אבל כל עוד היא מסבה לחברי אושר, אני אוהב אותה.
״חשבנו לגור יחד ו...״ עצר. היא בת זונה, אני שונא אותה !
״מה ?״ שאלתי מיד בטיפת כעס, ידעתי מה הוא רוצה לומר. ״ל-ליאם-״
״אני יודע״ הוא מיד אמר והסתכל לעיניי ״ברור שאמרתי לה שזה לא אפשרי, במיוחד כשאתה במצב הזה״
״למצב הזה קוראים היריון״ אמרתי בגלגול עיניים והסתובבתי לארון, לוקח את חבילת העוגיות האחרונות.
״בחייך, אתה כועס ?״ שאל
״כן, כמובן שאכעס. אתה חושב לזרוק את החבר הטוב שלך לרחוב״ אמרתי בכעס ולעסתי את העוגייה
״אני לא !״ הוא מיהר לומר ״אתה מקשיב למה שאני אומר לעזעזל ? אנחנו לא עוברים לגור יחד״
״אבל אתה רוצה, ואני מפריע ואתה רק מרחם עליי ו...״ עצרתי, פולט נשימה בכעס ומסתכל לעיניו, אני תוקע את חייו. ״אני יוצא לסיבוב״
״סיבוב ? איפה ?״ שאל, גלגלתי את עיניי ויצאתי מהמטבח
״באיזור, להתראות ליאם״ אמרתי ויצאתי מהבית. כעסתי על זה, הרגשתי שהנוכחות שלי מפריעה ושנאתי את זה. איזה עוד ברירה יש לי ? אין לי כסף, אני מתקשה אפילו לעזור בלשלם על הדירה הזו. אני לא יכול להסתדר לבד. ובכן ליאם, אני מניח שתצטרך לסבול אותי עד הלידה. בלעתי רוק בכעס, זה הבעית אותי הלידה. לחשוב שחיי בסכנה בגלל הניסוי הזה, ואם התינוק לא ישרוד ואני כן ? אז בשביל מה עברתי את תשעת החודשים הללו ? וכמה נורא זה יהיה להגיד שאני מעדיף למות ולהעניק לתינוק הזה חיים ? שנאתי שדמיינתי לפעמים את התינוק הזה, לא רציתי להיקשר יותר מדי למישהו שעדיין לא קיים אך גיליתי שזה לא אפשרי, במיוחד לא כשהוא גדל בתוכך. שלפתי את הטלפון וחייגתי להארי, לא היה לי מישהו אחר.
״אם זה לא שיחת סקס כדאי שננתק עכשיו״ הוא ענה, גורם לי לגלגל את עיניי.
״מה קורה ?״ שאלתי, מרגיש מוזר להתחיל שיחה נורמלית. לפני יומיים כשהוא ישן איתי הרגשתי כלכך בטוח בין זרועותיו, תחושה חמה שלא רציתי שתחלוף לעולם. ואז התעוררתי בבוקר למחרת בלעדיו, עדיין מריח את הריח הטוב שלו על הסדינים שלי.
״החרא הרגיל...״ מלמל ונאנח.
״אוכל לבוא אליך ?״ שאלתי, אך הוא שתק. לעזעזל... גלגלתי את עיניי ונשכתי את שפתיי ״הארי ?״
״זה לא אפשרי״ אמר לבסוף.
״למה ?״ שאלתי בגיחוך, הוא מתחמק ממני ?
״אל תשחק באש״ אמר בקולו השקט והצרוד, נשמתי עמוק וחשתי את לבי הולם בחוזקה. ״אתה תיכווה״
״תשרוף אותי״ אמרתי, חש את לחיי מאדימות לאחר מכן. ניסיתי להישמע פלרטטן, לעזעזל !
״מה ?״ שאל מבולבל
״ל-לא משנה״ אמרתי וגירדתי במצחי. ״אז תוכל לבוא איתי ?״
״זה לא יום טוב.״ אמר בעדינות, בלעתי רוק והנהנתי. ״אל תתרגל אליי״
״בסדר, בסדר״ אמרתי, מיואש ממנו. ״אז מה אתה לובש ?״
״אני לא״ השיב ולבי החסיר פעימה בזמן שלחיי האדימו במהירות. ״ואתה ?״
״סריג ישן מלפני ארבע שנים שהיה שייך לסבא שלי-״
״אתה דוחה אותי״ הוא נכנס לדבריי וגרם לי לצחוק.
״בחייך, בוא לסיבוב קטן, תקנה לי גלידה״ ביקשתי, כמעט מתחנן.
״גלידה, נשמע מפתה״ פלט בקול מושך שגרם ללבי להלום בחוזקה, לעזעזל הוא משגע אותי. ״אקבל קינוח ?״
״מגבר בהיריון שבקושי מצליח לצעוד ?״ שאלתי בגלגול עיניים, לא אשכב איתו.
״לי זה לא מפריע״ אמר ושמעתי על קולו שהוא מחייך
״לי זה כן, אז לא.״ אמרתי ״ובכן, איפה לחכות לך ?״
״פשוט תשלח מיקום מזויין ואבוא״ אמר ונאנח ״ולואי ? אני מאוד מקווה שאתה לא לובש את הסריג של סבא שלך עכשיו״
צחקתי בקול והוא בכלל הספיק לנתק את השיחה. הוא כזה אידיוט. לפני ששלחתי לו את המיקום שלי חשבתי לעצמי אם זה שווה את זה. לנסות להתקרב לגבר האפל והמסוכן הזה שאיני יודע דבר עליו. תמיד פחדתי שהוא יפתיע אותי במשהו נוסף, שאפחד להתקרב אליו ולא אמצא דרך חזרה, אבל איכשהוא אני תמיד חוזר. תמיד רוצה להיות איתו. איך אסביר ? אף אחד לא יבין אותי. אני והארי לא במערכת יחסים או משהו דומה לזה, אנחנו אפילו לא סתם חברים, זה מסובך. והמצב המסובך הזה מרגיש לי טוב יותר מכל חברות או מערכת יחסים שהייתה לי.
לאחר מספר דקות עצר מולי הרכב השחור שלו והוא פתח חצי מהחלון בשביל להביט בי במבטו השפטן.
״כנס.״ אמר. מיהרתי לצד השני ונכנסתי לרכב, חוגר ומהדק את כפות ידיי על ברכיי. ״אז גלידה ?״
״זה מה ששכנע אותך ?״ שאלתי ובחנתי את מבטו הלחוץ, הוא הזיע ונראה חסר מנוחה.
״זה לא יקח זמן רב״ אמר בשקט, בלעתי רוק ובחנתי אותו בסקרנות. הוא בסדר ? שאלתי את עצמי.
״הארי, הכל בסדר ?״ שאלתי, לא מקבל תשובה. הידקתי את שפתיי והשפלתי את מבטי. לפעמים הוא פשוט לא נמצא פה גם כשהוא פה, החלתי לדאוג.
״בסדר זה מונח יחסי״ הוא השיב וזה גרם לי לגלגל את עיניי.
״א-אולי תספר לי ?״ שאלתי, נושך את שפתיי בלחץ ובולע רוק ״תספר לי במה אתה עוסק ?״
הוא צחק, חושף גומה יפהיפיה בלחי שלו. לא פחדתי יותר, אני רק רציתי לדעת.
״לא אשפוט אותך-״
״לא אכפת לי אם תשפוט״ קטע את דבריי בטיפת כעס ״יהרגו אותך, אתה מבין ?״
״מי ?״ שאלתי מבולבל, מי מבעית אותו כך ?
״יש כלכך הרבה...״ קולו שקט וצרוד.
״סע לביתך, נוותר על הגלידה.״ אמרתי. הוא הסתכל עליי מבולבל מספר שניות לאחר שבאמת פנה אל האיזור שלו.
״אז אקבל קינוח ?״ שאל בציניות וזה גרם לי לגחך. לא אגרום לו להסתובב לחוץ כך, אתן לו לנוח.
כשהגענו לביתו הלכתי לחדרו בשביל שיבוא אחריי. הוא עמד מולי בציפייה ולבי הלם בחוזקה, אני בטוח שכל מה שעבר בראשו כרגע זה להפשיט אותי ולראות אותי צועק את שמו, אבל לצערי זה לא יקרה הלילה.
״מישהו אמור להגיע אליך ?״ שאלתי והוא הניד בראשו וגלגל את עיניו. ״מתי פעם אחרונה ישנת כמו בן אדם ?״
״כמו בן אדם...״ הוא גיחך והסתובב לאחור ״יש לי סיוטים.״
״תשכב״ אמרתי וזה גרם לו להסתכל עליי, נרתעתי קצת מעיניו האפלות אך החזקתי את עצמי.
״תתפשט״ אמר בחזרה. עיניו סרקו אותי ולמען האמת אהבתי את זה שמשכתי אותו, אבל עדיין הפריע לי להרגיש מושך עם כל המשקל הזה של ההיריון.
״בוא לישון״ אמרתי בשקט והוא צחק והסתובב עם גבו אליי
״אתה צוחק איתי לואי ?״ שאל והביט בי ״באת הנה בשביל להרדים אותי כמו בייביסיטר על שכר מינימום ?״
״לא, רציתי גלידה אבל אתה נראה לא כשיר לקנות לי גלידה״ אמרתי
״לא כשיר לקנות לך גלידה ? מה זה בכלל אומר לעזעזל ?!״ שאל, ולמען האמת לא יכולתי לענות על השאלה הזו.
״הארי, פשוט תשכב״ אמרתי בכעס. הוא הסתכל לעיניי ואז נאנח. הוא פשט את החולצה שלו בזמן שהסתכל עליי, הוא נהנה לראות אותי מביט בו כך. הוא פשט את המכנס שלו בשביל להישאר עם בוקסר בלבד ואז צעד למיטה ונשכב בה, מביט בי.
״אתה לא צריך לנסות לעזור לי״ אמר בשקט ולבי החסיר פעימה. הורדתי את הקפוצ׳ון הגדול שלבשתי ואז נשכבתי מולו במיטה.
״תעצום את עיניך ותרפה״ אמרתי בשקט, מביט בפניו שמולי אך הוא לא עצם את עיניו.
״תרשה לי להסתכל עליך״ אמר בשקט ובחן אותי. הושטתי את ידי לפניו וחששתי לעשות את זה, ליטפתי את פניות בעדינות והרגשתי שהוא נרגע למגע שלי. ״אל תתרגל לזה ילד שמן״
״תשתוק״ צחקתי מהכינוי שהביא לי ולאחר מכן נשכתי את שפתיי. לבי הלם בחוזקה ובטני התהפכה, הוא יפהיפה. לא רציתי להסיט את מבטי ממנו. ״כל הדאגות שבראשך, פשוט תשכח מהם״
״אני לא יכול״ אמר בלי להסס ומבטו ירד. תחבתי את אצבעותיי לשיערו וליטפתי את ראשו בעדינות, הוא התקרב וטמן את פניו בתוך הצוואר שלי, גורם לגופי לקרוס מהקרבה הזו. הוא חיבק את גופי הדוק וכרכתי את הזרוע שלי מסביבו. הרגשתי את נשימותיו הרכות על עורי וזה חירפן אותי. ״לעזעזל לואי, אתה תצטרך ללכת״
״אין לי תוכניות להיום״ אמרתי והוא הסתכל עליי
״אל תבנה לך את האשליה הזו, לא כשאני נמצא בה״ אמר בשקט. עצמתי את עיניי ונשמתי עמוק, מלטף את ראשו. היד שלו החליקה אל הישבן שלי והוא לחץ, גורם לי לפלוט נשימה ולשפתיי להיפרד. ה-הארי... נשכתי את שפתיי ועצמתי את עיניי,יכולתי לראות אותו בראשי וזה היה די מנחם.
רציתי לחיות בתוך האשליה הזו, שלי ושלו.