נק׳ מבט הארי:

שתיתי את תכולת כוס השתייה המרה ואז פקחתי את עיניי, מניח את הכוס בכיור ונשען כנגד השיש, מרגיש את לבי הולם ואת הזיעה הקרה על מצחי. פישלתי, אמרתי לעצמי שוב. אתה מתנהג כמו פחדן מזדיין הארי... לעזעזל. הסתובבתי ללכת אל החדר, בודק את הטלפון ולא היה חדש מאם ג׳יי. הוא בדרכו הנחתי, וויל בטח לא פספס את ההזדמנות להנמיך אותי לידו. בלעתי רוק בלחץ ועצרתי ממול המראה, מסדר את שיערי ונושם עמוק. הסתכלתי על פניי החיוורות והכעס בער בי, תתאפס הארי. לעזעזל... המחשבות רצו בראשי והכל נראה כה מסובך ועקום, שחור. תפסתי את המברשת שהייתה קרובה וזרקתי אותה בכעס, פולט צעקה מתוסכלת ואוחז בראשי, מה אעשה ? אני לא יכול להפוך להיות כמוהו, אני רק הצל שלו.
דפיקות נשמעו בדלת.
עיניי נפערו ולבי דהר בבית החזה שלי, הסתכלתי על הדלת וגרוני נעשה יבש, נשכתי את שפתיי והלכתי לפתוח, חש את לבי נוחת כשאני מבחין בלואי. מ-מה הוא עושה פה ?! הסתכלתי מאחוריו לוודא שאין מישהו נוסף.
״תלך״ אמרתי בלחץ, אך הוא גלגל את עיניו ונכנס פנימה, אז מיד סגרתי את הדלת והסתובבתי אליו. מרגיש סחרחורת ואת דעתי משתבשת, אני לא חושב בהיגיון. ״מה קרה ?״ שאלתי, הרי יש סיבה שהוא פה. אני מאוד מקווה שהוא לא בא בשביל לקבל מהזין שלי כי זה לא הזמן המתאים. ״מה לעזעזל קרה, לואי ?״
״שום דבר״ הוא משך בכתפיו בלי להסתכל לעיניי, לעזעזל. ״באתי הנה בלי סיבה.״
״בלי סיבה ?״ שאלתי מגחך, מרגיש את הזיעה גוברת, חם פה. ניגבתי את הזיעה ממצחי עם הזרוע ונשמתי עמוק, מכחכח בגרוני ואז מתפקס עליו. ״זה לא הזמן.״
״מי החליט כך ?״ הוא שאל, הסתובב ללכת אל הסלון והתיישב על ספת העור שלי, מביט ברהיטים שתמיד נשארו אותו דבר. לא רציתי להרים עליו את קולי, הוא בהיריון. הסתכלתי על הבטן העגולה שלו שמנסה להסתתר מתחת לקפוצ׳ון ללא הצלחה.
״אמרתי לך לא להרגיש יותר מדי בנוח״ פלטתי, מסתכל עליו עם עיניי ומרגיש את הכעס קודר בראשי, נשכתי את שפתיי. ״אתה לא בא הנה אלא אם כן הוזמנת״
״אתה בא לביתי ללא הזמנה-״
״לואי״ קטעתי אותו והוא הסתכל לעיניי ולאחר שניות הנהן. נאנחתי והסתובבתי למטבח, נשען על השיש ומנסה לנקות את ראשי. ״קפה ?״
״אשמח.״ אמר מאחורי, אז הרתחתי מים. סיבבתי חצי ממבטי להציץ לכיוונו, אך ראיתי אותו רק בזווית העין שלי. ידעתי שזה לא היה רעיון טוב לקחת אותו למסעדה, זה יגרום לו להרגיש בנוח איתי ולא לשים זין על מה שאני אומר. הטלפון שלו צלצל וזה גרם לי להביט בו, הוא נאנח כשהסתכל למסך ואז הביט בי. ״זה דרק...״ פלט וניתק, מסתכל עליי ״הוא לא מניח לי״
״רוצה שאטפל בו ?״ שאלתי והוא זקף את גבותיו בבהלה, זה גרם לי לחייך.
״ל-לא״ אמר.
״למה הוא מתקשר ?״ שאלתי, מסתכל לעיניו הכחולות והתמימות שהוציאו אותי מדעתי, אולי זה מה שהייתי צריך כרגע.
״הוא עוקב אחרי הניסוי שלו״ לואי אמר ״כלומר אחריי.״
״אין לו משהו טוב יותר לעשות ?״ גלגלתי את עיניי. הדרק הזה לא נראה מדען, הוא נראה כמו חשפן שהייתי רוצה לרכוש.
״כנראה שלא.״ לואי משך בכתפיו. לקחתי שתי כוסות ואז את הקפה, לוקח כפית וממלא בכל כוס כפית של קפה טחון. לפתע דפיקות נשמעו בדלת ולבי נחת ופניי החווירו בין שנייה. הסתובבתי ללואי ומיהרתי אליו, אסור לו להיות פה. אחזתי בזרוע שלו ומשכתי אותו אחריי
״היי, מה אתה עוש-״
״שקט !״ אמרתי לו, לוקח אותו לחדרי ודוחף אותו פנימה בלחץ, מרגיש את גופי רועד, לעזעזל הארי. ״תהיה בשקט, כאילו ואתה לא פה.״
״מה ? מי בא ?״ הוא שאל ורציתי להדביק לו דבק נייר על הפה בשביל שיסתום.
״פשוט שקט ! אל תצא עד שאבוא הנה, הייתי ברור ?!״ שאלתי באיום והוא הסתכל לעיניי מספר שניות, ואז הנהן. סגרתי את הדלת ופלטתי נשימה, הולך אל דלת הדירה ופותח אותה, ושם עמד אם ג׳יי ומאחוריו וויל.
״דפקת הכל !״ אם ג׳יי צעק ופרץ לתוך הדירה, הולך לסלון ומסתובב חזרה בכעס. ״אתה שוב מתנהג כמו נקבה ?!״
״זה של וויל.״ אמרתי, מסתכל לעיניו הכועסות של אם ג׳יי שנעצו בי מבט של רצח. בלעתי רוק וגלגלתי את עיניי, נמנע מלהביט בו.
״ואני החלטתי שזה העבודה שלך הפעם״ אם ג׳יי אמר והתקרב אליי, מכריח אותי להביט בו. ״אתה רוצח הארי, זה בדם שלך.״
הסתכלתי לעיניו ולבי הלם, הכעס בער בי אך שתקתי ולא אמרתי דבר. בלעתי רוק והשפלתי את מבטי.
״הערב אתה חוזר לשם״ אם ג׳יי אמר אך הנדתי בראשי לשלילה ״אתה לא תמר את פי״
״זה לא עבד כך מעולם״ אמרתי ושלפתי את האקדח מצד המכנס שלי, מושיט לו את זה ״ועד עכשיו הכל הסתדר מצויין״
״אתה לא מעדיף לסיים עם זה במכה אחת ?״ וויל שאל מהצד ואני בלעתי רוק והסתכלתי עליו בכעס, שלא יתערב.
״לא אגיד את זה פעם נוספת, קח את האקדח.״ אם ג׳יי אמר בטון מאיים והסתכל לתוך עיניי, רציתי להרוג אותו. פשוט לטעון את האקדח ולירות בו, כפי שהוא עשה. הסתכלתי על האקדח השחור ולאחר שניות של היסוסים לקחתי אותו, גורם לאם ג׳יי לחייך. ״מצויין.״
הכפתור של הקומקום קפץ מה שהעיד על כך שהמים רתחו, אם ג׳יי הסתכל לשם ולבי נחת כשהבחנתי בשתי הכוסות שהשארתי על השיש. הוא עקף אותי למטבח ונשימותיי נעשו כבדות, ל-לעזעזל.
״השיחה הסתיימה-״
״נמצא פה מישהו ?!״ אם ג׳יי שאל, מסתכל עליי.
״אתה רואה מישהו נוסף מלבדי ?״ שאלתי בטון רגוע, אך הייתי כה לחוץ.
״וויל, תבדוק בכל החדרים״ אם ג׳יי אמר ווויל מיד הלך לבדוק, לבי נחת ונשימותיי היו כבדות, לא הצלחתי לחשוב על דבר ולהתאפס על עצמי, אחזתי בראשי שרץ וניסיתי לעמוד על הקרקע הרועדת, מקלל את עצמי בראשי שוב ושוב, רציתי לחבוט במשהו.
כששמעתי את דלת חדרי נפתחת הסתכלתי לשם, רואה את וויל מסתכל לבפנים ועצמתי את עיניי, הוא יהרוג אותו.
״אין כאן דבר.״ וויל אמר ומיד פקחתי את עיניי, מבוהל וחסר נשימה, מ-מה ? הסתכלתי על אם ג׳יי שבחן אותי, מכף רגל עד ראש.
״אתה שוב משתמש ?״ שאל בקול מאופק, בלעתי רוק וניסיתי להסדיר את נשימותיי.
״שתיתי קצת״ פלטתי, מהדק את שפתיי ולא מוצא מנוח.
״ובכן תתאפס על החרא שלך, יש לך עבודה בערב.״ אם ג׳יי אמר ויצא מהבית, טורק את הדלת אחריו. אחזתי בראשי בלחץ והסתכלתי על וויל.
״הארי, אתה בסדר ?״ שאל, והקול שלו הדהד בראשי. עצמתי חזק את עיניי וחשתי את ראשי קודח, בלעתי רוק שצרב.
״אתה שיקרת...״ פלטתי והסתכלתי עליו ״למה ?״
״על מה אתה מדבר ?״ שאל, הוא ראה אותו, לא יכול להיות שלא.
״מה ?״ שאלתי, כמעט ללא קול.
״הארי אתה לא נראה בסדר״ אמר וצעד אליי ״תנוח.״
״הראש זה...״ לא הצלחתי לדבר, לא מצאתי את המילים. ״טוב״
״אבוא בערב, תתאפס על עצמך עד אז.״ אמר. ולא ראיתי, לא שמתי לב בכלל שיצא מביתי עד ששמעתי את הדלת נסגרת.
״לעזעזל...״ נשמתי וקמתי, הלכתי לחדרי ונכנסתי פנימה, לא רואה את לואי. איפה הוא ?! ״לואי״ קראתי, בולע רוק ומסתכל מסביב. ״אתה יכול לצאת.״
דלת הארון נפתחה באיטיות והוא הציץ לפני שיצא, נראה מבוהל כמו ילד קטן. הוא התחבא, וויל לא ראה אותו.
״מה אתה עושה הארי ?״ שאל, ולבי נחת.
״מה שאני מוכרח לעשות.״ השבתי. התיישבתי במיטה שלי ושלפתי את האקדח שלחץ על העור שלי, הנחתי אותו לצידי ונשכבתי לאחור בעיניים עצומות. פקחתי את עיניי כשהרגשתי את הליטוף הרך של לואי בפניי וחשתי את לבי הולם בחוזקה, בלעתי רוק והרגשתי את הזיעה הלחה במצחי. ״אתה לא אמור לדעת את זה...״ פלטתי ועצמתי את עיניי, אם ג׳יי יהרוג אותו בלי להסס. ״תלך.״
״לא תכננתי להישאר״ הוא פלט וזה גרם לי לפקוח את עיניי ולהסתכל עליו מלמטה, הוא קם והסתכל עליי ״להתראות.״ אמר בשקט, ואני עצמתי את עיניי.
מנסה להתאפס על עצמי שוב, ושוב לא מצליח.