ברגע שנכנסתי לתוך המעלית גופי נתקף צמרמורת, הסתכלתי על עצמי במראה ואי אפשר היה להתעלם מהפרצוף החיוור והשקיות מתחת לעיניים. עצמתי את עיניי ולבי התכווץ, הרגשתי בחילה של פחד, אני לא מתרגל לזה כפי שחשבתי שיהיה. אני לא מתרגל לזריקות על הבוקר, לתופעות הלוואי שגורמות לי להרגיש כמו מת, ולדיכאון שזה מביא איתו. לחוסר הברירה. כששמעתי את הצליל של המעלית פקחתי את עיניי ויצאתי החוצה, קומה שלוש. הקומה שאף אחד לא מכיר בה כי היא ריקה, ריקה מלבד חדר 86B. חדר הניסויים הלא חוקיים שפיתחו דרק ומייק. נכנסתי פנימה ולא הרגשתי צורך לפזר חיוכים מזויפים לכולם, לא היה בי הכוח. צעדתי לדרק שהתעסק במבחנות שלו ובדיוק מילא מזרק בחומר לא ידוע עבורי. התיישבתי במיטת המטופל שלו והסתכלתי עליו לחוץ ומבועת.
״בוקר טוב״ לחש בחיוך ובמרץ לא מוסבר והתקרב לנשק לשפתיי נשיקה קטנה, חייכתי חיוך קטן שירד תוך שניות ספורות. ״איך ישנת ?״
״אתה נחרת שוב״ אמרתי והוא צחק. הסתכלתי עליו ולבי נחת כשהוא בחן את המזרק, תמיד כשראיתי אותו בחלוק הלבן הזה שלו גופי נדרך מפחד, אני מתחרט כל פעם מחדש על שחתמתי על המסמכים.
״תשכב״ אמר והסתכלתי עליו חש את לבי פועם מהחרדה שהייתה בי, בלעתי רוק ונשמתי עמוק ובאיטיות
״דרק אני לא מרגיש כלכך טוב היום״ אמרתי בתקווה שהוא יגלה כלפיי מעט רחמים אך האנחה שפלט דיברה בעד עצמה.
״אתה יודע שזה לא קשור אחד לשני״ אמר, בלעתי רוק ״נסיים עם הזריקות ונלך אחר כך לרופא, בסדר ?״
נשכבתי במיטה והרמתי מעט את החולצה שלי, מפוחד ומעט רועד.
״תזיז את הידיים בייב״ הוא אמר בשקט והסתכלתי עליו מלמטה, מזיז את ידיי והוא העלה את החולצה שלי והחדיר במכה אחת את המחט לבטן שלי, גורם לי להאנק בשקט מהכאב הנורא שזה הביא איתו. ״כבר סיימנו...״ לחש, כששלף את זה החוצה נשמתי באיטיות, מרגיש את הכאב החד בבטן ואת הדמעות שעלו לעיניי לבד. לעזעזל.
״אני לא רוצה את זה יותר״ פלטתי ונשמתי עמוק, מרגיש מרותק למיטה. ידעתי שאם אזוז בדקה הקרובה הכאב יהיה חד ונוראי, אני יודע זאת כי זה קרה בעבר. רבתי עם דרק תוך כדי ואז קמתי במהירות ואני עד היום מתחרט על זה.
״אתה לא יכול לצאת מזה...״ הוא לחש וחיטא את הבטן שלי באלכוהול שהיה קריר על העור שלי. ״דיברנו על זה מאה פעם.״
״מתי נסיים עם זה ?״ שאלתי מבולבל, כבר שתיים עזבו כי זה לא עבד, למה הוא בטוח שיצליח ?!
״יש זמן״ אמר בשקט ״אני מבטיח לך שזה שווה את זה״
״שום דבר לא יקרה״ פלטתי בשקט והדמעות חנקו את הגרון שלי, אני מרגיש עכבר הניסויים שלו, לא החבר שלו.
״לאן האמונה שלך הלכה ?״ שאל. הסתכלתי עליו בכעס בלי לומר דבר, ידעתי שזה חסר טעם. ״אני מטפל בך טוב בשביל שזה יצליח-״
״ששכבנו לפני חודש שום דבר לא קרה״ אמרתי. התיישבתי באיטיות ואחזתי בבטן שלי שכאבה מעט, הוא הרים את מבטי אליו.
״דרוש זמן, בסדר ?״ שאל. גלגלתי את עיניי וקמתי מהמיטה, הולך בלי להיפרד. הניסוי הזה הוא בדיחה. לא ידעתי שזה יהיה כך, אם הייתי יודע לא הייתי נכנס לזה. את דרק הכרתי בקולג׳, למדנו אותה כיתה והוא למעשה התחיל איתי, הייתי מבולבל עדיין לגבי המיניות שלי עד שהכרתי אותו ופשוט השלמתי עם זה, אהבתי אותו. אני זוכר שהיינו זוג רגיל, שתי צעירים שנהנים מהחיים. עד שהוא וג׳ק חשבו על הניסוי הזה, הניסוי שיעזור להומואים להיכנס להיריון. בנים לא יכולים להיכנס להיריון, לא משנה מה יעשו. חתמתי על זה שאשמור על שקט ושאני מסכים להשתתף בניסוי, כי אז זה היה נשמע מצחיק ושטותי, ודרק התלהב מזה... עד שהבנתי שזה רציני.
נכנסתי למעלית וירדתי למטה, יוצא מהמקום הזה והולך למקום העבודה שלי שנמצא כמספר רחובות מפה. מאז שהניסוי יצא לפועל הקשר שלי ושל דרק השתנה, לא עוד לילות בחוץ, לא עוד שיחות על רגשות וסיפורים של איך עבר היום, אנחנו גם בקושי שוכבים. אני מרגיש שהוא נרתע ממני כשאני מתקרב, ועד שהוא מסכים לגעת בי זה כאילו הוא עושה את זה בכוח. ולאחר מכן הוא רק שואל אם אני מרגיש שינוי, כי הוא חושב שאני עלול להיכנס להיריון. חסר לי האינטימיות שהייתה בינינו בעבר, חסר לי תשומת הלב שהייתי מקבל ממנו. האהבה שהייתה לנו נעלמה והפכה למקצועית, כל מה שהוא שואל זה אם החיסון השפיע עליי בצורה קיצונית ודברים כאלה. אני עכבר המעבדה שלו, ככה אני מרגיש.

***

נכנסתי לבית ופשטתי את החולצה כי היה חם, ליאם ישב בסלון וצפה בטלוויזיה, אך כשנכנסתי הוא הסתכל עליי וזקף את גבותיו.
״איחרת היום״ אמר, גיחכתי לעצמי כשחשבתי על זה שליאם מתייחס אליי יותר מאשר דרק. ליאם ואני שותפים לדירה ובנוסף החברים הכי טובים, הוא יודע על הניסוי למרות שאסור לי לספר עליו, אבל אני סומך שהוא לא ידבר על זה.
״היה הרבה עבודה״ אמרתי והלכתי לחדר, לארגן בגדים למקלחת.
״הרבה עבודה ?״ הוא צעק מהסלון ״או שאתה ממשיך לשכב עם הבוס שלך ?״
״ל-ליאם תשתוק !״ מיד יצאתי מחדרי חש את לחיי מאדימות במהירות, הוא מוכרח להפסיק עם זה ! ״אל תגיד את זה כך !״
״איך ?״ הוא נראה משועשע בלהכעיס אותי כרגע.
״זה היה מזמן וזה היה חד פעמי, חוץ מזה אתה יודע מה המצב ביני לבין דרק״ אמרתי. זה היה ביום שרבתי עם דרק, לא התכוונתי לעשות את זה. חוץ מזה דרק התוודה שהוא בעצמו עשה משהו עם מישהו, אז כעסתי והחזרתי לו על זה. כמובן שרציתי להיפרד באותו רגע, אבל הוא לא נתן לי ללכת, הוא לא סיים עם הניסוי שלו.
״אתה לא מקבל מספיק זי-״
״ליאם תשתוק !״ צעקתי בכעס וזרקתי עליו את החולצה שהחזקתי, הוא צחק כמו ילד קטן ואני גלגלתי את עיניי והלכתי למטבח לחפש משהו לאכול
״הוא היה פה אתמול נכון ?״ ליאם שאל
״יש עם זה בעיה ?״ שאלתי בציניות, ליאם ודרק לעולם לא הסתדרו.
״הוא לא שוטף אחריו את הכלים אחרי שהוא אוכל״ ליאם אמר בזמן שהסתכל למסך הטלוויזיה, גלגלתי את עיניי ופתחתי את הארון, לוקח עוגיות מצופות שוקולד. ״מה איתך טומלינסון ?״
״חרא״ פלטתי והלכתי לשבת לידו בספה, נשענתי לאחור ואכלתי מהעוגיות אך הוא מיד חטף את זה ממני ואכל. ״כואב לי... אני לא יודע בכלל מה הוא מזריק לגוף שלי״
״אתה אידיוט״ הוא פלט בנשימה שקטה ״ואם אתה אומר לו שאתה לא רוצה ?״
״בחייך״ הסתכלתי עליו והוא הבין לפי מבטי שזה לא עוזר. ״כל יום שאני עולה לישון אני רק חושב על המחט שהולכת להיכנס לגוף שלי בבוקר למחרת״
״ואם אתה לא תלך ?״ שאל
״אתה לא זוכר מה קרה שלא הלכתי ?״ שאלתי והוא הנהן
״האיום עם החוזה... לעזעזל לואי אתה מוכרח למצוא דרך״ הוא אמר ואז הסתכל לבטן שלי ופלט אנחה ״תראה איך הבטן שלך נראית״
״תודה באמת״ אמרתי בגלגול עיניים והרחקתי את העוגיות ממני
״ל-לא, לא שמן, יש לך סימן כחול שם למטה״ אמר
״כן וזה כואב״ אמרתי לו ונשכתי את שפתיי
״תמיד שקשה אני מזכיר לעצמי למה התחלתי עם מה שהתחלתי״ לפתע אמר וזה גרם לי לגחך בזלזול
״רציתי לרצות אותו״ אמרתי ״הפכתי לעכבר המעבדה שלו״
״הוא חרא אבל אני בטוח שהוא אוהב אותך״ ליאם אמר וזה גרם לי לגלגל את עיניי, הוא רק מנסה לנחם אותי.
״לא שכבנו חודש״ סיפרתי לו והוא קימט את פניו וזה גרם לי לצחוק
״אני לא אוהב לשמוע על חיי המין שלכם״ הוא פלט
״כי זה לא גבר ואישה ?״ שאלתי
״כן, בדיוק״ הוא אמר ללא בושה, אך לא נעלבתי. זה ליאם, ואני יודע מה הוא חושב על כל זה. ״ג׳ים וריק נראים ממש קרובים לאחר השני ומשום מה זה נראה מוזר בעיניי״
״גם הם בניסוי המוזר הזה ?״ שאל ואכל מהעוגיות
״כן... הוא פעם אמר לי שהם שוכבים כמעט בכל יום, הם ממש רוצים ילד עכשיו אבל שום דבר לא קורה״ אמרתי והסתכלתי על ליאם שהיה אדיש מאוד בשיחה הזו
״מה ציפית ? זה לא אישה״ אמר, זה מה שגם אני חושב.
״אתה חושב שיש סיבה אחרת שהוא לא נוגע בי ?״ שאלתי בשקט והסתכלתי על ליאם, הוא נשם עמוק והסתכל לעיניי
״אתה חושב שהוא בוגד בך ?״ ליאם שאל ומשכתי בכתפיי
״זה לא שהוא לא עשה זאת בעבר״ אמרתי
״אם הוא בוגד בך אני אכסח אותו״ ליאם אמר וזה גרם לי לצחוק, ובדיוק דרק נכנס לבית ולבי החסיר פעימה. ״מדברים על החמור״ ליאם פלט בשקט.
״ד-דרק״ קמתי מהספה בחיוך מזוייף לעברו ״היי״
״בייב קפה בבקשה״ הוא ביקש והלך לחדר, הסתכלתי על ליאם שעשה פרצוף כועס לעבר דרק שהלך, זה לגיטימי שהוא יבקש ממני קפה. הלכתי אחריו לחדר ושנכנסנו סגרתי את הדלת, הוא הוריד את המעיל ונראה מותש.
״איך עבר עליך היום ?״ שאלתי, אני רוצה יחס.
״ארוך״ אמר בלי לפרט. צעדתי אליו ועזרתי לו לחלוץ את הנעליים, לאחר מכן התיישבתי לידו במיטה והסתכלתי עליו אך הוא הסתכל לנקודה באוויר. התקרבתי אליו ונישקתי ברכות את עורו, אחזתי בפניו שיביט בי ונישקתי את שפתיו אך הוא לא נישק אותי.
״תתן לי לשפר לך אותו״ לחשתי בשקט וקמתי לשבת על ברכיו, נישקתי את שפתיו והחלקתי את אצבעותיי בתוך שיערו
״לא״ פלט כנגד שפתיי וזה גרם לי להתנתק מהנשיקה. הסתכלתי לעיניו וחשתי לא רצוי, אף אחד לא היה רוצה שבן הזוג שלו ידחה אותו. התיישבתי על המפשעה שלו ונישקתי את הצוואר שלו, רוצה לקבל ממנו קצת מגע, רציתי לשכב איתו לעזעזל, זה חסר לי. מצצתי נקודה בצוואר שלו וכשפלט גניחה הנעתי את אגני לרגע מעל המפשעה שלו ובין רגע הוא אחז בישבן שלי צמוד אליו, חייכתי כנגד עורו והחלקתי את היד שלי במורד החזה שלו, עולה בזרם נשיקות רטובות עד שהרגשתי את הזקפה שלו. השפתיים שלי שפשפו את האוזן שלי ועצמתי את עיניי, פולט נשימה רכה.
״תגע בי״ לחשתי, מבקש ממנו. הסתכלתי לעיניו וקשרתי את זרועותיי מסביב הצוואר שלו
״זה לא הזמן״ אמר והסתכל לצד השני, חייכתי ואחזתי בסנטר שלו בשביל לסובב את המבט שלו אליי
״קדימה דרק״ לחשתי והתמקמתי בצורה קרובה יותר על המפשעה שלו. ״אתה רוצה את זה״
״זה לא הזמן לואי-״
״כי מה ?״ שאלתי בכעס וקמתי ממנו, נושך את שפתיי וממהר לארון ״כי אתה חושב שאכנס להיריון ?״
״אנחנו לא מוכנים״ אמר
״מוכנים למה ?!״ צעקתי ״לעזעזל דרק, אתה בכלל נמשך אליי ?״
״מה ?״ שאל וצמצם את עיניו ״מה השאלה הזו ?״
״שמעת אותה״ אמרתי. לאחר שניות של מבט ממושך בין שתינו פלטתי נשימה ולקחתי חולצה מהארון, לובש אותה ומעביר את אצבעותיי בשיערי, הייתה לי ההרגשה שהוא לא יגע בי.
״כן לואי, כמובן״ אמר וקם מהמיטה
״אז למה אתה לא מזיין אותי לעזעזל ?!״ כעסתי והוא פרע את עיניו
״לואי, תשמור על השפה שלך״ אמר ואני גלגלתי את עיניי, בלעתי רוק שצרב בגרוני והסתובבתי לצאת מהחדר, הוא כמובן לא עצר בעדי. שליאם ראה אותי בסלון הוא הסתכל עליי במבט שואל
״מה קרה שם ?״ שאל בדרך אגב
״שום דבר.״ אמרתי, יצאתי מהבית וטרקתי אחריי את הדלת, הולך למקום האחרון שארצה להיות בו, הבר.
נכנסתי וישבתי בדלפק, משפיל את מבטי וחושב על כמה פתטי זה יצא, נמסרתי אליו עם כל גופי ושוב הוא דחה אותי, למה לעזעזל המצב הפך לכזה פגום ? למה הכנסתי אותו לחיי ?
״שתיים מהמשקה הרגיל״ מישהו שהתיישב לידי קרא לעבר הברמן, הסתכלתי עליו אך לא ראיתי את פניו, הוא היה עם כובע גרב ומעיל שחור, ואי אפשר היה להתעלם מהטבעת שענד עם היהלום השחור. ״התכוונתי לקום ולעבור מקום אך הוא אחז בזרוע שלי ומיד הסתכלתי עליו, לבי החסיר פעימה ושפתיי נפערו, הוא גיחך וגומה בולטת הופיעה בלחי שלו. ״ממהר ?״
״אני חייב לענות לך ?״ שאלתי בחוצפה וסילקתי את היד שלו ממני, הוא חייך אליי ומשך בכתפיו
״זה לא מנומס לסרב למשקה״ אמר, גלגלתי את עיניי, הוא הבחור האחרון שארצה להיתקל בו.
״יש לי חבר״ אמרתי בתקווה שיניח לי אך מבטו לא השתנה
״אנחנו רק שותים״ אמר והתיישב בכיסא, עמדתי מספר שניות עד שהפסקתי להקשיב לראש שלי והתיישבתי לידו. ״איפה החבר שלך ?״
״אני לא רוצה לדבר על זה״ אמרתי והוא גיחך בלי להסתכל עליי. התבוננתי בו ולבי הלם בחוזקה, עצמות לחייו בלטו והתאורה החמיאה לו, מי הוא ? ״לך יש חבר ?״
״אם היה לי חבר לא הייתי יושב איתך למשקה״ אמר ומיד צמצמתי את גבותיי בכעס
״מה אתה אומר בעצם ?״ כעסתי, הוא בהחלט עקץ אותי הרגע.
״לא, אין לי חבר״ אמר בפשטות ואני נאנחתי, הוא חוצפן. המשקאות הגיעו והוא הגיש לי אחת, מרים אותה והרמתי אותה גם, לאחר ששתה ממנה תהיתי לעצמי אם לשתות גם, ואז התסכול שחשתי צעק לי לשתות, ועשיתי זאת. שתיתי את השתייה המרה ששרפה את גרוני בשנייה. ״מה הוא עשה ?״
״זה באמת מעניין אותך ?״ שאלתי וסירטטתי עם האצבע שלי עיגולים בדלפק.
״לא״ אמר בפשטות ורציתי ללכת ולפלוט לעברו קללה, אך משום מה חייכתי. הוא קליל, זה נחמד.
״הוא לא כמו שהיה פעם״ אמרתי והוא גלגל את עיניו אליי
״אנשים משתנים, בגלל זה אני נגד זוגיות. אם תהיה עם אדם במשך הרבה זמן הוא יהיה פחות מושך בעיניך, צריך לגוון״ אמר.
״אתה צוחק ?!״ שאלתי
״ממש לא״ אמר ושתה את תכולת הכוס בלגימה אחת, הוא הסתכל לעיניי שניות ממושכות שבהן איבריי קרסו במכה מענה, לפתע חייך וקם ממקומו ״לא באתי לבזבז את הזמן שלי, אני ברכב השחור בחוץ, אם לא תצא עוד דקה אני נוסע.״
״מ-מה ?״ שאלתי אך הוא כבר עזב. גלגלתי את עיניי והמשכתי לשבת, שותה לגימה נוספת מהמשקה החריף ששרף את איבריי. לא אצא אליו, זה ברור עבורי מה הוא רוצה ממני. הסתכלתי לאחור ולבי הלם, לעזעזל, לא. לא אשכב עם בחור זר כי הוא קנה לי משקה וכי הוא מושך בצורה לא הגיונית. נשכתי את שפתיי והקשתי עם אצבעותיי על הדלפק במתח, נושם עמוק וכל רגע מסתכל לאחור. העליתי בראשי את איך שדרק דחה אותי, זו לא הפעם הראשונה שהוא מסרב לגעת בי ולתת לי את התחושה שאני לא נחשק, שאני לא מושך. קמתי ממקומי בכעס ולאחר ששתיתי את כל המשקה במכה אחת יצאתי מהבר, מבחין במכונית שחורה והמשכתי אליה, חש בלבי הולם ובראשי שצועק לי לברוח, אך לא עשיתי זאת. רציתי לברוח ממציאות אחרת, מעולם אחר. נכנסתי לרכב וחגרתי, מבחין בו יושב ומתבונן בי.
״לא היה בי ספק שתבוא״ פלט ואז נסע ממש מהר עד שזה כמעט גרם לי להתחרט, לעזעזל !
״ת-תאט״ אמרתי אך הוא גיחך כאילו אני צוחק, עצמתי את עיניי וסבלתי את הנסיעה הנוראית הזו עד שהגענו לשכונה מלאה בבתים פרטיים וגדולים. הוא יצא מהרכב ואני מיד הורדתי את החגורה ויצאתי אחריו, מתקדם לעבר הבית היפה שממולנו, לבי החסיר פעימה ונשימתי נקטעה בגרוני, אין מצב.
״זה הדירה שלך ?״ שאלתי בזמן שהוא פתח את הדלת
״למה אתה כלכך מופתע ?״ שאל. הוא פתח את הדלת והחזיק אותה פתוחה בשבילי, אך קפאתי במקומי.
״אני לא בחור כזה״ אמרתי בחיוך עדין ולקחתי צעד לאחור, נושם עמוק ומסתכל לרגע מסביב
״אז למה עלית למכונית ?״ שאל ומיד הסתכלתי לעיניו.
״אני אפילו לא יודע מה השם שלך״ אמרתי בקול שקט, חששתי מזה.
״הארי״ אמר ונשען על הדלת הפתוחה עם ידיים משולבות ״אין צורך שתציג את עצמך, זה לא באמת מעניין אותי.״
״אני לואי״ אמרתי למרות שלא היה ברצונו לדעת את זה. כשגלגל את עיניו זה גרם לי לצחוק ולהיכנס לביתו, לבי פעם בחוזקה ולחץ תקף את גופי מכל פינה. שמעתי את הדלת נסגרת ומיד הסתובבתי. הוא צעד לעברי והרים את המבט שלי אליו, הסתכלתי לעיניו בחשש ולבי פעם בחוזקה, בטני התהפכה וזוג עיניו הירוקות היו רעבות. עמדתי על קצות אצבעותיי ונישקתי את שפתיו, מופתע שאני עשיתי את הצעד הזה. הוא נישק במעט אגרסיביות שלא הכרתי בה, הלשון שלו טרפה את שלי לנשיקה רטובה ומלאת תשוקה. הידיים שלו אחזו בגופי צמוד אליו בזמן שהלך קדימה גורם לי ללכת לאחור, וכשהרגשתי את הרגל שלי מתנגשת בספה נפלתי עליה לאחור, מסתכל עליו מבוהל מעט אך הוא ידע בדיוק מה לעשות, פישק את רגליי והיה מעליי, מנשק את שפתיי שוב. אני בטוח שפניי היו אדומות כרגע, שאני נבוך כלכך. אני מפשק את רגליי לגבר זר ואני לא מרגיש רע עם זה, למעשה... אני רוצה. קשרתי את רגליי מסביב אגנו וידיו הזריזות פשטו את החולצה מגופי, הוא מיהר לנשק את שפתיי חזרה ואז שפתיו ירדו לצוואר שלי, גורמות לי להתענג על כך ולעצום את עיניי. נשכתי את שפתיי מחזיק את עצמי לא לפלוט קול, אך כשלחץ על המפשעה שלי עיניי נפערו ופלטתי גניחה מסוף גרוני, הוא חייך בגאווה ופשט את המכנס ממני במהירות, יורד בזרם נשיקות בבטן שלי ומגרה אותי, פאק. כפות ידיי רעדו וכמעט התחננתי שיפסיק להתגרות בי ויתחיל כבר. הוא הוריד את הבוקסר שלי משאיר אותי עירום מתחתיו, הוא בחן את גופי בזמן שפשט את החולצה מגופו, לבי הלם בחוזקה ובטני התהפכה, התבוננתי בגופו שהיה גדול ושרירי.
״ידיים למעלה״ לחש, הרמתי את ידיי מעל ראשי והוא פשט את המכנס עם הבוקסר במכה אחת, לא מתבייש בזקפה החזקה שהייתה לו וגרמה לי להסס לגבי כל המצב הזה. הסתכלתי עליו עם עיניי פעורות, היה לי חצי חיוך. הוא תפס את ידיי מעל ראשי עם יד אחת שלו וידו השנייה הוא תפס בלחיי ונישק את שפתיי לנשיקה רטובה וסוחפת, הוא החליק את ידו בגופי והרים רגל אחת שלי שתהיה צמודה לאגנו, ובלי התראה מוקדמת הוא חדר אליי במכה מייסרת אך מענגת בו זמנית.
״פ-פאק״ נשמתי, שפתיי פעורות ולא הייתי מוכן בכלל. הוא נע בתוכי תוך כדי ששפתיו מנשקות את העור בצוואר שלי, עצמתי את עיניי וגנחתי, מתענג על כל שנייה.
״החבר שלך מחכה לך ?״ שאל בקולו הצרוד וגנח לאוזני, הנדתי בראשי, תוחב את אצבעותיי לשיערו וגונח בקול. הוא נע עם אגנו לתוכי ובשביל לדבר הוא עצר בתנוחה מסויימת, פלט נשימה לאוזני לפני שאמר ״אז הולך להיות לנו כיף הלילה.״