נקודת מבט-רייצ׳ל

קורט ואני ישבנו על רצפת הדירה. צפינו במשהו בטלויזיה. אף אחד מאיתנו לא דיבר, אבל היה ברור שקרה משהו.
בסוף, שברתי את השתיקה. "דיברת איתו?" שאלתי את קורט.
הוא הניד את ראשו לשלילה. "לא" קורט אמר.
לא שאלתי דבר נוסף. אני יודעת איך זה להיות נבגדת.
"אני מניח שאת ופין..נפרדתם סופית" קורט אמר.
"הוא התעצבן עליי בגלל שהתנשקתי עם ברודי. אבל פין נפרד ממני בסוף שנה שעברה" אמרתי.
"אני מסכים איתך. הוא לא יצר איתך קשר במשך ארבעה חודשים, את לא יכולת לחכות לו לנצח" קורט הביט בי.
"אני יודעת! זה מה שהסברתי לו. אבל הוא לא הסכים להקשיב לי" נאנחתי.
"..אני לפעמים לא מצליח להבין אותו. אתה לא יכול להיפרד מחברה שלך ואחר כך לכעוס כשהיא ממשיכה הלאה" קורט אמר ברצינות.
"אם כבר מדברים על אקסים, מה קרה בינך לבין בליין?" שאלתי.
קורט נאנח. "הוא בגד בי עם סבסטיאן"
"סבסטיאן? זה שפגע בו שנה שעברה?" כמעט נחנקתי.
"יאפ. זה אותו סבסטיאן" קורט אמר.
"אני מצטערת-" התחלתי לומר, אבל הוא קטע אותי.
"זה בסדר. הייתה לי הרגשה שהקשר של בליין ושלי לא יחזיק מעמד" קורט חייך חיוך עצוב.
"זאת עדיין לא סיבה לבגוד" ציינתי.
"אני יודע. זה מה שמעצבן אותי" הוא אמר.
"מה מעצבן אותך יותר: העובדה שבליין פגע בך, או שהוא יצא עם סבסטיאן?" שאלתי בזמן שכיביתי את הטלויזיה.
"שניהם" קורט אמר בקצרה.
לא אמרתי דבר נוסף. הבנתי למה זה מרתיח כל כך.
"האם זה הגורל שלנו? להיות לבד לנצח?" קורט שאל.
"כנראה" אמרתי.