נקודת מבט-בליין

להיות תלמיד בתיכון, ועוד בכיתה י"ב, זה לא קל. וזה עוד יותר לא קל להיות לבד. ברגע שקורט עזב לניו יורק, ידעתי שהקשר בינינו לא יהיה אותו הדבר. ניסיתי להתקשר אליו כמה פעמים, אבל כמעט בכל פעם המענה הקולי ענה לי. אבל באיזשהו שלב, קורט התקשר אליי בחזרה.
"הי" הוא אמר. כנראה שהוא עבד תוך כדי, כי שמעתי רעשים ברקע.
"יכול לדבר?" שאלתי בעודי מפלס את דרכי במסדרונות בית הספר.
"כן, חכה רגע" קורט אמר. שמעתי שנכנסה לו שיחה אחרת לנייד.
" הגעת לאתר ווג-" הוא התחיל לומר.
"קורט...זה עדיין אני" גיכחתי.
"סליחה...עבודה. אני אדבר איתך בהפסקה בסדר?" קורט אמר.
"אה...כן, בטח" ניסיתי לא להישמע מאוכזב.
רוב השיחות שלנו התנהלו כך, טוב, לא כולן. חלק מהשיחות שלנו היו בסופי שבוע, ובחלקן לא דיברנו בכלל על איך עבר היום שלנו.
כמובן שהייתי שמח אם הוא היה פה ולא בניו יורק.
אחרי בית הספר, מצאתי את עצמי גולש בפייסבוק. צליל של התראה נשמע ברקע. נאנחתי כשראיתי מי שלח לי הודעה בצ׳אט הפרטי. סבסטיאן סמיית׳, האוייב הבלתי מעורער של קורט ושל המקהלה. היססתי אם להביט בהודעה או לא. אותו אחד פגע בי בשנה הקודמת, האם אני יכול לסמוך עליו? בסופו של דבר, בדקתי מה הוא רצה ממני.

סבסטיאן: אני יודע שאתה כנראה שונא אותי בגלל מה שעשיתי שנה שעברה... ואני מצטער על זה,   אבל חשבתי שאולי נדבר באחד מבתי הקפה?

צחקתי. השטן בכבודו ובעצמו מזמין אותי לפגישה. בבית קפה.

השבתי: ולמה אתה חושב שאסכים? אתה פגעת בי סבסטיאן, ולא רק בי. פגעת גם בבן זוג שלי וגם בחברים שלי...אתה באמת בטוח שסלחתי לך?

כתבתי במהירות.

סבסטיאן: בגלל זה אני צריך לדבר איתך! ליישב את ההדורים בנינו

האמת, היססתי. מה יקרה אם הוא משקר? מה אם זאת רק העמדת פנים?

הקלדתי: ... בסדר...

לא ידעתי אם עשיתי את הדבר הנכון.